תאריך הטיול | September 2024 |
---|---|
משך הטיול | 15 ימים |
עונה מומלצת | עונות הטרקים בנפאל הן אוקטובר-נובמבר ומרץ-אפריל. אנחנו טיילנו בסוף ספטמבר תחילת אוקטובר ושמחנו על מיעוט תיירים ומזג אוויר פחות קר בגבהים, אבל הגענו מוקדם מדי לקפיאת האגמים ומטיילים וותיקים סיפרו שבמרץ אפריל יש פריחה יפה. |
את הטרק עשינו אני ובת זוגתי, בכושר ממוצע פלוס אך בקצב הליכה איטי, בהתבסס על סיפורי דרך רבים מהאתר ובפרט על "טרק סובב הלאנגטנג" הנהדר שעשה פחות או יותר את אותו המסלול. בחרנו בו כי זה טרק ארוך, קרוב לקטמנדו, פחות מתוייר ושאפשר לעשות אותו ללא מדריך.
פרטים כלליים:
- המסלולים כולם נמצאים בשמורת לאנגטנג ליד קטמנדו, אשר כדי לטייל בה דרוש פרמיט בעלות 3000 רופי לאדם. פרטים ביום 1.
- על פי החוק חובה לטייל עם מדריך, אנחנו טיילנו בלי גם בזכות כנותם של סוכנות למטייל. לא נתקלנו בבעיות.
- לניווט נעזרנו באפליקציה maps.me. אחרים השתמשו ב mapy.cz.
- לכו לשיחת הבטיחות בבית חב"ד, ותשכירו דרכם מכשיר לוויני מטעם חברת עולם קטן.
- רוב האנשים אוכלים ארוחת צהריים בגאסטהאוסים בדרך. אנחנו סחבנו אוכל (דייסה ומנות חמות) לארוחות צהריים על מנת לחסוך בתקציב, לכן לא נוכל לתת מידע על נקודות עצירה.
- בכל מקום לינה בטרק שבו הצענו את "הדיל" - לאכול ארוחת ערב ובוקר ולקבל חדר חינם - קיבלנו אותו.
- תקציב: אנחנו נאלצנו לשמור על תקציב ממוצע של 2,500 ליום בערך, שכלל ארוחת ערב בוקר ולינה. זה תקציב צפוף מאוד מאוד והוא לא מאפשר שום מותרות, אפילו לא תה. ממליץ להביא כפול מזה ואפילו יותר כדי לפרגן לעצמכם, למארחים, וכדי לתת מרווח נשימה. בתקציב הזה לא כלולים ארוחות הצהריים, לא פרמיט ולא נסיעות באוטובוס.
- אנחנו ממליצים לא להגביל מראש את כמות הימים של הטרק כדי שתוכלו להיות גמישים עם חלוקת הימים. אנחנו עצרנו פעמיים, בגלל גשמים ומחלה. אפשר להאריך את השכרת המכשיר הלוויני במייל לחברת עולם קטן.
- ציוד ששמחנו שלא הבאנו: שק"ש וקרמפונים, אבל טיילנו בשלב הכי חם של העונה.
- ציוד ששמחנו שהבאנו: ליינר, מקלות הליכה, תיק יום קל ומתקפל, חוט לתליית הכביסה לייבוש בתוך החדר, Life Straw לטיהור מים, נייר טואלט, מכשיר לוויני, ביגוד ארוך נגד השמש וקלפים.
הגענו לסייברו בנסי באמצעות אוטובוס מקומי מקטמנדו. את הכרטיסים קנינו דרך סוכנות למטייל בעשר דולר לאדם. זה קצת יותר יקר, אבל פחות כאב ראש ואם תבקשו תוכלו לקבל כרטיס עם מקומות שמורים בקדמת האוטובוס. אם תקבלו מושבים 1 ו-2 לאוטובוס המקומי יכול להיות שיסתכלו עליכם מוזר כי זה מקום שבדר"כ שמור לזקנים וחולים. באותה הזדמנות תוכלו לשאול בסוכנות על מזג אוויר והתלבטויות נוספות שיש לכם. אגב, ממליץ לקנות דרכם סים. מחירי החבילות הם המחירים האמיתיים והם גובים רק 200 רופי לסים, שזה סבבה. שם גם קל יותר למצוא סים של נמסטה שאמור להיות עם קליטה טובה יותר באזור שמורת לאנגטנג.
את האוטובוס לקחנו מתחנת Machha Pokhari בשעה 07:00, בלגאן שם אז תגיעו חציש לפני. האוטובוס עוצר להפסקות שירותים, לנוסעים אחרים ולארוחת צהריים. במהלך ארוחת הצהריים מדריך של קבוצת תיירים אמר לנו שאנחנו נצטרך תצלום מודפס של הפספורט שלנו לתת לשומרים בכניסה לשמורה, אז צילמנו בחנות ליד, והוא הגיש אותם לשומרים הרלוונטים. לא חושב שזה באמת הכרחי אבל עלה לנו רק 20 רופי.
לאחר מכן האוטובוס יעצור ב-Dhunche שם תקנו פרמיט כניסה לשמורה ויבדקו לכם את התיקים. זו גם נקודת ההתחלה למי שרוצה לעשות רק את האגמים הקפואים. האוטובוס עוצר גם לארוחות צהריים, פיפי, וכדי לאסוף נוסעים.
מזג האוויר שמחוץ לאוטובוס הוא גם מזג האוויר שיהיה בתוך האוטובוס אז תתלבשו בהתאם. אצלנו ירד גשם ואני נאלצתי ללבוש מעיל גשם בתוך האוטובוס. בת הזוג ממליצה בחום על חזיית ספורט. בגלל הגשמים הנסיעה לקחה לנו 10 שעות.
ישנו במקום שנקרא בודהה גסטהאוס, מקום סבבה לגמרי.
מסלול מורשת הטאמאנג הוא פחות מתוייר ופחות גבוהה, אם כי לדעתנו לא פחות מאתגר ולא פחות יפה. בשום שלב לא טיילו במקביל אלינו אנשים אחרים, בכל מקום לינה ונקודת תצפית היינו התיירים היחידים. המסלול הוא מעגלי, ועובר בין כפרים קטנים ומסורתיים (בניגוד למסלולים האחרים שבהם הכפרים הם בעצם גיבוב של גסטהאוסים), ומאפשר מפגש עם תרבות הטאמאנג המקומית. המסלול פחות ברור ועם יותר פיצולים ושיבושים, לכן כדאי להיות צמודים למאפס.מי ולשאול מקומיים.
בגלל שהאירוח הוא יותר מקומי ובגלל מיעוט התיירים, לא הרגשנו בנוח לבקש את הדיל ושילמנו על כל לילה 500 רופי לחדר.
הנופים במסלול רחוקים ולכן צריך ראות טובה מאוד כדי לראות משהו מעבר לכפרים עצמם, לכן אם צפוי מזג אוויר לא מוצלח לא בטוח שיש למה לצאת לטרק הזה.
היום הראשון מתחיל בעלייה בתוך הכפר והליכה ממנו לכיוון Bahun Danda, ואפשר להגיע לשם בשני מסלולים. שביל הולכי רגל בעלייה תלולה וקצרה, או כביש עפר בעלייה מתונה וארוכה. בעקבות גשמים כבדים מפולות בוץ פירוק חלק מהמדרגות, אז החלטנו ללכת דרך הכביש. ההליכה נעימה וקלה יחסית, חלפו על פנינו מקסימום חמישה אופנועים, וקיבלנו הצצה ראשונה ומרוחקת לפסגות מושלגות. ממליץ ללכת דרך הכביש למי שרוצה יום קצת קל יותר, כחימום לקראת הטרק שנהיה מאתגר יותר בימים הבאים.
באזור באהון דנדה נפגשות הדרכים, והמסלול ממשיך בהליכה מישורית על כביש האפר עד גאטלנג.
אנחנו ישנו בגסטהאוס הראשון של הכפר, Tamang Home, מקום מקסים.
למי שרוצה יש מעיין במרחק של פחות משעה הליכה, אפשר לטייל אליו בסוף היום הראשון או בתחילת היום הבא, אנחנו לא הלכנו.
היום מתחיל בירידה מגאטלאנג לכיוון הכפר Chilime. לקראת ההגעה לכפר הדרך משתלבת עם ערוץ הנחל ולפעמים אפילו קורסת לתוכו. בכפר עצמו, במקום קצת מבלבל ומוזר אז תהיו עם המפה פתוחה, פונים ימינה כדי לחצות את הנחל ומתחילים עלייה מאתגרת לכיוון טאטופאני. בסיפור דרך אחר נאמר שיש מעיינות חמים קרוב לצ'ילימה, אבל היה לנו חם מספיק אז לא בדקנו.
בעבר בכפר טאטופאני היו מעיינות חמים ( בנפאלית: טאטו=מים פאני=חם), אך הם התרוקנו בעקבות רעידת האדמה שהכתה קשה בכל האזור. המבנים עם גגות הפח לאורך המסלול הם מבנים שנהרסו ברעידת האדמה. השלטים שמכוונים למעיינות החמים לעומת זאת עדיין עומדים.
כיום הכפר טאטופאני היה נדמה לנו כמו כפר רפאים, ועל היה היה לנו קשה למצוא גסטהאוס ופשוט נכנסו לראשון שראינו שהיה בו מארח.
בעיקרון מבחינת אורך המסלול הגיוני (ורוב האנשים בוחרים) להמשיך ולישון בכפר הבא. אבל הנוף מנגטלי מהמם, ויש משם טיול יום לנקודת תצפית עם נוף עוצר נשימה להרי טיבט - פירוט ביום 5. אבל כל הטוב הזה נכון רק במזג אוויר טוב, ורק בשעות המוקדמות לפני שהעננות מגיעה. לכן אנחנו ממליצים לצאת מטאטופאני מוקדם ולישון בנגטלי. כל מדריך מקומי שאמרנו לנו שעשינו את טרק מורשת הטאמאנג שאל בעיניים נוצצות על נגטלי, ובעינינו זו נקודת השיא של הטרק כולו.
בבוקר יצאנו מטאטופאני לכיוון הכפר Brimdang, בדרך יש פיצול לעליה חדשה בנויה בטון שלא מופיעה במפה ומובילה הישר למקדש שנמצא שם. במקדש יש תצפית יפה, ועל פי הקקי נראה שהקופים הלבנים שחיים באזור אוהבים לישון שם. מקומיים אמרו לנו שבמקדשים בודהיסטים נהוג ללכת מסביבם משמאל, כשהם מימיננו. אני לא עשיתי את זה, ואיבדתי את משקפי השמש. ראו הוזהרתם. משם מתחילה העלייה לכיוון נגטלי, וגם הנוף הולך ונחשף.
ישנו בTibet view, בעלים מקסימים וטובי לב, ומקום שנעים להיות בו במהלך היום. לכו לישון מוקדם כי מחר יום ארוך.
היום מחולק לשניים, טיול הלוך חזור לנקודת התצפית, והמשך המסלול. זה יום ארוך ומאתגר - עלייה ראשונה לגובה 3,700, ירידה תלולה מאוד של 2,100 מטר ועלייה תלולה נוספת של 700 מטר, כל זה על פני 18 ק"מ. זה היום הכי קשה שהיה לנו בטיול באופן אישי, שונאים ירידות, ובדיעבד אולי היינו מקצרים וישנים באחד הגסטהאוסים בדרך, אבל לא היינו מוותרים על נקודת התצפית.
טיול יום לטרוצ'ה היל:
בבוקר קמנו בחמש והתחלו ללכת לכיוון נקודת התצפית, עם תיק קטן ובו מים וקצת נשנושים. במאפס.מי היא נקראת פשוט View Point. זו הפעם הראשונה בטיול שבו מתמודדים עם עליה לגובה של מעל 3,500, והעליה מאתגרת ולקחה לנו שעתיים. הדרך יפה, עם יער מקסים ונוף להרים במזרח שמוסתרים בגלל הסנוור של השמש שעולה, אבל הנוף האמיתי נחשף רק כשמגיעים לפסגה. אל תוותרו. ממליץ לנצל את ההזדמנות לחכות שם שעה וכך גם להתרגל מעט לגובה. חזרנו לגסטהאוס לארוחת בוקר ויצאנו שוב.
המסלול לברידים:
יורדים למטה ועוברים בThuman, שם הרבה אנשים בוחרים לסיים את היום הקודם. על ההר ממולכם תראו כפר - זה ברידים, היעד שלכם להיום. רחוק. יורדים בירידה הכי תלולה וארוכה שירדתי בחיים בלי עד גשר שמעברו השני הכפר Lingling. מהכפר מתחילה עליה שבסופה הכפר ברידים המיוחל. יש גסטהאוסים בטומן, בלינגלינג ובעליה מלינגלינג לברידים למי שרוצה לקצר את היום.
ישנו במקום שנקרא ברידים גסטהאוס, ובחדר ישנו איתנו 30 עכבישים גדולים ושעירים. המארחים היו חמודים והכינו אוכל טוב והם לקראת סיום של מבנה חדש לגסטהאוס. אם הם עוד לא עברו למבנה החדש ממליץ ללכת למקום אחר, ובכל מקרה לבדוק האם הקירות אטומים ומגיעים עד לתקרה.
טרק הלאנגטנג הוא המפורסם והמתוייר ביותר בשמורה. המסלול הוא הלוך חזור, ורוב האנשים ישנים יומיים שלושה בנקודת הקצה שלו, קייג'ין גומפה, כדי לעשות טיולי יום לנקודות התצפית שמסביב.
המסלול עובר בעמק בין פסגות מושלגות שמרגישות פתאום קרובות מאוד ומגיע לנקודות תצפית שלושמאות שישימיות. המסלול נראה לנו במעט קל יותר לשאר הטרקים בשמורה, למרות שהוא מגיע לגבהים שבהם חוסר החמצן בהחלט מורגש. הדרך מתונה והדרגתית יחסית, וקשה מאוד ללכת בה לאיבוד. יש הרבה גסטהאוסים לאורך כל הדרך, בתי תה ומאפיות, נקודות להשכיר ציוד לבולדרינג ובקצה אפילו בנק (כספומט שעובד רק עם כרטיסי ויזה).
במסלול הזה לא תטיילו לבד, הוא עמוס בקבוצות מטיילים עם מדריכים ופורטרים. מצד אחד זה אומר שיש אל מי להתחבר וממי לבקש עזרה, במיוחד מאלו שכבר עושים את הדרך חזור ויכולים לתת טיפים עדכניים. מצד שני לפעמים יהיה רועש, ולפעמים הגסטהאוס שתרצו לא יהיה פנוי. אפשר להתקשר לגסטהאוס המועדף עליכם ולשמור חדר מראש.
מי שרוצה להתחיל ישר בטרק הלאנגטנג - נקודת ההתחלה היא סיירבו בנסי גם כן, והיעדים הפופולרי הראשון הוא Lama hotel. בגלל חיבור הטרקים אנחנו לא עשינו את היום הזה, אבל על פי המפה והזיעה על האנשים הוא נראה יום של עלייה מאתגרת.
זה ביום הזה אנחנו מדלגים על המקטע האחרון של הטאמאנג ועל המקטע הראשון של לאנגטנג ומחברים ביניהם. ההתחלה מישורית יחסית עד שמגיעים לכפר Khangjim ממנו מתחילה עלייה קצרה, שמתמנת לעליות וירידות עד סוף היום.
אנחנו תכננו לישון בכפר Sherpagaun, ומי שמסיים את היום הקודם בתחנה מוקדמת יותר יכול להיות שזו תהיה החלטה נבונה, אבל הגענו מוקדם אז המשכנו עד רימצ'י. זו הנקודה שבה אנחנו מצטרפים לשביל המרכזי של לאנגטנג שבו הולכים האנשים שמתחילים את המסלול מסיירבו בנסי, וזה מורגש.
ההמשך ל Lama hotel, שהוא מקום הלינה המרכזי באזור, הוא רק חצי שעה הליכה. בחרנו להישאר ברימצ'י כי זה מקום יותר קטן ושקט, למרות שגם הוא היה מלא באנשים. מיטיבי לכת יכולים להמשיך עד מקום שנקרא Riverside (חפשו בגוגל לא במאפס.מי).
אנחנו ישנו בגסטהאוס הראשון ברימצ'י, נעים ופשוט. אם אתם רוצים לישון בו בדרך חזור אל תשכחו לקחת כרטיס ביקור או מספר טלפון.
היום זה יום ארוך, שבו עולים קילומטר שלם בגובה וישנים ב-3500~. למרות שכל היום הוא עלייה הוא לא כל כך נורא כי העלייה פרושה על הרבה קילומטרים ולכן מתונה והדרגתית. ככל שעולים מרגישים יותר את תופעות הלוואי של חוסר החמצן. הדרך רצופה גסטהאוסים, בתי תה וסתם נקודות חמודות לשבת ולנוח למי שמרגיש תסמינים.
ישנו במקום שנקרא טיבט גסטהאוס, חמוד.
הערה על מחלת גבהים - על מנת לאפשר לגוף להתאקלם לחוסר החמצן, מומלץ לישון לילה בגובה של 3,500 ומאז לישון כל לילה בהפרש של לא יותר מ500 מטר למעלה. אפשר לטייל גבוה יותר ואז לרדת, אבל לא מומלץ לישון. לכן נקודת הסיום של היום הזה היא הכפר לאנגטנג שבגובה 3,450 ולא מומלץ להמשיך מעבר למי שלא התאקלם כבר לגבהים כאלו. בהמשך המסלול במרחק קילומטר וחצי יש את הכפר Mundu שבגובה 3,550 שהיינו שוקלים לישון בו רק כי כבר ישנו בנגטלי בגובה 3,200 ועלינו ל3,700 לטרוצ'ה היל.
ההליכה לקייג'ין גומפה קצרה יחסית לשאר הימים. מפה אפשר לצאת לכל מיני טיולי יום, ואת רובם שווה לעשות יחסית מוקדם בבוקר כדי להקדים את העננים, לכן נשארים בדרך כלל שתי לילות לפחות.
על אף שהיום קצר, שווה לקום מוקדם ולהנות מהנוף. כשתגיעו לקייג'ין גומפה תבחרו מקום לינה, קחו תיק קטן ותעלו עוד בגובה כדי להתאקלם לרמות החמצן אולי אפילו תלכו לנקודת התצפית. זה יעזור לכם לישון בלילה, ולטייל בקלילות ביום למחרת.
אנחנו ישנו בEvening View, חדרים טובים ואוכל משמעותית יותר זול ממקומות אחרים שבדקנו.
קייג'ין גומפה הוא כפר לא יפה במיוחד אבל סבבה לשהות בו. יש מאפיות, מפעל לייצור גבינות מחלב יאק והרבה זמן פנוי כי כולם יוצאים לטיולים מוקדם וחוזרים מהם מוקדם בגלל העננים.
טיולי יום פופולריים:
1) Kyanjin Ri - מדובר בשתי נקודות תצפית, הנמוכה בגובה 4,300~ והגבוהה 4,600~, שמחוברות למסלול אחד. זה המסלול שאנחנו בחרנו לעשות. למי שאין כוח לעלות גבוה - הנוף מהתצפית הנמוכה זהה כמעט לגמרי לנוף מהתצפית הגבוהה אז אל תרגישו פומו. למי שיש כוח - קחו אתכם אוכל ומים בתיק ומהנקודה הגבוהה תמשיכו להסתובב גם על ההרים שמסביב, לכו בשבילים צדדיים ובשבילי יאקים, שם נחשפים נופים שונים ומבודדים יותר. כמובן בלי לקחת סיכונים מיותרים ועם המכשיר הלוויני עליכם. צאו מוקדם כי העננות מסתירה את הנוף ואת הדרך חזור.
2) Tserko Ri - נקודת תצפית בגובה 5,000~. הטיול של הבאנים. מסלול מאתגר, שדורש יציאה מוקדמת מאוד ועם סיכויי אכזבה גבוהים כי הפסגה מתכסה בעננים דיי מוקדם. המסלול עלול להיות מכוסת קרח ושלג, דרושה זהירות.
3) האגם והנהר - מתחת לקייג'ין גומפה יש אגמים שאפשר לשבת לידם, ונהר שאפשר להמשיך ללכת לצידו במעלה העמק. פחות מתוייר וכנראה מומלץ מאוד.
4) יש עוד מסלולים באזור, תעשו גוגל ותשאלו מדריכים מקומיים או את הסוכנות המועדפת עליכם בקטמנדו.
השיבה לרימצ'י - מה שעליתם ביומים תרדו ביום אחד.
כולם אומרים שהנוף בירידה שונה מהעלייה. אני דווקא חושב שזה אותו נוף בדיוק ואני שונא הלוך חזור. בדיעבד, אני חושב שביום האחרון שלי בקייג'ין גומפה הייתי עושה בבוקר טיול קצר באזור ואז חוזר לגסטהאוס לוקח את התיק הגדול ויורד לישון בכפר לאנגטנג כדי לקצר את הירידה ולחוס על הברכיים.
ברימצ'י ישנו באותו הגסטהאוס, הפעם התקשרנו אליהם מראש כדי לשמור חדר, וטוב שכך.
טרק האגמים הקפואים הוא פופולארי מאוד אבל פחות מתוייר מלאנגטנג, אולי כי הוא נחשב למעט יותר מאתגר. היעד הוא רצף של כמה אגמים גבוהים, אחד האגמים הוא אגם קדוש בשם גוסייקונדה המקושר לאל שיווה. הינדים עולים לרגל לאגם ומאמינים שטבילה בו שלוש פעמים מביאה מזל טוב. או כך לפחות אמרו לנו התיירים.
המסלול מתאים יותר גם לימים עם ראות לא טובה. אמנם מחמיצים קצת נופים אבל רואים את היער שבתחילת המסלול ואת האגמים שבסופו. הוא אמור להיות יפה במיוחד באביב בפריחת הרודודנדרון, ובתקופות הקרות כש - תאמינו או לא - האגמים קופאים.
מקום הלינה הגבוה ביותר בטרק הוא ליד האגם, בגובה של 4,400~ ולכן גם כאן דרושה עלייה הדרגתית והתאקלמות. בדרך יש לפעמים פיצולים שעלולים לבלבל, וגם שמות המקומות עצמם מבלבלים: הכפר Chandanbari נקרא בהרבה מקומות Sing Gomba, והכפר שנקרא Laurebina רחוק שש קילומטרים של הליכה מהאפס בעל אותו השם.
יש באמת המון ווריאציות לטרק הזה. אנחנו המשכנו דרך פאס Laurebina לטרק ההלמבו. אופציה פופולארית היא לעשות טיול יום לפאס, לחזור לDhunche ומשם אוטובס לקטמנדו.
*האופן שבו אנחנו עשינו את הטרק יכולה להיות מסוכנת ולכן מומלץ לקרוא ולתכנן בפירוט*
היום הזה מתחיל בעבורכם כמו שאר המטיילים, בירידה דרך הכפר Bamboo אל Pairo. קצת אחריו הדרכים מתפצלות: מסיימי לאנגטנג ימשיכו עם הנהר לכיוון סיירבו בנסי, ואתם תתחילו לעלות לכיוון תולו סיאברו. החלק הזה של המסלול מרגיש שוב שקט כמו מורשת הטאמאנג כי עוד לא התחברנו למסלול שבו הולכים כל אלו שבאו לעשות רק את האגמים הקפואים והתחילו מדונצ'ה. גם הכפר הוא כפר אמיתי ולא רק אוסף גסטהאוסים.
תולו סיאברו מתפרש על דיי הרבה שטח. אנחנו ישנו בתחתיתו, בParadise guesthouse אם אני לא טועה.
ביום הזה יש שתי אפשרויות. רוב המטיילים בוחרים ללכת לChandanbari, ויום למחרת הולכים ללורבניה. הפיצול מאפשר הסתגלות בריאה יותר לגובה, וימים קצרים וקלים יותר. בצ'אנדאנבארי גם עולים על "דרך המלך" של הטרק ונפגשים עם המטיילים שהתחילו את הטרק בדונצ'ה.
אנחנו הרגשנו מורגלים בגובה אז החלטנו, בעצת המארחת שלנו, ללכת בקיצור דרך שמגיע ישר ללורבינה ביום אחד. *המסלול הזה לא מומלץ למי שלא התאקלם לגובה* או למי שעלייה של 1,800 מטר ביום אחד על פני יחסית מעט קילומטרים נשמעת לו לא מפתה.
מי שכן בוחר ללכת בקיצור הדרך - הוא ממש יפה. אווירת טרק הטאמאנג ממשיכה עם מיעוט מטיילים וכפרים אמיתיים, מבוססי חקלאות ולא תיירות. בבוקר עולים את כל הכפר וממשיכים ממנו למעלה, יש בתחילת הדרך כל מני גסטהאוסים מקסימים שלא מופעים במאפס.מי (מי שרוצה לנסות מסלול שכולל לינה בהם, לדוגמה לסיים את יום 10 בbamboo אם pairo - דורש תכנון ובדיקה אבל נראה לי שווה).
הדרך ממשיכה לעלות, נכנסת ליער ובסופו מגיעים לChalangpati, שם השביל מצטרף למסלול המרכזי ופתאום הכל מלא בתיירים. משם המשכנו ללורבינה כי כולם ממליצים על הנוף בשקיעה, שכמובן לא ראינו כי היה מעונן. בכל מקרה תכננו לקום לזריחה. למי שמעדיף יום קצר יותר - הרבה בוחרים לישון בצ'ולונגפאטי ולעלות ללורבינה עם פנסי ראש לפני הזריחה.
ישנו בגסטהאוס הראשון, והוא היה סביר ולא יותר למרות הנוף הפנורמי שמולו. לא יודע מה קורה בגסטהאוס השני שבמרחק 10 דקות ממנו במעלה ההר.
העלייה לכפר ולאגם שלידו קצרה יחסית. האגמים הראשונים שתראו הם לא ה-אגם, אבל דווקא כן שווה להתעכב קצת. האגם הקדוש עצמו מלא בזבל, והגסטהאוסים יושבים ממש עליו אז יהיה לכם מספיק זמן איתו.
אנחנו הגענו מוקדם, התמקמנו בגסטהאוס הראשון מצד ימין (נחמד מאוד) והחלטנו לעלות לנקודת התצפית שמעל הכפר, שצופה לאגם מצד אחד ולהרים מצד שני. התצפית היא בגובה 4,600~, וטוב לעלות אליה לשעה ארוכה כדי להרגיל את הגוף לקראת הלילה הזה שהוא הגבוה ביותר בטיול, 4,400~.
מי שרוצה לא להמשיך לטרק ההלמבו יחזור מכאן לדונצ'ה. ניתן לעשות טיול הלוך חזור גם לפאס בבוקר למחרת לפני תחילת הירידה חזור.
ההלמבו הוא טרק שיורד מהאגמים הקפואים לעמק קטמנדו. אנחנו החלטנו לדלג על החלק האחרון שלו ולקחת אוטובוס בתחנה הראשונה האפשרית. לא קראנו עליו הרבה ולכן הופתענו לגלות שהיומים האלה היו פשוט מהממים, שקטים ודיי מאתגרים.
אני ממליץ לקרוא עליו יותר ולהחליט האם רוצים לעשות את כולו. מצד אחד, מטיול קצר שעשינו בעמק קטמנדו אנחנו יכולים להזהיר שנראה שככל שיותר קרובים לקטמנדו ככה המסלולים פחות מעניינים ויותר מלאים בזבל. מצד שני, יש לטרק כל מני ווריאציות והוא עובר בשמורת טבע נוספת. בקיצור תקראו, תטיילו ותעדכנו.
אגב, האוטובוס מהמקום שלקחנו אותו לא היה קצר יותר מהאוטובוס לסיירבו בנסי בהתחלה כך שלא חסכנו זמן נסיעות. אבל זה שווה את זה בכל מקרה כי לפחות אתם לא עושים את המסלול הלוך חזור.
העלייה לפאס לורבינה יחסית קצרה ומאוד יפה, עוברת בין אגם לאגם ומשקיפה לנוף להרים מרוחקים. דווקא הירידה לגופטה היא החלק הקשה, וטמונות בירידה הזו גם כמה עליות מפתיעות ומאתגרות. ישנו בגסטהאוס השני. באופן בלתי צפוי זה היה המקום היקר ביותר בכל הטרק, אבל האוכל טעים.
זו ההזדמנות לומר שחלוקת הלילות יכולה להיות שונה, וראינו אנשים ממליצים לישון בכפרים שאנחנו רק עברנו בהם כמו Phedi. רק שימו לב לתכנן מאיפה אתם לוקחים אוטובוס בחזרה ובאיזו שעה. אני מניח שלהרבה מהכפרים יש רק אוטובוס אחד ביום שיוצא בבוקר.
גם היום הירידה מאתגרת. בדרך עוברים בThadepati, ואם מגיעים לפני העננות יש נוף נהדר וגסטהאוסים שנראים טוב. אחרי הכפר יש פיצול בשביל - דרך אחת עם עלייה ועם נוף, השנייה בלי עלייה ובלי נוף. הערפל כבר עלה כשאנחנו הגענו לשם, אז בחרנו בדרך התחתונה. הדרכים מתכנסות בחזרה והשביל נכנס ליער מהאגדות. עוברים דרך הכפר Magingoth, ואחריו גם דרך בסיס צבאי שמהווה את הכניסה לשמורה. לנו בדקו שם תיקים ופרמיט. משם הדרך אל קוטומסנג כבר לא ארוכה.
אנחנו ישנו בגסטהאוס נחמד בשם Namaste, הראשון בכפר, כי היתה בו קבוצה עם מדריך שיכל להראות לנו את הדרך לאוטובוס שיביא אותנו לקטמנדו למחרת בבוקר. התחנה שמסומנת במאפס.מי ככל הנראה לא באמת רלוונטית והמקומיים הפנו אותנו לכפר במורד הכביש שלא מסומן במפה. אנחנו ירדנו דרך השדות בעקבות המדריך אבל נראה שאפשר ללכת על בטוח ולרדת עם הכביש. בכל מקרה אל תסמכו על מה שכתוב - תשאלו את המארחים, והכי עדיף למצוא מדריך ללכת אחריו.
הנסיעה היתה ארוכה, צפופה ומאתגרת אבל עם עצירות לשירותים וארוחת צהריים. הוא לא מגיע עד לתאמל, לקחנו מונית ב InDrive. מי שרוצה יש ג'יפ מקוטומסנג, לא יודע בכמה.
יותר מדי פרטים? אין מספיק זמן להכל? הנה השוואה קטנה וסיכום של ארבעת הטרקים מנקודת מבטינו:
טרק מורשת הטאמאנג:
- מוקד המשיכה של הטרק: מפגש עם כפרים ותרבות מקומית מסורתית, נקודת תצפית על הרי טיבט.
- כמות מטיילים: נמוכה מאוד.
- קושי: כמעט בכל יום יש עליות וירידות יחסית תלולות.
- שיא הגובה: 3,100~ בלינה, עם אפשרות להגיע בהליכה ל3,700~
- תנאי מזג אוויר מומלצים: אם יש עננות לא תראו כלום.
- תכלס: טרק למי שרוצה יותר שקט ומפגש עם אוכלוסיה מקומית, התצפית על הרי טיבט היא הנוף היפה שראינו בשמורה.
טרק לאנגטנג:
- מוקד המשיכה של הטרק: פסגות גבוהות, מושלגות וקרובות ב360 מעלות.
- כמות מטיילים: הכי גבוהה בשמורה.
- קושי: עלייה רצופה ומתונה יחסית. הטרק הפשוט ביותר בשמורה.
- שיא הגובה: 3,900~ בלינה עם אפשרות להגיע בהליכה ל5,000~
- תנאי מזג אוויר מומלצים: מזג אוויר רע יסתיר את הנוף המרוחק, אבל לא את כל הנוף.
- תכלס: טרק פשוט יחסית למי שרוצה לראות את ההרים מקרוב. אהבנו, אבל פחות.
טרק האגמים הקפואים:
- מוקד המשיכה של הטרק: רצף של אגמים בין הרים גבוהים, פאס ונקודות תצפית.
- כמות מטיילים: גבוהה
- קושי: הטרק כולו בעלייה, והקושי המרכזי בו הוא מיעוט החמצן.
- שיא הגובה: 4,400~ בלינה, עם אפשרות להגיע בהליכה ל4,700~
- תנאי מזג אוויר מומלצים: יפה בכל מזג אוויר
- תכלס: טרק למי שרוצה לראות מגוון נופים - יער, אגמים, הרים קרובים ורחוקים - ומוכן לעלות בשביל זה. טרק נהדר.
טרק ההלמבו:
- מוקד המשיכה של הטרק: המשך טבעי לאגמים הקפואים שמוסיף גיוון במקום לעשות הלוך חזור.
- כמות מטיילים: נמוכה
- קושי: ירידה תלולה
- תנאי מזג אוויר מומלצים: יפה בכל מזג אוויר
- תכלס: עשינו פחות מהטרק הזה, ולכן המידע שלנו מוגבל אז תקראו עוד. אנחנו אהבנו מאוד וממליצים לכל מי שעשה את האגמים ולא מפחד מירידה תלולה ונסיעה באוטובוס מקומי/ג'יפ יקר.
מי שרוצה לקצר קצת ומתלבט - סעו לסייברו בנסי ותחליטו שם. אם בבוקר מזג האוויר טוב והתחזית טובה, לכו למורשת הטאמאנג, ותמשיכו ישר לאגמים הקפואים (לדלג על טרק לאנגטנג, לילות 7 - 10). אם מזג האוויר פחות טוב לכו ללאנגטנג ולקראת סיום תחליטו על פי מזג האוויר ומצב הרוח האם אתם הולכים לאגמים או לטאמאנג.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם