הליכה מפאפלו (סאלרי) לצ'יפלונג והחיבוג לטרק שלושת הפאסים
הליכה של שלושה וחצי ימים בשביל לא מתויר שמהווה תחליף לטיסה ללוקלה
| תאריך הטיול | March 2022 |
|---|---|
| משך הטיול | 4 ימים |
| עונה מומלצת | תחילת מרץ עד סוף מאי |
תוכן עניינים
רקע
כדי להגיע לתחילת טרק האוורסט בייס קמפ/שלושת הפאסים, שעליו כבר נכתבו ערימות של סיפורי דרך, צריך להגיע בטיסה פנימית ללוקלה. העניין הוא שזה לא מתאים לכולם-מטעמי עלות (175 דולר לכיוון) ומטעמי התאקלמות לגובה (לוקלה כבר בגובה 2800 מטר).
אנחנו החלטנו להגיע לתחילת הטרק בדרך אחרת, ורק בסוף הטרק לחזור בטיסה מלוקלה.
האפשרויות שהיו לנו:
1. ג'יפ מקטמנדו לסאלרי והליכה/ג'יפ מסאלרי
2. ג'יפ מקטמנדו לג'ירי והליכה מג'ירי
על שתי האפשרויות לא מצאנו הרבה מידע בכל מה שקשור בחלוקת ימים ודרגת קושי.
בסוף בחרנו באפשרות הראשונה, החלטה שבדיעבד הייתה ההחלטה הנכונה.
סיפור הדרך הזה ימתקד במקטע ההליכה עד ההתחברות לשביל המתויר של הטרק.
יום 0-נסיעה לפאפלו
את הנסיעה, כמו שאר הטרק, סגרנו דרך סוכנות שלום. היינו מאוד מרוצים מהם לאורך כל הדרך וממליצים לכולם לסגור טרק או כל דבר אחר דרכם.
הנסיעה לסאלרי אורכת בין 11-12 שעות וכרטיסי הנסיעה לסאלרי עלו לנו 2400 רופי לכרטיס.
בדרך כלל ג'יפ היא האופציה הטובה למי שיש תקציב לשפר את איכות הנסיעה שלו ולהתחמק מנסיעה באוטובוס. לא במקרה הזה. מדובר בג'יפ ציבורי, שאין שום התחייבות שמספר האנשים שנכנסים בו הוא כמספר המושבים. לנו לא הייתה יותר מידי בעיית מקום, אבל ישנם סיפורים על נסיעות של 11 אנשים בג'יפ שמיועד לשבעה.
הסבר קטן על האופציה של הנסיעה לסאלרי:
בכל שמורת האוורסט אין כבישים, לא סלולים ולא עפר. זה מה שהופך את האזור לכל כך מיוחד וזה גם מה שמייקר את הטרק ביחס לאחרים.
הכפר הכי קרוב לשמורה שמגיע אליו כביש ג'יפים הוא ת'אמדאנדה (Thamdanda). מי שנוסע לסאלרי צריך לבחור- האם הוא לוקח למחרת ג'יפ נוסף שלוקח בערך חמש שעות עד ת'אמדאנדה, או הולך ברגל את כל המקטע. אנחנו בחרנו באפשרות של הליכה ברגל. יצאנו עם פורטר בשם סומאן, שניסה מדי פעם לשכנע אותנו לקחת ג'יפ לת'אמדאנדה ללא הצלחה.
הנסיעה עברה סה"כ בטוב, ולקראת סופה גילינו שעדיף לנו להמשיך עם הג'יפ עד פאפלו (Phaplu)-כפר קטן במרחק חמש דקות נסיעה אחרי סאלרי. יותר נחמד להתחיל שם את השביל ולהתארח שם. הגענו לפאפלו עייפים אחרי הנסיעה ומצפים לתחילת ההליכה למחרת.
יום 1: פאפלו לנונטלה
קמנו בבוקר ויצאנו אחרי ארוחת בוקר. ההרים המושלגים שלפנינו והשמים הבהירים רוממו את מצב הרוח.
בסיפור דרך אחד שקראתי על המקטע הזה היום הראשון תואר כמאוד קשה וההמלצה הייתה ללכת עד רינגמו (Ringmu).
מהר מאוד התברר שדווקא ההליכה עד רינגמו יחסית פשוטה, ושם עצרנו לארוחת צהריים. עד ארוחת הצהריים ברינגמו השביל יחסית מישורי על עליות וירידות מתונות והליכה על שביל ג'יפים בין כפרים שלחלוטין לא רגילים לראות תיירים כמו הכפרים בטרק המתוייר.
אחרי ארוחת הצהריים ברינגמו הגיע החלק הקשה של היום-עלייה לפאס בשם טקשידו פאס וירידה לנונטלה (Nunthala) שבצד השני שלו. הירידה ארוכה יותר מהעלייה ולא פשוטה.
את היום התחלנו בשעה 7:30 וסיימנו ב 17:00. יום מתיש וארוך של 19 קמ.
החלטנו ללכת עד נונטלה כי במפס מי ראינו שאם לא נלך עד לשם ונישאר ברינגמו למחרת יהיה יום שהוא על גבול הבלתי אפשרי. חוץ מזה, הגענו לרינגמו רק בצהריים ורצינו להמשיך ללכת. גם בסוכנות וגם בסיפור הדרך היחיד שמופיע על המקטע הזה המליצו לנו להישאר ברינגמו. אנחנו ממליצים בחום לעשות מאמץ וללכת עד נונטלה ביום הראשון.
יום 2: נונטלה לבופסה
הסיבה העיקרית שהלכנו ביום הקודם עד נונטלה היא שנוכל להצליח ללכת למחרת עד בופסה (Bupsa) ולא להיעצר בקריקולה (Kharikula) כמו שהומלץ לנו. כמו שמצויין ביום הקודם-מומלץ מאוד לעשות את זה לכל מי שמתכוון לעשות את המקטע בזמן שלקח לנו.
יום ההליכה השני מתחיל בירידה, שהיא בעצם המשך הירידה לנונטלה מהיום הקודם. הירידה אחרי נונטלה מתאפיינת ביערות צפופים שמלווים אותנו עד ההגעה לנהר. אחרי חציית הנהר על גבי גשר התחלנו את העלייה לקריקולה. העלייה ארוכה אבל לא קשה מידי. קריקולה זה הכפר הכי גדול ומרכזי באזור ויש בו מנזר גדול. עצרנו שם לאכול צהריים בסוף העלייה ועשינו סיבוב במנזר.
לאחר מכן ירדנו קצת לנהר, חצינו אותו ולמעשה התחלנו את העלייה לת'אמדנדה, שבאמצע שלה נעצור ללילה בבופסה. העלייה עד בופסה תלולה יותר מהעלייה לקריקולה (או שהשרירים עייפים יותר). הגענו לבופסה סביב השעה 16:00 והיינו, שוב, האורחים היחידים בגסטהאוס.
יום 3: בופסה לסורקה
התחלנו ללכת בשעה 7:00 וישר המשכנו את העלייה לכיוון ת'אמדנדה. הגענו לשם סביב השעה 10:00 והתברר שזה בסך הכל אוכף עם שלושה בתים. זו למעשה הנקודה שנגמר שביל הג'יפים (שפגשנו לעיתים רחוקות) וכולם צריכים ללכת ברגל.
המשכנו ללכת עד פאיה (Puya) שם אכלנו צהריים, ומשם לסורקה ( Surke). סורקה נמצאת כבר ממש מתחת ללוקלה, וההליכה אחרי ת'אמדאנדה משמעותית קלה יותר ממה שהיה לפניה.
יום 4: סורקה לפאקדינג
ביום הזה מתחברים לשביל המתוייר שיוצא מלוקלה בכפר בשם צ'יפלונג (Chiplung). ההליכה עד צ'יפלונג כוללת עליה יחסית חדה בבוקר ישר אחרי סורקה ואז הליכה יחסית פשוטה. אחרי צ'יפלונג המשכנו עד פאקדינג (Phakding) שם העברנו את הלילה.
ההליכה ביום הזה מתאפיינת כבר בנוף הנמוך, הירוק והכפרי של תחילת טרק האוורסט בייס קמפ.
סיכום
למרות שהנופים במקטע הזה פחות דרמטיים ממה שמגיע אחר כך בטרק, הם בהחלט שווים את זה! הליכה בשביל לא מתויר, בכפרים שתיירות היא לא הפרנסה העיקרית שלהם והמקומיים מופתעים בכל פעם לראות אותנו ופותחים את הגסטהאוס במיוחד בשבילנו, בשילוב נופים שמפאת הגובה הנמוך (הכל יחסי!) לא רואים בשביל הפופולארי שיוצא מלוקלה, מומלצת מאוד.
טרק שלושת הפאסים הוא טרק מדהים ביופיו, ושלושת הימים האלה היו הפתיחה המושלמת בשבילו.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם