טרק ה Motatapu

קצת על המסלול

מדובר במסלול שהוא חלק מהte araroa (שביל חוצה ניו זילנד). מקטע על הרמה שמפרידה בין אזור וואנקה לקווינסטאון. המסלול הוא מסלול קווי (אפשר להתחיל מכל כיוון). מדובר במסלול שחלקו הוא דרך קדומה של כריית זהב, ועובר דרך עיירה נטושה של כורים.
אנחנו בחרנו לעשות אותו כי בימים שהיינו באזור הייתה סופה מאוד גדולה בכל החלק הדרומי של האי, שסגרה המון מסלולים (הרבה מסלולים נהרסו ונפתחו רק שבועות אחרי הסופה...). המסלול עובר בהרים, מה שאומר שהוא יחסית לא פגיע לגשם והצפת נחלים (מלבד היום האחרון של המסלול).
יש שני דברים שחשוב לדעת לפני שיוצאים:
1. מדובר במסלול שלא אוהב את הקונספט של "הליכה מישורית". כלומר, הרוב המוחלט שלו בנוי מעליות וירידות, בשבילים יחסית צרים ותלולים (מצורפת סכמת גבהים מהאתר של ה-DOC)
2. היום היום האחרון כולל הליכה בתוך נחל וחציה של הנחל לא מעט פעמים (22!). חשוב לבוא מוכנים עם ציוד לחציית נחלים, ורצוי עם קצת ניסיון בנושא. חוץ מזה, אם יש הרבה גשמים לא כדאי להתחיל מהצד של ארווטאון, אלא מוואנקה ולתת לנחל לרדת (אנחנו הגענו 4 ימים אחרי הסופה והיה בסדר גמור).

הכנות מראש

כמו לפני כל טיול בניו זילנד, רצוי מאוד להתייעץ עם ה-DOC. ממה שאנחנו חווינו, ה-DOC בוואנקה עזרו לנו מאוד. בנוסף, צריך לקנות מהם מראש כרטיסים לבקתה (5 דולר לאדם). הבקתות נכללות ב-Back Country Pass, אז למי שיש כרטיס לא צריך לשלם מראש.
אין צורך בהזמנה מראש של מקום, והבתקתות במתכונת של ראשון מגיע- ראשון תופס. כשאנחנו היינו שם, היה מעין "צוואר בקבוק" של מסלולים, כי הרבה מסלולים מסביב היו סגורים בגלל הסופה. לכן הבקתות היו יחסית עמוסות והיה לילה שישנו על הרצפה עם מזרוני שטח. לדעתי בדרך כלל לא עמוס מידי, אבל שוב, כדאי להתייעץ עם ה-DOC.
כמו שאמרתי, מדובר במסלול קווי. אנחנו היינו עם 2 רכבים, אז השארנו רכב אחד בארוטאון, והנהג תפס טרמפים לוואנקה, משם התחלנו. אפשר לעשות את זה גם עם רכב אחד ולתפוס טרמפים לאחד הכיוונים. מדובר בכשעה נסיעה.

יום ראשון

מתחילים מחניות עפר בערך 10 דקות נסיעה מוואנקה שמגיעים אליו דרך שביל עפר שיוצא מול Glendhu Bay. אנחנו התחלנו את היום רק ב13:00 כי היינו צריכות לחכות למי שהשאיר את האוטו בסוף המסלול.
ההליכה מתחילה במישור לאורך הנחל. מהר מאוד נכנסים ליער והולכים כ45 דק׳ בצמוד לנחל עד שיוצאים מהיער. ההליכה ממשיכה על הגדה מעל הנחל בשביל מוקף עשבייה. ממשיכים במגמת עלייה לאורך הנחל עד בקתת fern burn. מתחילת המסלול לקח לנו 3 שעות בלי הרבה עצירות.
ניתן לפצל את המסלול ל-4 ימים ולהוסיף לילה בבקתה הזאת או לעשות טיול יומיים עד הבקתה וחזרה.
אנחנו המשכנו לבקתת highland creek. אחרי הבקתה הראשונה מתחילה עלייה רצינית וארוכה, אך לא תלולה מדי. העלייה לקחה לנו שעתיים וחצי עד האוכף (גובה 1275). זו העלייה הכי ארוכה וגדולה בטיול. לאחר העלייה יש ירידה תלולה מאוד לנחל, אחריה עלייה לאוכפון, משם ירידה עד הבקתה. מהאוכף הגדול עד הבקתה זה בערך שעה-שעה וחצי עד הבקתה. סה״כ מתחילת המסלול עד הבקתה לקח לנו כ7 שעות.

יום שני

יצאנו מהבקתה סביב 8:45 והיינו מהאחרונים לצאת. מתחילים בירידה קצרה לנחל ומשם עליה עד לאוכף. המסלול פחות קשוח מהעליה יום לפני (עליה של כ500 מטר) אבל עדיין עליה ארוכה. מהאוכף יורדים לנחל, אליו הגענו ב-13:00 אחרי הרבה עצירות. אכלנו ארוחת צהריים ליד הנחל.
מהנחל יש עליה תלולה מצלע השלוחה עד לשלוחה ודרכה לרכס הרים. ממנו יורדים בשלוחה עד הבקתה (הגענו ב17:30 - סה"כ כמעט 9 שעות).
הבקתה נמצאת ממש ליד נחל, שאחרי ימים גשומים יכול להיות מאוד גבוה. הנחל צר יחסית בסך הכל ויש מעבר על אבנים, אבל יכול להיות שאם הנהר ממש גבוה זה יכול להיות קצת יותר מסובך.
הבקתה נמצאת בין שדות מרעה של כבשים. כשאנחנו היינו שם, הייתה נזילה במיכל המים, לכן כשהוא לא היה בשימוש סגרו אותו לגמרי ולא יצאו מים מהברזים.

יום שלישי ואחרון

יצאנו סביבות 8:30. מתחילים את היום בעלייה של 600 מ׳ עד לפסגה מעל ל-roses saddle. לנו לקח שעה וחצי בלי עצירות. זהו שיא הגובה של אותו יום. לאחר מכן יורדים לנחל, לנו לקח שעה ו20 עם קצת עצירות.
מכאן בגדול יש 2 אפשרויות:
1. ללכת על גדת הנחל (מסלול יבש ומסומן אך עם הרבה עליות וירידות). השביל מחולק בערך לחצי עליות וירידות עם מעברים צרים ומסובכים מאד, וחצי מסלול הליכה נוח מאד ומישורי על צלע ההר.
2. ללכת בתוך הנחל - במידה והוא לא גועש מדי. לפי הברושור של המסלול, זה המסלול המומלץ. חשוב! ההליכה בנחל יכולה להיות מסובכת קצת. חשוב לחשוב על כל צעד ולא לעשות דברים פזיזים!
בהתחלה בחרנו בדרך היבשה (היינו אחרי ימים גשומים יחסית ולא ידענו מה מצב הנחל). לאחר כ30 דק׳ במסלול היבש, נפגשים שוב עם הנחל. כאן ראינו אנשים באים בנחל לכיווננו, והחלטנו להתפצל. 1 הלך במסלול היבש ו2 הלכו בנחל.
המסלול בנחל לקח לנו בערך שעה ו-40 דקות (2 בחורות שהלכו יחסית לאט). לנו המים לא היו גבוהים במיוחד, בשיא הגיעו עד המותנים. לרוב הזרימה אפשרה ללכת בתוך הנחל בלי בעיות. יש מקומות שיש ״שבילי עזים״ צרים בתוך קוצים על גדת הנחל, וצריך רק לחצות את הנחל מדי פעם. לקראת Macetown הנחל קצת נפתח וההליכה על הגדה נוחה וברורה יותר. סה״כ הנוף יפה, המים בצבע כחול עמוק, יש הרבה תורמוסים לאורך הנחל, תצורות הסלעים יפות והחול מנצנץ.
מסלול יבש: בערך שעה ו20 (בחור שהולך מהר)
שני המסלולים נפגשים קצת לפני Macetown. נפגשנו ב14. השבילים קצת מבלבלים כאן ומומלץ להשתמש ב-maps.me/אפליקציית ניווט אחרת.
אם רוצים, אפשר לפצל ל-2 עם שינה באוהל ב- Macetown, יש שם חניון.
מכאן יש הליכה של 15 ק״מ על שביל ג’יפים שחוצה את הנחל כ22 פעמים (ע"פ הDOC). בכמה פעמים ספורות יש גשרים, אך ברוב המוחלט יש צורך להכנס למים. המים הגיעו כמעט עד המותניים בשיא ולרוב לא עברו את הברך. לנו לקח כ4 שעות בלי עצירות והגענו לקראת 19:00. בדרך קטפנו ואכלנו פטל. לצערנו ממשיכים לחצות את הנחל ממש עד הרגע שבו מגיעים לArrowtown (למרות שלעיתים מרגיש כאילו נגמרו החציות). יש גם שבילים יבשים שהולכים בתוך ההרים, אבל עדיין צריך להירטב לפני שמגיעים לפיצול, והם לוקחים יותר זמן (יכול להיות אחלה אופציה למי שמפצל את היום האחרון).

טיפים

• אין קליטה לאורך המסלול, כדאי לצאת עם מכשיר לוויני
• יש מים בבקתות (אנחנו לא סיננו את המים במיכלים)

קישורים חיצוניים

• אתר DOC של המסלול