אוורסט ביס קאפ דרך גוקיו

14 יום בשמורת האוורסט. דרך כול מה שמעניין בשמורה - למי שרוצה להנות מנוף מדהים ומעט אנשים לולקלה, גוקיו, צ׳ולה פס, קאלה פטאר, בייס קאמפ

תאריך הטיול	April 2022
משך הטיול	שבועיים
עונה מומלצת	בהתאם לעונה בנפאל מרץ- יוני ספטמבר - נובמבר

תוכן עניינים

מידע כללי + הכנות

אחרי סובב אנפורנה נשאר לנו טעם של עוד... והחיה כמעט ברור שהאוורסט הוא התשובה אבל רצינו להימנע מהמוני אנשים וגם להיתרחק קצת מ"שביל החומוס" אז החלטנו "להמציא מסלול". ישבנו עם סאם ( סוכנות שלום בפוקרה ) וסימנו ביחד איתו את הנקודות המומלצות שמעניינות אותנו בשמורה ובינהן חיברנו מסלול. העמוד המרכזי הייה גוקיו האגמים שמסביבו והגוקיו רי אחרי זה קלה פטאר והבייס קאמפ (היו עוד כמה נקודות שנפלו בתכנון צ׳ווקונג + צ׳וקונג רי והאמה דאבלם בייס קאמפ). אחרי שהבנו שאלו הנקודות התחלנו לחבר את המסלול החלטנו לעלות תחילה לכיוון גוקיו כי האזור הכי משך אותנו ומשם להחליט אם מיצינו ואנחנו חוזרים על עקבותינו ישירות ללוקלה, עולים על הרנג׳ו לה פס ויורדים חזרה ללוקלה או ממשיכים מזרחה על הצ׳ו לה פס לכוון הקלה פטאר והבייס קאמפ ( כמובן שהאופציה האחרונה היא זו שנבחרה) המחשבה הזו נתנה לנו הרבה רוגע. הידיעה שבכל שלב אפשר להיסתובב ולסיים.

חשוב להגיד שהשמורה מאוד מאפשרת המצאות ואין צורך אמיתי לעשות מסלול קלאסי וגם המסלול הזה הוא בגדר המלצה מקור מידע ובסיס לשינויים

הכנות למסע
קנינו ממרחים לארוחת בוקר וארוחת עשר
פיצוחים וממתקים בשביל האנרגיה
ונייר טואלט
כל דבר שאפשר לקנות בקטמנדו עדיף כי ברגע שמגיעים לשמורה המחירים עולים פי שתיים או שלוש ולפעמים אפילו יותר
אנחנו קנינו גם לחמניות וביצים והכנו סנדביצים לארוחת בוקר ביום הטיסה. הטיסה יוצאת מוקדם וכדי להגיע בזמן קמים מוקדם, אין אוכל בנמל התעופה ולפעמים נתקעים שם זמן רב
# ממליץ להוריד אפליקציות ניווט אופלין ( map.my/ map.cz) שימש אותנו מאוד
# מזג אוויר נפאלים לא מאמינים בתחזית מזג אוויר ואפשר להבין אותם. בין ההרים נורא קשה לצפות מה יהיה מזג האוויר, הכי טוב זה לשואול את המקומיים ובעיקר את המדריכים הנפאלים שאיתכם בהוסטל למרות שסיכוי סביר שלא תהייה להם תשובה ברורה. לכן צריך להיות מאוד בפוקוס בקשר לזה כי לטייל בתוך סופת שלגים עלול להיות מסוכן

יום 1 לוקלה - לרנגדינג

5:30 הגענו לשדה תעופה, טרמינל טיסות פנים. נסיעה מהתאמל עלתה 600 למונית ,היה אפשר להוריד ל500. בטרמינל עצמו- אללה איסטור. הטרמינל עמוס ומבולגן, ואנחנו חבורה של חמש ישראליות (מתוכם אחד ישראלי) ללא פורטר/ מדריך נפאלי, היינו השקופות בתור לצ׳ק אין. אין מה לעשות, כשאין מישהו שדובר את השפה יש חיסרון מהותי.
בטרמינל היו כ 5 טיסות מתוזמנות לאותה השעה, כולן מבצעות בורדינג באיחור, ורק שני גייטים שבאמת היה אפשר לעשות מהם בורדינג. מומלץ בחום להזמין את הטיסה הראשונה, בשעה 6:40 נשברנו מהבאלגן והתקשרנו לדב מסוכנות שלום שישלח נציג של חברת התעופה, המסכים לא עבדו ולא היה ברור איפה הטיסה שלנו שתוזמנה ל6:15
לבסוף, אחרי מאבק ממושך, עלינו לטיסה המיוחלת. ואז, במטוס, כשאנחנו כבר יושבים עיכוב נוסף של שעה. הטיסה עצמה עברה בשלום, חצי שעה, ונחתנו בלוקלה בשדה הייחודי.
התחלנו ללכת
רוב היום ההליכה הייתה פשוטה, רובה בתוך כפרים, ונהר לצידנו.
היום התחיל בירידה ברובו, והמשיך בעליות וירידות- המישור הנפאלי. המקטע הזה עמוס, זה החלק הדו סיטרי- מחייכים ורואים הרבה פורטרטים ומדריכים וכמובן תיירים - בקבוצות ענק וגם ביחידים וזוגות. עצרנו להתרעננות בקטע נהר סמוך לשביל והמים צלולים ויפים.
תכננו להגיע לphakding, הכפר שהומלץ עי הסוכנות כיעד ההליכה ליום הראשון. בפועל, הגענו ב12 אחרי שעתיים וחצי של הליכה, ועלינו עוד 25 דק לרנגדינג.
אין כמין בהוסטל, ומקלחת חמה עולה 300 רופי (אחרי התמקחות). הלינה הייתה בחינם.

יומים 2+3 רנגדינג לנאמצ׳ה + יום התאקלמות בנאמצ׳ה

יום 2
רנגדינג לנאמצ׳ה
קמנו לנשנוש וקפה במאפיה ליד הגסט האוס, לקחנו צאפ׳טי עם חביתה לדרך ויצאנו. ההליכה היומית אורכה 6 שעות, כשהלכנו בקצב רגוע ועקבי. מסלול היום כלל עליה של 800 מטר בגובה, שמתרכזת ברובה בשלוש שעות ההליכה האחרונות. במונג׳ו, הכפר האחרון לפני מקטע העלייה הרציני, עשינו עצירת תה ונשנושים. זו עליה לא פשוטה, כשבדרך אחד המכשולים שנצבו לנו היה מספר לא מבוטל של עדרי חמורים ויאק שנשאו משא כבד במעלה הדרך. מכה מחמור שעובר על ידנו הייתה עניין מוכר, לפעמים התייאשנו והתעכבנו כמה דקות כדי לאפשר לשיירה לעבור.
לנוף היפיפה של הכפרים הרבים התווספו פסגות מושלגות רחוקות שהוסיפו עוד התרגשות להליכה ולמה שעתיד לבוא.
לבסוף, אחרי עלייה שדרשה לא מעט דירבונים ושיחות עידוד עצמיות, הגענו לנאמצ׳ה. מדובר בכפר רציני שבו יש הכל מהכל- כספומטים, בתי קפה, שני בתי חולים, ומגוון לא מבוטל של חנויות ביגוד וציוד טיולים לכל צורך. הגענו לגסט האוס A.D Friendship- מומלץ! מקלחת חמה בחינם, שקעים בחדרים במחיר 500 למיטה ללילה.
אוכל טעים ביותר.

יום מנוחה בנאמצ׳ה
העברנו את היום בין בתי קפה, מסעדות נחמדות, רביצה וצבירת כוחות ושיחות אחרונות למשפחה לפני המקטע המנותק יחסית. צריך לציין 2 מהחבורה קנו סיסמה שיתופית של אוורסט לינק - ווי פיי שאמור להיות פרוס בגסט האווסים, מקווים לטוב ונעדכן. בעקבות טפטוף קל לא הלכנו לטיול יום להתאקלמות, אבל כולנו עלינו בגובה כבר בטרק החודש ולכן לא היה לנו צורך באופן חריג. נאמצ׳ה בנויה על צלע הר ובשיפוע חד, לכן מספיקה הליכה קצרה בעליות ובירידות של הכפר ומרגישים את השפעת הגובה על הנשימה. ממליצים ביום הזה לעשות קצת כביסה לגרביים וחולצות להמשך. בנוסף, צריך לציין שהכל (אוכל שתייה ביגוד פירות) יקר פה מהרבה ממחירי נפאל הרגילים. אבל סהכ, אין דבר רע בעצירת התרעננות וצבירת כוחות להמשך.

יום 4 מנאמצ׳ה לדולה

התחלנו את הבוקר באריזת צ׳אפטיז וחביתות טייק אווי ויצאנו לדרך ב7. עלינו במעלה הכפר, לכיוון השביל המסומן באפליקציית מאפ מי, חוששים מעליה גדולה שתבוא. בפועל, כך גילינו, ישנן שתי אופציות למקטע ההליכה הראשון . האחת ממשיכה מעלה במעלה ההר, והשנייה פונה ימינה, לצלע ההר. בחרנו בדרך השנייה ונהנינו מאוד! היא מתחילה בדרך נוף יחסית מישורית (אחריה לקחנו את החלק העליון, שלט מורה ״לכיוון גוקיו״) וממשיכה בעליית מדרגות לא פשוטה עם נוף מהמם. ההרים היפים שראינו מרחוק ליוו אותנו לאורך ההליכה הפעם קרובים יותר ובשיא תפארתם. אמה דאבלם, עליו שמענו רבות, באמת הר יפייפה. יש לציין, במקטע הזה נפרדנו מהמוני המטיילים שנפגשנו בהם עד עכשיו, ואפילו מספר עדרי החמורים והיאק פחת. נהנינו מהשקט, מהתחושה שאנחנו הולכים בדרך יותר צדדית ופחות עמוסה. עלינו עוד ועוד, עד שהגענו לכפר קטן, שם ראינו במפה שלפנינו ירידה גדולה. בערך 400 מטר של ירידה תלולה, וההבנה שאנחנו יורדים את מה שכל כך התאמצנו לעלות לא שמחה אותנו בלשון המעטה.
בסופה של הירידה עצרנו לאכול מעט צאפטי ולהתכונן נפשית להמשך- עלייה שוב. הפעם, ידענו שבקצה מחכה לנו דולה, עם מעט מוזיקה ואווירה טובה התקדמנו לאט אבל בטוח אל עבר הכפר. העלייה ממושכת, בערך שלוש שעות, ומתאפיינת בעיקר במדרגות. בדרך פגשנו באישה נפאלית מקסימה שסחבה לגבה סל כבד של ירקות ופירות, לאחר שיחה קצרה היא הבינה כי פנינו מועדות לדולה והציעה לנו לישון בגסטהאוס המשפחתי- הימאליאן. בהגעתנו (בשעה 15:00) מצאנו אישה מקסימה שהציעה, בלי שביקשנו, חדרים וחשמל בחינם (פה נציין כי קראנו שאחרי נאמצ׳ה אין אפשרות למצוא חשמל, גילינו אחרת). עלינו להסתגלות בגובה, נשארנו חצי שעה בערך 80 מטר מעל גובהו של הגסטהאוס- לא לשכוח דברים חמים! ארוחת הערב הייתה מוצלחת, המחירים זולים, מומלץ! מקלחת חמה עולה 500 רופי, אנחנו ויתרנו הפעם.
מבחינת האוורסט לינק- במהלך המסלול לא עבד לנו, מדי פעם הייתה קליטה של הרשתות של נמסטה ו N Cell, בערב בדולה עבד

יום 5 מדולה למצ׳רמו

קמנו בדולה בבוקר קפוא. בלילה שלפני עוד חשבנו שנלך עד לגוקיו, אבל הקור בשילוב עם התחושה שאין לאן למהר הובילו אותנו להחליט שנעשה יום קצר יותר ורגוע למצ׳רמו. ישבנו לתה בYetti inn שממש לקראת העלייה, ונהנינו מהמקום המושקע והמעוצב. לבסוף, יצאנו לדרך בשעה 8:00. את מסלול היום התחלנו בעלייה, אבל את מרבית היום בילינו בהליכה יחסית מישורית על צלע הר. מאחורינו ומלפנינו רכסי הרים מושלגים, בוהקים בלבן ומדהימים ביופיים. רוב היום ליוותה אותנו הרוח המצליפה של ההרים, חלק מאיתנו הלכו עם מיקרו פליזים, וחלק וויתרו על התענוג. הרשנו לעצמנו לעצור לא מעט, לקחת את הזמן, בידיעה שמצ׳רמו קרובה ואין סיבה למהר. נהנינו מהיום הקליל יחסית, ההליכה בדרך שאינה עמוסה במטיילים, והנופים. בסופה של הדרך, כשמצ׳רמו נחשפה לעינינו כ60 מטר למטה- הבנו שכל שנצטרך כדי לבצע הסתגלות לגובה הוא לעלות כ 40 מטרים. עלינו מעט, התמקמנו מאחורי אבן שחסמה את רוח הפרצים, שמענו מוזיקה ושהינו כחצי שעה. מומלץ לא לרדת לכפר, ואז לעלות.
לאחר מכן, ירדנו למצ׳רמו, והתמקמנו בהוסטל שרפהלנד. הפעם, זו אחותה המקסימה של בעלת הגסט האוס בדולה. שוב הופתענו; חדר בחינם, חשמל אם מבקשים יפה, ומחירי האוכל לא גבוהים בכלל. מקלחת חמה עולה 600, אחרי מיקוח 400.

יום 6 ממצ׳רמו לגוקיו

יום מרגש ויפייפה!
יום של הליכה די רגועה בצלע הר, ממשיך בעלייה של כ300 מטר, יחסית מתונה. הורגש מאוד המחסור בחמצן,הלחצים בראש, וגם הרוחות לא הקלו על המצב. הקפדנו על עצירות ושתיית מים, והלכנו רוב היום עטופים בבאף/ חמצוואר למנוע נשימת אוויר קר. בסופה של העלייה, הגענו לאגם הראשון! אין מרגש מלראות אגם יפייפה, טורקיז ושטוח על רקע רכס הרים מושלגים. התפננו עשינו ארוחת בוקר והמשכנו לאגם מספר שתיים. גם הוא, מהמם ובולט ביופיו, אפילו יותר מהראשון. גם פה התמקמנו, התחרדנו בשמש הנעימה וספגנו את היופי שלפנינו. היום זרם באיטיות נעימה.
משם המשכנו אל עבר היעד היומי גוקיו, הליכה מישורית של כחצי שעה (2 קמ). גוקיו גם היא ממוקמת על אגם, ושוב, מחסיר פעימה ביופיו. היום, בהמרחות הנעימה שלו, לקח לנו 6 שעות. הממהרים יכולים לצעוד אותו גם ב3 וחצי שעות. התמקמנו לאחר בדיקות בהוסטל צ׳ו יו, חדר בחינם, גם טעינה, מקלחת ב600 רופי. יש לציין, כל סיפורי הדרך שקראנו סיפרו כי אין חשמל אחרי נמצ׳ה וכי נגזר על המטיילים בשמורת האוורסט להסריח ללא מקלחת. אנחנו פה כדי לבשר- יש מקלחת, יש חשמל, לפחות בנתיים.
עלינו להתאקלמות ברכס הנמוך הקרוב לכפר, מצויידים בציוד חם כמו תמיד. ארוחת ערב מוצלחת ולישון.
בסופם של שני הימים האלו נמליץ בחום לא לעשות יום הליכה רצוף מדולה לגוקיו, אלא לקחת את הימים הרגועים האלה כהזדמנות לספוג את הנוף ולהקדיש לו את הזמן ברגוע.

יום 7 "מנוחה" בגוקיו

יום 7
את הבוקר פתחנו ב4:45 עם טיפוס אל פסגת הגוקיו רי. מדובר בטיפוס תלול וחד, בו עולים כ600 מטרים אל הפסגה. חלק מאיתנו חשו ברע וחזרו, אחרים הגיעו אל ראש ההר וחזו בזריחה יפייפיה בה אפשר לראות מספר רכסים ואגמים מהגובה. העניין עם שעת היציאה המוקדמת- בערך בשעה 10 מתחילות רוחות מצליפות וקרות, שמקשות על ההליכה ומחזקות את תסמיני הגובה הקשים- מומלץ לצאת מוקדם.
לאחר הטיפוס עשינו ארוחת בוקר קלה, והמשכנו את יומנו במנוחה נעימה וטיולים קלילים (מומלץ לטיול קליל להקיף את האגם של גוקיו, יפה !). למי שיש אוורסט לינק- גם פה האינטרנט עובד מצוין

יום 8 מגוקיו לדרגנג ( צאקלאק)

עשינו בוקר רגוע ביותר, קמנו יקיצה טבעית, אכלנו ארוחה בטרנינג ויצאנו לדרך ב10:30. המפס מי הראה מסלול יחסית מישורי עם ירידה לכפר שבו נישן- בפועל ההליכה היא במסלול צר, לא פשוט, הכולל עליות וירידות בשטח עם המון חול וסלעים, מדי פעם אבנים מדרדרות. מזכיר סוללות אפר, אין ממש שלב של הליכה על אדמה יציבה אבל עדיין יש את הרכסים המושלגים היפים מכל עבר. אנחנו קראנו למקטע הזה ״ירח״, מעולם לא הלכנו במשהו שדומה לו או מתקרב. ישנם מעין אגמונים בדרך, חלקם טורקיז יפייפה וחלקם אפורים, אבל הם מוסיפים ליופיה של ההליכה. אחרי כשעתיים הגענו לאזור יחסית מישורי, והתחיל לרדת עלינו שלג. מהרגע הזה, נותרה לנו חצי שעה הליכה, והגענו אל הכפר שממוקם ממש בנק היציאה של הפאס. ההליכה כולה ארכה שלוש שעות בקצב ממוצע, לא מומלץ לצאת לפאס מגוקיו, אלא לצמצמם אל הכפר. אנחנו ישנים בהוסטל Mountain Paradise, וגם פה, ללא מאמץ, הוצעה לנו הטענה וחדר בחינם. יש פה אינטרנט לאוורסט לינק ומקלחת חמה, מומלץ.

יום 9 דרגנג דרך צ׳ו לה פאס לדזונגלה

יצאנו לדרך אחרי תה בשעה 5:00. כל אחר הצהריים של יום לפני ירד שלג, והבוקר היה קר במיוחד. יצאנו חמושים בציוד חם ובלא מעט מים (אין נק מילוי עד לדזונגלה). עד שיוצאת השמש הולכים בקור מקפיא, שווה להתחיל עם שכבות ולהוריד לאט לאט. הדרך מסומנת באופן די ברור ברוג׳ומים ועמודי בזנט שכאלה. העלייה בהתחלה היא יחסית מתונה ופשוטה, הדרך ברורה. בשלב מסוים מתחיל מקטע מעט מישורי, ולאחריו העלייה הרצינית אל הפאס. במקטע העלייה האחרון, הצר והמאתגר עולים כ 200 מטר בשיפוע חד ובדרך צרה, נאזרים בכבל ברזל, כשמרבית המטיילים מגיעים מהכיוון ההפוך. יש לציין, זה היה המקטע המאתגר של היום. סהכ העלייה אל הפאס ארכה כ5 שעות , בהליכה איטית, כשהרבנו לעצור ולאכול.
הפאס עצמו, הוא נק תצפית יפה ולא יותר. יש בו נוף חביב לרכסים שמסביב, אכלנו נשנוש קל והתחלנו בירידה. שעת העלייה לפאס תשפיע על הרוחות שיש בפסגה, ועל הרוחות שיפגשו אתכם בירידה. עדיף, כמה שיותר מוקדם להתחיל לרדת.
הירידה בתחילה בהליכה על קרחון, נעליים אטומות למיים ( או שקיות בגרביים) חשוב ומעיל רוח. בהמשך יורדים ממקטע הקרח למקטע אדמה, הירידה נוחה להליכה אך תלולה לפרקים. בשלב זה נגמרו לנו המים, למרות שיצאנו עם 3 ליטר לאחד. יש נהר למלא ממנו עם פילטר/ כלור. המשכנו ללכת, סהכ ירידה איטית של שעתיים וחצי בערך עד לדזונגלה.
הנוף בכפר יפייפה, מוקף בהרים. נחמד לסיים את היום בכפר יפה שכזה.
בדזונגלה התמקמנו בגסט האוס Mountain Home, קיבלנו חדר בחינם וגם הטענה. מקלחת דלי חם עולה 400. מומלץ בחום

יום 10 דזונגלה ללבוצה

אחרי הפאס, יום רגוע יחסית. הליכה על צלע הר, עליה, מישור לסירוגין. בשלב מסוים השביל הנמצא על צלע ההר חשף למולנו את נתיב ההליכה הראשי של המטרקים בשמורה, וחזרנו ל״HighWay”. התבאסנו מעט, אבל בסוף זה גם חלק מהחוויה. למרות שהיה יום שמשי, מהבוקר ליוו רוחות צולפות, הקפדנו לכסות את האף והאוזניים. לאחר 4 שעות הליכה שכללו עצירות רבות, הגענו ללבוצ׳ה. כבר בשלב חיפושי ההוסטל התחיל לרדת עלינו שלג, אך להפתעתנו מצאנו סופר קטן (וזול, מומלץ) ודי מהר את הגסט האוס ללילה. Above the Clouds, עם תה קבלת פנים נעים, הנחה על האוכל והטענה בחינם

יום 11 לבוצ׳ה לגורקשיפ וEBC

תכננו לצאת בשעה 7:00, להפתעתנו גילינו שהיינו בין האחרונים לצאת מהגסט האוס לקראת היום. ערמות השלג שנערמו בלילה צבעו את לבוצ׳ה בלבן, ואנחנו שמחנו למראה . בתכנית היומית- הליכה לגורקשיפ, הורדת תיקים והחלפה לתיקים קטנים, עלייה לEBC וחזור לגורקשיפ. לקחנו אוכל לדרך, ויצאנו.
ההליכה לגורקשיפ ארכה 3 שעות במגמת עלייה. למעט עומס אנשים הדרך נעימה, מעט זיגזגית, ובעיקר קצרה. כשהגענו לגורקשיפ התחיל לרדת שלג רציני, התארגנו מהר, שתינו תה קל אכלנו את האוכל שארזנו ויצאנו לבייס קאמפ. הדרך לבייס קאמפ גם היא במגמת עלייה, לא תלולה בכלל ויחסית מישורית. עמוסה ההמוני מטיילים, קבוצות רבות, וסוסים המובילים אנשים/ ציוד. ההליכה ארכה שעה ועשרים, כשבמשך כולה ירד עלינו שלג. כשהגענו הצטלמנו עם הסלע המפורסם, ראינו את האוהלים הצהובים ואת כל מערך הבייס קאמפ המרשים. מיותר לציין, לא לצפות לראות את האוורסט מהנקודה הזו. ההליכה חזור נגד כיוון השלג הייתה לא פשוטה, חלקינו לבשנו מכנס תרמי אבל כפפות, משקפי שמש, וציוד חם עליון גם הוא חובה. מעיל גשם מציל!
ישנו בהימאליאן, מחיר לאדם למיטה הוא 100 רופי אחרי הנחה. המקום עמוס וקצת קשה למצוא מקום לשבת. עד לכאן, זה ללא ספק הכפר הכי עמוס שחווינו.

יום 12 גורקשיפ-קאלאפטר ללבוצה

קמנו בשעה 4:30 ויצאנו לטיפוס לקאלהפאטר בשעה 5:00. הטיפוס ערך כשעתיים, הדרך הייתה מושלגת, ובגובה הזה מחסור בחמצן בולט מאוד. הדרך עצמה נוחה וברורה. הנוף להר האוורסט פרוס לאורך כל המסלול, אבל במיוחד בנק התצפית הסופית. מומלץ לצאת יותר מוקדם, 4:30 בגג, כדי לראות את הזריחה מנק התצפית. הירידה מהקלאפטר ארכה כשעה, וכבר בה התחיל לרדת שלג. אחרי ארוחת בוקר בגורקשיפ יצאנו לדרך והתחלנו בירידה ההדרגתית לכיוון לוקלה. שלג כבד ירד שוב, והחלטנו לצמצם את מספר הקילומטרים היומי ולעצור בלבוצ׳ה ללילה. מגורקשיפ ללבוצ׳ה, בהליכת שלג איטית, לקח לנו שעתיים.

יום 13 מלבוצ׳ה לקיאנג׳ומה

הלכנו במטרה לרדת כמה שיותר. המרחק מלבוצ׳ה לנמצ׳ה הוא 26 קילומטר, אחרי 22 ועם בואו של החושך התמקמנו בכפר קרוב לנמצ׳ה. הדרך היום הייתה במגמת ירידה מובהקת, עם שתי עליות מרכזיות (אחת לפנגבוצה, והשנייה לכיוון נאמצ׳ה). הנוף הלך והשתנה, התווספו עצים ירוקים (!)יפייפיהם עם פריחה לבנה וורודה. ככל שירדנו, נפרדנו מהשלג הלבן והנוף הפך יותר ויותר מיוער. הלכנו כתשע שעות, כשאנחנו נהנים מהנוף המשתנה והאוויר שהכיל יותר ויותר חמצן.

יום 14 קיאנג׳ומה ללוקלה

פתחנו את הבוקר בצעידה לנאמצ׳ה באזר שלקחה שעה בערך, עצרנו לקפה ומאפה והמשכנו בדרך. 22 קילומטר ההליכה היומיים היו במגמת ירידה כמובן, כשהעלייה המרכזית והקשה הייתה זו הסופית ללוקלה. סהכ, עוד יום יחסית ארוך מבחינת שעות ההליכה, אבל עברנו אותו בחיוך

סיכום ומסקנות

# טיול מעולה נופים מרהיבים לחוויה שלא כדאי לפספס

# נוף יפה לא שווה הרבה בלי חברה טובה. מרהיב כמה שיהיה ( אני זכיתי בשותפות מעולות שעשו את החוויה העלתי נשכחת )

## ארבעה מתוך חמישה יצאו עם שלוקרים וטבליות כלור ובהשוואה לאחת עם הלייף סטרו שתינו הרבה יותר ממליצים מאוד לבחור באופציה הזו !!

# לבוש - אנחנו את רוב בימים הלכנו עם מעיל רוח וגשם מעל החולצה זה לא מאוד מחמם אבל עוצר את הרוח והשלג
*באופן כללי ממליץ על שיטת הבצל ולא ביגוד תרמי למעט בלילה ובעליות לנקודות תצפית בשעה מוקדמת בגלל ההליכה הקצרה
*זוג גרבי סקי לימים קרים אבל עם מאמץ זה אחלה פיתרון
* נעלי ביית או גרביים עבות לערב בגסט האווס

# גסט האווס - בכל כפר שהגענו היינו מתפצלים ומקבלים הצעות מכל הגסטהווסים נפגשים כדי להשוות ובחדרים באחד שהכי המתאים לנו
*בגלל שהינו חמישה ורוב החדרים היו זוגיים הרבה פעמים הבנות היו מצמידות את המיטות וישנות שלוש בנות על שטחה מיטות ( חם יותר )
* כמעט תמיד השגנו חדר בחינם והנחה על הטענה או מקלחת לפחות
* קריטריון חשוב בבחירת גסט האווס זה שעת הדלקת האח
* האוכל הולך ומתייקר ככול שעולים וגם מנהלי הגסט האווס יודעים שזה מוגזם אז בקצת לחץ רובם עושים הנחה

# כסף כדי לקחת כ3000 רופי ליום למרות שרוב הימים עלו פחות תמיד טוב שייש אקסטרה, לכל צרה שלא תבוא

# כדורי גובה - במהלך הטרק חלקינו הגדיל את המינון מחצי כדור לכדור שלם פעמיים ביום דבר שעזר אולי אפילו רק באופן פסיכולוגי
* פגשנו רופא שעושה מחקר של הכדורים שסיפרה שאין הוכחות שאינן תאוריות( המון ספרות ומדע מאחוריהן ) להשפעתם של הכדורים אבל התעקש שנמשיך לקחת עד שלא יוכח אחרת

# לסוכנות יש כוח ונסיון בכל פעם שייש איזה קושי אפשר להיתקשר בדרך כלל יהיה להם מענה טוב

#חשמל ומקלחת חמה אפשר למצוא בכל מקום השאלה כמה מוכנים לשלם על זה. לפעמים המקלחת תהיה דלי

#הגובה והקרבה לשמש עושים אותה אויב משמעותי בנוסף לשלג שמחזיק את האור הייה יום אחד שאחת השותפות במסע נשרפה לכן ממליצים לשים קרם הגנה, ומשקפי שמש למניעת עוורון שלגים ( חוויה עצובה )

# שפתון וקרם לחות נגד היובש של העור והשפתיים מאוד מומלץ

# הטיסות אל ומלוקלה הן ארוע מיוחד לא תמיד יוצאת בזמן אם בכלל אז לתכנן כמה ימים ספיר בין סיום הטרק לטיסה חזרה הביתה או ליעד הבא

#אך יוצאים ללא מדריך מומלץ להתחבב על איזה שהו מדריך שהולך מקביל אליכם וככה יהיה לכם משהו שמכיר את המסלול להיתיעץ בו

תגובות

התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם

אנונימי ( להתחברות )

התגובה כוללת אזהרת בטיחות? עם אזהרת בטיחות?