טרק מנלסון לייקס ללואיס פאס

רקע והכנות

מטיילת יחידה, מנוסה למדי, בכושר מביך, ארזה לה תיק ויצאה לשבוע יפיפה בצפון האי הדרומי של ניו זילנד. סוף פברואר-תחילת מרץ.
לא מצאתי הרבה מידע על המסלול הזה, או מטיילים שצועדים כמוני, וחשבתי שכדאי לשתף כי המסלול הזה ממש מגניב ולא קשה במיוחד!
כל המסלול מסומן במאפס מי ואני ממליצה להסתכל גם על מפה טופוגרפית במשרד של הדוק לפני שתצאי.

הכנות:
1. ביקור בסופר והצטיידות ל10 ימים. למה 10? כי מזג האוויר של ניו זילנד לא אמין והעדפתי לסחוב קצת יותר ולא להתקע רעבה.
2. ביקור בDOC - הסתכלתי במפות, למדתי והכרתי את המסלול היטב, תכננתי איפה אני ישנה, קניתי כרטיסים לבקתות וכל מה שצריך כדי להרגיש בטוחה ומתוכננת מספיק כדי לצעוד.
3. יום לפני שהתחלתי ללכת, השארתי את האוטו בנקודת הסיום (st James walkway car park) ותפסתי טרמפים חזרה לנקודת ההתחלה בst Arnaud
4. סיפרתי לאמא ולחבר שנמצא בניו זילנד לאן אני הולכת ומה אני מתכננת, והוספתי לעצמי עוד יומיים למנוחה באמצע כדי שאף אחד לא ידאג לי לשווא.
5. אני לא טיהרתי מים. ב6 הימים הראשונים שתיתי מהנחלים והאגמים שידועים בצלילותם וטהירותם. בהמשך ראיתי הרבה קקי של אווזים וסוסים על האדמה, אז מילאתי מים במיכלים בבקתות שאוספים מי גשמים (יש בכל הבקתות בטרק). המהדרין ישתמשו בפילטר או בטבליות לטיהור מים.

יום 1: מהר רוברט לאנג׳לוס האט (19 ק"מ)

יאללה מתחילות!
אחרי קפה הפוך אחרון בst Arnaud תפסתי טרמפ לmount Robert car park ובשעה 11 התחלתי בעליה התלולה אבל בנויה ומסודרת. לאורך כל העליה יש נוף נפלא לאגם רוטויטי ולעמק שסביבו וכיף לעלות ולהסתכל בנוף. מהפסגה הנוף משתנה ופתאום מצאתי את עצמי מוקפת בהרים וצמחיה אחרים לגמרי. ההליכה מכאן היא על הרכס, פשוטה ויפה מאוד, עם סלעים מעניינים לאורך כל הדרך.
הגעתי לאגם אנג׳לוס (היפיפה!!!) בשעה 6 אחרי יום מאוד מתגמל לעיניים, מתה להוריד משקל מהתיק שלי. קפצתי לשחייה באגם הקטן מבין השניים וקפא לי התחת!!!
מיטה באנג׳לוס האט עולה 20$ וצריך להזמין מקום מראש באינטרנט כי היא מאוד פופולרית (כי היא יפיפיה). יש בה מתנדב (וורדן) מטעם הדוק, מים טובים לשתיה, שירותים נקיים, ו15 ישראלים כל לילה בממוצע...

יום 2: מאנג׳לוס האט לגיהנום הקפוא ובחזרה לאנג׳לוס

מה שהתחיל בבוקר כמזג אוויר מעונן הפך לערפל סמיך, רוחות שהעיפו אותי וגשם חזק, קשה לי לראות אפילו כשעיניי פקוחות.
תיכננתי לצעוד עד לאגם רוטורואה דרך הר סדריק אבל כשמזג האוויר החמיר ולא יכולתי לראות את סימוני הדרך מרוב ערפל, החלטתי להסתובב ולנוס על נפשי! הגעתי חזרה לאנג׳לוס האט קפואה ורטובה (לא יעזרו כל מעילי ומכנסי הגשם שבעולם). שמחתי לשמוע מהוורדן שאין בעיה להשאר לילה נוסף ובמזג האוויר הזה הבקתה כנראה לא תהיה מלאה. הוא כמובן צדק ובבקתה היו פחות מ15 אנשים. היתה אווירת פוסט טראומה בבקתה שגיבשה את כל המטיילים, העברנו יחד ערב נעים סביב האח. ניסיתי לפתור פאזל בגווני אפור של 500 חתיכות אבל לא הצלחתי להרכיב חצי ממנו (זה היה סתם גוש אפור!). שעה לפני השקיעה העננים החליטו לעוף לי מהפרצוף והנוף מהמם מהבקתה חזר למרבה שמחתי, וגם הכוכבים המדהימים בלילה.
הלכתי לישון עם תפילה למזג אוויר יפה מחר.
הפואנטה של כל זה היא - יש הרבה סיכוי שמזג האוויר ישבש את התכנית שלכם אבל אם תקחו את זה בחיוך ותהיו מוכנים זה יהיה בסדר.

יום 3: מאנג׳לוס האט לסאבין האט (7 ק"מ)

יש! התפילה עבדה והיום אין ענן יחיד בשמיים! וכמה כיף שהסתובבתי אתמול - לא רק שלא מתתי, עכשיו אני יכולה לראות את הנוף הנפלא מהרכס החשוף שאני הולכת עליו. אפשר לראות כמעט עוד 3 ימי הליכה קדימה!
כמה מרגש? מאוד, אבל לא מספיק כדי להתעלם מהירידה הסופר תלולה ומאתגרת מהר סדריק לאדם רוטורואה. כל כך תלולה שלא רק הברכיים כואבות, גם הבהונות כואבות, וכל האוכל בתיק שלי עושה לי חשק לגלגל את התיק הכבד הזה למטה במקום לסחוב אותו...
תיכננתי ללכת עד לבקתה הבאה (west Sabine) באותו היום, אבל כשסיימתי את הירידה הדבר היחיד שהעליתי על דעתי לעשות היה לקפוץ לשחות באגם. יש מזח קרוב לבקתה שלידו אפשר לשחות. המים לא קרים מדי והאגם מוקף בהרים ירוקים מכל הכיוונים, היה כיף מאוד.
מחוץ לבקתה היו מיליון סנדפלייז. בתוך הבקתה היו מטיילים במסלולים וכיוונים מגוונים, רובם מטיילים בסאבין-טראוורס, מסלול מעגלי שגם אמור להיות מקסים למי שמחפש מסלול קצר יותר באזור.
באגם יש צלופחים, אם אתם תכוונו את הפנס לפני המים בלילה אתם תזכו לביקור של מלא צלופחים סקרנים!
בבקתה הזו השמשתי בכרטיס ירוק (15$).

יום 4: מסאבין האט לווסט סאבין האט (15 ק"מ)

עוד יום בלי עננים בשמיים! יש!
זה אומר שחם, אבל לא כמו בארץ. רוב היום ההליכה מוצלת בין העצים, מדי פעם חוצה גשר מעל נהרות צלולים ויפיפיים, הולכת בסאבין וואלי היפיפה, ואפילו עצרתי לשחות בנחל כי לא יכולתי לסרב למים האלה שיש בהם קסם בצבע צלול-תכלת. הם קפואים ברמות הלקפוץ ולצאת.
עם כל העצירות להתפעלות, לקח לי עד אחר הצהריים להגיע לwest Sabine. החל מכאן היו גם מטיילים מהטה-אררואה, שביל אימתני שחוצה את ניו זילנד לאורכה.
גם הבקתה הזו עולה 15$ וגם הלילה היו כוכבים מדהימים כשקמתי לשירותים.

יום 5: מסאבין מערב לאגם הכחול (8 ק"מ)

עוד יום מהמם בחסות מזג האוויר בפתח. היום קצר במיוחד, 4 שעות הליכה בעלייה מתונה (כולל קפיצה לנחל) הביאו אותי לבקתה הבאה - blue lake hut. האגם הכחול יפה במיוחד, צלול כמו שמעולם לא ראיתי הודות לפילטרים טבעיים מאבנים במעלה הזרם. ביליתי כמה שעות טובות על שפת האגם, כי יש מקומות כל כך יפים שצריך לתת להם את הכבוד הראוי (לא לשכוח לארוז ספר).
גם הבקתה הזו עולה 15$, ויש כאן וורדן שסיפרה שמזג האוויר מחר יהיה חם ומגניב. הלילה היה קצת מעונן כשיצאתי לשירותים אבל עדיין ראיתי כמה כוכבים.

יום 6: מבלו לייק האט לוואיאו האט (16 ק"מ)

בוקר טוב ליום הכי מאתגר במסלול שלי, ותודה על עוד יום עם מזג אוויר מושלם. לארוחת בוקר עליתי וירדתי גבעה תלולה למדי והגעתי לאגם קונסטנס, מקום מיוחד ומרשים עם אגם ענק בין ההרים. מכאן מתחיל האתגר הרציני: עלייה תלולה וארוכה לוואיאו פאס waiau pass עם הנוף המטריף ומשם ירידה אימתנית שדרשה לקפל את מקלות ההליכה ולהשתמש בידיים. טבלתי במי הקרח על פסגת ההר והייתי מבסוטה.
לקחתי את הזמן יותר מדי ומצאתי את עצמי ב5 אחר הצהריים עם 10 ק"מ עוד לפניי. טסתי את המשך המסלול לצד הנחל כדי לא להכנס לחושך, והגעתי למחסה די מסריח שנמצא 3 קילומטרים מהבקתה המקורית אליה תכננתי להגיע. שם העברתי את הלילה בצורה פיראטית! כמובן שגם הלילה הפיפי העיר אותי, ראיתי כוכבים בוהקים ושמעתי חזירי בר!

ובקיצור, שימו לב לזמנים ביום הזה. הנוף מהפאס מופלא אבל רוב הדרך עוד לפניכם.

יום 7: מוואיאו האט לכריסטופר האט (24 ק"מ)

קמתי וצ׳יק צ׳ק התחלתי ללכת. את ארוחת הבוקר אכלתי בוואיאו האט, בקתה חדשה דנדשה מ2017 שהיתה מפוצצת באותו הלילה במטיילים בטה אררואה, עם 2 אנשים ישנים על הרצפה ועוד שניים באוהלים מחוץ לבקתה שקמו עם קרח על האוהל.
כל היום הלכתי לאורך נחלים, במישור. הורדתי נעליים כמה פעמים כדי לחצות נחלים. ביתר הזמן שמרתי על קצב מהיר וספגתי את הנוף הפתוח והמבודד סביבי.
לבקתה הגעתי אחר הצהריים דרך ada track שגיליתי על קיומו רק מהשלט בשטח. סוף סוף יצאתי מהתוואי של הטה-אררואה וב Christopher hut הייתי לבד. אבל לא לגמרי לבד, כי מחוץ לבקתה חיכו לי 13 סוסי פרא. גם הבקתה הזו עולה 15$ וכשהתעוררתי באמצע הלילה מהפיפי השמיים כבר חיכו לי עם מיליון כוכבים.

יום 8: מכריסטופר האט לאדה פאס האט (12 ק"מ)

בין הרים מושלגים ומתחת לעצים סבוכים הלכתי לada pass והתחלתי להתקרב ללואיס פאס. גם היום היה מזג אוויר נעים, בלי ענן אחד בשמיים (אז שמחתי ללכת מוצלת בין העצים), והמסלול היה די שטוח, עם המון ציפורים. בצהריים כבר הגעתי לבקתה, שם פגשתי מטיילים במסלול שנקרא st James walkway שהתלהבו מהדרך שעברתי והכינו לי פלאפל לארוחת ערב ותפוח לקינוח.
גם הבקתה הזו עולה 15$ ללילה. ולא ברור למה אני קמה קבוע כל לילה לשירותים. אולי כי אני הולכת לישון כל כך מוקדם, ישר כשמחשיך?

יום 9: מאדה פאס האט לאוטו שמחכה לי בחניה!!! (13 ק"מ)

קמתי עם חיוך על הפנים; היום אתקלח, אחתוך סלט, אכבס את הבגדים! אשן במיטה! אפסיק להתקמצן על נייר טואלט!
וברוח הזו לקח לי שעתיים להתארגן ולצאת, הלכתי בעצלתיים אבל לא עצרתי לשחות, עצרתי לצהריים בין העצים. היום היו עננים בשמיים, שנראו כאילו הם מלטפים או מחבקים בעדינות את פסגות ההרים סביבי. מסתבר שבאזור הזה נמצאו הרבה עצמות של בני אדם, כנראה שאריות מסעודות ניצחון אחרי קרבות של מאורים. הגעתי לאוטו באזור 2, פרקתי את התיק וחגגתי עם חבילת אוריאו.

קישורים חיצוניים

• כאן בודקים זמינות - וגם מזמינים מקום באנג׳לוס האט