שלושת הפסים גרסת הפיורדלנד

רקע

אם תשמעו את המושג Tramping בניו זילנד פירושו אינו קשור לטרמפים כמוכר לנו בכבישים אלא לטיולים יותר מאתגרים שצורכים יכולות ניווט ונמצאים מחוץ לשבילים. חשוב לדעת שבניגוד לישראל הדבר חוקי ואפילו מאוד נהוג בעיקר על ידי המקומיים.
את החוויה הזו ניסינו הרבה בניו זילנד ובכך פגשנו בה בדר"כ מקומיים מעולים שנתנו לנו המלצה לטרק הבא.
אז שמענו על טרק מאתגר על ידי אחד המקומיים שנקרא u pass בזכות צורה קיצונית של האות u על האוכף וכשהתחלנו לקרוא ראינו שהוא רחוק לא מעט מפס אחר מפורסם יותר שנקרא Dore pass. בעצם הפס שנמצא מעל תחילת טרק המילפורד המפורסם ומהווה דרך חלופית לתחילת המילפורד במידה ולא רוצים לקחת מעבורת לתחילת המסלול. אז כל מה שמפריד ביניהם הוא פס נוסף שנקרא Glade עליו לא מצאנו מידע יותר מדיי. במשרדים של הדוק מצאנו רק מידע מפורט על כל אחד מהפסים בספר של moir מדריך ניו זילנדי עם המון המלצות לTramping. לאחר קריאה החלטנו להתחיל את המסלול מDore pass ולסיים דרך ה u pass(תצורף סקיצה על מפה). מה שמתברר אחר כך כטעות דיי גדולה. סיכומים בסוף.
כמובן שכמו תמיד סיפור דרך אינו מדריך ולא מהווה תחליף לניסיון בשטח ויכולות ניווט שבגדר הכרח כשעושים טרמפינג בניו זילנד

יום 1 חציית Dore pass

מרחק 8.3 קילומטר
סהכ עלייה- 1176
סהכ ירידה -1066
נקודות למילוי מים- מהחלק של חציית הערוץ לכיוון טיפוס העמודים.
שעת יציאה 8:45
שעת הגעה- 20:30
אז את היום הראשון שלנו התחלנו עם אוטובוס של טרקנט הראשון שיוצא בבוקר. לחנייה של תחילת ה Dore pass. בדוק מציינים שהמסלול אמנם מסומן אך השביל אינו מתוחזק בכלל ומלא בשברי עצים ומעקפים קטנים. כבר בתחילת סימון השבילים מהחנייה צריך לעשות מעקף קטן כדי לחצות את הנהר. כמובן לא לחצות ביום גשום. הנהר הזה יכול לשטוף בעוצמה לכן יש לחצות בזהירות. לאחר מכן צריך לחפש עמודים כתומים שיחצו אתכם מעבר יפה של תורמוסים ואז מתחילים להכנס למסלול בתוך הבוש. תחילת העלייה יחסית יותר מסודרת וככל שמתקדמים השביל הופך מאתגר יותר. כמה מטרים לאחר שחוצים את הערוץ לגדה הימנית השביל הרשמי נגמר ומגיעים לאזור יותר פלאט של הערוץ עד שהוא מתחתר ובתחתית מפל מדהים. ירדנו לשם לשחות קצת ולאכול צהריים.
חזרנו לשביל ומשם צריך לעקוב אחרי העמודים הכתומים הם יביאו אתכם אל הפס בקלות. אנחנו פספסנו עמוד אחד ואז ממש התרחקנו מהדרך הנכונה, אז כדאי להתסכל תמיד רחוק ולהבין את הדרך עוד מלמטה. הגענו לפס באיזור 16:00 הליכה ארוכה מאוד כפי שמזהירים,משם היה נוף פשוט מדהים על כל הדרך של המילפורד והאגם. הירידה ממשיכה דיי אחלה עם הסימון, אנחנו תכננו להמשיך עד איזור מסוים שניתחנו שממנו יהיה הכי קל להתחבר לערוץ של הglade לעבר הפס הבא. תמונה תצורף. ירדנו על פי הניווט על השלוחה שאכן הייתה מעולה עד שהגענו קרובים לנקודת החיבור עם הנחל ודיי הגענו למצוק עמוק בסבך. המדרגה הייתה לאורך כל קו הגובה והבנו שהמסלול לא יהיה עביר מפה כמו שחשבנו. השעה הייתה כבר מאוחרת אז הקמנו מחנה באמצע קרחת קטנה בבוש והשארנו את ההחלטות לבוקר.

יום 2 מעבורת וטרמפ לתחילת ה u pass

מרחק- 5.6 קילומטר
סהכ עלייה 318
סהכ ירידה 18
נקודות למילוי מים- כמעט כל היום
שעת יציאה 15:00
שעת הגעה 18:00
התחלנו את הבוקר בהבנה שהשטח שונה לגמרי ממה שחשבנו שהוא יהיה ושהתכנון שלנו היה מעט יומרני בלשון המעטה והחלטנו לחזור על עקבותינו לכיוון החיבור השביל ולהמשיך לתחילת המילפורד. חשבנו לפגוש פקח ואולי לשאול אם אפשר בהתחשב בנסיבות ולעשות את המילפורד עם אוהלים אם אנחנו כבר כאן. בהזדמנות זו אמליץ שלא לשחק עם הניו זילנדים לנסות להתגנב למילפורד זה רעיון רע ובטח משהו שאי אפשר להנות ממנו המקום מלא בפקחים ולמדנו מהשהות בניו זילנד שאם שואלים אותם לפעמים מקבלים תשובות מפתיעות לטובה. אז מצאנו פקחית והסברנו לה את הסיטואציה, היא בירכה אותנו על הdore pass וטענה שהיא נמצאת כאן שנים ולא שמעה על אף בן אדם שטיפס לglade pass כאן הבנו שיש סיבה לכך. בכל אופן היא אמרה שאין אפשרות להקים אוהלים במילפורד ושנצטרך לקחת סירה חזרה. מצאנו סירה שהביאה אנשים והייתה מוכנה לקחת אותנו בעלות של 90 דולר לאחד. האמת שלפחות זול בהרבה ממחיר למעבורת הרגילה , אך אין ספק שהיינו צריכים לספוג קצת "מס טמטום". ביקשנו מהנהג שיוריד אותנו ב te anau downs כדי שנוכל לקחת טרמפ לחנייה של earl mountain track משם אפשר לעשות את ה u pass כמסלול מעגלי.
קצת על טרק ה u pass מדובר בטרק שנהוג להתחיל בטיפוס של mistake creek וירידה בערוץ שנקרא hut creek. לכל אחד מהערוצים יש מסלול מסומן ומתוחזק משלו והחלק שחסר הוא החיבור ביניהם. מדובר במסלול מאוד טריקי בהקשר הניווט שדורש מעקף של מפל דיי רציני.
הצלחנו להגיע לחנייה בערך בשעה 14:00 אז תכננו להתחיל את המסלול ולסיים באותו יום בקצה המסלול המסומן לפני הכניסה לערוץ שמטפס לפס.בדרך חוצים את הedglinton river בגשר 3 חבלים כזה ולאחר מכן גם את המיסטייק קריק. חשוב לשים לב לעוצמת הזרם יכול להיות מסוכן להפעיל שיקול דעת. אז אחרי הליכה של משהו כמו 3 שעות הגענו לעמק ולסוף הסימון שהיה עם נוף משוגע ואיך לא מפוצץ בסנד פלייז.
אם אתם מתכננים לישון שם עדיף להמשיך עוד כמה מטרים לכניסה לבוש יש אחלה מקום לקמפסייט. למי שמעוניין יש מעל אגם תכלת שאפשר לעלות אליו לא ניסינו מפאת זמן אבל בהחלט נראה אפשרי ושווה.

יום 3 חציית U pass

מרחק- 5 קילומטר
סהכ עלייה 615
סהכ ירידה 679
נקודות למילוי מים- בערוצי הנחל יש, תלוי בעונה בסיפור דרך באנגלית לדוגמא באפריל הם מספרים שהאט קריק לא זרם.
שעת יציאה 7:45
שעת הגעה 18:30

בנסיעה במעבורת הבנו שכדאי להתכונן קצת יותר טוב לקראת חציית הפס והצלחנו למצוא סיפור דרך עדכני באנגלית(לינק יצורף בסוף). בסיפור תואר במפורט הנתיב המדויק להליכה שהיה מעולה. בהזדמנות זו אגיד שחשוב להבין ניו זילנדית שקוראים את הסיפורי דרך באנגלית ולדעת מושגי בסיס כמו לדוגמא True right/True left - העניין של המילה True הוא להבין שמדובר בכיוון זרימת הנחל כלומר לכיוון הירידה. לדוגמא אם מתואר בסיפור הדרך שעולים ב TR של הערוץ כלומר דווקא בגדה השמאלית.
אז התחלנו בהליכה לחיבור עם הערוץ ואני בהחלט ממליץ לא להשאיר אותה לבוקר ולישון בחיבור עם הערוץ בתוך הבוש. ההליכה בבוקר היא ממש בתוך ביצה לא משהו שכיף לעשות שקר והכל מלא בטל/גשם שירטיב אתכם.
אז אכן בסיפור דרך תואר שכדאי ללכת ב TR של הערוץ כלומר הגדה השמאלית עד שרואים מפל קטן משם כדאי להמשיך לטפס קצת על הגדה כדי לעקוף אותו לאחר העקיפה של המפל הקטן המשכנו ללכת על הגדה עצמה עד שראינו את המפל הגדול וחצינו את הערוץ מפני שהוצע לעקוף את המפל הגדול מהTL (גדה ימנית) הגענו לשלב הזה בשעה 12:00 בערך. מכאן הנתיב עלייה מסתתר מאחורי בולדר ענק וממש אפשר לראות סימני דריכה על "טיפוס שורשים". מתחילים לטפס ממש בטיפוס ידיים עד שמגיעים לחלק שטוח. שם חיכה רוגום קטן שלא הסביר הרבה ומכאן לא היה לנו באותו רגע את ההמשך של סיפור הדרך שקראנו במהירות בסירה כשהיה קליטה. לכן ניסינו "לחקור" קצת את השטח ולחפש קצת הפרות וסימני דריכות ברורים כמו בטיפוס שהיה בהתחלה. הלכנו לצד המצוק בסוף הטיפוס שורשים ומצאנו ממש סימני דריכות ברורים ניסינו לטפס מהם אבל זה היה נראה בשיפוע לא סביר וויתרנו. המשכנו הלאה אבל גם ההליכה בהמשך לא הייתה נראית משהו. ניסינו לחזור אחורה ולראות אם לא פספסנו משהו. ובגדול החלטנו שנמשיך ללכת לצד אותו קו גובה עד שנראה משהו שנראה עביר מצד ימין ואם לא נחזור אחורה. המשכנו ושום שיפוע לא נראה סביר עד שמצאנו שלוחה קטנה שיכולה לעלות אותנו קצת גבוה יותר. בקצה שלה היה מפל קטן שזורם וגם ממנו לא היה נראה שאפשר להמשיך למעלה. אמרנו שנחצה את הערוץ של המפל הקטן כניסיון אחרון ונסתובב אם אין כלום. ופתאום שני צעדים אחרי חציית הערוץ מתגלה נאקב ברור מאוד עם טיפוס ידיים וסימני דריכות מאוד ברורים שהוביל אותנו למעקף המפל. משם מגיעים לתחתית הפס שבהחלט ראוי לשמו. משם עלינו לפס עלייה דיי תלולה ומהירה. 35 דקות והיינו שם על הפס! משם יורדים בהתחלה על הגדה השמאלית ואחרי זה שביל רוגומים מוביל יפה מאוד להליכה על הימנית ולמעשה מהרגע הזה ההליכה הופכת להיות קלה יותר בדרך לחנייה. החלטנו לישון על הפלטה בחיבור ל Hut creek. וזה גם הייתה טעות בעקבות כמות משוגעת של סנד פלייז.

יום 4 לחנייה דרך Hut creek

יום דיי קליל הולכים משהו כמו 40 דקות על הנחל עד שמתחברים לסימון ומשם משהו כמו שעתיים ואתם בחנייה

יום 5- צלילה במילפורד סאונד!

היום הזה לא קשור לטרק אבל בחרנו לספר על זה כי זה סגר את השבוע המטורף הזה בחוויה מיוחדת. בחרנו לסיים את השבוע ההרפתקני עם צלילה שהזמנו מראש במילפורד. היא אמנם יקרה עולה 495 דולר ניו זילנדי ליום צלילות במידה ואין לכם הסמכה לצלילה בחליפה יבשה ו 395 דולר אם יש לכם הסמכה. בכל אופן יום צלילה בניו זילנד עולה גם ככה בדרכ 350 דולר וכרוז במילפורד עולה לא מעט גם כן לכן חשבנו שצלילה במילפורד תסגור לנו את הפינה בלחוות את הפיורדלנד עד הסוף. מה שהתברר כנכון. היום היה מדהים ועברנו עם הסירה הרבה לצד מפלים ואפילו בין הצלילות ירדנו עם החליפה למסלול קצר ושחינו בבריכה עם מפל מדהים.
בקיצור החוויה הייתה ממש מעולה ומומלצת בצלילה עצמה ראינו שני זנים שונים של כרישים, לובסטרים וכמובן את האלמוגים הלבנים הענקיים שבהם מפורסם המילפורד.
יש מועדון צלילה אחד שעובד שם ונקרא Descend. אסייג רק ואומר שלדעתי זה מומלץ רק אם אתם צוללים מנוסים מאוד. אנחנו כל אחד בערך עם 30 צלילות והחוויה לשלוט בציפה הייתה מאתגרת מאוד בחליפה ולא נעימה בהתחלה.

סיכום ומסקנות

אפשר לומר שהמסקנה העיקרית מהשבוע היא כשעושים טרמפינג בניו זילנד אפשר למצוא מידע על הכל אם קוראים לפני, זו מדינה דוברת אנגלית והכל קיים בחיפוש מהיר בגוגל.
כמובן שכדאי להבין את המושגים באנגלית שקשורים לתיאור השטח לדוגמא כמו ה TR וה TL.
בכל אופן אפרט יותר טוב במידה ורוצים לבצע את הטרק בצורה יותר נכונה או טרמפינג נוסף בכללי.
1. כיוון ההליכה הדבר הכי קריטי כאן בעקבות מעקף המפל ב u pass חובה להתחיל ב mistake creek ככה שאם ברצונכם לחבר הכל כדאי להתחיל משם.
2. לגבי הglade pass ניסיתי לברר הרבה עם ניו זילנדים שפגשנו בדרך אך רק אחד מהם הכיר מישהו שעשה את הגלייד פס אבל מצאתי מידע באינטרנט שאומר גם הוא שכדאי לטפס מHut creek כדי לעקוף מפל , לכן כדי לבצע את הטרק במלואו עם 3 פסים בהחלט יש להתחיל ב u pass ולסיים ב Dore pass הפוך לגמרי ממה שבחרנו לעשות.
3. תתייעצו עם ה Doc- מאוד כדאי לעשות את זה לרוב החברה שם מבינים עניין וצריך להבין שזה לא כמו בישראל הם אפילו יעריכו אתכם שישמעו על רעיונות מעניינים וידעו לתת לכם הכוונה.בנוסף גם מומלץ לעדכן אותם תמיד על כוונות בשביל שמישהו ידע למקרה שיקרה לכם משהו.
4. כל אחד מהפסים שעשינו יכול אגב להיות טיול בפני עצמו לדוגמא ה Dore pass מאוד מומלץ אם ברצונכם גם ככה לעשות את המילפורד ולהתחיל אותו בצורה יותר מאתגרת.
5. דברו עם המקומיים שתמצאו בשבילים האלה יש להם המון ניסיון ויכולים לתת לכם המלצות נהדרות להמשך. אנחנו פגשנו בסוף על הפס ב u pass את פיטר מקומי שאשכרה עשה את זה כטיול יום והמליץ לנו על ההרפתקה הבאה שהייתה מעולה ונכתוב עליה בהמשך.
6. מים- ניו זילנד שופעת מים בדר"כ אבל במעבר של המפל היינו דיי תקועים בשמש קופחת והיינו צריכים יותר מים שלא היו זמינים עד להגעה למפל הקטן. לכן לא להתפשר בסחיבת מים לפני מעברים כאלו.
7. אל תשנו בעמקים הפתוחים כנסו קצת לבוש זה יציל אתכם מסנדפלייז .
8. הדבר הכי חשוב תכנון מקיף טוב הכל קיים כפי שאמרתי קודם באינטרנט כל דבר שהפתיע אותנו בדרך יכל להמנע מקריאה או שמירה אופליין של סיפור דרך שהיה נותן לנו עוד קצה חוט.
אם אתם מעוניינים להתייעץ לפני יציאה למסלול הזה או לכל אחד אחר בהחלט מוזמנים לפנות אליי דרך המייל
dorbenita270@gmail.com

קישורים חיצוניים

• סיפור דרך באנגלית מאפריל 22