(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

ניו זילנד - מצעד הטרקים הרב-יומיים

הטיול שלי כלל הרבה טרקים, כולם היו של ה-DOC שמספקים מידע מספק לגביהם. לכן החלטתי שבמקום שאכתוב סיפור דרך מפורט פשוט אדרג אותם לפי החוויה האישית שלי,לדירוג הכנסתי רק טרקים שכללו לינה.

תאריך הטיולDecember 2018
משך הטיול3 חודשים
עונה מומלצתדצמבר-אפריל

הדירוג!!!

מספר נקודות שחשוב לי להדגיש-
* ניו-זילנד היא ארץ מדהימה, מספר השבילים המסומנים בה הוא גדול מאוד, קשה להספיק הכל ואין צורך להרגיש אכזבה אם לא היה ניתן לבצע שביל מסויים
* אני בחרתי לתכנן את הטרקים לפי מזג האוויר, גם אם זה כלל נסיעות הלוך חזור ושינויי מסלול. לדעתי למז״א יש את המשקל הגדול ביותר לגבי כמה מוצלח הטרק יהיה
*בהתאם לסעיף הקודם, הדירוג סובייקטיבי לגמרי ומושפע ממגוון משתנים שיכולים להשתנות לרעה או לטובה ולגרום לכך שאולי יהיו דעות שונות
*מוזמנים להגיב- בין אם אתם לפני הטיול ורוצים עוד פרטים על מסלול מסויים או אחרי הטיול ורוצים להעיר על הדירוג או להוסיף טרקים שלא הלכתי בהם

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

מקום 18 - Cider flat hut

האי הדרומי, הלוך חזור באותו מסלול. עיר קרובה- הוקיטיקה.
טרק של כ10 ק״מ לבקתה שנמצאת ליד נהר שבחלקים שלו יש גם נביעות של מעיינות חמים. לצערי כשעה לאחר שהגעתי לבקתה התחיל גשם מטורף שלא פסק למשך 30 ומשהו שעות (!), ביליתי את כל הזמן הזה לבדי בבקתה. לאחר שהעברתי שני לילות בלי לצאת בכלל החוצה החלטתי ברגע שהגשם פסק לחזור לרכב שלי בלי לבקר במעיינות החמים.

מקום 17- שמורת Kahurangi

אי דרומי, הלוך חזור באותו מסלול. עיר קרובה- ריצ׳מונד.
לצערי לא הצלחתי להשלים את הטרק הזה כפי שתכננתי. הגעתי לבקתה kiwi saddle hut שממנה ניתן לעשות טיולים יומיים לשתי פסגות (שלמעשה תוחמות את האוכף בו נמצאת הבקתה). כאבים ברגל אילצו אותי לוותר ולחזור לרכב מאוכזב וכואב.
האזור עצמו מאוד יפה וכנראה שאם הטרק היה מתקיים כמתוכנן המיקום שלו בדירוג היה גבוה יותר.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

מקום 16- הר Fyffe

אי דרומי, הלוך חזור באותו מסלול. עיר קרובה- קאיקורה.
המסלול הראשון בו טיילתי, סמוך לקאיקורה. רוב ההליכה היא על שביל ג׳יפים והיא די משעממת. הבקתה בה לנתי בלילה נמצאת מרחק קטן מהפסגה והעדפתי להעפיל אליה לקראת הזריחה. הנוף בפסגה יפה ומגוון- גם הרים וגם אוקיינוס.
ניתן להמשיך את המסלול ולסיים אותו באופן מעגלי אבל הדרך הזו מתוארת כיחסית מאתגרת ולכן אני ויתרתי.

מקום 15- Travers-Sabine circuit

אי דרומי, מסלול מעגלי. עיר קרובה- נלסון.
מודה שהיו לי ציפיות מאוד גדולות לקראת הטרק הזה בשמורת נלסון-לייקס. הטרק בתחילתו היה עמוס בהמון מטיילים, שכן הTA (המסלול שחוצה את ניוזילנד מקייפ רינגה בצפון האי הצפוני ועד בלאף בדרום האי הדרומי) עובר בצד המזרחי של השמורה. לאחר 2 לילות בבקתות עמוסות וצפופות החלטתי לא להמשיך לblue lake hut. לא מעט אנשים שפגשתי מאוד אהבו את המקום הזה אבל החלטתי להמשיך לבקתה ללא מטיילי TA. כך יצא שבשני הלילות האחרונים הבקתות היו ריקות כמעט לגמרי. הנופים יפים אבל למעט היום בו עברתי ליד בקתת אנג׳לוס וההליכה על רוברט רידג׳ לא מצאתי אותם מאוד יפים.
בכל מקרה השמורה עצמה מאוד נוחה, יש הרבה בקתות שמפוזרות בה וניתן לתפור מסלול משלך.

מקום 14- טרק הPinnacles

אי צפוני, מסלול מעגלי. עיר קרובה- תיימס.
אולי המסלול עם החוויה הרגשית הכי חזקה שהייתה לי, שכן הוא חתם את פרק הטרקים במדינה המדהימה הזו. לטרק יצאתי מהעיר thames שם השארתי חלק מהציוד שלי במרכז המבקרים. הצלחתי בקלות מפתיעה לתפוס מספר טרמפים שהביאו אותי לתחילת המסלול. לאחר לילה בבקתת הפיינקלס שכלל עליה לפסגה גם לשקיעה וגם לזריחה (שווה לעשות את שניהם! בחלק מהעלייה יש צורך לטפס בסולמות אבל זה מוסיף עניין וכיף!) חזרתי לתחילת המסלול ותפסתי טרמפ שקירב אותי למסלול שהולך לבקתה אחרת- crosbies. המסלול עצמו לא מלהיב ובעיקר עובר בבוש אבל הבקתה עצמה נמצאת במקום מאוד יפה. יתרון נוסף הוא שלמחרת יכולתי להשלים מעגל ולחזור בהליכה מאוד נוחה למקום בו השארתי את הציוד שלי. חשוב לציין ששתי הבקתות דורשות הזמנה מראש ועולות נכון ל2019 15$ (לא ניתן להשתמש במנוי הבקתות של DOC).

מקום 13- טרק הקפלר

אי דרומי, מסלול מעגלי. עיר קרובה- טה-אנאו.
כנראה הטרק שתכננתי בצורה הגרועה ביותר. המחיר הגבוה של לילה בבקתה במסלול הזה גרם לי לבחור לעשות אותו ביומיים כשהיום הראשון הוא קליל והשני הוא ארוך ומייגע- מעל 45 ק״מ. הנופים בין בקתת הiris burn עד לבקתת לוקסמור בהחלט יפים וגם המסלול עצמו נחמד (לא עמוס כמו הרוטברן למרות ששניהם גרייט ווקס פופולרים). אין לי ספק שתכנון טוב יותר היה מעלה את המסלול כמה מקומות בדירוג, אבל בסופו של דבר נהנתי לאורך כל הטיול (חוץ מהלילה בבקתת shalow bay ובכמה ק״מ אחרונים לפני השלמת המעגל).

מקום 12- טרק הRaikura

האי סטיוארט, טרק מעגלי. עיר קרובה- אובן.
הגעתי לאי סטיוארט אחרי שסיימתי את האי הדרומי וקצת התעייפתי מהטרקים. למרות שמזג האוויר הפתיע לטובה ובמשך ה10 ימים ששהיתי על האי לא ירד כמעט גשם, החלטתי ללכת על בטוח ולבצע את הגרייט ווק ולא את אחד המסלולים היותר מאתגרים שניתן לעשות על האי.
בניגוד לאזורים רבים באי הדרומי, אין נופים הרריים מרשימים או אגמים יפים. מה שכן יש זוהי רצועת חוף מאוד יפה וסיכוי לפגוש קצת יותר בעלי חיים על השביל.
אני לנתי שני לילות באחת מהבקתות ועשיתי טיול יום לבקתת bungaree ופגשתי שם דייגים שנתנו לי לטעום blue cod- אחד הדגים הכי טעימים שטעמתי!

מקום 11- Pouakai circuit

אי צפוני, מסלול מעגלי. עיר קרובה- ניו פליימות׳.
אני מרגיש שהדירוג של הטרק הזה קצת נמוך והסיבה כנראה נעוצה בתאריך שבו יצאתי אליו- חג הפסחא. בשל החג מלא מטיילים מילאו את השמורה של הטרנאקי, הבקתה בה העברתי את הלילה הייתה מלאה ואפילו על הרצפה לא נותר מקום לישון ואנשים נאלצו לישון בשקי השינה שלהם על המרפסת.
בגלל מזג האוויר החלטתי להשלים את הסיבוב ביומיים. גם אם עושים אותו בזמן כזה עדיין הוא נחשב לטרק קל, אני פשוט ויתרתי על שני מסלולים שניתן לצאת אליהם מהשביל וככה להאריך אותו ולהצדיק שהות של 3 ימים על השביל.
שווה מאוד ללכת לראות את השקיעה והזריחה, גם בתצפית שנמצאת כ5 דק׳ מבקתת Pouakai וגם מהTarns שנמצאים קצת יותר מ10 דק׳ מאותה בקתה (זו הנקודה המפורסמת ביותר בה ניתן לצלם את תמונות ההשתקפות של הר הטרנאקי). אם מזג האוויר יפה ניתן לראות את פארק הטונגרירו באופק- מחזה מאוד מרשים.

אגב יש טרק יומי שעובר במסלול דומה וגם מגיע ל׳׳טארנס׳׳ בהם רואים את ההשתקפות. למי שיש את הזמן והמז״א נראה טוב אני מאוד ממליץ לישון לילה אחד בבקתה, זה מגדיל את הסיכוי לחזות בהשתקפות כשאין רוח וגם מספר המטיילים פוחת ככל שהלילה מתקרב. וכמובן יש גם את הבונוס של השקיעה והזריחה.

מקום 10- קווין שארלוט

אי דרומי, טרק חד-צדדי (חזרה בטרמפים או מונית-מים). עיר קרובה- פיקטון ובלנהיים.
אל הטרק הזה יצאתי כבר בשבוע השני שלי בניו-זילנד והאמת? קצת התאכזבתי. ההרגשה שלי הייתה שאני בכלל לא בניו זילנד כמו שדמיינתי אותה- הרים מושלגים, אגמים קפואים, קור כלבים ומז״א סוער. בדיעבד בכלל אין ממה להתאכזב, המסלול עובר בהרבה נקודות יפות, יש אפשרות פה ושם להכנס למים בלי לחשוש מהיפותרמיה והתחזוקה של השביל היא ברמה של גרייט ווק, אבל הוא ממש לא עמוס.
יש הרבה נקודות יציאה מהטרק, אני הלכתי בו יומיים ואז ביום השלישי יצאתי בנקודה האחרונה שבה יש חיבור לכביש (מעבר לכך יש להשתמש בשירותי מוניות-מים) וחזרתי בטרמפים לרכב שלי יחסית בקלות.

מקום 9- רוטברן-גרינסטון

אי דרומי, שילוב של שני טרקים ליצירה של (כמעט) מסלול מעגלי. עיר קרובה- גלנורקי ממזרח, טה אנאו ממערב.
הרוטברן זה אולי הטרק הרב-יומי הכי פופולרי באי הדרומי וגם אם לא, הוא לפחות מרגיש ככה- יש מאות מטיילים על השביל וצריך לפעמים להיות סבלנים ולעמוד בצד בזמן שקבוצה של 50 מטיילים עוברת מולך. גם כאן העדפתי להמנע מלישון בבקתות על השביל בשל המחיר והצורך להזמין מראש. ביום הראשון הלכתי למעשה את כולו עד לבקתה הראשונה של הגרינסטון. השביל מאוד נח להליכה ולא הייתה לי בעיה של זמנים אז יכולתי לעשות עצירות כפי שהתחשק לי.
החלק בטרק בו טיילתי בגרינסטון הוא פחות מרשים אבל עדיין עושה את העבודה כ״טרק משלים״ כדי לחזור לרכב (יש עוד חלק בסוף הגרינסטון שבו צריך לתפוס טרמפ לנקודת ההתחלה של הרוטברן).
הבקתות בגרינסטון מאוד מושקעות ויש בהן אפילו שירותים עם ניאגרה.

מקום 8- Alex knob

אי דרומי, הלוך חזור באותו מסלול. עיר קרובה- פרנץ ג׳וזף.
הטרק אמנם עמוס במטיילים אבל כמעט אף אחד לא נשאר לישון בו. זהו למעשה מסלול יומי ואם רוצים להשאר ללילה יש לקחת אוהל ובנוסף להתרחק 200 מטר מהשביל הרשמי. כדאי גם לקחת בגדים להחלפה- העלייה היחסית הארוכה גרמה לבגדים שלי להיות רטובים מרוב זיעה עד שהגעתי לפסגה, ובגלל שלא היו לי בגדים יבשים המזג אוויר הקר ששרר שם גרם לי לא לרצות לצאת מהשקש.
אני יודע שיש הרבה שטוענים שעדיף לוותר על פרנץ ג׳וזף אבל בעיני אלכס נוב היא אחת התצפיות היפות שהיו לי בטיול- נוף לקרחון, לשמורת הר קוק ולחוף המערבי. בשילוב היופי של הזריחה והשקיעה שם זה בהחלט היה אחד הימים הטובים שלי בטיול.

מקום 7- טרק הCroseus

אי דרומי, הלוך חזור באותו מסלול. עיר קרובה- גריימות׳.
הטרק אמור להיות חלק מהגרייט ווק החדש שעתיד להפתח באוקטובר 2019, להבנתי הבקתה בה לנתי עדיין תחשב כחלק מהbackcountry ותהיה כלולה במנוי של הDOC.
כשאני הייתי שם היו מעט מאוד אנשים וחבל- הטרק קל מאוד להליכה, הנופים יפים והבקתה בנויה על צלע הר וצופה על על האזור. למעשה הדבר הקשה ביותר בטרק הוא להגיע עם המכונית לחנייה ממנה מתחילים ללכת- יש נסיעה לא קצרה על שביל עפר משובש וצר שמתעקל כל הזמן.
אחרי שהתמקמתי בבקתה המשכתי עוד כחצי שעה לקרוסאוס נוב כדי לצפות בשקיעה. בזמן שחיכיתי זכיתי לביקור של 4 קייות (התוכי האלפיני) שעשו לי הצגת תכלית של הנוצות הצבעוניות שלהם.
הטרק השלם אגב ממשיך לצד השני של ההר אבל מאתגר לוגיסטית.

מקום 6- מולר האט

אי דרומי, הלוך חזור באותו מסלול. עיר קרובה- מאונט קוק ווילג׳.
הטרק מאוד פופולרי וכשהמזג אוויר טוב יש כמה מאות מטיילים על השביל. בקתת מולר, שממוקמת באזור מדהים היא יחסית קטנה וקשה להשיג בה מקום אחרי שיודעים את התחזית ככה שצריכים להמר כדי לישון שם. בגלל זה החלטתי לבחור באופציה שתמיד זמינה- משלמים 15$ ומקבלים רשות להשתמש בכל שירותי הבקתה (יש שם גז לבישול) ולהקים אוהל לידה. העליה עם האוהל במדרגות הבלתי-נגמרות בדרך לפסגה היא קשה אבל העדפתי לסבול קצת יותר פיזית ולעלות לשם כשהמזג אוויר יפה.
יש במקום מספר לא קטן של קייות בעלות מוניטין מפוקפק, במקרה שלי הן לא הציקו לי והאהל נותר שלם.

מקום 5- סובב הר Ruapehu

אי צפוני, מסלול מעגלי. עיר קרובה- פאקאפפה.
המסלול הזה מבחינתי הוא הפתעת הטיול. הגעתי בלי הרבה ציפיות יום לאחר שעשיתי את הטונגרירו-קרוסניג שנמצא באותו פארק. הסיבוב השלם לקח לי 4 לילות, מיטיבי לכת יכולים גם ב3.
אפשר לבחור באיזה צד להתחיל, אני העדפתי את הלילה הראשון לעשות בבקתה שהיא חלק מהגרייט ווק של הסיבוב הצפוני בטונגרירו כדי שבשאר הימים תתאפשר לי גמישות מקסימלית. היה לי מזג אוויר מושלם למשך 5 ימים כמעט ללא ענן בשמיים (באמצע אפריל!). השבילים ברמה גבוהה מאוד, הנופים שונים מכל מקום אחר שהייתי בו והבקתות מתוחזקות היטב.
לשביל יתרון נוסף- מצד אחד הוא לא מאוד פופולרי ואין צפיפות בשבילים, ומצד שני יש כמעט כל יום נקודת יציאה לכביש ככה שהוא יכול גם להתאים למישהו שלא רוצה לעשות את המסלול השלם.

מקום 4- Cascade Saddle

(נקרא גם ׳׳ריס-דארט׳׳, בגרסא שלי הלכתי הלוך-חזור בעמק הריס מטעמי לוגיסטיקה).
אי דרומי, הלוך חזור באותו מסלול. עיר קרובה- גלנורקי אם מתחילים בעמק הריס או הדארט, וואנקה אם מתחילים בעמק המטוקיטוקי.
היה לי קשה לדרג את 4 המקומות הראשונים ויכול להיות שביום אחר אולי הייתי מדרג את הטרק במקום הראשון. הנופים משתנים כל יום, קרחון הדארט הוא אחד המרשימים שראיתי, הבקתות מפנקות (מפנק אצלי- שרותי ניאגרה) וקייות בפסגה. את היום השני התחלתי לאחר שירד הרבה גשם בלילה ובבוקר וכל העמק עוטר במאות מפלים חדשים וזמניים (כפי שגיליתי יומיים אחר כך כשחזרתי לרכב שלי) והמחזה היה מדהים.
טרק לא קל אבל גם לא מאוד קשה ומאוד-מאוד מתגמל!

מקום 3- בקתת Brewster

אי דרומי, הלוך חזור באותו מסלול. עיר קרובה- מקרורה.
תחילת המסלול מצריכה חציית נהר יחסית רדוד (אלא אם ירד הרבה גשם לילה לפני ואז יכול להיות שעדיף לא לחצות). מרגע שחוצים את הנהר מתחילים לעלות, ולעלות, ולטפס ולעלות. המרחק לבקתה בק״מ הוא לא גדול (2-3 ק״מ לדעתי) אבל כל הדרך היא בשיפוע לא קל. הפרס מגיע ברגע שיוצאים מקו היער ומגלים את הנוף שנפרס מול העיניים. ניתן ואף מומלץ להמשיך עוד כשעה אחרי הבקתה על שביל שמסומן באופן ״לא רשמי״ ולהציץ לנוף שמסתתר מאחורי הרכס. ישנה גם אפשרות ללכת לכיוון קרחון ברוסטר ולהתקרב אליו מאוד- מניח שזו חוויה מיוחדת אך לצערי לא יצא לי.
הבקתה כלולה במנוי של הדוק אך יש צורך לשריין לינה בה מראש. בכל מקרה ניתן גם לעשות את המסלול כטרק יומי (במחיר ויתור על השקיעה)

מקום 2- בקתת French Ridge

אי דרומי, הלוך חזור באותו מסלול. עיר קרובה- וואנקה.
הדרך לבקתה מתחילה בהליכה נוחה מאוד בעמק המטוקיטוקי, בדרך עוברים בבקתת אספיירינג אשר נראית מפוארת אבל מלאה בסנדפלייס, הנופים יפים וכוללים הרים מושלגים וקרחונים והכל טוב ויפה עד שמגיעים לעליה. אין ספק שהעליה הזאת היא הקשה ביותר שעשיתי, by far, מכל עליה אחרת בטיול. היו כמה פעמים שעצרתי וחשבתי לעצמי אם באמת התכוונו שזו הדרך. בגלל שהעליה כל כך תלולה אי אפשר לראות את הסוף עד שאשכרה מגיעים לבקתה.
אבל ברגע שמגיעים לבקתה זוכים לפיצוי הולם. השירותים שנמצאים במרחק של מספר מטרים מהבקתה יכולים לזכות בתואר ״לוקיישן השירותים היפה ביותר״. אני יודע שהרבה מתלבטים בין הבקתה הזו לבקתת ליברפול שנמצאת על ההר ממול (וקצת נמוכה יותר). היתרון המשמעותי בעיני לטובת הפרנץ׳ רידג׳ זו האופציה להמשיך ללכת מעבר לבקתה ולהגיע ממש-ממש קרוב לקרחון שנמצא על ידה. ההליכה הרבה יותר נוחה מהטיפוס לבקתה עצמה והנופים רק משתפרים ככל שעולים בגובה. אגב זו גם הדרך לבקתה נוספת שאליה מגיעים מי שרוצה להעפיל לפסגת האספיירינג (דורש ציוד מיוחד, ידע ונסיון).
הבקתה לא שייכת לDOC, עולה 20$ ויש לשלם עליה מראש (בקתת ליברפול כן כלולה במנוי).

ובמקום הראשון... גיליספי!!!

אי דרומי, וריאציות שונות לביצוע המסלול. עיר קרובה- מקרורה.
נכון- בטרק הזה יש הכל- בקתה מפנקת שממוקמת ליד מפל, פאס הגילספי שמזכה אותך בנופים משוגעים מכל כיוון, ואגם קפוא (לפחות בתחילת הקיץ) שהוא כנראה האגם היפה ביותר שהייתי בו בעולם כולו.
אבל כל זה בעיני עדיין לא מצדיק את הבחירה בטרק הזה במקום הראשון.
שובר השיוויון מבחינתי הוא הדרך בה ניתן להכנס ולצאת מהטרק. את הטרק התחלתי בג׳ט-בואט שהביאה אותי לנקודה ממנה יש להמשיך כשעתיים הליכה עד לבקתת סיביריה (בה ביליתי 3 לילות). למעשה זו הייתה הפעם היחידה שנאלצתי לסחוב איתי את התיק הגדול שכן את הדרך חזור עשיתי במסוק שמגיע ממש קרוב לבקתה.

הבחירה לקחת סירה בהלוך, ומסוק בחזור אפשרה לי לראות את הנופים מ3 נקודות שונות- מהנהר, מהשביל ומהאוויר וזה היה מאוד מיוחד עבורי.
כמובן שיש גם אופציה לעשות את כל המסלול ברגל ולחסוך את ההוצאות הכספיות, אבל גם עם כל ההוצאות הנלוות זה עדיין לא יוצא יקר לטעמי. בקתת סיביריה כלולה במנוי של הDOC אבל יש לשריין את הלינה בה מראש.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )