תאריך הטיול | פברואר 2025 |
---|---|
משך הטיול | יומיים |
עונה מומלצת | דצמבר-אפריל |
Kelly track הוא מסלול בקצה שמורת ארתורס פאס שעובר דרך בקתת backcountry בשם Carroll hut. הוא מאפשר עוד אלטרנטיבה לAvalanche Peak למי שכבר עשה, מחפש טיפוס קצת פחות מאתגר (לדעתי הסובייקטיבית) עם חוויית בקתת בק-קאנטרי פשוטה או מעוניין בטיול שקט ללא אנשים כמעט בכלל (בניגוד מוחלט לאוולנצ').
המסלול שלנו כלל טיפוס עד ל-Carroll hut וממנה שני מסלולי צד שעשינו הלוך חזור לבקתה:
1. Kelly range - אזור של tarns (=אגמים/בריכות שנוצרות בהר משאריות קרחונים) שנמצא על גבול/מחוץ לשמורה ומשקיף אליה עם view point לא רע מצד אחד, ואל הים הטזמני מהצד השני.
2. Kelly hill - פסגה קטנה סמוכה לבקתה שנותנת נוף 360 מעלות ממעמד של אנטנה שעומדת שם.
את כל זה אפשר להספיק ביום אחד בינוני-ארוך כתלות בקצב שלכם, אנחנו בחרנו לעשות את זה ביומיים רגועים עם מסלול צד אחד בכל יום, ובאמצע מנוחה בבקתה שממוקמת בנוף מעולה. מנגד - יום אחד יכול להספיק ביותר כי הנוף לא מאוד משתנה. מבחינת תנאים כללים לטרק - רוב הדרך חשופה לשמש, ניתן למלא מים בנחל ליד הבקתה (פירוט בהמשך), כל השבילים המוזכרים מסומנים היטב בall trails.
העלייה לבקתה לוקחת כ-2.5 ק"מ שכוללים טיפוס של כ-750 מ', ולוקחת שעתיים-שעתיים וחצי.
תחילת הטרק מאותו כביש שמוביל לאוולנצ' - Otira Highway, מחניון על נקודה שנקראת Kellys Creek bridge. אין שום שילוט על הכביש, אבל גוגל מאפס מביא בדיוק לנקודה שממנה צריך לפנות לשביל עפר אם תחפשו בדיוק את זה, וניתן גם לנווט לנקודה דרך אפליקציית all trails. עוד סימון שיש בגוגל מאפס הוא של שביל שנקרא Cockayne nature walk שמתחיל מאותה נקודה. בחניון יש שירותי DROP, והוא מפוצץ בזבובי חול.
בתחילת המסלול ישנו שלט של הDOC, השביל שלנו מתחיל מ*שמאל* לשלט הזה! בניגוד למה שמסומן עליו. השביל ברור, ברגע שתעשו כמה צעדים שמאלה ותמשיכו לעקוב אחריו תראו על הGPS שאתם במסלול הנכון. 2 דקות הליכה מהשלט עוברים נחל קטן וממש רדוד בזמן שאנחנו הגענו, וקשה להאמין שקשה לחצות אותו גם אחרי גשם. אחרי הנחל יש שלט קטן של הDOC שאומר שאתם בכיוון הנכון.
מהנחל מתחילים טיפוס בבוש, השביל כולל גם קטעים ממש מסודרים ונוחים אך גם קטעי טיפוס בשורשים, אם כי לא רבים מאוד ולא רצופים כמו בטיפוסים אחרים. אחרי טיפוס של בערך 600 מ' / הליכה של 2 ק"מ מתחילים לצאת מהבוש והנוף אל השמורה נפתח מהשביל הברור שמטפס במתינות לבקתה. כל החלק הזה מסומן בPOLES כתומים.
בקתת Carroll היא בקתת backcountry פשוטה, כמה פרטים עליה:
- עולה 10 דולר בתשלום מראש בסניפי ה-DOC.
- בהתאם אין הזמנה מראש, ולא נראה שצריך - ישנם 10 מזרונים בבקתה, אנחנו היינו לבד עד הערב אז הצטרפה מטיילת אחת, לפי ספר המבקרים נראה שבד"כ יש ממוצע של 2-5 אנשים והרבה ימים ריקים.
- שירותי DROP סמוכים עם דלת שלא ניתן ולא מומלץ לסגור.
- נחל סמוך למילוי מים - בהתחלה קשה לראות אותו, נמצא כמה מטרים בשביל שהולך מאחורי השירותים.
- תנאי בבקנטרי פשוטים עם חדר קטן שהוא גם המטבח וגם לשינה, ללא כיור / חימום.
- ישנה קליטה באזור האוכף מעל מהאנטנה שנמצאת על Kellys hill.
מהבקתה יש 2 מסלולי צד, אפשר לבחור איזה מהם לעשות באיזה יום לפי הזמן שעומד לרשותכם/כמה התעייפתם מהעלייה, ואפשר לתפור את שניהם באותו יום ולרדת.
כ-2.5 ק"מ נוספים מעבר לבקתה, עם בערך 300 מ' עלייה נוספת, לקח לנו כשעתיים וחצי כולל שוטטות ב-range והליכה לview point לשמורה שהוא לא חלק מהמסלול הרשמי ולא נמצא בקובץ all trails.
המסלול ממשיך מיד מאחורי הבקתה, עם שביל שבהתחלה בעיקר די ברור ובהמשך נעלם בעשב אך מסומן כל הזמן בpoles כתומים ברורים. די בהתחלה ברגע שעולים לאוכף ישנו הפיצול ל-Kelly hill מימין שם השביל מסומן ברוג'ומים.
לאחר העלייה הקטנה לאוכף ממשיכים לכיוון מערב בשביל שעולה די במתינות, שם כבר מתחילים לראות אגמים/ביצות בצד הדרך. העלייה ברובה מתונה עד לגבעה אחת תלולה לקראת הסוף, עם שביל לא טכני בכלל וראות טובה מכל הצדדים במזג אוויר טוב. בסופו של דבר עולים לגובה ממנו ניתן כבר להשקיף מערבה עד הים הטזמני, ולקראת סוף השביל המסומן באולטריילס מגיעים לעמק/אזור מישורי קטן ובו עוד כמה Tarns שמהווה את הסוף הרשמי של המסלול. ה-Tarns עצמם כנראה יותר מרשימים בסתיו, אבל התצפית מערבה שמגיעה עד הים הטזמני יפה מאוד. מרחיקי לכת שעושים מסלולי בק-קנטרי ארוכים יכולים להמשיך משם לכמה שבילים שיורדים בשמורה עם מעברי נהרות שמחברים לבקתות אחרות דרך העמקים מסביב - יש קצת פירוט בסיפור דרך שצירפתי בקישורים.
מכאן אתאר הליכה מחוץ לשביל שמומלצת רק במזג אוויר טוב עם ראות טובה - אם יש ערפל וראות גרועה יכול להיות מאוד קל לפספס את קצה הרכס בהיעדר שביל או סימון כלשהו.
השביל נגמר בצד של המישור שמשקיף מערבה, אבל אם תסתכלו בנקודה הזו שמאלה תזהו שקצה העמק הקטן ממול נמצא בדיוק מול שמורת ארתורס פאס - צירפתי תמונה שמסתכלת לכיוון זה. בשלב הזה אנחנו חתכנו דרך העמק הקטן והלכנו די דוך לנקודה ממול שנראה שמשקיפה לשמורה, זה דרש עלייה קטנה בצמחייה לא נעימה אבל בסופו של דבר הגענו לגבול חד ותלול של הרכס עם נקודת תצפית מצויינת ומקום נוח לשבת.
אחרי הפסקה שם חזרנו לסוף המסלול ול-pole האחרון שראינו בעזרת האפליקציית ניווט וחזרנו באותה דרך.
1.5 ק"מ לכיוון, 290 מ' עלייה, סה"כ שעה-שעה וחצי הלוך חזור
ניתן לראות כל הזמן את האנטנה שעומדת צפון מערבית לבקתה והיא הנקודה אליה מגיעים בסוף המסלול הזה. הטיפוס מתחיל מהאוכף, בערך בpole שנמצא בדיוק באמצע משמאל לאחת הבריכות הראשונות שנתקלים בהם, שם תתחילו לראות רוג'ומים שמסמנים את הדרך שעולה ימינה ומיד מתחילה לטפס בגבעה.
מדובר בטיפוס בשביל לא מסודר ועל ערימות סלעים מדורדרים לסירוגין, אבל הוא לא מורכב מאוד והכיוון הכללי ברור כל הזמן, כך שקשה להתברבר כל עוד הראות טובה.
מהאנטנה עצמה ישנו נוף 360 מעלות, ממערב לים הטזמני, ממזרח ודרום לשמורת ארתורס פאס, ומצפון לקו הרכס שמפריד בין שמורה זו לנלסון לייקס.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם