שישה ימים על הWhanganui

רקע

השייט על נהר הWhanganui הוא אחד מהGreat Walks בניוזילנד.
ככל הGreat Walks הוא מדהים ביופיו, ודורש קצת הכנה והזמנה מראש של הבקתות או הקמפסייטים.
השייט מתחיל בTaumarunui או בWhakahoro קצת במורד הנהר, מסתיים בPīpīriki.

אנחנו עשיתי מסלול קצת שונה, כחלק מסלול הTe Araroa הצטרפתי לקבוצה של הייקרים.
החלטנו להאריך את המסלול מבPīpīriki להWhanganui.

דברים שחשוב לדעת

Taumarunui Canoe & Jet Tours - כל המידע שאתם צריכים כאן.
מניח שיש עוד חברות השכרה לקייק/קאנו, אבל אני ממליץ עליהם בחום.
מדובר בחברה משפחתית וחמה, כל העובדים נורא נחמדים ועוזרים.

דברים שחשוב לדעת :
- אל תצאו אם לא מרגישים בנוח במים, או לא יודעים לשחות טוב.
- השמש מאוד חזקה על הנהר, כדי להיות מכוסים כמה שיותר, קרם הגנה על הפנים ומשקפי שמש חובה.
- אין איפה להצטייד במהלך השייט, שווה להביא קצת אוכל ספייר למקרה שנתקעים.
- אין קליטה בנהר, כן יש סירות שבאות והולכות של מקומיים למקרה שתצטרכו לבקש עזרה.
- מזג אוויר עלול לבטל לכם את המסע
- במסלול הארוך שעשינו היום האחרון די קשה, סיימנו גמורים, וכולנו בכושר מעולה.
- מקבלים חביות אטומות לציוד ולאוכל.
- שווה לשפצר את הפלאפון ומשקפי שמש עם חוט, אין מצב למצוא משהו שנופל לנהר.
- אני לא מיציתי את הנהר, יש כ"כ הרבה קניונים ומפלים בדרך שרציתי לחקור עוד.
אם הייתה אפשרות הייתי עושה מסלול קצר יותר, בזמן ארוך יותר.
-הבקתה האחרונה במסלול שלנו (Downes Hut) היא לא חלק מהGreat Walk, אחד הבקתות הקסומות שהייתי בה.

יום 0 : לפני היציאה לשייט

את השייט סגרתי בטלפון כארבעה ימים לפני.
מכוון שלא הייתי חלק מקבוצה בשביל, קרן מחברת ההשכרה סדרה לי להצטרף לקבוצה.
הגעתי בטרמפים לTaumarunui, והתחלתי בקניות של אוכל לשייט, קניתי כ7 ימי אוכל, במבט לאחור לא התפנקתי מספיק. יכולתי להביא אוכל כבד יותר ומפנק יותר (חומוס, ירקות, יין..)

חיכיתי עם שאר השביליסטים בסופר לאיסוף מהחברה של חברת ההשכרה,
היינו כ12 חבר'ה עם מלא קניות ותהיתי כמה נגלות הם יצטרכו לעשות.
ואז ניסים גרמה הגרמני הגיע עם האוטובוס, הוא אב המשפחה שמנהל עם אשתו את העסק ביד רמה.
הגיע גם עם הכלב שלהם שיש לו את אותה תסרוקת, זה ממש מצחיק.

במתחם שלהם הקמתי את האוהל (חינם ליוצאים לשייט), ועליתי למשרד כדי לסגור את הפרטים האחרונים.
מכוון שהנהר היה גבוהה בעקבות גשמים מרובים, לא נתחיל בTaumarunui אלא קצת במורד הנהר משם.
אז קרן עזרה לי לשנות את ההזמנה של הקמפסייטים.

פגשתי את החבר'ה שאצא איתם למסע, נראים אחלה חבר'ה ואני מתרגש ממש.
מסתבר שהשייט יוצא על קריסמס והם כולם קנו דברים מיוחדים לארוחה, בתור יהודי זה בכלל לא היה לי בראש. אצטרך לאלתר משהו בשטח כדי להוסיף לסעודה (עוד על זה בהמשך).

במתחם יש פינת בישול עם גז, שולחנות, שירותים כימיים, שירותים רגילים, ומקלחת.

יום ראשון אל מחנה Mangapapa

קמתי ב5:30 לסדר את הציוד בחביות, אני בחור של הרגע האחרון.
הייתי די עייף ומזל שלפני התדריך הכינו לנו קפה והיה גם לחם טרי.
התדריך היה די מעניין ומבדר, מזכיר קצת את התדריכים שהיינו נותנים בבקתות בוויב.
בגדול הסבירו איך לזהות מתי המחנה מגיע (יש שלט), איך לקרוא את המפה של הנהר,
איך לרדת במפל ואיך לא, ומה לעשות אם מישהו נופל לנהר ביום קר.

האמת די הופתעתי שאח"כ פשוט הגענו לנהר ונתנו לנו ללכת, בארץ בחיים לא היו עושים דבר כזה בלי מדריך.
בנהר כל זוג קיבל קאנו ומי שבא לבד קייק (אני ועוד בחור גרמני בשם יאנק שגם הצטרף לקבוצה)

בגדול קייק יותר כיף, נרטבים יותר, ויש פחות מקום לציוד (שאפשר לשים אצל חברים בקאנו).
אני מבסוט שקיבלתי קייק.

לקח קצת זמן לזווד את כל הציוד, נהיה יותר יעילים בהמשך, ויצאנו לדרך.
הנוף הוא נהר בין הרים מיוערים סטייל גונג'ל, הבוש שם די צפוף באמת בהדרכה הבחור הזכיר שאם נתקלים במקרה חרום לא עוזבים את הנהר, לא הייתי רוצה לנסות לפלס את דרכי בבוש הזה.

יש המון מפלים וקניוני צד, שאפשר לחקור, וזאת תהיה התמה של הטיול הזה, יש כל כך הרבה לראות אבל כמו שהנהר זורם כך גם הזמן, אי אפשר לחוות הכל.

הנהר היה גבוהה אז שטנו די מהר, היה מזג אוויר מעולה, אחלה של יום.

הקמפ היה קצת בעייתי, החנייה על מדרון בוצי מאוד והיה טריקי לקשור את הסירות ולהוציא את הדברים.
אבל היינו שבעה אנשים אז הכל הלך מהר עם שיתוף פעולה.

יום שני אל מחנה Mangawaiiti

היום כבר הכל היה חלק יותר ונכנסנו לשגרה שתוביל אותנו לשארית השייט,
קמים בבוקר לארוחת בוקר, מתארגנים ואורזים.
שטים בצי'ל, קצת קופצים למים, מחליפים סירות.
עוצרים לצהריים באחד הקמפים, מתעפצים על הסירות, ומגיעים למחנה הבא.

מה שהיה שונה היום שהיה קריסמס, אז כל אחד הכין אוכל, וחלקנו הכל. והבלגים קנו עוגת ענקית כזאת.
חשבתי איפה אהוד יכול להביא את הפינוק, אז המסתי חבילת שוקולד על העוגה ועשיתי לכולם את היום.
היה גם יין ושיחקנו קלפים, אחד הלילות בשביל.

יום רביעי אל Ngporo

היום היה הגשר לשום מקום, מסלול צד ממש קל ונחמד אל גשר שבנו בשביל מתיישבים שחזרו מהמלחמה.
ואז הבינו שקשה מדי לעשות חקלאות שם וויתרו על זה. נשאר אחלה גשר.

היום יאנק הבחור הגרמני שהצטרף לקבוצה גם פשוט ברח לנו, לא ברור המוצר.
בעקרון אסור להיות על הנהר לבד, אבל הוא המשיך לבד ואף אחד לא תפס אותו..

הזרמתי את החבר'ה לחקור קצת קניוני צד נפלאים שיש פה לרוב, הטיפ הכי גדול שלי לטיול הזה הוא לחקור !

המחנה היום היה מדהים ביופיו, אחד המקומות היפים שישנתי בהם.

יום חמישי אל Downes Hut

היום הכי יפה לדעתי, מפלים משגעים, הקניונים הכי שווים. זה היום שהייתי מחלק ל2.
קצת אחרי Pipiriki הנהר כבר מתחיל להאט, וצריך להתחיל לחתור, משהו שבקושי עשינו עד עכשיו.
הגענו לבקתה בשקיעה, אחרי שעבדנו די קשה בחתירה למען האמת.
ובכלל, כמעט פספסנו את הבקתה, לא היה שלט או מעגן ברור כמו במחנות הקודמים, צריך להיות חד.

הבקתה קסומה ממש, עוד טעימה מתרבות הבקתות בהמשך השביל.
היום נפלנו קצת לפוליטיקה אבל מכוון שעבדתי באמריקה אני כבר ממולח והיה סבבה.

יום שישי אל Whanganui Holiday Park

קמנו מוקדם היום, הנהר לאט לאט האט את זרימתו. היה גם יותר חם.
עברנו הרבה ממוד צי'ל של לשכב על הסירות או להיות במים ולהיסחף איתם למוד רבאק של חתירה.
היה קשה למצוא היום מקום להפסקת צהריים, מכוון שהגדות לפעמים תלולות, וקשה למצוא שילוב של מקום עם נחל בלי פרות שמחברנות בו, צל ומקום קל לחנות. בסוף חנינו בבוץ ליד פרות מחרבנות אבל היה צל.

ככל שהתקרבנו לשפך נראה שהמים פשוט עומדים, היה די קשה לחתור כ"כ הרבה למען ההאמת.
אנחנו הייקרים, יודעים ללכת אבל עם פלג גוף עליון מדולדל.
ידענו שכמעט הגענו שהחלו הפאנסי ג'ט בוטס עם אנשים שעושים סקי מים או סתם סיבובי דאווין.
להולידיי פארק הגענו די גמורים.

השארנו את הסירות כמו שביקשו מאיתנו ולקחנו טרמפ לעיר.

ישנו בBraemar House - B&B and YHA הוסטל מעולה ומומלץ בחום.
אכלנו ערב וחתכנו לישון מוקדם :).

טיפים

• להיות חכם בשמש, בגדים (הייתי כל השייט עם מכנס טרמי למשל), משקפי שמש וקרם הגנה.
• להביא אוכל מפנק
• לשתות מספיק מים
• לחקור את המפלים וקניוני הצד

קישורים חיצוניים

• חברת ההשכרה המדהימה