| תאריך הטיול | August 2025 |
|---|---|
| עונה מומלצת | כל השנה |
Milford Road, או בשמו הרשמי SH94 הוא הכביש שמחבר בין העיירה טה אנאו למילפורד סאונד המפורסם. זו נסיעה שנחשבת בצדק לאחת היפות בניו זילנד (ובעולם!) - מלא מפלים, נהרות טורקיז ופסגות מושלגות מכל עבר. בסיפור הזה אציע מנסיוני האישי מספר עצירות בדרך שמבחינתי שידרגו את החוויה פה מיפה לבלתי נשכחת, באחד האיזורים הכי יפים שראיתי בחיי .
אורך הכביש הוא 119 ק״מ והנסיעה כולה אורכת בממוצע כשעתיים. הנק׳ הכי גבוהה בדרך היא Homer Tunnel (945 מ׳) והנק׳ הנמוכה ביותר היא פני הים במילפורד סאונד. מדובר על הבדל גבהים לא זניח בכלל ואכן זו בהחלט נסיעה מורכבת בדרכים מפותלות ותלולות. בכלל לא נדיר שהדרך נסגרת לסירוגין עקב שלגים בסביבת Homer tunnel בחודשי החורף. בכל עונות השנה חשוב לשמור על משנה זהירות, בעיקר במקטע האחרון של הכביש ובטח בתנאי מזג אוויר ירודים/ קרח.
לאורך הדרך מפוזרים 6 חניוני לילה של ה DOC, בקתה אלפינית אחת, וה Lodge במילפורד סאונד, למי שיכול להרשות לעצמו. קליטה סלולרית ניתן למצוא רק ב Divide, בפנייה להוליפורד, בחנייה של Gertrude Saddle, בחנייה של ה Chasm ובמילפורד סאונד עצמו.
השטח שבין אגם טה אנאו למילפורד סאונד הוא לדעתי היהלום שבכתר בניו זילנד. מדובר באמת באיזור שקשה להשוות לכל מקום אחר במדינה המדהימה הזאת. כמו רוב האי הדרומי, גם פה פני השטח עוצבו ע״י קרחונים לפני עשרות אלפי שנים, אבל פה דברים נראים קצת אחרת. ההרים פה תלולים משמעותית משאר האי הדרומי - מה שיוצר בין השאר את עשרות המפלים הזמניים שנוצרים פה אחרי הגשם, והסלע בהרי ה Darrens הוא גרניט קשה לעומת סלעים רכים יותר בשאר האי, מה שהופך את האיזור למועדף על מטפסים. האקלים פה - מעל 200 ימי גשם בשנה, בשילוב עם הטופוגרפיה יוצר צמחייה סבוכה וקרחונים בגבהים נמוכים יותר משמעותית מרוב המקומות בהמיספרה הצפונית וגם הדרומית. אפשר להוסיף עוד אלף מילים על הפיורדים שנשפכים לים, עשרות מיני הציפורים, והמפלים אבל פשוט אין תחליף ללהגיע ולראות את זה מקרוב.
אחרי שביליתי ימים רבים ושרפתי עשרות ליטרים של דלק על הדרך הזו, ליקטתי כמה עצירות מועדפות לאורכה. העצירות מסודרות מדרום לצפון (טה אנאו - מילפורד סאונד).
האגלינטון הוא העמק המשמעותי הראשון שחוצים בדרך למילפורד. לדעתי, כבר פה מתחילים להבין את סדר הגודל של המקום - העמק רחב ופתוח והכביש עובר בדיוק במרכזו, עם כמה נקודות לחנייה ותצפית לצד הדרך. ניכר כבר פה כמה קטנים אנחנו לעומת המקום הזה, לצד קירות העמק התלולים ופסגות ה Darrens שנגלות ממרחק.
הטרק שחוצה את ה U pass - מעבר הרים סופר מגניב בצורה מושלמת של האות U הוא טרק מעגלי מדהים ומאתגר של לילה אחד שאסור להקל בו ראש, ודורש יכולות פיזיות טובות וניווט בתוואי לא פשוט. הטרק מתחיל בשביל ״מסומן״ דרך Mistake Creek (מסומן זה מחמאה - מדובר בעיקר על משולשי סימון כתומים של ה Doc כל כמה מאות מטרים בתוך סבך צפוף), עובר לטריטוריה לא מסומנת דרך החלק העליון של העמק, דרך אגן אלפיני מרשים ומשם לפס והירידה ממנו, ומצטרף לשביל ״מסומן״ בצורה דומה דרך Hut Creek חזרה לחנייה. קיימים באתר כמה סיפורי דרך מפורטים ומעודכנים על הטרק שאני ממליץ לקרוא, אבל אדגיש לא להקל ראש במקטע העלייה לאגן שלפני הפס - מקטע מסובך של טיפוס מעל מפל שאנחנו הסתבכנו בו מאוד.
הדיבייד הוא שער הכניסה המערבי לטרק הרוטברן המפורסם, שכולל טיול יומי קצר ל Key Summit, וכן גם ל Greenstone ול Caples. רבות המילים שנכתבו על הרוטברן וכמה הוא טרק יוצא דופן ולא נותר לי רק להסכים איתן - מדובר על אחד הטרקים היפים, המגוונים והמיוחדים ביותר שיש לאלפים הדרומיים להציע. מה שלא תמיד מספיק מדגישים הוא את המספר הגדול של הווריאציות שניתן לעשות ברוטברן, שהופכות אותו לאפילו יותר עוצר נשימה. אני מציע לפתוח מפה ולקרוא בלוגים וסיפורי דרך כדי לגלות את שלל הווריאציות בעצמכם, ויכול להמליץ בעצמי על עמק הטרולים והאגמים מצפונית לHarris Saddle, על חציית Emily Pass ועל טרק חמשת הפסים שלצערי לא הספקתי לעשות.
עצירה מוכרת ופופולרית בדרך למילפורד היא טיול יום לאגם מריאן. מהכביש למילפורד פונים אל דרך ההוליפורד ואחרי נסיעה קצרה מגיעים לתחילת המסלול. מדובר על מסלול מסומן ונוח של כשעה וחצי הליכה, שמגיע לאגם אלפיני מיוחד שמוזן ע״י שלל הקרחונים שמעליו. אם המזג אוויר גרוע כנראה תזכו לראות עשרות מפלים יורדים מההרים אל תוך האגם, ואם מזג האוויר טוב ייתכן שתחזו בהשתקפות מושלמת של הפסגות על פני המים. כדי לקבל את החוויה המלאה אני מאוד ממליץ להקיף את האגם ולעשות לילה באוהל בצד המערבי שלו.
מסלול שנחשב בצדק לאחד מטיולי היום היפים בניו זילנד, בתוספת מוניטין מוצדק של מסלול מאוד מסוכן בתנאי מזג אוויר לא נכונים. לאחר הליכה קצרה בעמק מתחילים לטפס מהנחל - בתחילה חוצים צמחייה אלפינית ו Scree והשליש האחרון הוא כולו על מדפי סלע, שבתנאי מזג אוויר יבשים מספקים אחיזה נהדרת לנעליים, ואחרי גשם/ קרח הופכים לחלקים מאוד, ועל כן המוניטין המסוכן של המסלול - אנשים נהרגו פה בעבר! כ-3 שעות בממוצע מהחנייה ואחרי כ 600 מ׳ טיפוס מגיעים אל האוכף, ממנו נשקף נוף יוצא דופן להרים ולמילפורד סאונד ממרחק.
מי שמוכן לאתגר ורוצה לשדרג את החוויה יכול להמשיך לטפס לאורך הרכס מעל האוכף למזרח עד לפסגת Barrier Knob - מדובר על מסלול לא מסומן ברמת קושי דומה לזו של השליש האחרון של Gertrude Saddle, כאשר בחלקו האחרון יש מקטע קצר מושלג בכל עונות השנה אבל אפשרי לחצייה פשוטה ללא ציוד אלפיני בתנאים הנכונים. ככל שמטפסים בגובה הנוף ממשיך להשתפר, ומהפסגה נגלה נוף מטורף לצפון על Lake Adelaide והפסגות הגבוהות של ה Darrens.
*Homer Hut - החנייה של גרטרוד סאדל היא גם החנייה של אחת מבקתות הדגל של New Zealand Alpine Club. בקתה אלפינית ברמה גבוהה עם חדרים, מטבח מאובזר, תנור עצים וחלל משותף סופר מגניב. הבקתה מיועדת רק עבור חברים בNew Zealand Alpine Club בתשלום של 25 דולר ללילה. בהזדמנות זו אני ממליץ מכל הלב למי שמתכנן להישאר לתקופה ארוכה בניו זילנד ומחפש הרפתקאות להירשם למועדון זה- שמעבר לאפשרות להיות חלק מקהילה חיה וחברתית מציע גם גישה לבקתה זו ועוד המון מקבילות שלה ברחבי ניו זילנד , שמעבר לבסיס נוח וחם הם גם מקום אדיר לפגוש אנשים מעולים ושותפים להרפתקאות.
Homer Tunnel היא הנק׳ הגבוהה ביותר על הכביש, וגם פלא הנדסי ואטרקציה בפני עצמה. באמת שקשה לדמיין איך חצבו מנהרה כזו בתוואי שטח כזה, תהליך שאכן ארך 13 שנים - ההרים פה תלולים בצורה שקשה לדמיין והנוף כל כך דרמטי. כשמחכים ברמזור לתורכם לעבור במנהרה תפתחו את העיניים ותחפשו קיאות (Keas) התוכי האלפיני של ניו זילנד, שלרוב אורבות פה ומשתעשעות ברכבים חסרי האונים שמחכים בתור.
גבוה מעל המנהרה נמצא Homer Saddle. דרך מעבר הרים זה, היה נהוג בעבר להעביר דואר למילפורד סאונד לפני שנבנתה המנהרה. כיום, המעבר הוא שער להרבה מסלולי טיפוס אלפיני, טיפוס קרח וטיפוס סלעים ידועים, וגם תצפית אדירה על העמקים שמשני צדדיו. לא מדובר על מסלול רשמי ואין לו חנייה מסודרת, אך הוא מסומן בצורה די טובה ברוג׳ומים עד הפס. המסלול בדרגת קושי דומה לגרטרוד סאדל אך קצר יותר (בערך 400 מ׳ הפרש גבהים) ומומלץ למי שבטוח ביכולות שלו ובתנאי מזג אוויר טובים.
עוד נקודה מעולם מטפסי הסלעים. קצת מאתגר (בלשון המעטה) למצוא את הכניסה למסלול אבל אחרי מידע מודיעני מדויק וקצת חפירה בשיחים מוצאים שלט שמראה אותה. Babylon הוא קיר סלע (Crag) ידוע בקרב מטפסי סלעים מקומיים, ואיך לא - גם תצפית שווה על המילפורד סאונד מעל עמק ה Cledau. מהרגע שמוצאים את הכניסה למסלול מטפסים דרך ה bush כחצי שעה בשביל מסומן בצורה לא רעה, ונעזרים בחבלים ובסולמות הקבועים שנמצאים פה עד שבשלב מסוים השיחים נפתחים ל״מרפסת״ מגניבה שמפסקת את הנוף הבלתי נשכח.
שביל סודי ומאתגר שיוצא ממש מהמילפורד סאונד עצמו, מטפס בתוך ה bush לאורך הצינור שמזרים מים אליו, ומגיע עד נהר ה Bowen גבוה מעל הסאונד. מנק׳ זו, ניתן להמשיך במורד הנהר לאורך ה true left עד ממש מעל מפלי Bowen הידועים. פה יש תצפית מגניבה ישירות מעל המילפורד סאונד וטרמינל הסירות, עם שלל ההרים שמקיפים אותם.
מי שמחפש אתגר רציני אבל גם Payoff רציני יכול לחצות את הנהר במקום לרדת במורד שלו (בזהירות! לא פשוט למצוא נקודה לחצייה), ולהמשיך לטפס לאורך הרכס ללא שביל בכלל ודרך צמחייה סבוכה עד לפסגת Cascade Peak. מקום שנראה מדהים ושהנוף ממנו למילפורד סאונד כנראה לא משתווה לשום דבר אחר.
הגעתם עד לפה, לא תעשו את הקרוז? ה-אטרקציה התיירותית של הפיורדלנד ואולי של האי הדרומי. הייתי ספקן בהתחלה אבל בכל זאת, מדובר בפלא עולם שמיני - הרים תלולים מתנשאים מתוך הים, אריות ים, דולפינים, פינגווינים, עשרות המפלים וכמובן החיבור לאוקיינוס. קצת יקר, אבל חוויה חד פעמית שאסור לפספס.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם