Rees Dart - שמורת M.Aspiring

איך מגיעים - מנהלות הרכב

הדרך: יוצאים מקווינסטאון (עיר המסיבות וההוללות של האי הדרומי) לעבר גלנורקי ומשם מסתדרים להגיע לתחילת המסלול.
הבעייתיות היחידה בטרק הזה היא שיש מרחק רב בין נקודת ההתחלה לנקודת הסיום.
ישנם מספר פתרונות ששקלנו ושראינו אחרים עושים:
1) במידה ואתם קבוצה שמטיילת עם שני רכבים, להשאיר רכב אחד בסיום המסלול ב-Dart Valley ואז לנסוע יחד לתחילת המסלול ב- Rees Valley.
2) להשאיר את הרכב בעיירה גלנורקי ומשם לקחת הסעות בתשלום לתחילת המסלול. אופציה זו מחייבת אתכם להגיע עד שעה מסוימת בסוף הטרק כדי להספיק לאוטובוס. זה פחות טוב אם אתם רוצים ללכת הרבה ביום האחרון ולקצר את המסלול ביום - דבר שמביא אתכם לקו הסיום בשעה מאוחרת.
3) להשאיר את הרכב היחיד שלכם בתחילת המסלול. למצוא באמצע המסלול אנשים שאתם סומכים עליהם (בטוח תמצאו ישראלים באותו ראש) שהשאירו את הרכב שלהם בתחילת המסלול ועושים אותו הפוך. תחשבו את הזמנים והימים שלכל אחד נשאר ותתחייבו שלא משנה מה יהיה מזג האוויר כולם יגיעו בזמן ויפגשו במשרד של ה-DOC בגלנורקי. אופציה מעניינת במידה ואתם סומכים על הנהיגה בשטח של אלה שפגשתם ועל זה שהם לא יפשלו בדרך ויתקעו עוד יום מעבר למה שסוכם. יצא לי לראות פתקים מאוד מצחיקים שהשאירו במרכז מבקרים של ה-DOC על הלוח מודעות, אנשים שמשתמשים בכל הציוד שהיה ברכב לא שלהם כי נתקעו בלי כלום.
4) פשוט לנסות לתפוס טרמפים לתחילת המסלול - אל תיבנו על זה...רעיון גרוע ומתכון בטוח להיתקע.

יום א' - Rees Valley

היום הראשון הוא יפהפה. השוני בין ה-Rees Valley לבין נהרות אחרים שהולכים לצידם הוא שזה עמק גדול ורחב ורואים הרבה לצדדים.
יום מאוד רגוע וכולל הליכה מישורית ברובו למעט השעה האחרונה שם מתחילים טיפוס קל לעבר הבקתה שנמצאת בקרבת ה-Rees Pass.

עצה ליום הראשון: 3 השעות הראשונות (על השעון) ב- Rees מחייבות הליכה בביצה. מכיוון שמדובר במישור גדול, הנחל לא תחום וכל העמק מוצף. לא משנה מה תעשו וכמה תנסו בסוף תהיו חייבים לדרוך במים. הפיתרון האידיאלי הוא ללכת את 3 השעות האלה בסנדלים (למרות אי הנוחות) עד שמגיעים לגשר כבלים מעל הנהר. מהרגע שחוצים אותו, אין עוד הליכה בתוך מים באותו יום ואפשר להחליף לנעלי הליכה נוחות.

יום ב' - Rees Pass

היום השני לטיול הוא עוד יותר רגוע וקליל. מבקתה לבקתה זמן משוער 4-5 שעות שמאפשר עצירות רבות, מנוחה, פק"ל וכו'.
מתחילים בעלייה מתונה יחסית עם טיפוס קצר בסופה לעבר ה-Rees Pass. מהאוכף יש נוף יפה אם כי הוא לא גבוה יותר מההרים מסביב.
בכל זאת, גם מעצם העובדה שיש נוף וההליכה היא במקומות שחשופים לרוח וגשם רצוי לתכנן מזג אוויר יפה ליום השני אם כי יותר חשוב היום השלישי ומיד נגיע אליו.

הבקתה בסוף אותו יום היא בקתה עמוסה וכדאי לנסות להגיע מוקדם כדי לתפוס מיטה ולא לישון על הרצפה בסופו של יום.
בכלל, תגלו שבארץ הטרקים בניו זילנד השעשועון המוביל זה "המירוץ למיטה" ולא לדירה או משהו כזה. אם תהיו יותר זריזים מהמטיילים האחרים ולא עצלנים - מובטחת מיטה חמה בכל בקתה.

יום ג' - Cascad Saddle וה-Paylon

גולת הכותרת בטרק זה היום הזה. בגלל שקשה לתכנן מזג אוויר שלושה ימים קדימה תצטרכו להסתמך בעיקר על מזל.
מזג האוויר בניו זילנד ידוע במשפט המסכם: "Four seasons one day" - כלומר שלא ניתן לחזות את מזג האוויר במיוחד במערב האי הדרומי שם יורד 6000 מילימטר גשם בשנה.

זהו מסלול צדדי הלוך חזור ולכן אפשר להשאיר את כל הציוד בבקתה למעט אוכל ומים.
בדרך למעלה צריך לחצות מספר נחלים שכמה שלא מחפשים אבנים לקפץ עליהם...בסופו של דבר או שעוברים עם נעליים או שחולצים ולובשים אחרי.

מצד שמאל קרחון גדול והלשון שלו שנמשכת למטה בעמק. פעם בחצי שעה שומעים רעש אדיר - זה עוד חלק מהקרחון שנמס ונפל. זאת גם הסיבה שקצת מסוכן להסתובב למטה מתחתיו (אפשר לראות בתמונות את האמיצים).

מגיעים ל-Cascad Saddle ונגלה הנוף לשני הצדדים - הקרחון בשלמותו מצד אחד ועמק המטוקיטוקי המערבי ורכס ההרים שממול.
בדרך כלל אנשים מגיעים עד לשם ומחליטים שזה אמצע היום ובמקום זה יסתובבו לאחור. בגלל שהירידה חזרה לבקתה מהירה יותר וקלה אני מציע להמשיך עוד כשעה הליכה ל-Paylon שהיא אחת הפסגות באזור ממנה הנוף הרבה יותר יפה ומרשים.
גם ההליכה לשם נוחה ונעימה כי כבר לא מדובר בעלייה אלא באזור הפסגות שלא הרבה אנשים הולכים בו. רוח חזקה למעלה ומקום טוב לאכול.
לאחר מכן חוזרים את אותה דרך חזרה לבקתה ללילה נוסף.

זה היום העיקר יבטיול ולכן לא לוותר עליו ולהחליט שראינו מספיק. אם לא מגיעים לשם זה כמו לא לעשות את הטרק.

יום ד' - Dart Valley

היום האחרון הוא היציאה החוצה ב-Dart Valley עד לחנייה שם יחכה לכם רכב או שלא (תלוי מה החלטתם).
הרבה אנשים מחלקים אותו ליומיים של 4-5 שעות הליכה ביום אבל לדעתי אין סיבה לכך.
המסלול הוא במורד הנחל ולכן גם השיפוע בסופו של יום הוא ירידה. יוצאים מוקדם והולכים כ-9 שעות עד לחנייה. באמצע אפשר לעשות עצירה בבקתה האחרונה לארוחת צהריים ולהשתמש בשירותי המקום (מים, שולחנות, שירותים וכו').
תכנון זה הוא בעייתי במידה ואתם מסתמכים על האוטובוסים חזרה כי הם יוצאים ב-14:00 בצהריים ובצם מכריחים אתכם להישאר עוד לילה בבקתה.
סך הכל יום יפה ונחמד.

טיפים

• המחיר שננקב - 130 שקל זה במידה וישנים 3 לילות בקתה - כל לילה 15 דולר ניו זילנדי.
• את מזג האוויר חוקרים היטב לפני היציאה לטרק באחד ממרכזי המבקרים של ה-DOC באתר שלהם. יש תחזית שלא תמיד נכונה אבל טוב להתבסס עלייה ולבדוק אותה הרבה - היא משתנה תכופות.