טיול ל- Pinnacles

מידע כללי

מסלול של כ- 6-7 שעות, חלקו הלוך חזור, שניתן לחלוטין לעשות ביום אחד, או לחלק ליומיים ולישון בבקתת ה- Pinnacles, שהיא הבקתה הגדולה בניו זילנד (80 מיטות). השם הרשמי של המסלול הוא Kauaeranga Kauri Trail, והוא נמצא באזור ה- Coromandel סמוך לעיירה Thames, כשעה נסיעה מאוקלנד.
המסלול יחסית קל, בעליה בשביל טוב ומסומן היטב, כשמהפסגה רואים נופים יפים של דרום חצי האי Coromandel, ויכול להיות טיול 'חימום' טוב למי שנחת באוקלנד ורוצה להכנס לכושר בהדרגה. האזור שימש בעבר מרכז לכריתת עצים והיו בו מחצבות, ויש לאורך הדרך שילוט שמתאר את התקופה ההיא, ושרידים למחנות ומתקנים ששימשו את העובדים.
כדי להגיע למסלול נוסעים לעיירה Thames, וממנה ממשיכים בכביש לכיוון Coromandel Forest Park ו- Kauaeranga Valley. אחרי כעשרים דקות נסיעה על כביש סלול מגיעים למרכז המבקרים של הפארק, וממנו ממשיכים לחניון שבתחילת המסלול - עוד כעשרים דקות על דרך עפר טובה ועבירה לכל רכב.
בקצה ישנם שני חניונים, במרחק של כ- 300 מ', מהם יוצאים שני שבילים מקבילים שמתאחדים כשעה לפני הבקתה, כך שאפשר ללכת הלוך באחד וחזור בשני כדי לגוון.
בקתת Pinnacles היא בקתה בדרגת serviced שלא נמצאת בפס הבקתות, ועולה 20 דולר ללילה. צריך להזמין אותה מראש באתר, או במרכז המבקרים שנמצא קרוב לתחילת המסלול (אך שם צריך לשלם עמלה קטנה וחבל). הבקתה אמנם גדולה אך כיוון שהיא נגישה מאד היא יכולה להתמלא. בניגוד לכל הבקתות האחרות שהיינו בהן, בקתה זו מנוהלת קצת יותר כמו אכסניה - כשהגענו אליה קצת אחרי הצהריים החדרים והאזור המשותף היו סגורים ולא היה ריינג'ר. הוא הגיע יותר מאוחר, פתח את הבקתה, ובבוקר צריך לעזוב את החדרים והאזור המשותף עד השעה 9:00 בבוקר - שעת ה- 'צ'ק אאוט'. לדבריו כיוון שבערך חצי מאוכלוסיית ניו-זילנד גרה מרחק שעה נסיעה מהמסלול, יש בה תנועה רבה ולא רוצים שמטיילי יום יסתובבו, ילכלכו וישתמשו בציוד. בבקתה יש מים שמומלץ לטהר אם עבר הרבה זמן ללא גשם, יש תאורה בלילה באזור המשותף, כירות לבישול והמון סירים, מחבתות וכלים ואפילו גריל גז ומקינטה. יש בה שירותים כימיים ומקלחת קרה, שלא הייתה פעילה עקב מחסור במים בעונה בה היינו. הבקתה חדשה יחסית, מאד נוחה ונעימה ויש בה הרבה מקומות לישיבה בפנים ובחוץ.

תיאור המסלול

את המסלול התחלנו בחניון שנמצא בקצה הכביש. עוברים שער שבו צריך לנקות את הנעליים כדי למנוע מעבר מזיקים בין שמורות ומתחילים בעלייה איטית דרך הבוש במקביל לנהר Kauaeranga. מעט אחרי ההתחלה יש תצפית על מפל גדול שהיה יבש כשעברנו, חוצים גשר וממשיכים בעליה, כאשר השביל מאד ברור וטוב, ובחלקים יותר משופעים נבנו בו מעין מדרגות. לקראת סוף העלייה רואים נופים יפים לכיוון אזור העיירה Thames ואת העמק שממנו מגיעים.
אחרי כשעתיים מגיעים לצומת שבילים בשם Hydro Camp. מכאן השביל ממשיך לכיוון בקתת Pinnacles, עוד כשעה של עליה וירידה. יש נופים יפים של הפסגות מסביב, שחלקן מאד מצוקיות (מכאן מגיע השם Pinnacles).
בקתת Pinnacles נמצאת מתחת לפסגה בשם זהה, וכיוון שהגענו ליומיים עצרנו לארוחה קצרה, השארנו בה את הציוד והמשכנו לכיוון הפסגה, כ- 40 דקות בשיפוע הרבה יותר תלול, אך השביל טוב ובנו בו הרבה מדרגות וסולמות בקטע האחרון שהוא מאד מצוקי. מהפסגה יש נופים יפים מאד של חצי האי, ורואים את המפרצים משני הצדדים לכיוון מזרח ומערב. כיוון שהיא מאד חשופה יש בה רוחות מאד חזקות, ויש מרפסת מגודרת שבה צריך להסתובב, מחשש לנפילה. אם מז"א יפה, אנשים עולים לראות ממנה את השקיעה והזריחה. כשחזרנו לבקתה המתקמנו ללילה ונרשמנו אצל הריינג'ר שלא היה כשעברנו בהתחלה. היה די מעונן והשקיעה לא הייתה מרשימה במיוחד, כך שלא התאכזבנו שלא נשארנו בפסגה לראות אותה.
מז"א ביומיים שהיינו היה בינוני פלוס, עם יחסית הרבה עננות ופרקי גשם קצרים. התכנית המקורית שלנו הייתה לעלות לפסגה ביום השני, אך כיוון שהגענו יחסית מוקדם ומז"א היה טוב מהצפוי, עלינו ביום הראשון. העננות הייתה גבוהה ולא הפריעה לראות את הנוף, והגשם הגיע רק בלילה וקצת ביום למחרת.
ביום למחרת ויתרנו על הזריחה מהפסגה וראינו אותה מהבקתה - כיוון שהיא נמצאת במקום יחסית פתוח גם ממנה היו נופים מאד יפים, והזריחה הייתה מרשימה בהרבה מהשקיעה יום קודם. היום התחיל יותר מעונן, חזרנו חזרה בשביל עד לצומת של Hydro Camp, אך שם פנינו לשביל השני שיורד לחניון - Billygoat Track. מדובר בשביל מעט יותר ארוך שלוקח כשעה יותר מהמקביל, ונחשב קצת יותר אתגרי אך גם הוא היה מסומן היטב ולא קשה במיוחד. השביל עובר בנתיב ששימש את האנשים שעבדו באזור בכריתת עצים ואספקתם לעמק למטה בתחילת המאה ה- 20, ורואים בדרך שרידים של פסי רכבת ששימשו להובלת העצים שנכרתו באמצעות קרוניות. השביל ממשיך יחסית בגובה למשך רוב הזמן, ורק אחרי כשעתיים הוא מתחיל לרדת בחזרה לעמק, בשיפוע יותר גדול מהשביל המקביל. כאן יש פחות מדרגות אבל עדיין השביל טוב ומתוחזק היטב.
אחרי שמסיימים את הירידה מגיעים חזרה לנהר ה- Kauaeranga. את הנהר צריך לחצות ללא גשר, אך הזרימה בו הייתה מאד חלשה ולא הייתה בעיה לחצות מבלי להרטב. כאשר הזרימה חזקה יותר יש צורך בביצוע חציית נהר שיכולה לסבך את העניין. החניון נמצא 5 דקות אחרי החצייה של הנהר, ומשם חזרנו חזרה לחניון בו השארנו את הרכב, 5 דקות נוספות של הליכה.

טיפים

• ניתן לעלות ולרדת בכל אחד מהשבילים. אין הרבה הבדל בינהם ברמת הקושי
• אם יוצאים ליומיים, אין מה למהר בבוקר כי הדרך יחסית קצרה והבקתה לא נפתחת לפני השעה 15:00
• אם מז"א מעונן יחסית, אפשר לחכות בבקתה שיתבהר ואז לעלות לפסגה
• יש בעמק לא מעט חניוני קמפינג של ה- DOC, שאפשר לישון בהם לפני או אחרי הטיול. עקרונית צריך להזמין בהם מקום מראש, אבל בכל החניונים של ה- DOC, נכון למתי שאנחנו היינו, יש תמיד אפשרות להרשם ולשלם במקום
• כשאנחנו היינו הבקתה לא הייתה מלאה, ובכלליות לא היו הרבה אנשים במסלול, אך היינו כבר לקראת סוף הקיץ, באמצע שבוע עם מז"א יחסית בינוני, וקרוב לתחילת בהלת הקורונה בניו-זילנד. לפי מה שאמר הריינג'ר בסופי שבוע יפים המסלול מאד מלא בכל עונה
• עקרונית המסלול מאד ברור ופשוט, ואין סיבה מיוחדת לעבור ב- DOC קודם, אבל בגלל גודל הבקתה לפעמים ישנים בה טיולים של בתי ספר. אם מתכננים לישון בבקתה, כדאי לברר עם ה- DOC מה צפוי שם - אנחנו היינו יום אחרי שהיה בה טיול בית ספר שתפס את כל הבקתה
• חשוב לזכור שהבקתה לא בפס וצריך להזמין בה מקום מראש - אם מגיעים בלי הזמנה ורוצים לישון בה, משלמים מחיר יותר גבוה, בתנאי שיש מקום כמובן
• כיוון שהבקתה מאד מצויידת, לא צריך לקחת אליה שום ציוד בישול - מלבד כירות יש בה גם סירים, מחבתות וכלים. אפשר ומומלץ להחליף באוכל יותר כבד ומפנק שבד"כ לא לוקחים לטיולים עם לינה. למי שלא ישן בבקתה אסור להשתמש בציוד שבה (זו הסיבה שהיא נעולה כשהריינג'ר לא נמצא...)
• לנו לא הייתה קליטה בבקתה או בכל מקום אחר במסלול (2degree), אבל הריינג'ר עדכן לגבי מז"א. היו אנשים שהשתמשו בטלפונים אז כנראה יש עם רשתות אחרות
• אין בבקתה בעיית עכברים לדברי הריינג'ר, וגם לא ראינו כאלה. יש בה ובאזור בכלל חרקים, בערך בגודל של ג'וק, שכן מחפשים אחר האוכל ולכן אסור לאכול בחדרים ומומלץ לאחסן את כל האוכל סגור היטב. החרקים האלה לא מסוכנים אבל הם כן יכולים לעקוץ
• יש באזור עוד כמה בקתות ואתרי קמפינג, כך שאפשר גם לעשות טיול יותר ארוך באזור, אך בקתת ה- Pinnacles והפסגה נמצאות בקצה השביל וצריך לחזור מהן חזרה אחורה. חיבור של שבילים אחרים נמצא באזור Hydro Camp

קישורים חיצוניים

• תיאור המסלול באתר ה- DOC
• דף הבקתה באתר ה- DOC