אוורסט בייס קאמפ ו3 הפאסים אפריל 25!!

כללי

סוכנות -
אנחנו סגרנו יומיים מראש בסוכנות של פלייאיסט בקטמנדו. אני סגרתי דרכם גם פורטר שהוא לא מדריך אבל בפועל דיבר אנגלית ברמה די טובה וידע את הדרך מעולה, הייתי עם עוד שני בנים שלא לקחו והיה להם סבבה. הגענו לטרק בטיסה, אני ועוד אחד שילמנו מראש גם על טיסה חזור אבל בסוף הוא חזר בג׳יפ וקיבל החזר מלא והשלישי שלא שילם מראש חזר בטיסה ושילם כשחזרנו לקטמנדו אז תכלס לא משנה כל כך.
מפות והתמצאות -
האפליקציה שאנחנו השתמשנו בה היא mapy.cz. מפה טופוגרפית מעולה ומפורטת. האפליקציה גם מחשבת מרחקים וגבהים, שימו לב שהיא בוחרת את הנתיב שאתם רוצים ולא אחר. ניתן להוריד מפה אחת בחינם, בחרו במפה של האזור המזרחי בנפאל. רוב הזמן השבילים מאוד מובנים ואין צורך במדריך בשביל להתמצא, הפעם היחידה שבאמת היינו צריכים את עזרת הפורטר הייתה במזג אוויר לא טוב כשהשלג מסתיר את השביל וגם בחציית קרחון בערפל ושלג.
לינה -
מצאנו דיל ישראלי (שלא משלמים על חדר אלא רק על ארוחת ערב ובוקר) בכל הכפרים חוץ מלובוצ׳ה וגוראק שפ. עד פנגבוצ׳ה היה גם ווייפיי וטעינה כחלק מהדיל ואחר כך התחיל לעלות כסף.
מקלחת חמה עולה כסף בכל מקום (גם שם המחירים בעלייה ככל שמתקדמים).
מחירים -
טיסה בין Ramechhap ללוקלה לכל כיוון עולה 185 דולר. המחיר כולל את הגיפ לרמצפ.
שני פרמיטים לשמורה עולים 3000 כל אחד (סהכ 6000)
פורטר שהוא לא מדריך עלה 20$ ליום (פורטר מדריך עלה 25$ ליום)
הסוכנות המליצה לנו לצאת עם 75,000 רופי לטרק ובפועל זה היה סכום מאוד מדוייק למרות עיכובים שהיו לנו אז לא מומלץ לצאת עם פחות.
אוכל -
אנחנו בדקנו את המחירים של האוכל בכל מקום לפי הדל באט, בכפרים הראשונים הטווח היה בסביבות ה500 למנה ולאט לאט עלה עד סביבות ה1800 בגוראק שפ.
ארוחות בוקר וערב אכלנו תמיד בגסט שבו ישנו. צהריים ברוב הימים עצרנו לאכול בכפר בדרך. הימים היחידים שארזנו בהם אוכל זה ימים ארוכים של פאסים שיצאנו לפני ארוחת בוקר ובהם גם אין כפר בדרך לאכול בו.
מומלץ לאכול במסעדות פורטרים שבהם תמיד המחירים נוחים. ניתן לזהות בכך שהשלט למסעדה בנפאלית ולא באנגלית.
מומלץ מאוד להביא נשנושים לטרק! נוטלה/כל ממרח אחר זה תוספת מעולה לצ׳פאטי וכדאי גם חטיפי אנרגיה, שוקולדים או אגוזים ופירות יבשים למיניהם.
קליטה ווייפיי -
למי שהיה עם סים של Ncell הייתה קליטה עד Pangboche בהלוך ורק מאזור Namche בחזור.
למי שהיה עם סים של Namaste הייתה קליטה עד Dingboche בהלוך ומThame או אפילו קצת לפני בחזור אז מומלץ סים של Namaste.
ווייפיי בכפרים שלא הייתה בהם קליטה עלה 1000 רופי ל24 שעות למכשיר ו1500 ל48 שעות.
כמה טיפים בעניין הציוד -
• אפשר לקנות את כל הציוד לטרק אצל גורטו בקטמנדו במחירים טובים.
• מומלץ להביא כפכפים למקלחת ולא שורש כי לוקח לו נצח להתייבש
• להביא בערך 3-5 גלילי נייר טואלט לאדם כי מצטננים בגובה וזה שימושי מאוד. בגובה גליל נייר יכול לעלות גם 700 רופי.
• קלפים וספר מעבירים את הזמן בערבים מעולה
• שקיות חימום לא הועילו לי כל כך
• טלפון לוייני חשוב
• מומלץ פקל קפה!
• צריך קרמפונים לפס השני והשלישי
• לחלק קפא הפילטר של הבקבוק Life Straw אז תביאו טבליות כלור בכל מקרה

יום 1- Kathmandu-Ramechhap-Lukla-Phakding

בערב לפני היציאה השארנו את הציוד שלא לקחנו לטרק בסוכנות. בשעה 00:40 הגענו למקום שאמרו לנו שממנו יוצא הג׳יפ ויצאנו לדרך - כמעט 6 שעות של נסיעה צפופה, קופצנית ובלי טיפת שינה לכיוון רמצ׳אפ. היה לנו כרטיס לטיסה של 6:00, בפועל הגענו ב6:30 אבל זה לא משנה כי ברגע שמגיעים צריך פשוט להידחף בדוכן של הצ׳ק-אין עד שמקבלים כרטיס עם שעה עדכנית. בסוף עלינו על טיסה בסביבות 8:30. טיסה של חצי שעה, נוף מדהים אם יושבים בצד שמאל! בלוקלה עוד המתנו תקופה לפורטר שיגיע אז יצאנו למסלול רק ב13:00.
מרחק: 7.3 קמ
עלייה מצטברת: 218 מ
ירידה מצטברת: 435 מ
זמן משוער בלי עצירות ארוכות: שעתיים וחצי
ביציאה מלוקלה יש עמדת בידוק שם אפשר לקנות את שני הפרמיטים.
ההליכה באותו יום היא קלילה, כולה סלולה ורובה ירידה במדרגות. כשהגענו לפאקדינג היינו כבר עייפים אחרי לילה לבן אז נכנסנו לגסט הראשון שמצאנו עם דיל ישראלי - Sherpa Eco Home - אחלה גסט, לינה הטענה ווייפיי חינם, בעלים חמודה מאוד ותנאים נוחים.

יום 2 - (3450) Phakding (2600) - Namche Bazaar

מרחק: 10.4 קמ
עלייה מצטברת: 1179 מ
ירידה מצטברת: 409 מ
זמן משוער בלי עצירות ארוכות: 6 שעות
אחרי ארוחת בוקר יצאנו בשעה 7. די בתחילת היום נתקענו בעמדת בידוק עמוסה עם תור ארוך. ההליכה בתחילת היום היא נוחה לאורך הנחל, קצת עליות וירידות אבל לא משהו משמעותי. לפני העלייה עצרנו לארוחת צהריים מוקדמת בכפר Jorsale (מצאנו שם מסעדת פורטרים זולה). אחרי האוכל התחלנו את העלייה שלקחה לנו בערך שעתיים וחצי. העלייה מתישה וארוכה אבל כל עוד לא רצים אותה ומוצאים קצב נוח היא לגמרי אפשרית. בסוף העלייה יש עמדת בידוק של הפרמיט. הגענו ב14:15 לנאמצ׳ה והתמקמנו בNamaste Lodge - דיל ישראלי עם הטענה ווייפיי חינם. החדרים קצת קטנים אבל מקום חמוד חוץ מזה.
נאמצ׳ה זה הכפר הכי מתקדם בטרק מבחינת מאפיות, מסעדות ואפילו פאבים אז מומלץ לנצל את זה :)

יום 3 - טיול יום - Everest View Hotel (3850) + Khumjung

מרחק: 10 קמ
עלייה מצטברת: 695 מ
ירידה מצטברת: 695 מ
זמן משוער בלי עצירות ארוכות: 5 שעות
יצאנו בשעה 8 למלון Everest view. בערך שעתיים עלייה (שיא העונה הורגש בעלייה ונתקענו בשיירה של אנשים כמעט כל הדרך). במהלך העלייה הנוף נפתח ועוד הרים מושלגים מופיעים כל כמה מטרים של עלייה. קצת לפני המלון יש מקום עם תצפית מדהימה על האוורסט, מהמלון עצמו רואים פחות טוב. המסעדה של המלון די יקרה אז ויתרנו על התענוג וישבנו בחוץ לפקל קפה. אחרי העצירה הארוכה המשכנו לכפר Khumjung. כפר יפה ולא כל כך מתוייר, מומלץ! ההליכה לשם היא בעיקר ירידה. עצרנו לארוחת צהריים בכפר ואז המשכנו חזרה לנאמצ׳ה מהצד השני. בחזרה יש עלייה קצרה ואז ירידה ארוכה במדרגות. לפני הירידה יש תצפית יפה על נאמצ׳ה מלמעלה. הגענו חזרה לגסט ב15:00.

יום 4 - (3950) Namche Bazaar (3450) - Pangboche

מרחק: 13.5 קמ
עלייה מצטברת: 1268 מ
ירידה מצטברת: 719 מ
זמן משוער בלי עצירות ארוכות: 7 שעות
ההליכה מתחילה בעלייה עד היציאה מנאמצ׳ה ואז מישורית לכמה שעות. מתישהו יש ירידה חדה לנחל וכמובן שאחרי הירידה מתחילה העלייה. בתחילת העלייה יש אופציה לפנייה שמאלה, לא לקחנו אותה אבל ממה שהבנו אין הרבה הבדל ביניהן חוץ מזה שבפנייה שמאלה יש פחות שמש אז אולי שווה לנסות ביום שמשי. גם כאן עלייה מתישה וארוכה אבל בסוף מגיעים לכפר Tengboche ושם הנוף נפתח ושווה לעצור לצהריים (אנחנו הגענו לשם בערך ב12:30). גם שם מסעדת פורטרים הייתה הכי זולה והדל באט היה לא רע בכלל. אחרי צהריים ומנוחה המשכנו לכיוון Pangboche. ירידה מתונה לנחל ואז גם עלייה מתונה עד הכפר. הגענו ב15:15 והתמקמנו בOm Kai Lash - דיל ישראלי עם הטענה ווייפיי חינם.

יום 5 - Pangboche (3950) - Ama Dablam Base Camp (4600) - Dingboche (4350)

מרחק: 16.7 קמ
עלייה מצטברת: 1292 מ
ירידה מצטברת: 916 מ
זמן משוער בלי עצירות ארוכות: 7:30 שעות
החלטנו לנסות להספיק באותו יום גם את אמה דבלם בייס קאמפ וגם להמשיך לדינגבוצ׳ה. בשביל זה יצאנו מוקדם, 6:45 (השמש עוד לא יצאה וקר מאוד בשעות האלה) והתחלנו עלייה לבייס קאמפ. את התיקים השארנו בפנגבוצ׳ה. באמצע העלייה התחילו לחלקנו תסמינים של גובה אז עשינו עצירות ארוכות בדרך כדי לתת לגוף קצת להסתגל. במהלך העלייה הנוף נפתח בפעם הראשונה והוא מדהים כל הדרך, ממליצה מאוד לא לוותר על זה!! העלייה די תלולה ולקחה לנו כמעט 4 שעות (אחרי שלקחנו את הזמן עם עצירות מאוד ארוכות) ובסוף הגענו לבייס קאמפ שבו הנוף של אמה דבלם וההרים מסביב היה שווה כל רגע של טיפוס, הרגע הכי מספק בטרק עד עכשיו! עצרנו שם לתמונות ופקל קפה ואז ירדנו חזרה, בערך שעה ורבע ירידה.
כל הבוקר לקח לנו יותר זמן ממה שציפינו והגענו חזרה לפנגבוצ׳ה רק ב12:30 אבל החלטנו בכל זאת להזדרז ולצאת לדינגבוצ׳ה. אכלנו ארוחת צהריים בפנגבוצ׳ה (שגם התעכבה מעט) ויצאנו רק ב14:00 לכיוון דינגבוצ׳ה.
ההליכה לדינגבוצ׳ה כולה עלייה די מתונה ולא קשה מדי חוץ מזה שהשעה כבר הייתה מאוחרת והיום היה מאוד ארוך. לקח לנו 3 שעות והגענו בשעה 17:00 לגסט Mountain Paradise Lodge - חדרים חינם אבל הטענה ווייפיי כבר לא כלולים בדיל.

יום 6 - Dingboche (4350) - Chukhung (4750)

מרחק: 4.5 קמ
עלייה מצטברת: 396 מ
ירידה מצטברת: 0 מ
זמן משוער בלי עצירות ארוכות: שעתיים
למרות דעות שונות בנושא החלטנו לא לעשות יום הסתגלות בדינגבוצ׳ה אלא להמשיך ביום קצר וקליל לצ׳וקונג ושם לנוח. אני באותו לילה התחלתי להרגיש את הגובה בנשימה וזה מגביל ולא נעים אבל בדקנו סטורציה, ראינו שאנחנו בסדר ויצאנו לדרך בשעה 9:00. שעתיים הליכה במגמת עלייה לא תלולה בין נופים מדהימים והרים מושלגים שמתקרבים אבל איכשהו כן הייתה לנו הליכה קצת קשוחה ומתישה (כנראה בגלל הגובה והעומס של השבוע). הגענו ב11 לצ׳וקונג והתמקמנו בChukhung Resort - חדרים חינם, כל השאר עולה כסף ואפילו די יקר אבל הבנו שאלה היו המחירים בכל האזור. הגסט עצמו נעים וכיף עם אווירה טובה.
בשאר היום נחנו אחרי השבוע העמוס ובצהריים הבנים יצאו לאכול במסעדת momo שהיא כנראה המסעדה היחידה בכפר אבל זולה מאוד יחסית.

יום 7 - טיול יום - האגם הקטן ליד Imja (5000)

מרחק: 9.5 קמ
עלייה מצטברת: 336 מ
ירידה מצטברת: 336 מ
זמן משוער בלי עצירות ארוכות: 4 שעות
מטעמי תשישות ושבת החלטנו שנעשה בצ׳וקונג שני ימי הסתגלות ולא רק אחד ולכן דחינו את צ׳וקונג רי ליום אחרי. בהמלצת ישראלים שפגשנו החלטנו לעשות טיול יום קליל יותר לאגם העגול הקטן שנמצא מול אגם Imja בדרך לאיילנד פיק בייס קאמפ. ההליכה במגמת עלייה לא תלולה ולקחה לנו בערך שעתיים וחצי בהליכה איטית ורגועה עד גובה 5000. שימו לב שבדרך יש פיצול ימינה מהשביל שהולך לאיילנד פיק בייס קאמפ. האגם עצמו נמצא בשקע מתחת להר מושלג והוא בצבע כחול עמוק ומדהים, כשהגענו ישבנו שם כמעט שעה רק בהינו בו.
בחזרה עברנו דרך האגם הגדול שהתגלה כאפור ודי מכוער, לא שווה ביקור בפני עצמו.

יום 8 - טיול יום - Chukhung Ri (5550)

מרחק: 5.3 קמ
עלייה מצטברת: 772 מ
ירידה מצטברת: 772 מ
זמן משוער בלי עצירות ארוכות: 5 שעות
קמנו לבוקר מעונן יחסית ושמענו דיווחים על שלג בצהריים אז יצאנו ב8 בתקווה להספיק לחזור לפני שיתחיל השלג. עלייה תלולה, קשה וארוכה. אחרי 3 שעות טיפוס הגענו לאוכף בגובה 5300 ומשם יש שתי אופציות - שמאלה לפסגה בגובה 5350 או ימינה לגובה 5550. בחרנו לפנות ימינה ודי מהר הבנו שהשביל ממש לא נוח ולא מוסדר בתוך דרדרת אבנים ומדרגות מתפרקות. ממליצה מאוד לא להתפצל בשלב הזה! לא חושבת שיש שביל שנכון יותר ללכת בו, פשוט לנסות למצוא דרך למעלה ולהיזהר כי עלול להיות מחליק ומסוכן. החלק הזה לקח לנו עוד בערך שעה, העלייה תלולה ומצריכה הרבה עצירות כדי לנשום בין הצעדים הגדולים. הגענו שניים לפסגה ודאגנו קצת עד שהשלישי הגיע אבל בסוף כשהתאחדנו הרגשנו את הסיפוק של אחת מ3 הנקודות הגבוהות ביותר בטרק! קיבלנו טיפ מחברים שלסים נמסטה יש קליטה בפסגה אז אחרי כמה ימים מנותקים עשינו שיחות טלפון :)
כצפוי התחיל שלג ולכן מיהרנו למטה, הירידה לקחה בערך שעה וחזרנו להתחמם בגסט. כשהגענו למטה הסתכלנו בהודעות שקיבלנו מהמעט קליטה שהייתה למעלה וגילינו התראות על סופה שמתקרבת ובאמת השלג התגבר מרגע לרגע וכל האזור נצבע לבן עד הערב...

יום 9 - סופת שלגים...

קמנו ביקיצה טבעית לבוקר לבן וערפילי, ידענו שפס לא יהיה היום. הייתה התלבטות לרגע אם לרדת להעביר את הסופה בדינגבוצ׳ה בגלל שזול ונחמד שם יותר אבל הוחלט שלא. בכל מקרה הייתה הסכמה כמעט כוללת שלא מוותרים על הפס (הייתה אפשרות לחזור לדינגבוצ׳ה ולעלות ללובוצ׳ה לא דרך הפס) ולכן מחכים עד שהסופה תחלוף.
העברנו את היום עם קלפים, מונופול דיל, מסעדת מומו ומלחמת שלג

יום 10 - עדיין סופת שלגים...

קמנו לבוקר בהיר ויפה אבל עדיין מאוד מושלג. לא התכוננו מראש ולכן גם היום לא יכולנו לצאת לפס אז לקחנו עוד יום מנוחה

יום 11 - Chukhung (4750) - Lobuche (4950) דרך Kongma La Pass (5550)

מרחק: 10 קמ
עלייה מצטברת: 865 מ
ירידה מצטברת: 685 מ
זמן משוער בלי עצירות ארוכות: 9 שעות
הסופה עוד לא לגמרי חלפה אבל בערב לפני החלטנו שנקום בבוקר, נראה את מצב השמיים ונחליט אם לצאת. התכוננו מראש עם אוכל ארוז, קמנו ב5, ראינו שהשמיים די בהירים והחלטנו לצאת לפס הראשון. יצאנו ב5:45 יחד עם עוד שלושה חברים, סהכ שישה ופורטר. כל שלב העלייה הוא מאוד מאוד ארוך ומתיש, העלייה תלולה לאורך כל הדרך והכל היה עדיין מושלג מה שהקשה מאוד על ההליכה. היו עננים וערפל אבל זה לא מאוד הגביל את הנוף שהיה יפה מאוד במיוחד לקראת הסוף. אחרי כמה שעות הגענו לכמה אגמים, חלקם קפואים וחלקם לא ובשלב הזה כבר יכולנו גם לראות את הדגלים של הפס. ה50 מטר האחרונים היו עלייה תלולה מאוד אבל זה נגמר תוך רבע שעה בערך ואז הגענו לפס, פעם שנייה בגובה 5550! כל העלייה ארכה 6 שעות כולל מנוחות. בשלב הזה אחד החברים היה עם מחלת גבהים קשה, כאבי ראש סחרחורות ובלבול אז לא נשארנו יותר מכמה דקות בפס וישר התחלנו לרדת למטה. כמה דקות אחרי תחילת הירידה התחיל לרדת שלג שהיה רגוע בהתחלה והתגבר עם הזמן. למזלנו היה לנו פורטר שיראה לנו את הדרך כי המסלול לא היה כל כך ברור עם כל השלג מהימים האחרונים (למרות שכנראה כן היינו מצליחים לנחש פשוט את הדרך כי זה דוך למטה). השלג התגבר מאוד וקלטנו שאנחנו קצת תקועים בסופת שלגים במרחק כמה שעות הליכה מלובוצ׳ה+יש לנו עוד קרחון לחצות בדרך ואחד עם מחלת גבהים קשה. ניסינו לא להילחץ, פתחנו כיסויי גשם לתיקים והמשכנו ללכת בשלג ובערפל בלי עצירות עד שהגענו למטה. בעמק עצרנו לכמה דקות מתחת לאבן והחלטנו רק לעדכן במכשיר הלווייני על מצבנו למקרה שמשהו יידרדר או שנאבד את הדרך. מהרגע שמגיעים למטה יש סימוני דרך של דגלים כתומים ובולטים. הלכנו קצת זמן בין שתי גבעות ואז הייתה עוד עלייה לעבור לצד השני של הגבעה כדי לחצות את הקרחון. כל אזור הקרחון הוא פשוט המון אבנים שהיו מאוד מחליקות מעל אגם וקרח אז חצינו לאט ובזהירות והשתדלנו להישאר כמה שיותר צמודים. אחרי שעברנו את הקרחון פתאום השלג הפסיק, יכולנו לנוח לרגע ולהסתכל מסביב על כל האזור שפתאום צבוע בלבן ונראה שונה ממה שהיה מלמעלה.
הגענו ללובוצ׳ה אחרי 4 שעות ירידה מתישות במיוחד, הגענו די שבורים ועייפים. ישנו בהוסטל Hotel Peak 15 - לא היה דיל ישראלי, 1000 רופי לחדר לא משנה כמה אנשים, חדרים צפופים מאוד ולא כל כך מומלצים.
היום הסתכם כאחד הארוכים, מלחיצים ומתישים שהיו בטרק. אם יש לכם איך להימנע מלחצות פס בסופת שלגים תעשו את זה...

יום 12 - Lobuche (4950) - Gorak Shep (5200) - Everest Base Camp (5364)

מרחק: 11.3 קמ
עלייה מצטברת: 431 מ
ירידה מצטברת: 196 מ
זמן משוער בלי עצירות ארוכות: 5:30 שעות
קמנו מאוחר, היינו עייפים עוד מאתמול. אחרי מאמצים אחרונים לשיפור במצבו של החולה בעזרת חמצן ומנוחה הוא החליט לא להמשיך ובאותו יום הוא פונה במסוק ללוקלה ומשם לבית חולים בקטמנדו. המזג אוויר היה נראה יחסית טוב אז החלטנו שעדיף לא להתעכב עוד יום ויצאנו בשעה 9:00 לכיוון גוראק שפ. שעתיים וחצי הליכה במגמת עלייה מתונה. יש חלק קצר של עלייה תלולה בדרך (נקרא לובוצ׳ה פס) וחוץ מזה רוב ההליכה לא קשה. הגענו לגוראק שפ ב11:30, התמקמנו בHimalaya Lodge - אין דיל ישראלי, 1000 רופי לחדר זוגי, 500 לחדר יחיד. המחירים בגוראק שפ הכי גבוהים בטרק וגם אין מים זורמים בכל האזור ולכן הדרך היחידה להשיג מים היא לקנות בקבוקי מים מינרליים ב500 רופי לליטר (ניסינו למלא מים מנביעה שהמליצו לנו עליה ליד הכפר אבל זה לא צלח).
אחרי מנוחה ואוכל יצאנו בלי תיקים גדולים לכיוון אוורסט בייס קאמפ! 1:45 הליכה, עלייה לא קשה במיוחד, שוב התחיל שלג די רציני בדרך, קצת בטראומה אבל לא נלחצנו כי היינו קרובים להכל וגם חזרנו לשביל המרכזי של הטרק והיו המון אנשים סביבנו. הגענו לבייס קאמפ בשיא השלג ואפס ראות, תפסנו איגלו נחמד והתמקמנו שם לקצת זמן לברוח מהשלג. קיווינו שהמזג אוויר ישתפר ונצליח לראות משהו בקרוב אבל זה לא קרה אז בסוף נכנענו ויצאנו חזרה לגוראק שפ.

יום 13 - Gorak Shep (5200) - Kala Patthar (5550) - Dzonglha (4800)

מרחק: 14.4 קמ
עלייה מצטברת: 630 מ
ירידה מצטברת: 960 מ
זמן משוער בלי עצירות ארוכות: 8 שעות
קמנו בשעה 3:40 אחרי לילה קפוא וקשוח בכפר הכי גבוה בטרק. יצאנו ב4:00 עם פנסי ראש בקור שלא דמיינתי שקיים והתחלנו לטפס את קאלה פטאר. בתחילת העלייה שניים לא הרגישו טוב ופרשו אז המשכנו שלושה. העלייה גם הפעם מתישה מאוד וארוכה. כל ההר היה מכוסה שלג וזה הקשה על ההליכה. כל פעם שהיה נראה שמתקרבים לסוף בעצם היה עוד מלא ללכת והעלייה כאילו לא נגמרה אף פעם. אני הגעתי למעלה אחרי כמעט 3 שעות, הבנים חיכו לי כבר לפחות חצי שעה למעלה. הזריחה הייתה מדהימה והייתה ראות מושלמת. האוורסט וכל הפסגות מולנו באופן כל כך ברור, הכל היה נראה משורטט ולא מציאותי. הנוף הכי יפה בטרק עד עכשיו ופעם אחרונה בגובה 5550. גם כשהיינו למעלה עדיין היה קפוא.. התחלנו להפשיר רק באמצע הירידה. הגענו למטה ב8:15 אחרי שעה ירידה. ארזנו את הדברים שלנו והתארגנו, אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו ב9:45 לכיוון דזונגלה. ההליכה התחילה בחזרה ללובוצ׳ה באותה דרך שבה הגענו, שם עצרנו לתה ומנוחה ואז המשכנו ללכת. ההליכה מלובוצ׳ה לדזונגלה בעצם מקיפה את הרכס מצד שמאל במקום לטפס עליו. בשלב מסויים מתפצלים שוב מהשביל של הטרק המרכזי ויוצאים ימינה לשביל של הפאסים. קצת אחרי הפיצול מגיעים ללובוצ׳ה איסט בייס קאמפ ושם יש עלייה קטנה שכדאי לא לפספס - מאותו רגע הלכנו על צלע ההר. מסלול די מישורי, לקראת הסוף קצת עליות וירידות. כמיטב המסורת התחיל שלג בשעה האחרונה של ההליכה אבל למזלנו לא התחיל להיערם עד שהגענו ב15:00. ישנו שם בZongla Inn - חזרנו לחדרים חינם אבל תפריט עדיין די יקר. המקום אחד הטובים שהיו לנו בטרק, הבעלים מאוד נחמדה והאווירה במקום חמימה וטובה.

יום 14 - מנוחה

שבת שנייה, הפעם גם לא עשינו טיול יום.
ביום לפני הגענו בתוך ענן לדזונגלה אז באותו בוקר גילינו את הנוף המדהים שמסביב לכפר הזה

יום 15 - Dzonglha (4800) - Gokyo (4700) דרך Cho La Pass (5370)

מרחק: 12.3 קמ
עלייה מצטברת: 794 מ
ירידה מצטברת: 852 מ
זמן משוער בלי עצירות ארוכות: 8:30 שעות
התארגנו מראש על ארוחת בוקר ארוזה ויצאנו בשעה 5 במטרה להגיע לגוקיו לפני השלג שכבר באופן שיטתי התחיל לרדת כל צהריים. העלייה לפס די תלולה אבל הרבה פחות ארוכה מהפס הקודם. רוב הדרך באותו יום מסומנת בעמודים צהובים כך שהניווט מובן. די בהתחלה הגענו לטיפוס בתוך נחל קפוא בין קרח ואבנים מחליקות. היה מאוד מחליק ויכול להיות שאם היינו שמים קרמפונים מוקדם יותר זה היה עוזר. בסוף החלק הזה הגענו לקרחון ענק שנראה כמו מגרש שלג עצום ופשוט הלכנו בתוכו (לחלק הזה חייבים קרמפונים). ההליכה הזו ארוכה ובגלל השלג נראית גם בלתי נגמרת אבל ממש בסוף הקרחון רואים את העלייה האחרונה, שאמנם היא תלולה אבל נגמרת תוך רבע שעה עד הפס. לקח לנו 3:30 שעות עד הפס. אחרי ארוחת בוקר ומנוחה למעלה התחלנו ירידה גם במסלול מושלג מאוד שמחייב קרמפונים. בסוף הירידה נגמר השלג ואפשר להוריד אותם. הלכנו קצת בעמק במישור ואז שוב עלייה, עוד פס קטן לחצות. אחרי הפס השני התחלנו ירידה ארוכה מאוד לאורך הנחל. רק לקראת הסוף ראינו באופק את הכפר Dragnag. הגענו לשם ב12:00, עצרנו לארוחת צהריים ויצאנו ב13:00 לחצות את הקרחון עד לגוקיו. כמובן שבשלב הזה כבר התחיל שלג אבל לא משהו שהפריע יותר מדי. חציית הקרחון היא כולה עליות וירידות בין אגמים ותלוליות עפר שמזכירות קצת אתר בנייה. בסוף הקרחון עלינו עלייה תלולה ומחליקה מאוד, כדאי להיזהר מאבנים שנופלות מלמעלה. ברגע שחצינו את הגבעה האחרונה ראינו את גוקיו די קרובה, רק ירידה קטנה נשארה. חציית הקרחון לקחה לנו שעתיים והגענו לגוקיו ב15:00. ישנו שם בNamaste Lodge - חדרים וטעינה חינם, ווייפיי עדיין ב1000. התפנקנו על מקלחת ב500 וחלק גם עשו כביסה ב200 לפריט. המקום היה מפנק ונעים.

יום 16 - טיול יום - Gokyo Ri (5370)

מרחק: 3.4 קמ
עלייה מצטברת: 590 מ
ירידה מצטברת: 590 מ
זמן משוער בלי עצירות ארוכות: 4 שעות
בגוקיו נהוג לעצור ליום מנוחה שבו מטפסים לגוקיו רי. אחרי פציעה של מישהו נוסף מהחבורה יצאנו ארבעה ב5 בבוקר במטרה להגיע לפסגה בראות טובה, בפועל את כל העלייה עשינו בערפל. העלייה גם הפעם לא קלה בכלל, כרגיל עלייה בלתי נגמרת ובכל פעם שנראה שמגיעים לפסגה מופיעה עוד גבעה מאחורה. לי לקח 2:45 לעלות (עם הרבה עצירות) אבל הבנים היו קצת יותר מהירים. כשהגענו למעלה חיכינו בערך שעה וחצי בנחישות עד שייפתח הנוף והיה שווה את ההמתנה כי כשנפתח זה היה אחד הנופים היפים בטרק. שילוב של אגמים כחולים והרים מושלגים מכל הכיוונים.
אחרי שהייה ארוכה ותמונות ירדנו חזרה לגוקיו בפחות משעה ואת שאר היום העברנו במנוחה.

יום 17 - Gokyo (4700) - Thame (3800) דרך Renjo La Pass (5370)

מרחק: 20.6 קמ
עלייה מצטברת: 631 מ
ירידה מצטברת: 1606 מ
זמן משוער בלי עצירות ארוכות: 9 שעות
יצאנו בשעה 5 עם ארוחת בוקר ארוזה לפס השלישי והאחרון. מבחינת קושי הוא היה הכי פחות קשה. התחלנו בהליכה לאורך האגם של גוקיו, מתישהו התפצלנו מהאגם והמשכנו בעלייה מתונה שהפכה אחר כך לתלולה. בשלב מסויים הגענו לאזור עם שלג ולטיפוס האחרון עד הפס (שכרגיל היה תלול יותר אבל קצר). לקח לנו 4 שעות עד הפס. הנוף לצערנו היה קצר מעורפל אבל שמחנו בעיקר שצלחנו את שלושת הפסים ונגמרו העליות :)
בירידה מהפס יש מדרגות בנויות אבל הן היו מכוסות לגמרי בשלג ולכן שמנו קרמפונים וזה עזר מאוד. התכנון המקורי היה להגיע עד Lungdhen אבל הגענו לשם די מוקדם אז החלטנו להמשיך. בכל הדרך יש כפרים שאפשר לעצור בהם. הנוף משתנה מרגע לרגע, הירידה כשנגמר השלג הופכת למדברית ולאט לאט נוספת צמחייה. בשלב מסויים חוזרים לנחל ולגשרים מהימים הראשונים וזה מזכיר נשכחות. הגענו לThame ב16:00 בגשם שהחליף את השלג. ישנו בParadise Lodge - חדרים חינם, הטענה חינם אבל ווייפיי עלה 500 רופי (הייתה קליטה לסים נמסטה) חזרנו למחירים זולים.

יום 18 - Thame (3800) - Phakding (2600)

מרחק: 19.2 קמ
עלייה מצטברת: 617 מ
ירידה מצטברת: 1758 מ
זמן משוער בלי עצירות ארוכות: 7:30 שעות
אחרי שביום לפני הגענו עד לטאמה הבנו שיש לנו אופציה לקצר יום מהירידה אז החלטנו לא לעצור היום בנאמצ׳ה אלא להמשיך עד פאקדינג. יצאנו מאוחר בנחת אחרי ארוחת בוקר (לשם שינוי) בשעה 8:00 והתחלנו ללכת לכיוון נאמצ׳ה. ההליכה היא ברובה במגמת ירידה אבל כל כמה זמן יש עלייה רצינית שמפתיעה. אחרי 3 שעות הליכה ביער הגענו לנאמצ׳ה, מתרגשים לחזור. עשינו עצירה קצרה והמשכנו לכיוון פאקדינג בדרך שכבר הכרנו מהכיוון השני. רצנו את הירידה הארוכה עד הגשרים ואז המשכנו בהליכה מישורית יחסית (קצת עליות וירידות כמו ביום השני). עברנו בדרך בכמה עמדות בידוק פרמיט שהיו די ריקות הפעם. אחרי העמדה האחרונה עצרנו לאכול צהריים ואז המשכנו ללכת. סוף הדרך הייתה ברובה עלייה במדרגות וכבר היינו מותשים אחרי יום ארוך מאוד של הליכה. הגענו ב17:00 לפאקדינג, חזרנו לאותו גסט מהלילה הראשון בטרק והבעלים הייתה מאוד נחמדה ואפילו זכרה אותנו :)

יום 19 ואחרון - Phakding-Lukla-Ramechhap-Kathmandu

מרחק: 7.3 קמ
עלייה מצטברת: 450 מ
ירידה מצטברת: 249 מ
זמן משוער בלי עצירות ארוכות: 2:45 שעות
יומיים לפני כן כבר הזמנו כרטיסי טיסה לאותו בוקר דרך פלייאיסט. החלטנו לוותר על לילה בלוקלה, לקום מוקדם באותו בוקר וללכת ישר לשדה. שמענו מהחבר שפונה מגוקיו שהוא נתקע בלוקלה. מסתבר שכבר יומיים לא היו טיסות כמו שצריך בגלל מזג אוויר גרוע אז דאגנו קצת לטיסה אבל בכל מקרה קיווינו לטוב. יצאנו בשעה 4:45 מפאקדינג להליכה שהיא ברובה עלייה (חשוב לציין שלא זכרתי את העלייה הזאת ארוכה כמו שהיא וזה לא היה כל כך כיף להיתקל בעלייה ממש בסוף למרות שידעתי שהיא צריכה להגיע אז תבואו מוכנים). בהתחלה לקחנו את הזמן ועשינו עצירות כי היינו סקפטיים לגבי הטיסה אבל מהר מאוד ראינו מטוסים יוצאים ושמענו מהחבר שהטיסות יוצאות ואפילו מוקדמות יותר אז התחלנו למהר. ב7:25 הגענו ללוקלה, הלכנו ישר לשדה בלי עצירות, נפרדנו בזריזות מהפורטר ורצנו לעשות צ׳ק אין. בשעה 8:30 כבר היינו על המטוס (ישבנו בצד ימין כמובן כדי להיפרד מהנוף) ותוך חצי שעה כבר הגענו לרמצ׳אפ. שם התאחדנו עם אותו חבר שפונה ונסענו כמעט 6 שעות לקטמנדו...

טיפים

• אם אתם אנשים שקר להם תמיד תבקשו עוד שמיכה ללילה, זה משנה חיים וברוב המקומות יתנו לכם
• בבקרים שאתם קמים לפני זריחה בשעות הקפואות תישנו עם הבגדים שתלכו איתם ביום שאחרי כדי לא ללבוש בגדים קפואים על הבוקר
• אם אתם בלי פורטר תביאו איזשהו תיק קטן מתקפל לטיולי יום (לי היה נוח התיק ניילון המתקפל של דקטלון)
• אל תאכלו בשר בטרק ובמיוחד לא בגוראק שפ
• מוזמנים לגמרי להתייעץ ולשאול על הטרק.. בהצלחה!