טרק הדאולגירי - כי קנצ'נצ'ונגה זה לחלשים

שבועיים של טרק מדהים ומאתגר מסביב להר הדאולגירי (8,167 מטר), ההר השביעי בגובהו בעולם

תאריך הטיול	April 2016
משך הטיול	שבועיים
עונה מומלצת	העונה הטובה ביותר לטרק היא אפריל ותחילת מאי. מרץ כנראה שעדיין קר מדי ומלא בשלג. בנוסף באפריל תפגשו מלא משלחות שמטפסות לפסגת הדאולגירי וזה בהחלט מוסיף לחוויה. לגבי העונה של אוקטובר-נובמבר הבנתי שמאוד קר, אבל אני לא בטוח אז שווה לברר.

תוכן עניינים

רקע כללי והכנות

רכס הדאולגירי נמצא ממערב לרכס האנאפורנה. הטרק ברכס הדאולגירי נמשך כמעט שבועיים, חוצה את הרכס ועובר בבייס קמפ של הר הדאולגירי, ההר השביעי בגובהו בעולם (8,167 מטר). מדובר בטרק מאתגר וכמעט ולא מתויר שמצריך לינה באוהלים. הנופים בטרק מאוד מגוונים - במקומות הנמוכים בתחילת הטרק תפגשו נופים ירוקים וכפרים נפאלים שהתיירות עוד לא הגיעה אליהם ובמקומות הגבוהים תפגשו טבע מרהיב, בתולי ונידח ואוירה של סוף העולם. מדובר בטרק יחסית קצר (יחסית לנפאל) - יומיים נסיעות, שמונה ימי הליכה ויומיים התאקלמות לגובה. הנקודה הגבוהה ביותר בטרק היא ה- french pass בגובה של 5,360 מטר. הטרק לא מומלץ בתור טרק ראשון (אנחנו יצאנו אחרי טרק הקנצ'נצ'ונגה) ודורש טיפה ניסיון ואפילו יכולות ניווט בסיסיות (אל תצפו לשבילים מסומנים).
חשוב מאוד לקחת לטרק טלפון לוויני! באזורים הגבוהים של הטרק לא תפגשו נפש חיה במשך כמה ימים (אלא אם כן יתמזל מזלכם ויהיו משלחות של מטפסי הרים בבייס קמפ של ההר) ואם תהיה לכם בעיה כדאי מאוד שתהיה לכם אפשרות ליצור קשר עם העולם החיצון. ניתן להשכיר מכשיר לוויני מהרב חזקי בבית חב"ד בקטמנדו במחיר של 1.5 דולר ליום.
ניתן לחלק את הטרק לשני חלקים עיקריים: החלק הראשון מ- sibang ל- italian base camp, כולו בגבהים נמוכים, וכל יום תעברו בכפרים שיספקו לכם מקום לישון ולאכול (האוכל מסתכם בדאל באט, ביצים וצ'אפטי, אל תצפו ליותר). החלק השני מה- italian base camp ועד לעיירה marpha (בה גם מסתיים הטרק) הוא החלק הקשוח יותר אבל גם בלי ספק המרשים יותר. בחלק הזה לא תעברו בכפרים (כנראה שגם לא תפגשו אנשים) ותצטרכו לדאוג לעצמכם מבחינת אוכל ולינה.
לטרק יצאנו שלושה חברה באופן עצמאי ללא מדריך ופורטרים. יש גם אפשרות לקחת מדריך ופורטרים, שבהחלט יפשטו מאוד את הסיפור, אבל קחו בחשבון שמדובר בחוויה שונה לגמרי. אם כן בחרתם לקחתם פורטרים ומדריך חשוב לוודא איתם שהם מסודרים מבחינה לוגיסטית (כלומר שיש להם אוהל, שקי שינה ואוכל).
אנחנו התארגנו לטרק דרך סוכנות סוויסה האדום. הם מכרו לנו פרמיט לשמורת האנאפורנה (בגלל שהטרק מסתיים בשמורת האנאפורנה) במחיר של 2,100 רופי לאדם ונאמר לנו שנצטרך לקנות פרמיט נוסף בכניסה לשמורת הדאולגירי במחיר של 3,400 רופי לאדם. בפועל לכל אורך המסלול לא עברנו אפילו לא צ'ק פוינט אחד (והיינו בשיא העונה, אמצע אפריל) ככה שאפשר גם לצאת לדרך בלי הפרמיטים. מסוויסה גם קיבלנו מפה של שמורת הדאולגירי (קנה מידה של 1:90,000). המפה לא הכי מדויקת בעולם, בעיקר מבחינת תכסית, אבל חשוב מאוד לצאת עם מפה בעיקר בשביל מושג כללי ולמקרה שיהיו שינויים בדרך.
מבחינת ציוד, אנחנו השכרנו אוהל גדול לשלושה אנשים ושקי שינה בחנות בשם kala pattar (שאתם יוצאים מסוויסה האדום תפנו ימינה, אחרי מאה מטר תעברו פנייה שמאלה והחנות נמצאת בפינת הרחוב (אחרי הפנייה) מצד שמאל שלכם). שילמנו 50 רופי ליום לשק שינה ו- 250 רופי ליום לאוהל ובנוסף קנינו מזרוני שטח ב- 400 רופי לאחד.
מבחינת אוכל עד ה- italian base camp אתם מסודרים ובכל מקום תוכלו לקנות אוכל (אנחנו היינו אוכלים בערב דאל באט ובבוקר צ'אפטי וחביתה, ובדרך כלל גם לוקחים איתנו לדרך עוד צ'אפטי וחביתה לארוחת צהריים)משם והלאה עד לסיום הטרק ב- marpha תצטרכו לבשל לעצמכם. אנחנו יצאנו עם בנזיניה+3 ליטר דלק (לא יודע אם גזיות עובדות בגבהים האלה). אנחנו בישלנו בעיקר מרקי נודלס ודייסות שיבולת שועל (אפשר גם להשקיע יותר רק קחו בחשבון שכל מה שתקנו תצטרכו לסחוב) ובנוסף לקחנו הרבה עוגיות ושוקולדים. אני ממליץ לעשות את כל הקניות בקטמנדו, המבחר הכי גדול והמחירים הכי זולים. בכפרים שתעברו מעבר ל- beni המבחר קטן והמחירים גבוהים.
מבחינת מזג אויר, בחלקים הנמוכים של הטרק מאוד חם ולח (ולפעמים גם קצת אביך) ובאיזורים הגבוהים (מה- italian base camp והלאה) מזג האויר משתנה ונהיה מאוד קר ולעיתים גם יורד שלג. הטרק לא מצריך ציוד טיפוס מקצועי (קרמפונים וגרזנים) אבל קחו בחשבון שאם יהיה הרבה שלג זה מאט משמעותית את קצב ההליכה ויתכן שתצטרכו להוסיף ימים.
בתחילת כל יום ציינתי זמני הליכה, מדובר בזמני הליכה נטו שלא כוללים עצירות ארוכות שעשינו. קחו בחשבון שזמני ההליכה תלויים בהרבה משתנים (משקל התיקים, מזג אויר (ימים חמים מאוד בהתחלה), כמויות שלג וכו') ככה שכדאי לקחת אותם בערבון מוגבל.
הגבהים שציינתי בסיפור דרך נמדדו על ידי המכשיר הלוויני ושונים קצת (לרוב נמוכים יותר) מהגבהים שמצוינים במפה...j

הגעה לתחילת הטרק

כדי להגיע לנקודת ההתחלה של הטרק צריך לקחת אוטובוס מקטמנדו ל- beni. אנחנו קנינו את הכרטיסים דרך סוויסה (1,100 רופי לכרטיס). האוטובוס יוצא בשבע בבוקר מתחנת האוטובוס המרכזית של קטמנדו (תצטרכו לקחת מונית מהטאמל כדי להגיע לשם) ואנחנו הגענו ל-beni בשש בערב. אנחנו ישנו שם לילה אחד (לא חסר מקומות לינה, רובם זולים ודי עלובים, מי שרוצה להתפנק שיעלה מעל התחנה המרכזית 2 דקות עד ל- yak hotel, מלון מפנק במחיר של 1,000 רופי לשלושה אנשים) ויום למחרת לקחנו אוטובוס ל- darbang, שעתיים נסיעה במחיר של 200 רופי לכרטיס. האוטובוס יוצא מהקצה המערבי של הכפר. התחנה נמצאת על הגדה של נהר ה- myagdi khola בצמוד לגשר, כעשר דקות הליכה מהתחנה המרכזית בה ירדתם אתמול. תבקשו הכוונה מהמקומיים ב- beni. לאוטובוס אין שעות קבועות והוא עוזב רק כשהוא מתמלא, כלומר תתכוננו לנסיעה צפופה. אנחנו ישנו לילה ב- darbang, ויום למחרת לקחנו אוטובוס של שעתיים נוספות ל- sibang במחיר של 250 רופי לכרטיס. בדיעבד התברר לנו שאפשר לקחת אוטובוס ישיר מ- beni ל- sibang (כ- 5 שעות נסיעה) ולחסוך את הלילה ב- darbang.
ב-sibang ישנו ב- namaste guesthouse, שנמצא שתי דקות מתחת לדרך עפר שבה האוטובוס הוריד אתכם. שילמנו 500 רופי לחדר לשלושה ו- 200 רופי לדאל באט. מעל הגסטהאוס יש שני מסעדות טובות וזולות.

יום 1: sibang(1680 meter) - mudi(1850 meter)

טיפוס מצטבר: 170 מטר.
שעות הליכה: 2.5 שעות.
יום קצר וקליל. יוצאים מ- sibang על דרך העפר שממשיכה לכיוון phaliyagaon. אחרי בערך 20 דקות הליכה על הדרך עפר שוברים ימינה ויורדים בין טראסות חקלאיות (לכיוון צפון) לכיוון נהר ה- dhara khola (נהר קטן שזורם ממערב למזרח עד שהוא מתחבר לנהר המרכזי, ה- myagdi khola). בין הטראסות יש המון שבילים וזה לא כזה משנה באיזה אחד תבחרו ללכת, פשוט תבקשו הכוונה מהמקומיים שעובדים שם. קצת אחרי שתתחילו לרדת תזהו את הגשר שחוצה את ה-dhara khola ולשם תכוונו. מתחת לגשר יש מפלון קטן, אחלה מקום לעצירה ולמקלחת קפואה. אחרי הגשר השביל מטפס ופונה מזרחה לעבר ה- myagdi khola. הוא חוצה שלוחה שיורדת לכיוון המפגש ערוצים של ה- myagdi khola וה- dhara khola ומשם רץ לכיוון צפון (גבוה מעל המיאגדי) עד לכפר mudi, אליו תגיעו שעה וחצי אחרי שחציתם את הגשר. מדובר בכפר גדול ויפה (הכי גדול שתעברו בו בטרק) שבנוי על צלע הר, מוקף בטראסות חקלאיות. אנחנו ישנו בגסטהאוס הראשון בכפר (על הדרך הראשית מצד שמאל). המקום נקרא hotel kesana&sadhana. אנחנו שילמנו (אחרי מיקוח כמובן) 450 רופי לחדר לשלושה ו- 250 רופי לדאל באט. בכפר יש מאפיה מקומית שאופה לחמניות טריות ועוגות במחירים ממש זולים. כדי להגיע אליה לכו על השביל הראשי שחוצה את הכפר והמאפיה נמצאת מצד שמאל כמאה מטר לפני מגרש הכדורעף שנמצא בקצה המערבי של הכפר.

יום 2: mudi(1850 meter) - boghara(2015 meter)

טיפוס מצטבר: 165 מטר.
שעות הליכה: 6 שעות.
יום מעייף (אולי בגלל החום הכבד שמאוד העיק עלינו). לאורך כל היום מתקדמים בגדה המערבית של נהר ה- myagdi khola ומטפסים לאט לאט עד ל- boghara.
אנחנו המשכנו מהגסטהאוס על השביל הראשי שחוצה את הכפר עד למגרש הכדורעף בקצה הצפון מערבי שלו. משם השביל חוצה את המגרש וממשיך בין הרבה טראסות ושטחים חקלאיים ולאט לאט יורד לגשר ברזל שחוצה את הערוץ של ה- mudi khola. חשוב לציין שיש שם בין הטראסות המון שבילונים ומרעולים שניתן ללכת בהם. חמש דקות אחרי שתחצו את מגרש הכדורעף כבר תזהו בעין את הגשר בתחתית הערוץ ותכוונו אליו, וכמובן שכדאי לבקש הכוונה מהמקומיים (יכול להיות שיש דרך יותר נוחה מהדרך שאנחנו ירדנו בה). בכל מקרה ההגעה עד לגשר לקחה לנו שעה. משם מתחיל טיפוס של 45 דקות עד לקצה השלוחה שמעל מפגש הערוצים של ה- myagdi khola וה- mudi khola. לאחר שמגיעים לקצה השלוחה מתחילה ירידה חדה של 25 דקות עד ל- ghimlati, בית בודד על הגדה המערבית של ה- myagdi khola. עוד רבע שעה של הליכה צפונה במעלה הנהר ותגיעו ל- naura, מקבץ בתים קטן על גדות הנחל. יש כאן גסטהאוס אחד למי שמעוניין לישון כאן.
מ- naura השביל מתחיל לטפס בגדה המערבית של הנהר, בהתחלה בתוך צמחייה ולאחר מכן על מצוק סלעי. לאחר שלוש שעות של הליכה תראו מצד ימין שלכם (בגדה המזרחית של הנהר) מפל ענקי ( singkos khola) ומעליו כמה בתים בודדים. חצי שעה משם תגיעו לכפר החמוד boghara. הכפר בנוי על צלע הר מעל הנהר אבל למזלכם הגסטאהוס היחיד נמצא בחלק התחתון של הכפר (איפה
שעובר השביל) ככה שלא תצטרכו לטפס במעלה הכפר. אנחנו שילמנו (אחרי מיקוח כמובן) 500 רופי על חדר לשלושה ו - 300 רופי על דל באט. מי שרוצה להמשיך יכול לרדת 20-30 דקות עד לכפר jeltung שגם בו יש גסטהאוס.

יום 3: boghara(2015 meter) - dobhan kharka(2485 meter)

טיפוס מצטבר: 470 מטר.
שעות הליכה: 5 ורבע שעות.
יום בינוני עם הרבה עליות וירידות (בעיקר עליות). לאורך כל היום ממשיכים להתקדם בגדה המערבית של ה- myagdi khola עד ל- dobhan. שעה וחצי אחרי תחילת היום תגיעו למעיינות חמים שבהחלט שווים עצירה.
היום מתחיל בירידה קצרה של 25 דקות שבסיומה תגיעו לכפר הקטן jeltung שנמצא על גדת הנהר. יש כאן גסטהאוס אחד וחנות מכולת קטנה. מכאן השביל חוצה את הכפר וממשיך בעלייה חדה של חצי שעה שעוקפת מצוק שיורד עד לנהר. בסיום העלייה תהנו מכמה מטרים נדירים של מישור ומיד תתחילו לרדת חזרה עד לגדת הנהר עד שתגיעו לגשר עץ רעוע (חצי שעה). בצידו השני של הגשר מסתתר מעיין חם ומדהים (יש גם שלט באנגלית שמכווין לשם). בהחלט שווה עצירה, קחו בחשבון שאחד המקומיים יבקש ממכם 100 רופי לבן אדם בשביל להיכנס למים, בעיניי בהחלט שווה את זה. משם חוזרים חזרה לגדה המערבית של הנהר וממשיכים לטפס טיפוס מתון יחסית (יש גם רגעים יותר תלולים) בתוך יער במשך 45 דקות עד לבקתה בודדת בשם lipsiba ( תראו שם שלט באנגלית). מכאן השביל ממשיך לזגזג כאשר הוא שומר על גובה של 50-100 מטר מעל הנהר עד לעוד בקתה בודדת בשם hotel dhapcha (ניתן לקנות פה דאל באט/מרק נודלס לארוחת צהריים). מכאן שעתיים נוספות של הליכה, קצת ירידות ובעיקר עליות, עד שתגיעו ל- dobhan, מקבץ של בקתות באחו קטן וירוק מעל הנהר. יש כאן גסטהאוס אחד. אנחנו שילמנו (אחרי מיקוח כמובן) 500 רופי על חדר לשלושה ו- 400 רופי על דל באט.

יום 4: dobhan kharka(2015 meter) - Italian base camp(3610 meter)

טיפוס מצטבר: 1125 מטר.
שעות הליכה : חמש וחצי שעות.
יום קשה שרובו הגדול במגמת עלייה. ביום הזה אתם עוברים רשמית מהאקלים הטרופי ששולט באזורים הנמוכים של הטרק לאקלים הקר של הרי ההימאליה.
היום מתחיל בירידה קצרה וחלקה לגשר שנמצא בדיוק מתחת לגסטהאוס ב- dobhan (תבקשו מאחד המקומיים שיכווין אתכם). חוצים את הגשר ומתחילים לטפס על הגדה המזרחית של ה- myagdi khola. בהתחלה יהיה לכם כמה דקות של טיפוס יחסית תלול ואחרי זה השביל פחות או יותר מתיישר ורץ על אותו קו גובה במקביל לנהר. 45 דקות אחרי חציית הגשר תגיעו לגשרון עץ קטן ורעוע שחוצה את אחד היובלים של ה- myagdi khola. כמה דקות אחרי הגשר יהיה פיצול שבילים, תקחו את השביל העליון. השביל
ממשיך לרוץ בגדה המזרחית, כרגיל הרבה עליות וקצת ירידות, ואחרי שעתיים מהרגע שיצאתם לדרך תגיעו לבקתה בודדת בשם talitre (יש שם שלט באנגלית). כמה דקות אחרי הבקתה תתחיל עלייה קשוחה במעלה השלוחה שתיקח לכם כחצי שעה. בסוף העלייה השביל מתיישר ואפילו יורד קצת (כן רוב מה שתיפסתם היה לשווא) עד שהוא מגיע לבקתה נוספת בשם sallaghari (גם שם יש שלט באנגלית) כשעה וחצי אחרי שעזבתם את talitre. משם השביל ממשיך לטפס בסמוך לנהר וחוצה גלישת קרקע אדירה (דרדרת) שמגיעה ממש עד לנהר עצמו. השביל בקטע הזה לא הכי ברור לכן צריך להיות חדים ולעקוב אחרי העקבות של מטיילים שהלכו לפניכם ולנסות לזהות כמה רוג'ומים בודדים שנבנו שם. לקראת סוף הדרדרת תחצו ערוצון שזורם ל- myagdi khola ומיד אחריו תתחילו טיפוס תלול לשלוחה מיוערת שנמצאת בצידו השני.
כל הסיפור של חציית הדרדרת (שתרגיש לכם אינסופית) עד לשלוחה המיוערת לקח לנו כשעה ורבע. משם ממשיכים בהליכה נוחה ומישורית (!) בתוך היער במשך כחצי שעה עד לשלט באנגלית שיבשר לכם שאתם נמצאים חצי שעה הליכה מה- Italian base camp. מהשלט השביל טיפה יורד, מקיף מצד שמאל גבעה קטנה שתראו מולכם, ואז מטפס כרבע שעה עד לבקתה הבודדת של ה- Italian base camp. המחיר לחדר (רק רצפה, תצטרכו להשתמש בשקש"ים ובמזרונים שלכם) לשלושה אחרי מיקוח היה 1200 והמחיר לדאל באט 550. כדי לפתוח אוהל במדשאה שמול הבקתה תצטרכו לשלם 300 רופי לבן אדם. מסביבכם נוף מדהים של פסגות מושלגות ומפלי ענק שנופלים מההרים

יום 5: יום התאקלמות ב- italian base camp

אנחנו לקחנו יום מנוחה והתאקלמות אחרי ארבע ימי הליכה וכניסה לאזור המסוכן מבחינת מחלת גבהים. יצאנו בבוקר (בלי תיקים לשם שינוי) וטיפסנו על השלוחה שממזרח ל- italian base camp. בהתחלה יש שביל יחסית ברור שנעלם די מהר. טיפסנו על השלוחה בערך שעה (עד שהגענו לקו השלג) כ- 400 מטר גובה, עצרנו לפק"ל קפה, וירדנו חזרה לבקתה.

יום 6: Italian base camp(3610 meter) - dhaulagiri base camp(4635 meter)

טיפוס מצטבר: 1025 מטר.
שעות הליכה: 7 שעות.
יום קשה. ביום הזה אתם צוברים יותר מ- 1000 מטר גובה(!). אנחנו לקחנו את הסיכון כי הגענו אחרי טרק הקנצנצונגה, אבל למי שלא היה בגבהים בזמן האחרון מומלץ מאוד לפצל את היום הזה ליומיים. בנוסף ברוב היום אין שביל ברור (למרות שהטופוגרפיה מאוד ברורה ואין סיכוי ממשי ללכת לאיבוד). צריך גם להיות עירניים לעובדה שהאזור מלא בדרדרות פעילות ובמפולות שלגים וצריך לשים לכך לב תוך כדי הליכה. נקודה נוספת היא שבחצי השני של היום ההליכה מתבצעת על קרחון, ולמרות שרובו מכוסה דרדרות עפר יש כמה קטעים חלקים מאוד. מומלץ לצאת לדרך מוקדם בבוקר בגלל שבשעות הצהריים האזור מתמלא עננים והרוחות מתחזקות וההליכה נעשית פחות נעימה. ועכשיו למסלול:
השביל מטפס מעל הבקתה של ה- Italian base camp, חוצה מספר אנדרטאות למטיילים שנהרגו שם ותוך עשר דקות מגיעה לדרדרת עצומה. על הדרדרת אין שביל ברור אבל יש כמה רוג'ומים ואם יהיה לכם מזל תראו גם עקבות של מטיילים שעברו שם לפניכם. השביל יורד לדרדרת בתלילות ואז חוצה אותה לצידו המערבי של ה- myagdi khola ומטפס בתלילות על הגדה המערבית שלו. כל הסיפור של חציית הדרדרת לקח לנו כשעה. משם יש לכם שעתיים נוחות של הליכה מישורית (פחות או יותר) בגדה המערבית של הנהר. גם פה אין שביל ברור רוב הזמן ופשוט תצטרכו למצוא את התוואי הנוח ביותר בין הדרדרות. בסוף השעתיים תגיעו לקיר הקרחוני האדיר של chhongardan glacier. מכאן ועד סוף היום ההליכה מתבצעת על הקרחון (שרובו הגדול מכוסה דרדרת).
טיפה לפני הקיר של הקרחון השביל חוצה לגדה המזרחית של הנהר (אין זכר ל- japanese base camp שמופיע במפה). משם השביל מטפס בתלילות על הדרדרת מימין לקיר של הקרחון. אחרי טיפוס קצר העלייה מתמתנת אבל ממשיכים לטפס במתינות והעמק כולו מתעקל לכיוון מזרח. בקטע הזה יש יחסית הרבה רוג'ומים. השביל מתקדם מזרחה והולך רוב הזמן בחלקו הדרומי של הקרחון. אחרי שעה ורבע-וחצי של טיפוס תגיעו לאגמון קטן ומעליו (על הרכס מצד ימין שלכם) תראו קרחון מפלצתי שנעצר על קצה המצוק. משם ממשיכים בטיפוס מתון (רוב הזמן) במעלה העמק עד שמגיעים לאגמון נוסף ולידו קבוצה של בולדרים גדולים על הקרקע מתחת למצוק. על המצוק עצמו מספר זקיפי סלע שרואים מרחוק. כעת אתם בגובה של 4360 מטר וזוהי נראית הנקודה הכי סבירה לשינה למי שרוצה לפצל את היום הזה לשתיים. משם השביל ממשיך לטפס ורץ על סכין של שלוחה ארוכה וצרה שרצה במרכז הקרחון ממערב למזרח. לאחר 40 דקות של טיפוס מתון על השלוחה תגיעו לקצה שלה. מולכם תראו ערוץ קטן שזורם במרכז הקרחון. השביל ממשיך לטפס במקביל לערוץ (מצידו הדרומי). בקטע הזה אין הרבה דרדרות שמכסות את הקרחון ויש הליכה על קרח חלק ומסוכן (ללכת לאט ובזהירות). אחרי 50 דקות של טיפוס מתון במקביל לערוץ תראו כמה מאות מטרים מלפניכם קיר קרחוני אדיר שסוגר על העמק ממזרח. מצד שמאל שלכם (מצידו השני של הערוץ שלאורכו הלכתם) תראו שלוחה צרה וארוכה שהולכת ממזרח למערב ומכוסה דרדרות עפר - ברוכים הבאים לבייס קמפ של הר הדואלגירי, אתם נמצאים כעת בגובה של 4,635 מטר. שאנחנו הגענו היו במקום שלוש משלחות של מטפסי הרים כך שזיהינו את האוהלים שלהם מרחוק. אם אין משלחות ולא זיהיתם את הבייס קמפ (אם אין משלחות לא תראו שם כלום חוץ מכמה רוג'ומים גדולים) תעצרו לפני הקיר הקרחוני (שתגיעו לקיר תראו שקצת לפניו העמק מתעקל צפונה) ותחזרו כמה דקות חזרה ופשוט תתמקמו במקום נוח על השלוחה. אם יש משלחות קצת חנופה למדריכים הנפאלים יזכו אתכם בכמה כוסות תה מפנקות. אנחנו החלטנו להתפנק עוד טיפה וקנינו מהם דאל באט (מהטובים שאכלתי) במחיר ש 2,000 רופי לשלושה אנשים.

יום 7: יום התאקלמות ב- dhaulagiri base camp

מומלץ לקחת יום התאקלמות נוסף לפני הטיפוס ל- french pass. בבוקר יצאנו לטיולון קצר לכיוון הקיר הקרחוני שממזרח לבייס קמפ ומשם המשכנו קצת צפונה בתוך העמק (צברנו 250 מטר גובה), ראינו את השביל שמצפה לנו ביום למחרת, שתינו קפה וחזרנו חזרה. אחר הצהריים התמזל מזלנו וראינו סרטים בלפטופ של אחת המשלחות.

יום 8: dhaulagiri base camp(4635 meter) - hidden Valley(5090 meter)

טיפוס מצטבר : 455 מטר.
שעות הליכה : 5 שעות.
ביום הזה אתם מגיעים לשיא הגובה של הטרק, ה- french fess בגובה 5360 מטר. היום הזה הוא גם אחד הימים היפים בטרק אם לא היפה בהם, והוא גם לא יום קשה במיוחד, אבל כדי שיהיה לכם יום מוצלח חשוב לשים לב לשני דברים: 1. מזג אויר - אם אתם קמים לבוקר מעונן ב- dhaulagiri base camp כנראה שככה יראה כל היום ואין טעם לצאת ולפספס את הנופים המדהימים של היום הזה, בנוסף לזה רוחות חזקות ומקפיאות יקשו מאוד על ההליכה. 2. התאקלמות לגובה - אם אתם לא מרגישים מאה אחוז אל תמשיכו לתפס וקחו עוד יום התאקלמות. אם אתם מגיעים ל- hidden Valley ומרגישים רע אתם בבעיה כי כדי לצאת משם חייבים לטפס לאחד הפסים, אי אפשר פשוט לרדת. בנוסף גם ביום הזה כדאי לצאת מוקדם כדי להנות מהנוף לפני שהאזור מתכסה עננים. אנחנו יצאנו בשבע בבוקר (אני אפילו ממליץ לצאת מוקדם יותר, אבל קחו בחשבון שלקפל אוהל בשש בבוקר יהיה אחד הדברים היותר קשוחים שתעשו) והגענו לפס לקראת 11. שירדנו מהפס ב- 11:30 הוא כבר היה כולו מלא עננים. ועכשיו למסלול :
השביל יוצא מהבייס קמפ לכיוון צפון מזרח ומתקדם בתוואי קצת לא נוח (ולא ברור) על הדרדרת. אחרי כמה דקות של הליכה תראו אגם קפוא יחסית גדול מצד שמאל שלכם. השביל ממשיך ומגיע לנקודה שבה העמק הקרחוני שבו אתם הולכים מתעקל צפונה. רבע שעה מהרגע שיצאתם לדרך תגיעו לעיקול (בעיקול עצמו יש כמה ערמות זבל גדולות (שאריות שהשאירו משלחות של מטפסי הרים) ואנדרטאות קטנות לזכר מטפסים שנהרגו שם). משם השביל ממשיך להתקדם צפונה בתוך העמק (יש רוג'ומים קטנים כל כמה דקות של הליכה), ורוב הזמן הוא רץ בצידו המערבי של העמק. אחרי 40 דקות של טיפוס מאוד מתון תראו ממולכם גבעה ענקית ומפגש של שני ערוצים, הראשי (זה שבאתם ממנו) מושך לכיוון צפון מזרח ועוד ערוצון קטן שמטפס לכיוון צפון מערב. מימינכם קרחון אדיר שנשפך מפסגת tukuche. למרות הצער שבדבר השביל נפרד מהעמק ומטפס ישירות את הגבעה. הטיפוס יקח לכם 30-40 דקות. משם השביל ממשיך בטיפוס מתון על הסכין של השלוחה. אם תסתכלו אחורה תוך כדי שאתם הולכים על השלוחה תראו את הר הדואלגירי שולט בעוצמה אדירה על כל האזור. השביל רץ על הסכין של השלוחה במשך 50 דקות עד שהוא מגיע לקצה השלוחה. בקצה השלוחה יש רוג'ום גדול שאי אפשר לפספס. כעת נפרס משמאלכם עמק קטן. השביל מגיע לרוג'ום ושובר שמאלה ויורד כמה דקות לתוך העמק. משם מתחיל הטיפוס האחרון של היום. ממולכם (צפונית אליכם) תראו את קו הרכס והנקודה הנמוכה ביותר שלו היא הפס הצרפתי. טיפוס תלול שנמשך כ- 40 דקות יוביל אתכם לפס עצמו (אין שביל מסודר אבל יש כמה רוג'ומים ובכל מקרה פשוט תכוונו לנקודה הנמוכה של קו הרכס שנמצאת בדיוק מעליכם). כשתגיעו לפס (שמסומן בכמה רוג'ומים גדולים ודגלי תפילה) תזכו לנוף מדהים של 360 מעלות, קשה לתאר במילים, שבהחלט מצדיק את כל המאמץ. ברגע שתגיעו לפאס תראו ממולכם עמק רחב שיורד לכיוון צפון מזרח,
זהו ה- hidden Valley. השביל יורד במתינות על השלוחות בצידו הדרומי של העמק, וכעבור שעה וחצי של ירידה (תלוי במצב השלג, לנו היה לא מעט) תגיעו לפתחה רחבה ומישורית של העמק ומולכם שלוחה רחבה שרצה מדרום לצפון וסוגרת על הפתחה - ברוכים הבאים לאחד מחניוני הלילה היפים בנפאל, מסביבכם נוף מדברי, קרחונים ופסגות מושלגות אדירות. החסרון היחיד הוא הרוחות הכל כך חזקות ומקפיאות שנושבות שם (לנו לקח קרוב לשעה לבנות את האוהל), תתכוננו ללילה קשוח.

יום 9: hidden Valley(5090 meter) - yak kharka(4200 meter)

טיפוס מצטבר: מינוס 890 מטר.
שעות הליכה : 5 וחצי שעות.
היום הזה בהחלט נותן פייט ליום הקודם בתחרות על היום היפה בטרק. הנופים ב- hidden Valley וב- dhampus pass פשוט מדהימים ומציגים את המיטב של נפאל והרי ההימאליה. אם זאת היום הזה בקלות יכול להפוך ליום הקשה בטרק, תלוי במצב השלג. לנו כל הדרך מהפס לכיוון yak kharka הייתה מלאה בשלג והפכה את ההליכה למאוד איטית ומסוכנת. גם הרוחות המשוגעות שנושבות אחרי הפס לא הקלו על החיים. גם את היום הזה מומלץ להתחיל מוקדם כדי להנות מהשמיים הבהירים לפני שהעננים מגיעים. בנוסף ככל שתצאו מוקדם יותר תתחמקו מהרוחות האכזריות שנושבות ב- dhampus pass. ועכשיו למסלול:
היום מתחיל בטיפוס של חמש דקות על השלוחה שלמרגלותיה ישנתם (על השלוחה מפוזרים כמה רוג'ומים די גדולים). אתם חוצים את השלוחה לכיוון מזרח. מולכם תראו עמק רחב (אולי זה בעצם ה- hidden Valley?). ממולכם (לכיוון מזרח), בצידו השני של העמק תראו שלוש פסגות אדירות. הימנית שביניהם היא ה- dhampus peak (6,015 מטר). הפס שאתם מחפשים (dhampus pass) נמצא מימין ל- dhampus peak, בין הפסגה עצמה לשלוחה הרחבה שנמצאת מימין עליה (השלוחה שסוגרת על העמק מדרום). השביל יורד לעמק ומתחיל לטפס במתינות (אין באמת דבר כזה טיפוס מתון בגבהים האלה) על השלוחה שסוגרת על העמק מדרום. לנו היה קצת שלג לכן לא ראינו שביל מסודר אבל היה אפשר לזהות כמה עקבות ורוג'ומים בודדים. בין שעה לשעה ורבע לאחר שיצאתם לדרך
(תלוי בשלג) תגיעו ל- dhampus pass בגובה של 5250 מטר. הנוף שתראו מפה פשוט מרהיב (אולי מהיפים בנפאל): מצפון הפסגות המדבריות של מוסטנג, ממערב פסגת tukuche האדירה (6848 מטר) וממזרח כל רכס האנאפורנה המדהים. בשעה טובה אפשר להגיד שסיימתם עם העליות לטרק הזה. מכאן השביל מתחיל לרדת במתינות לכיוון דרום מזרח על השלוחה שמצפון לערוץ של ה- dhudpani khola. אבל תאמינו לי שזה לא כיף כמו שזה נשמע, הגעתם לחלק הכי קשה ומסוכן של היום (ושל הטרק כולו), תלוי במצב השלג כמובן. אנחנו טיילנו שם ב- 20 באפריל וכמעט לכל אורך הדרך הייתה שכבה מכובדת של שלג וקרח. לא צריך קרמפונים אבל מקלות הליכה בהחלט יעשו לכם חיים הרבה יותר קלים ובכל מקרה תהיו מוכנים לכמה חליקות רציניות. אחרי הפס השביל קצת יורד ואז רץ רוב הזמן על אותו קו גובה (פחות או יותר). הנופים מסביבכם מרהיבים אבל עדיף להיות מרוכזים בשביל . אנחנו הלכנו על בסיס עקבות שראינו וכל כמה מאות מטרים יש עמודי במבוק שתקועים באדמה ומסמנים את השביל. אחרי ארבע שעות של התקדמות איטית וחלקלקה על השלוחה (בכיוון מזרח כל הזמן) השביל שובר צפונה, מטפס כמה דקות, ומגיע לקו הרכס של השלוחה. בנקודה הזו אתם שוב נחשפים לנוף המרהיב של מדבר מוסטנג מצפון ורכס האנאפורנה ממזרח. בנקודה הזו גם נגמר השלג. מכאן השביל מתחיל לרדת בתלילות לכיוון צפון מזרח. אתם תראו כמה שלטים שמכווינים ל- marpha ועמודים בצבעים שחור צהוב שיסמנו את השביל בבירור. אחרי חצי שעה של ירידה תלולה תגיעו לרחבה ישרה עם בית הרוס ועוד כמה טרסות אבן, ברוכים הבאים ל- yak kharka, חניון הלילה האחרון שלכם בגובה של 4200 מטר.

שלושת הפסגות (dhampus peak היא הימנית מבין השלוש)

יום 10: yak kharka(4200 meter) - marpha(2680 meter)

טיפוס מצטבר: מינוס 1,520 מטר.
שעות הליכה: שעתיים וחצי.
יום אחרון לטרק הזה, יום קצר וקליל. מ- yak kharka השביל מושך לצפון מזרח ומתחיל לרדת במתינות לעמק הרחב של נהר ה- kali gandaki. העיירה marpha נמצאת בתוך העמק, אבל אתם לא תראו אותה עד שתהיו ממש מעליה (השלוחות של הרכס יסתירו לכם). באזור יש המון שבילים ומרעולים שהמקומיים משתמשים בהם. אנחנו כנראה איבדנו את השביל הראשי באיזשהו שלב ומצאנו את עצמינו יורדים ל- marpha דרך שלוחה תלולה ומלאה במצוקים ומדרגות סלע, אבל תנסו כל הזמן להישאר על השביל הראשי ולקבל הכוונה ממקומיים שתפגשו בדרך ובסוף אתם תגיעו, אין באמת אפשרות ללכת לאיבוד. בגדול פשוט תכוונו כלפי מטה עד שתגיעו לעמק של ה- kali gandaki ומשם אתם כבר תזהו את מרפה שנמצאת בצדו המערבי של העמק, מוקפת בשדות ירוקים ממזרח ומצוקים מדבריים ממערב אליה. מרפה עצמה היא עיירה תיירותית שקטה וחמודה ויש בה לא מעט בתי מלון ומסעדות. אנחנו ישנו ב- hotel tanpopo שנמצא במרכז הכפר (על הרחוב הראשי ליד הכניסה למנזר). אנחנו שילמנו על חדר מפנק לשלושה אנשים 300 רופי. מהרגע שהגעתם למרפה חזרתם רשמית לציווליזציה - מקלחת חמה, wifi ואוכל מערבי.

יום 11: marpha - pokara

יום שכולו נסיעות, אבל זה לא אומר שזה יום קל, בשביל הנסיעות בנפאל צריך הרבה סבלנות.
אנחנו הלכנו בשבע בבוקר לתחנת האוטובוס שנמצאת בקצה הדרומי של הכפר (עשר דקות הליכה מהמלון). המקומיים שם ידרשו ממכם מחיר מוגזם של 1,400 רופי לבן אדם על אוטובוס מקומי שמגיע עד ל- beni. אנחנו ניסינו לתפוס טרמפים על הדרך הראשית ובסוף עצר לנו ג'יפ שהסיע משפחה נפאלית והסכים לדחוף אותנו בתמורה ל- 800 רופי לבן אדם. אחרי שבע שעות ארוכות ומורטות עצבים הגענו ל- beni. משם עוד שלוש וחצי שעות באוטובוס מקומי (ו-210 רופי לבן אדם) ואתם בפוקרה.

תגובות

התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם

אנונימי ( להתחברות )

התגובה כוללת אזהרת בטיחות? עם אזהרת בטיחות?