אוורסט B.C ושלושת הפאסים

הקדמה- מה תמצאו פה?

הסיפור דרך מכיל מידע על הניווט בפאסים ובקרחונים, מקומות לינה מומלצים שמצאנו בדרך, קשיים שחווינו וכו.
בפרק ״יום 11״ יש הסבר מלא על הקרחונים והתמודדות איתם- מה הסכנה ואיך מנווטים. באופן כללי ממליצים ללכת בסביבת אנשים בקרחונים בפאסים הראשונים, לקחת טלפון לווייני, לאו דווקא צריך מדריך או מישהו מקומי כי הדרך ברורה.
השארנו מחירים שהיו נראים לנו רלוונטיים כמו הג׳יפים בחזור, והמלצנו על מקומות לינה עם מיטה זוגית.
טיפים כלליים בפרק האחרון.

יום 1

יום ראשון:
(לקחנו טיסה בהלוך וג׳יפים בחזור)
נחתנו בלוקלה, אכלנו שם ארוחת בוקר (מומלץ להתרחק מהשדה למחירים נמוכים יותר) והתחלנו ללכת, הליכה נוחה ופשוטה קצת מדרגות הכי הרבה מישור מכל הטרק.
הגענו לפאקדינג, בדקנו איפה יש את האוכל הכי זול (zambala בסוף הכפר), אכלנו שם צהריים, התחיל לרדת גשם אז נשארנו לישון באותו מקום. היא הציעה לנו את החדר בחינם (דיל ישראלי), היה חשמל אבל לא מקלחת.
בכללי כבר בפאקדינג אוהבים לגבות מחירי תיירים ובקלות תמצאו מחירים
מופקעים יחסית לחטיפים אוכל וקפה.
טיפ כללי למציאת גסט האוס זול- מדפיסים את התפריט על בריסטול (לרוב ירוק) עם הדפסה בשחור, ולא תפריט מושקע. סך הכל יצא לנו 1000 לבן אדם לשלוש ארוחות ולינה. בנוסף בבוקר הראשון בלוקלה כמעט חלפנו על תחנת התשלום לפרמיטים, בדרך יש כמה תחנות בידוק ומומלץ לא לנסות להתחמק מה גם שהנפאלים עובדים מאוד קשה על סלילת השביל ותחזוקו.

יום 2

יום שני:
קמנו ב-5:00 כדי להספיק ללכת לפני הגשם. (בגלל המונסון התחיל גשם קבוע באיזור 13:30-14:00 לכן השאיפה הייתה תמיד להגיע ליעד לפני.) הליכה פשוטה, עד העלייה לנמצ׳ה, שהיא איזור ה800 מטר עלייה. עקב המאמץ בגובה צריך לעלות לאט, כדי להימנע ממחלת גבהים. התחלנו לחפש מקומות לישון והלכנו לזול שמצאנו (המלצה על Lhasa hostel)
לקחנו מקלחת והסתובבנו בנמצ׳ה, מקום מאוד תיירותי ונחמד, מלא בבתי קפה ומאפיות. בית קפה מומלץ- Sherpa barista מפירמת Illy. בדרך יש פיצול (בתמונה) ומומלץ ללכת מהדרך התחתונה, דרך מעבר בקר מבטון. בדרך עצרנו לקפה לפני הגשרים של תחילת העלייה לנאמצ׳ה, מומלץ בחום.

יום 3

יום שלישי:
יום התאקלמות, בו מתרגלים לגובה. לכן עלינו לתצפית במלון ״אוורסט וויאו״ שהיא עלייה של 600 מטר גובה, הזמנו פנקייקים וירדנו חזרה לנאמצ׳ה. המסעדה נחמדה ויקרה ומציעה תצפית לאוורסט (אפשר לעצור באמצע הדרך ולראות אותו, לא חייב לקנות במסעדה כלום).
לא לשכוח משקפי שמש:)

יום 4

יום רביעי:
קבענו עם ההוסטל ארוחת בוקר מוקדמת ויציאה ב-5:30 לטנגבוצ׳ה, הליכה של 7 קמ שמתחילה במישור ארוך, ירידה לנחל ועלייה אחת לכפר. הגענו ב-10:30 וקלטנו שיש לנו כוח להתקדם עוד כדי לחסוך מהיום הבא שאמור להיות יותר ארוך. הגענו לפנגבוצ׳ה עד 13:00 . עלינו לכפר מלמטה (תמונה 2) ועצרנו בגסט הראשון. שם מצאנו דיל ישראלי, זאת הייתה הזדמנות אחרונה להטעין את הטלפון ללא עלות אז ניצלנו כל מכשיר שאפשר להטעין והמשכנו.
הגסט הראשון בכפר היה די זול והמנות גדולות, הבעלים מאוד נחמדים, בנוסף החטיפי סניקרס שלה לא היו בתוקף וניצלנו את ההזדמנות לקנות אספקה בזול. מומלץ בכפרים העליונים לנצל את התוקף הקצר למשא ומתן! במיוחד בתחילת עונה.

יום 5

יום חמישי:
המסלול של היום שונה מהרגיל- הוספנו את הבייס קאמפ כדי לעלות בגובה ולרדת באותו יום ולחסוך יום בסך הכולל. ההליכה יותר קשה.
הליכה ל- Amadablam base camp (גובה 4700), בגלל שזה לא היה המסלול המקורי הסתכלנו במאפס מי וראינו שיש דרך להגיע מהבייסקאמפ לדינגבוצ׳ה מבלי לחזור לפנגבוצ׳ה (מסוכנות למטייל הוצע במידה ויש מזג טוב להתחיל את היום בטנגבוצ׳ה, לעלות לבייס קאמפ ולחזור לפנגבוצ׳ה, וככה להרוויח נוף והתאוששות. זה היה מוסיף עוד יום הליכה). הבייס קאמפ היה חשוב להתאקלמות בגובה וגם אמור להיות מאוד יפה, לצערנו עננים חסמו לנו את כל הנוף אבל הגענו לנחל זורם מאוד נחמד עם מים די צלולים, נחנו 40 דק להתאקלמות והתחלנו ללכת לדינגבוצ׳ה. הליכה מסובכת כיוון שהיא לא השביל הרגיל של האוורסט. מתחילה בשביל ברור ומאוד יפה ונוח. לאחר העיקול ימינה (תמונה 1) ראינו מולנו את המפולת הגדולה (תמונה 2). עד אליה הניווט פשוט ובתוכה ההליכה מעט מורכבת. לאחריה חוזרים לשביל ברור ומהרגע שרואים את דינגבוצ׳ה חוזרים להליכה לא ברורה בין שיחים- יש שביל שכנראה מקומיים הולכים בו לעיתים רחוקות ולכן הוא לא 100% ברור. ב(תמונה 3) המאפס מי מציע לעלות 100 מטר גובה ואז לרדת, זו טעות ומי שיבחר בדרך הזו יראה שיש שביל שממשיך ישר. כל היום התלוו אלינו 2 כלבים חמודים שהראו לנו לאורך את היום את הדרך ואף ישנו איתנו בדינבוצ׳ה. יצאנו ב5:30 והגענו ב14:30.
בדינבוצ׳ה ב-17:00 בערך העננים הלכו וסופסוף ראינו משם את האמאדאבלם שלא הצלחנו לראות מהבייסקאמפ בגלל העננות. מראה מיוחד ומטורף כל הכפר יצא והתלהב. סגרנו דיל ישראלי והשגנו הטענת טלפון אחת לכל אחד בחינם, והלכנו לישון.

יום 6

יום 6
הליכה קלילה לצ׳וקונג, התחלנו ב7 והגענו ב9, מומלץ לישון בגסט הראשון משמאל עם הגג הירוק.
ברבע לעשר יצאנו לצ׳וקונג רי. לאחר זלזולים הגענו ב12:20 ובעצם מגיעים לאוכף שלפני הפסגה עצמה שנראה שקצת מסוכן לעלות אליה (יוצא 1000 מטר עליה לאותו יום).
מנוחה להתאקלמות וירידה חזרה. העלייה מומלצת (בחרנו שם במקום את האיילנד פיק בייס קאמפ, שיש בו אגם) בגלל הנוף הנחמד לעמק, אך שתי האופציות טובות ומוזמנים להחליט בהתאם לכח והרצון.
הניווט די קל, המאפס מי מאוד מדוייק.

יום 7

יום 7- הקונגמה לה פס.
לגבי ההליכה בקרחונים- הסבר יותר מפורט בפרק 11 (יום 11). נפגשנו ב5:30 עם זוג ישראלים והמדריך שלהם, ושקבענו ללכת ביחד את אותו יום. העלייה קשה מכיוון שצ׳וקונג באופן יחסי נמוך לפאס והעלייה המצטברת גבוהה. הפאס עצמו פשוט מאוד לניווט בעלייה ומסתיים בגרם מדרגות. יש בו אגמים מהממים. בירידה יש חלק מורכב של אבנים והנפאלים לחוצים כי מישהו נהרג שם במפולת לפני כמה שנים. לאורך האבנים מסודרים רוג׳ומים וגם כאן המפאס מי יודע את הדרך על המטר. ממש כדאי ללכת בצמוד לרוג׳ומים וכשסטינו מעט ההליכה נהייתה קשה ומחליקה יותר. לקראת סוף הירידה יש נחל שמומלץ למלא בו מים (אין כמעט לאורך היום).
בקרחון עצמו- המאפס מי יודע את הדרך טוב למעט הקטע בתמונה 1. בנוסף מסודרין רוג׳ומים ודגלים כתומים שמסבירים במדוייק איפה ללכת. באופן כללי הקרחון נראה כמו מפולת סלעים ענקית ולא ברורה שבעצם הקרח נמצא מתחתיה.
החץ האדום מסמן את הטעות, צריך להקיף עשרה מטרים מימין (תיתקלו בדיונה מחליקה ותצטרכו לעלות מסביב.)
החצים הסגולים מסמנים את נקודת הכניסה והיציאה - בשטח מסומנים בדגל בכל צד ואפשר לראות את הדגל השני מכל צד. הקו קווים הסגולים את המסלול.
בשאר הזמן הניווט מדוייק והגענו ללבוצ׳ה ב14:30, תחילת הגשם. הלכנו לאט, והערכת הזמן לא רעה ביחס לתחושה שלנו. מומלץ ללכת מהר בירידה כדי לא להיכנס לקרחון בגשם- בגלל הצורך לקפוץ בין סלעים לפעמים.
הגענו לגסט peak IV שהיו סופר נחמדים, מחיר טוב, חדר עם מיטה זוגית ושלחו אותנו עם סניקרס לדרך.

יום 8

יום 8- בייס קאמפ!
הליכה קלילה מלבוצ׳ה לגוראקשפ, יציאה ב7:00 והגעה ב9:20, ההליכה לבייס קאמפ די מישורית ועוברים בדרך מול הרי קרח מרשימים. כ500 מטר לפני הבייס קאמפ עצמו תמצאו את האבן עם הגרפיטי הידוע. מומלץ ללכת עד האוהלים ולפגוש אנשים, זורמים שם נהרות יפים בקרח ומגיעים ממש לקרחון עצמו. לעצלנים מומלץ ללכת 50 מטר ימינה לתמונות עם הקרחון ;).
בכללי לא יום קשוח. ההרים הקפואים מאוד יפים והנוף ייחודי מאוד.

יום 9

ביום התשיעי וויתרנו על הקאלה פתאר בגלל המזג אוויר המעונן והלכנו דוך לדזונגלה.
הליכה מאוד נוחה עד פיצול שבילים ברור- שמאלה חזרה לנמצ׳ה וימינה לדזונגלה. אחרי כעשר דקות נגלים לאגם דזונגלה. ההליכה מאוד מישורית ונוחה.
בדרך ישנה מדשאה שסידרנו עליה אבנים בכתובת ״התפוחים של ברזי״- לצורך פרסום פרוייקט לזכר נועם ברזילי שנהרג בלבנון ולשם הנצחה כל שנה מוציאים תפוחים לראש השנה.
נכון לאוקטובר היא עדיין שם, מוזמנים לבדוק מה איתה :). בדזונגלה יש תפריט אחיד לכל הגסט האוסים והשוני היחיד הוא בכמה תצליחו לסגור איתם על אינטרנט מקלחות וחשמל. אנחנו ממליצים על Green valley שיש בו חדר עם מיטה זוגית ענקית, ערימת שמיכות ושירותים בתוך החדר.
בתמונה- בחץ- הפיצול לדרך לדזונגלה, ובצהוב מוקף האגם

יום 10

דזונגלה-> צ׳ו לה פאס-> דראגנאג
ביום זה החלטנו לסיים בדראגנאג במקום בגוקיו ולמחרת להמשיך לגוקיו ולעלות לגוקיו רי. נקודה חשובה ליום הזה- לכל אורכו ישנם עמודים צהובים בגובה כשני מטר שמסמנים את הדרך. התחלנו בבוקר וראינו בדרך קבוצה של שלושה סינים ופורטר גייד. עקפנו אותם ונפגשנו בעצירות (גם המדריך שלהם עקב בדיוק אחרי העמודים).
ההליכה מאוד יפה לאורך נחל, עולה ימינה לערוץ שהופך חד (המאפס מי מדייק על המטר ונוח לבדוק על אילו אבנים לקפוץ). לאחר כמה מאות מטרים יש לעקוב אחרי הרוג׳ומים בחציית נהר- בערך איפה שהשביל מיטשטש (האפליקציה יודעת). המשכנו לכיוון הפאס והגענו לקרחון. את הקרחון התחלנו בהליכה מצד ימין ביחד עם הפורטר גייד- כלומר ללכת על השביל על שהוא פוגש בקרח, שמנו קרמפונים והלכנו אזידוך לעמודים הצהובים. בקרחון עצמו העמודים מגיעים בתדירות של כמה מטרים. מצרפים תמונה 1.
על הקרחון הולכים במרכז לפי העמודין > יש לשים לב שלא הולכים על סדקים משהו שגם אפשר לשמוע את הנחלים רועשים תחתיו וגם מרגישים עם המקלות שמדי פעם הם ״מצליחים״ להשתחל.
העלייה במטרים האחרונים לפאס חצי מסודרת בגלל שבניגוד לקונגמה לה ורנג׳ו לה, אין מדרגות או שביל. צריך למתוח קו דמיוני בין העמודים- אחד נפל במפולת אבנים ואם השלג יהיה נמוך תוכלו לראות אותו. תמונה 2.
בפאס עצמו יש נקודת טעינה סולרית אבל לא קליטה, וגגון שאנשים שמים עליו מדבקות של חיילים שנהרגו ( הוא מלא ונצטרך כישראלים למצוא מקום אחר). בירידה המסלול מאוד ברור והעמודים ימשיכו ללוות אתכם בירידה ו״עלייה לפאס״ שאחריו, ולאר מכן ירידה בערוץ שהיה משטחי דשא ונחלים עד דראגנאנג.
בכפר עצמו ישנו ב kumbi la שמציע חדרים זוגיים עם שירותים בחדר, אוכל טעים ומרפסת שמש סגורה שהייתה להיט ביום הקר הזה. התפריטים בכל הכפר אחידים גם פה.

יום 11

דראגנאנג-> גוקיו
התחלנו את הבוקר בעלייה לקרחון (נקודת הכניסה מסומנת בדגל). עוקבים אחרי המאפס מי והרוג׳ומים. בקרחון עצמו יש רוג׳ומים כל כמה מטרים.
הגענו לגוקיו עד תשע וחצי (שלוש שעות טוטאל), בגוקיו הפרדה בין שני סוגי חדרים- אחד עם שירותים חשמל ומקלחת למתפנקים, ואחד בסיסי שיש בו רק מיטה. ובגדול תפריט אחיד. מצאנו ב himalayan eco resort דאל באט זול ונוף מדהים לאגם ובחרנו. (מהבדיקה שלנו זה השוני שהיה בין המלונות הפתוחים).
הסבר קצר על הקרחון- מדובר בקרח שמעליו שכבת מסלע ובעצם הקרח נמצא מתחת לחול. צריך להישאר על השביל שהוא ככלל אצבע תמיד על שיא הגובה או ב״ערוצים ואוכפים״, זה גורם לקריסות קרקע ובולענים וגם עצם ההליכה על צלע הגבעות מסוכנת, לכן צריך להפעיל שיקול דעת כאשר יורדים מהשביל. מצרפים תמונה 1.
התחלנו את הבוקר בקרחון, השביל ברור, מה ששונה מהקרחון הקודם הוא שיש כמה מסלולים שקרסו בדרך ועדיין יש בדרך לקריסה רוג׳ומים, ככה שפעמיים בחרנו כיוון וגילינו שזו דרך שקרסה. הדרך הנכונה זה להצליב לאורך הקרחון בין המפס.מי לרוג׳ומים, לראות מתי רוג׳ומים מובילים ל-2 כיוונים אחרים, ומשם לאייש עם עם המפס מי את הדרך הנכונה. יש נקודה שבה האפליקציה טועה בכמה מטרים, ואח״כ בתמונה 2 -אמור- להיות המיקום שבו הרוג׳ומים הובילו לשתי דרכים ורק אחת מהם הנכונה והשנייה מפסיקה אחרי חמישה מטרים. עולים למין אוכפון בין שתי גבעות, המסלול משמאל והרוג׳ומים שלו נראים לעין אבל יש גם אחד מימין שהוא המעודכן. יש ללכת אחרי המאפס מי.

גוקיו רי

ניצלנו את היום להורדת עומס נוספת. העלייה לגוקיו רי הייתה לא יותר מדי מעניינת עקב העננות, אך מומלץ לפתוח גרמינים או את אפליקציית סטראבה ולהתחרות על המסלול בעלייה.
מצורפת תמונה של איך זה יוצג בסוף עם הישג קטן

יום 13

גוקיו-> רנג׳ו לה פאס -> טאמו
הליכה של 29 קמ בפועל (באפליקציה פחות).
ההליכה על השביל עד הפאס ברורה, במטרים האחרונים השביל קצת מאבד רוג׳ומים ונדרשת יצירתיות (לא שטח טכני, קצת דילוג על אבנים). הירידה במסלול מדרגות מאוד נוח למעט מפולת שסחפה את האדמה במקטע של 2-3 מטרים. החל משם מדובר בירידה/מישור נוחים ויפים. אנחנו תכננו להגיע למרולונג, ובסופו של דבר קיצרנו יום- טאמו נמצא 4.5 קמ מנאמצ׳ה. היתרון הוא שיש שם קליטה ברחוב בחלקים הנמוכים, חשמל רגיל והרגשה של חזרה לציוויליזציה. ככלל ההליכה אחרי הפאס מאוד קלה ונוחה.

יום 14

טאמו- סורקה
יציאה מטאמו בשעה 6:30, עצירה לקפה ומאפייה בנאמצ׳ה, ארוחת צהריים באיזור פאקדינג והגעה לסורקה בשעה 16:30. גם היום הזה ארוך- 25 קמ.

חזרה בג׳יפים לקטמנדו

החזרה מחולקת לשני מקטעים- סורקה-> סאלרי וסאלרי->קטמנדו. אצלנו הייתה מפולת בפאיה (בין סורקה לסאלרי) ולכן פיצלנו ג׳יפים עד לשם ומשם. ההליכה ארוכה בעלייה ומומלץ לקחת את הדרך בג׳יפים.
מבחינת מחירים עזרו לנו בלמטייל עם הכוונה למשא ומתן והמחיר אמור להיות 2000-2500 רופי לכל מקטע. במקטע הראשון יצאנו בשבע בבוקר כשיירה והגענו באחת בלילה. שימו לב- הבחור בסורקה לא העביר את התשלום לבחור מפאיה ומזל שידענו את השמות שלהם.
סאלרי->קטמנדו: ג׳יפ אחר לקח אותנו, ואין יותר מדי מה להרחיב חוץ מכמות האנשים הגדולה שהם מסוגלים להכניס בג׳יפ. לנו עלה 2000 לבן אדם והיה לנו ספסל לבד, אבל ממליצים לבדוק אופציה לתשלום גבוה יותר בשביל לקבל את זה. אופציה אחרת יכולה להתעקש שאין מקום אבל כל אחד שיבחר.
הגיפ לא יכול להיכנס לתאמל ולקחנו מונית מאיזור קרוב בגלל לחץ של זמן, אבל יכולנו לבקש ממנו להוריד אותנו מחוץ לתאמל.

טיפים

• דיל ישראלי זה מיתוג למשא ומתן שבתמורה לזה שאוכלים בגסט האוס ישנים בחינם. ככל שריק (לפני או אחרי העונה) או שמגיעים יותר אנשים, אפשר להוציא במ״ומ גם חשמל ומקלחת אבל ווייפיי מאוד קשה בגלל שמדובר בכרטיס נפרד שקונים.
• מרכך, שמפו, חטיפים, כדאי בכללי לקנות בנמצ׳ה כי אח״כ המחירים יהיו גבוהים. מומלץ לבדוק תוקף-כדי לדרוש מחיר נמוך יותר.
• ווייפיי- עובד ל24 שעות בכל ההר! זאת אומרת שאפשר לעבור בין גסטים, ואפשר להחליף טלפונים, צריך לנתק, לחכות כמה דקות ולחבר טלפון אחר.
• הדאל באט משתנה במחיר בין מקומות באותו כפר, אבל הוא תמיד ריפיל ולכן מומלץ לרעבים.
• מרכך, שמפו, חטיפים, כדאי בכללי לקנות בנמצ׳ה כי אח״כ המחירים יהיו גבוהים. מומלץ לבדוק תוקף-כדי לדרוש מחיר נמוך יותר.
• לגבי טיהור מים- אפשר להשתמש בטבליות כלור (יש קצת טעם של כלור), יוד (יש טעם של יוד), ובקבוק פילטר- ואז צריך לדעת מה הוא מטהר. אני השתמשתי בפילטר שלא מטהר וירוסים (Hydrapack), דומה לו זה לייף סטרו ומי שרוצה טיהור מלא צריך Grayl. אופיר השתמשה בטבליות כלור ולא היה רע בכלל, חוץ מזה שאם נגמר המים ומוצאים נהר צריך לחכות חצי שעה נוספת.
• ציוד טיולים שאפשר לקנות בקטמנדו- בגדול הכל, אבל מכנסיים, חולצות, בקבוקים רב פעמיים, מקלות, ליינרים, כפפות, מיקרוספייקס ממש זולים.
• מומלץ להתחבר לקבוצות הוואטסאפ- אוהבי נפאל באהבה למטיילים, הקבוצה של בית חבד (מאוד מעורבים בעולם הטרקים ועושים הדרכות יומיות על גובה).
• בגוקיו כיבסנו את הבגדים ביד בגסט האוס שלנו (בהרבה מקומות הם מבקשים שלא).
• לגבי מקלחת- בלבוצה וגוראקשפ אין אופציה, אחרונה בצ׳וקונג. אנחנו ואחרים מצאנו את עצמנו לא מתקלחים שבוע. בהרבה מקומות מקלחת קרה תהיה חינם אם יש אופציה כזאת. לגבי מגבת- בעיקרון בכל המקומות קיבלנו מגבת (לא לקחנו איתנו). במקום אחד שלא המלצנו עליו היתה מגבת די מעפנה.
• טיפ נוסף הוא שהלכנו לישון כל ערב ב20:30-21:00, קמנו ב5-5:30 וככה חווינו את כל שעות היום והתחמקנו מהמונסונים. מומלץ.
• מומלץ להוריד סדרות מראש- אין ישראליות בנטפליקס נפאל אבל הטלגרם נותן מענה.