טרק הרוטברן - ניו זילנד

מידע כללי

אורך: כ 33 ק“מ
זמן: 3-4 ימים
כיוון: כיוון אחד
לינה: בקתות (כ 100 דולר ללילה) או קמפסייט (כ 40 דולר ללילה)
לינה 500 מ‘ מהשביל אסורה ברוטברן.
בקתות: רוטברן פלאט, בקתת המפלים, בקתת מקנזי.
תשתיות: אור,שירותים, מטבח, מים, גז בעונת המטיילים (סוף אוקטובר עד סוף אפריל), במהלך העונה: חובה להירשם מראש ולהזמין מקום בבקתות או הקמפסייטים.
מחוץ לעונה אין צורך להירשם, משתמשים בכרטיס (פס) ירוק של הדוק‘ס, או שלושה כחולים (שווי 25 דולר).
קחו בחשבון מחודש אפריל עד אוקטובר:
סכנת מפולות שלגים, מזג אוויר קיצוני, קרח במסלולים, רוחות עזות.
נדרש ידע ומיומנות.

יוצאים לדרך

היציאה לטרק מתחילה באחת משתי האופציות הבאות
חניון הרוטבן שלטר הנמצא בנק’ ההתחלה המערבית של הטרק (בצד של גלנאורקי וקווינסטאון) או חניון הדיבייד (הנמצא בעמק המילפורד).
הנסיעה בין שתי החניונים ארוכה מאוד ואורכת בין 6-7 שעות.
קחו בחשבון אופציה של שאטל מקווינסטאון , או ביצוע החלפת רכבים עם זוג מטיילים אחר המתחילים את הטרק בכיוון ההפוך מכם – נפגשים באמצע המסלול, מחליפים מפתחות ובסוף הטרק נוהגים מחצית הדרך לנק’ שסיכמתם מראש ומחליפים רכבים.
סיפור דרך זה מסופר מכיוון הרוטברן שלטר לדיבייד
לפני היציאה לטרק, בדקו שאתם יודעים כל מה שצריך, שאתם ערוכים מבחינת ציוד, מזון ומים – בטרק אין איפה למלא בקבוקים פרט לשלג אם יהיה ובבקתות. מומלץ למלא את טופס היציאה לטרק בעברית באתר שלי

היום הראשון – הרוטברן שלטר לבקתת המפלים

היום הראשון מתאפיין בצעידה מישורית יחסית בת כארבע שעות מנקודת התחלת המסלול ברוטברן שלטר, לאורך נהר דארט המרשים בעל מי הטורכיז הבוהקים, המתפתל בתוך יער אשורים כסופים הפועם בציוץ ציפורים. בעלי המזל שבינכם יוכלו לראות את ציפור הרייפלמן שהיא הציפור הקטנה ביותר בניו-זילנד ונראית כמו כדור נוצות קטנטן המתרוצץ בינות עצי היער. הרייפלמן זכה לשמו בשל צבע נוצותיו שהיווה דמיון למדי הרייפלמן – אנשי הצבא הלוחמים של ניו-זילנד בתחילת המאה העשרים.
לקראת חלקו הארי של היום תגיעו לצומת המסתעפת אל בקתת הרוטברן פלאטס, עליה רבים מעדיפים לדלג כיוון שהיא מרוחקת כשעת הליכה בלבד מבקתת המפלים בעלת הנוף המרשים על העמק וההרים.
אם כן, בצומת זו רוב המטיילים ימשיכו בעליה יחסית מתונה אל עבר בקתת המפלים השוכנת בדיוק על הקו בו מסתיים היער והצמחיה הופכת אלפינית (כרקוצית).
במרחק הליכה קלה (2 ד’) מהבקתה כמה מפלי מים חיים יפהפיים וקפואים. אלו מים זכים ומצויינים לשתיה – וכנראה מהמים הטעימים ביותר שתזכו לשתות בחייכם. ביום קיץ חם שווה במיוחד לטבול במי השלגים, והבולדרים הגדולים מספקים שעשוע לחובבי ספורט הטיפוס.
על מרפסת הבקתה מגיעות ציפורים לבקר כדרך קבע, והבולטת ביותר היא הרובין – ממשפחת אדום החזה האוסטרלי.

היום השני – בקתת המפלים לבקתת מקנזי דרך אוכף האריס

היום המרשים ביותר בטרק הוא יומו השני העובר בחלקו הגבוה ביותר. היציאה מבקתת המפלים תוביל אתכם בעמק אלפיני במגמת עלייה אל מעבר ההרים האריס-פאס החולש על אגם האריס. הפאס יוליך אתכם בגובה 1250 מ’ סביב חלקו הדרום מערבי של האגם בנוף עוצר נשימה עד שתגיעו אל מחסה אוכף האריס. המחסה נבנה על מנת לספק קורת גג במקרה חירום בחלקו החשוף ביותר של הטרק הידוע כבעל מזג אוויר המשתנה במהירות בכל עונות השנה.

מן המחסה ישנו מסלול צד לטיול יומי מומלץ המטפס לראש גבעת קוניקל. את מסלול זה אפשר לבצע רק במידה ומזג האוויר לטובתכם. מדובר בטיפוס לגובה 1450 מטרים המגיע לתצפית על אגם האריס מדרום וממזרח, ועל עמק ההוליפורד והרי הדארנס ממערב וצפון.
ביום בהיר תוכלו לראות עד לאגם מק’קראו המתחבר אל ים טזמן במערב. מאוד מומלץ להשאיר את התיק הגדול בבקתה ולקחת אתכם תיק קטן עם מים, חטיף, מעיל גשם וציוד יקר ערך לטיול צד האורך כשעה לכל כיוון.


מגבעת קוניקל יורדים בחזרה אל המחסה ולוקחים את התיק הגדול כדי להמשיך במסלול אל בקתת מקנזי השוכנת לגדות האגם היפהפה. המסלול עובר מעל עמק ההוליפורד המרשים ומתחיל לרדת במתינות אל היער הירוק המכוסה בטחבים המקנים לו מראה מסתורי ומכושף.
מומלץ מאוד להסתובב סביב הבקתה והאגם לכיוון הקמפינג ולחקור את גדות האגם והבולדר
הענק בעל החריץ המרשים.
ניתן ממש לטפס לתוכו ולצעוד בו עד לסופו ולחזור חזרה. הבולדר מכוסה שורשי ענק וטחבים המעידים על עוצמתו של הטבע אשר פעל כאן ללא הפרעה במשך מאות אלפי שנים.
בדרככם חזרה אל הבקתה (10 ד’ הליכה מהבולדר) מאוד מומלץ לטבול באגם מקנזי הקריר (מחשל!) או להתרווח על אחד הספסלים הפזורים סביבו.
בבקתה נמצא פקח ישיש שהפך לאגדה בשם קלייב, הוא השומר של הבקתה מזה 30 שנה ואף זוכר את סיפור משלחת החיפוש אחר ליאת טס ז”ל שנעלמה בטרק בשנת 2009

היום השלישי – בקתת מקנזי, קי-סאמיט אל הדיבייד

מו האחרון של טרק הרוטברן מתאפיין בירידה הדרגתית מרום ההרים אל עמק המילפורד ונקודת הסיום בדיבייד על כביש 94. היציאה מבקתת מקנזי תקח אתכם כעבור כשעה אל מפלי אירלנד המרשימים, הנופלים מגובה של 174 מטרים, וזו נקודה מצויינת לארוחת בוקר קלילה, או למלא את הבקבוקים במים קרים וזכים. מהמפלים ממשיכים לרדת כשמימינכם עמק ההוליפורד עד שנגיע לנקודת בקתת האודן שאינה קיימת עוד.
בדרך זו, באיזור מעיין “רוארינג קריק” היתה הנקודה שבה קרתה התאונה של ליאת טס ז”ל, אשר נמצאה כעבור 40 ימי חיפוש כמה קילומטרים במורד המפלים. הסיבות שהובילו אותה בדרך זו, נשארו עלומות עד היום.
הצמדו לשביל ואל תחפשו קיצורי דרך.

בקתת אגם האודן היוותה חלק מטרק הרוטברן אך נהרסה בסערה והשטפונות העזים שפקדו את איזור הפיורדלנד בחודש פברואר 2020.
גזעי עצים רבים שנשטפו מאיזור האגם ביקעו את הקירות, ונדרש חילוץ מוסק לכל המטיילים ששהו בה באותו לילה. הבקתה אינה קיימת יותר, וכיום זהו רק איזור למנוחה קצרה – ועמוס בזבובי חול! זוהי גם נקודת פיצול מטרק הרוטברן אל מסלול נוסף בשם גרינסטון-קייפלס האורך כשלושה עד חמישה ימים נוספים.


מחניון אגם האודן מחכה לכם הליכה של כשעתיים עד שלוש אל סוף המסלול, אך מסלול צד מפורסם נוסף מחכה לכם לפני הסיום. מדובר על טרק ה”קי-סאמיט” שנמצא כמחצית השעה מחניון הדיבייד והוא משתפל בחדות אל הגובה האלפיני ומספק נופים מרהיבים על הר כריסטיאנה, אגם מריאן, אגם גאן ושמורת הטבע הנמצאת בפסגה. הטריק כאן הוא להחביא את התיקים הכבדים בשיחים שלפני העליה – ולדלג בזריזות עם בקבוק מים כחצי שעה עד לפסגה. משם תוכלו לחזור במגמת ירידה אל סוף המסלול

סיכום

הרוטברן הוא טרק בדרגת קשי בינוני-מתקדם וחציית הרי האלפים המפרידים בין עמק המילפורד לשמורת הר אספיירינג יספקו לכם נופים מרהיבים של פסגות מושלגות, צמחיה ייחודית, אגמים אלפינים יפים, וציפורים נדירות.
למרות שהטרק מתוחזק ונוח לצעידה, אירעו בו המון תאונות קשות במהלך השנים, בשתיים מהתאונות היו מעורבים ישראלים שבחרו לרדת מהטרק הראשי והיו מעורבים באירועי חילוץ והצלה. המקרה של ליאת טס ז”ל משנת 2009 הסתיים במותה מנפילה והיפותרמיה, הסיפור השני שאירע בשנת 1985 הסתיים בחילוצם של זוג תרמילאים שאיבדו את דרכם לאחר שסיימו את הרוטברן וניסו לחזור חזרה בדרך אלטרנטיבית שהוצעה להם ע”י פקח של רשות השימור, הם נפלו ונתקעו על שפת מצוק, תלויים בין חיים למוות עד שחולצו אחרי ימים רבים בקיפאון מוחלט. על שמם זכה המקום לשם “יזראלי קריק” עליו קיימים סיפורים רבים. באופן אישי אני ממליץ עליו מאוד, רק כמו בכל טרק בניו-זילנד, היו ערוכים למזג האוויר שיכול להשתנות במהירות, והצמדו לשביל.

טיפים

• קחו אתכם בקבוק יין לטרק - הכי טוב בעולם לשתות יין מול הכוכבים בלילה
• ליד בקתת מקנזי יש כמעט תמיד ינשוף (רורו במאורית) - חפשו אותו
• קלייב - הפקח של בקתת מקנזי נמצא שם כבר 30 שנה, יש לו מלא סיפורים והוא גם זוכר את חיליק מגנוס שבא לחפש את ליאת טס ב 2008. שווה להחליף איתו מילה
• בקמפסייט של בקתת מקנזי יש סלע ענק עם סדק מכוסה שורשים של עץ שאפשר להיכנס אליו - מכושף לחלוטין
• המים בבקתת המפלים פשוט נהדרים לשתיה. אל תפספסו

קישורים חיצוניים

• באתר רשות השימור הניו-זילנדית
• חברה ראשונה שעושה שאטלים לטרק
• חברה שניה לשאטלים לטרק
• מדריך מקיף שכתבתי על הטרק
• כללי בטיחות חשובים ליציאה לטרקים בניו-זילנד
• טופס מעקב ליציאה לטרקים בניו זילנד