תאריך הטיול | August 2019 |
---|---|
משך הטיול | 29 ימים |
עונה מומלצת | יולי עד ספטמבר |
טיילנו אני (רונן, 24) וחברי (עידן, 27) למשך כ-3 שבועות, מה-20 באוגוסט עד ה-17 בספטמבר (בחמישה ימים האחרונים היינו בשבדיה כי אחד מאיתנו נפצע טיפה ולא יכולנו לעשות מסלולים).
המסלולים שעשינו מתאימים למי שבכושר סביר. לא היה לנו הרבה ניסיון במסלולים קשים/ארוכים אבל זה לא הפריע. בסיפור דרך זה נשתדל לכתוב קצר וקולע בלי יותר מדי חוויות כדי שיהיה קל להשתמש בו לתכנון טיול.
הטיול כלל גם את הצפון - איי לופוטן והאי סניה, וגם הרבה מהאטרקציות בדרום ובמערב.
בטיול שילבנו לינה בairBNB, בקתות באתרי מחנאות ולינה באוהל בצדי הכביש. מבחינת אוכל בישלנו בשטח עם גזייה.
הוספנו קישורים וטיפים בסוף - הם יכולים ממש לעזור וכדאי לעבור עליהם.
בקישורים מצורפת מפה שהכנו לפני הטיול- המפה יכולה להיות מאוד שימושית. תוכלו למצוא בה את כל המסלולים שעשינו (וגם כאלה שלא הספקנו או שמזג האוויר לא אפשר) תוכלו למצוא גם כמה נקודות יפות שחנינו בהן עם אוהל ושאר נקודות עניין (נציין שיש קישור תחת הקישורים עם סימוני מקומות חניה לאוהל)
הפרקים מסודרים לפי הסדר שבו ביקרנו בכל מקום, כשבין לבין יש כמובן נסיעה, לפעמים אפילו של כמה ימים. גם בנסיעות יש נופים מטורפים ככה שגם ימים של נסיעות יכולים להיות מעניינים ויפים. יש כל מני נקודת תצפית ואטרקציות מוכרות שלא הרחבנו עליהן, העדפנו להרחיב על המסלולים העיקריים.
טיסות והשכרת רכב:
באופן כללי השכנה שבדיה היא מדינה יותר זולה מנורבגיה, ולכן את הטיסות שלנו הזמנו לעיר גטנבורג בשבדיה, שרחוקה כ-3 שעות נסיעה מהגבול, וגם את הרכב השכרנו שם. המחיר של הטיסות עם קונקשן (בהלוך בריגה מair baltic ובחזור בבריסל עם air brussels) היה בערך 1,500 ש"ח לאדם. המחיר של השכרת הרכב (גיר אוטומטי) כולל ביטוח מלא של rentelcar היה בערך 3800 ש"ח ל29 ימים. (גם סטוקהולם היא אופציה רק שהנסיעה יותר ארוכה אז לקחת בחשבון שזה גם עוד דלק, בנוסף יש הרבה אנשים שנוסעים מדנמרק רק שלפי מה שהבנו זה כרוך גם במעבורת אבל יכול להיות שלא חייב)
כסף וכרטיס אשראי:
ממש מומלץ להזמין מראש כרטיס של לאומי MAX דרך קבוצת הפייסבוק I NEED IT. בכרטיס זה העמלה במשיכה וגיהוץ בחו"ל היא 1%.
הבאנו איתנו 1000 NOK שרכשנו מבנק הפועלים באינטרנט. זה מגיע לשדה תעופה ואז לוקחים ביום של הטיסה- ממש נוח. בדיעבד השתמשנו בכסף רק למקלחות באתרי מחנאות (צריך מטבעות של 10NOK כדי להתקלח) ובאמת שבכל מקום ניתן להשתמש באשראי.
SIM:
עשינו מראש בארץ Global-SIM של פלאפון. המחיר הרגיל הוא 150 ש"ח ל-5 ג'יגה, שתקפים ל-3 שנים (כלומר, גם בטיולים הבאים אפשר להשתמש). למחזיקי כרטיס האשראי של לאומי MAX יש הטבה של 20% הנחה. אין הרבה מידע טוב בקבוצות על סים בנורווגיה ולא ממש ביררנו על זה..כן ראינו שאנשים רכשו ב7elevan בשדה תעופה וכו ולפי איך שזה נראה המחירים זולים. גם בארץ יש אופציות יותר זולות שאני לא יודע כמה הן אמינות, ראיתי שלדואר ישראל יש חבילה דיי זולה.
לינת שטח:
הבאנו איתנו אוהל מתאים לגשם (בעל כיסוי חיצוני), למרות שבפועל כשראינו שעומד להיות גשום בלילה או בבוקר, בחרנו שלא לישון באוהל. לפי דעתנו עדיף אוהל שאין צורך ביתדות כדי להקימו (מאפשר גמישות במקום הלינה). את האוהל שלנו למשל לא יכולנו להקים באדמה מלאה אבנים.
לגבי שקי השינה - הספיקו כאלה שמתאימים ל-0 מעלות בקיצוני ו-5 מעלות ברגיל.
מזרוני שטח קנינו בנורבגיה (מזרונים מוקצפים) בחנות הספורט XXL ב-40 ש"ח למזרון.
מומלץ להביא מהארץ תכשיר נגד יתושים וכל מני חרקים (קרציות וכו'), כי שם זה יקר. מומלץ על ידי רופא מטיילים תכשיר שיש בו 20% ומעלה של DEET.
בישול בשטח:
לצורך בישול מתאימות הגזיות שלא ממוקמות ישר מעל הבלון, אלא מחוברות אליו עם צינור מהצד ועומדות על רגליים כמו של עכביש. כדאי לשאול את המוכרים בחנויות איזה גזיות מתאימות לבישול. הזמנו גם מגן רוח מ-eBay.
מהבית הבאנו סיר קטן מחבת קטנה סט של סכום ממתכת, סכין טובה ( כי עם חד פעמי עדיף לא לבשל) קערה, ותבלינים. נציין כי באתרי מחנאות ובairBNB כמעט תמיד יש את כל הציוד לבישול כך שאין מה לדאוג ואין צורך להביא יותר מדי כלים.
בסופרים בנורבגיה אפשר למצוא כלים חד פעמיים יחסית בזול, כולל צלחות נייר.
מומלץ להביא תרמוס שבו אפשר למלא מים חמים במקומות מסודרים (קמפינג, דירות airBnb ואפילו סתם כיור בסופר או תחנת דלק, כי המים החמים שם - ממש חמים). במים החמים אפשר להתשמש כדי לבשל יותר בקלות, במקום לנסות להרתיח מים קרים...
אוכל מהארץ :
אנחנו הבאנו איתנו די הרבה קבנוסים. זה היה מאוד נוח לימי ראשון שבו חלק מהסופרים סגורים ונוח להכנת סנדוו'יצים למסלולים למי שלא חובב טונה (שהיא אגב מאוד זולה בנורווגיה-מחיר כמו בארץ או יותר זול).
בגדים:
חלק מהמסלולים הם במקומות קרים מאוד ולכן מומלץ להביא ביגוד תרמי. אנחנו השתמשנו רק בסט אחד פעמים בודדות, לכן אין צורך להגזים עם זה. גם כובע צמר, חם-צוואר, כפפות יעזרו במסלולים הקרים יותר. עם זאת, תזכרו שכשהולכים במסלול, באופן טבעי מתחממים יותר, ואנחנו אפילו הגענו להרבה מצבים שהלכנו עם חולצה קצרה והזענו. למסלולים כדאי לצאת לפי "שיטת הבצל" - חולצה קצרה מתחת חובה (מניסיון) ומעליה שכבות לחימום, נגד גשם ונגד רוח. מעיל גשם זה דיי שימושי כי הוא לא ממש מחמם ובאמת לא תמיד מספיק קר.
אפליקציות:
אפליקציית YR - טובה למזג אוויר, בעיקר בטווח של 24 שעות קדימה. השתמשנו כדי לדעת אם כדאי לישון בחוץ, אם כדאי לעשות מסלולים וכו'.
אפליקציית UT.NO - שייכת ל-DNT ("הקק"ל של נורבגיה" - אחראים על הרבה מסלולים ובקתות). מפרטת את כל המסלולים והבקתות של הארגון בנורבגיה. עובדת עם GPS ומאוד שימושית לניווט במסלולים. בנוסף, שימושית מאוד לתכנון - ניתן לראות את אורך המסלול, כמה עליה/ירידה יש בו ואת נקודת ההתחלה המדויקת.
אפליקציית Mattilbud - מציגה מבצעים שיש בסופרים.
אפליקציית NorCamp - מיפוי של אתרי קמפינג בנורבגיה, עם תמונות ועוד מאפיינים של המקום.
אפליקציית RuterBillet - כדי לנסוע בתחבורה ציבורית באוסלו צריך להשתמש באפליקציה. עלה לנו 35NOK לכיוון אחד, משולי עיר עד למרכזה.
אל האי הגענו ביום השלישי לטיול. יצאנו מגטנבורג, בדרך עברנו בעיירה Loen (לא התעמקנו בה יותר מדי, למרות שכנראה שכן יש שם מה לעשות ולראות, כמו קרחונים למשל-משהו שכדאי לחוות בנורבגיה).
Runde הוא אי בקצה המערבי של נורבגיה, באזור הדרום, והאטרקציה הבולטת בו היא שהוא מקום קינון של פאפינים (Puffins) - ציפור או תוכי חמוד שמזכיר פוקימון. הם מקננים במצוקים שבקצה האי לכיוון האוקיינוס, אך לצערנו לא הצלחנו לראות אפילו אחד, מכיוון שבאנו בעונה מאוחרת מדי - עונת הקינון היא בין אפריל לאוגוסט (כנראה עד אמצע החודש).
למרות שלא היו פאפינים, האי מדהים ביופיו, בעל מראה פסטורלי ונחשב בעינינו לאחד מהשיאים של הטיול, ככה שלא כדאי לוותר גם אם אתם בעונה הלא נכונה. גם בנסיעה לשם ראינו נופים שלא השאירו לנו ברירה אלא לעצור כל כמה קילומטרים, לצלם ולהתפעל.
באי עצמו יש שני מסלולים שמסומנים באפליקצייה UT - הצפוני שמוביל למגדלור בקצה האי והדרומי (מופיע בקו מקווקו) שמוביל לתצפית גבוהה בקצה אחר. שניהם לא ארוכים או קשים מלבד טיפוס מסודר וקצר בהתחלה. אנחנו עשינו את הדרומי וקצת מהמסלול הצפוני. למעוניינים, יש בקתת DNT ליד המגדלור כך שאפשר לבלות במסלול יותר מיום אחד.
נקודת התחלה (GoogleMapsי): 250 מ' מערבה מ-Goksoyr Camping (הצומת הראשונה אחרי). יש חניה בהמשך הכביש.
מסומן באפליקציית UT.
3 ק"מ לכיוון.
הגענו לכפר יום לאחר שהיינו ב-Runde.
הוא נמצא במקום מאוד יפה, על שפתו של אחד הפיורדים המפורסמים והמתוירים בנורבגיה. הנופים שבירידה אל הכפר, על כביש 63 דרמתיים וכמעט לא נתפסים, ובדרך יש כמה נקודות תצפית שאפשר לעצור בהן, כולל תצפיות לכיוון הכבר והפיורד עצמו. שמענו שיש גם נקודת תצפית (Dalsnibba) שהגישה אליה עולה כסף, אבל ויתרנו עליה (וכנראה שלא פספסנו הרבה - רואים את הכל גם מהדרך הרגילה). נקודת תצפית יפה במיוחד הייתה בהמשך כביש 63, לאחר היציאה מהכפר (ב-GoogleMaps אפשר לחפש Ørnesvingen-eagle Road).
הכפר עצמו נראה מקום מתויר ולא היה מלהיב מדי. חיפשנו שם סופר כדי לקנות אוכל, אך היה שם רק אחד (joker), לא הכי זול. בנוסף, לא מצאנו מקומות מקורים שאפשר לשבת להכין אוכל בהם.
יש באזור מספר מסלולים, ואנחנו בחרנו לעשות מסלול יחסית קצר ופשוט (שוב, מלבד העלייה בהתחלה, שהפעם היא לא קצרה). הייחוד של המסלול הוא שהוא עובר מאחורי מפל. מסלול יפה ומומלץ.
שם המסלול: Storseterfossen.
נקודת התחלה (GoogleMapsי): Vasteras (ליד המסעדה Westeras). יש חניה.
מסומן באפליקציית UT.
2 ק"מ לכיוון.
לעיר Andalsnes הגענו ביום שלאחר Geiranger.
בדרך עצרנו בתצפית מרשימה ומפורסמת בנורבגיה, ליד מה שנקרא "דרך הטרולים". מדובר על קטע מפותל בכביש 63 שלידו ומתחתיו זורמים נחלים ומפלים. את התצפית אפשר למצוא ב-GoogleMaps בשם The Trolls Path Viewpoint.
הדרך כוללת גם מעבורת, אך לא צריך להיבהל - מחכים בתור הרכבים למעבורת (קודם ממלאים תור קיים לפני שפותחים חדש לידו) ואז יגיע בחור, בדרך כלל קצת מבוגר, וייקח מכם כסף. לאחר מכן יגידו לכם בדיוק מתי ולאיפה לעלות, ותוך כדי השיט גם ניתן לרדת מהרכב ולעלות לסיפון.
לאחר שינה באתר קמפינג באזור Andalsnes יצאנו בבוקר למסלול המטפס על הר שצמוד לעיר, ובקצה שלו נמצאת "רמפה" - כמו מזח מרחף היוצא מההר לכיוון העיר והפיורד שמאחריה ומהווה תצפית מרשימה מאוד. המסלול הזה הוא כמעט כולו טיפוס לא פשוט אבל נעים (הולכים בין העצים) והנוף בסוף שווה את זה. יש לציין שהמסלול הוא בעצם חלק ממסלול אחר ארוך יותר וקשה יותר בשם Romsdalseggen - מסלול שנחשב לאחד היפים בנורבגיה. הוא ממשיך לטפס גם אחרי הרמפה, ואנחנו הסתפקנו בקצר.
שם המסלול: Rampestreken.
נקודת התחלה (GoogleMapsי): Rampestreken Starting Point. יש מספר חניות באזור, צריך לחפש.
מסומן באפליקציית UT.
2 ק"מ לכיוון.
לשמורה הגענו כ-3 ימים אחרי שיצאנו מ-Andalsnes.
בדרך עברנו בעיר הגדולה Trondheim, שבה האטרקציה המרכזית מבחינתנו הייתה מסעדה מסתובבת בשם Egon Tårnet שנמצאת על מגדל ויש בה בופה פיצות ("אכול כפי יכולתך") ב-122NOK לאדם. הפיצות שוות, אך הדיל הזה תקף רק עד 18:00 או בימי שבת וראשון כל היום. בסך הכל קצת הסתובבנו בעיר (תרתי משמע), ביקרנו בקתדרלת נידארוס (Nidaros Domkirke) ואכלנו במסעדה הנ"ל.
קצת אחרי שנכנסנו לתחום השמורה Saltfjellet (הכביש E6 נוסע דרכה) התחלנו לראות בצדי הכביש איילי צפון (בקישורים צירפנו מפה עם סימונים בה מסומן איפה ראינו אותם. נציין כי ראינו באזור הזה הרבה עלים של cloudberrys-ראה תמונות. אז שווה להציץ בעונה של הפרי הזה- כנראה כמה שבועות מסוף יולי עד סוף אוגוסט). בלילה ישנו בבקתת DNT בשם Lonsstua, בקתה עם הרבה חדרים, מאובזרת (יש מקרר, תנור וכיריים למשל) אך אין שם מקלחות או מים זורמים בכלל, למעט ברז מחוץ לבקתה (כך זה ברוב הבקתות הלא מאוישות שלהן). יש חניה לא רחוק מהבקתה, אך לא ממש צמוד אליה. אנחנו התקלחנו בקמפינג דיי גדול שנמצא צמוד לתחנת דלק במרחק של 10 דקות מהבקתה-Saltdal Turistsenter Storjord, נציין שהגענו אליו דיי מאוחר ועדיין נתנו לנו את הקוד למתקני המקלחות ולכניסה עם רכב (היה בו שער) והיו בו אחלה מקלחת מטבעות. כדי לקבל את הקוד תלכו לחנות שמול העמדת תדלוק, שם יש עובדים של המקום שיש להם את הקודים.
יצאנו בבוקר למסלול בצד המזרחי של השמורה, לכיוון שני אגמים - Vestre ו- Lulep. זהו מסלול ארוך, של יותר מחצי יום, אך הוא לא קשה במיוחד (אין טיפוס משמעותי) והוא שווה כל צעד! נופים מדהימים של אגמים, צמחיה, הרים מושלגים וגבוהים מרחוק ואפילו חוף מקסים ליד אחד האגמים. ואם כל זה לא הספיק, המסלול מלא בפירות יער בצידי השביל שאפשר לקטוף ולאכול. אם ממשיכים במסלול ניתן להגיע לבקתה של הDNT שנמצאת בעבר השני.
נקודת התחלה (GoogleMapsי): 200 מ' צפונה לצומת בין E6 ל-Fv511, על כביש E6. יש חניה שמגיעים אליה מכביש Fv511.
מסומן באפליקציית UT.
כ-7.5 ק"מ לכיוון.
כעבור יומיים מאז שיצאנו משמורת Saltfjellet, הגענו לאי Senja, בצפון נורבגיה, כדי לעשות מסלול ליד ההר Segla, שהוא הר מאוד מרשים עם צורה מיוחדת.
בדרך היתה מעבורת נוספת, דומה לזו שהיתה בדרך ל-Andalsnes, וגם עברנו על גשר שרק הנסיעה עליו עולה 113NOK (כ-45 ש"ח). הגשר נמצא ממש ביציאה מהעיר Narvik, וכנראה שאי אפשר לברוח ממנו...
החלטנו לעשות את המסלול דווקא להר Hesten, ולא להר Segla, כדי שנוכל לראות את Segla מהצד.
אחרי שעקבנו אחרי השביל היחיד שאפשר ללכת בו בהתחלה, שמתחיל עם עלייה לא מתונה, הגענו להתפצלות שבילים. אם לוקחים את הפיצול השמאלי (לכיוון דרום-מערב) מגיעים לאוכף שבין Segla ו-Hesten, מקום מרהיב שבו רואים את Segla "במלוא הדרו". משם אפשר להחליט לטפס על Hesten ולחזור דרך הפיצול מהכיוון שאותו לא בחרנו, אבל נראה שמאוד תלול שם ובחרנו שלא לעשות את זה. אנחנו פשוט חזרנו לפיצול ומשם הלכנו לכיוון הנ"ל עד אוכף נוסף, בין Hesten ל-Stavelitippen - גם שם כמובן מאוד יפה...
שם המסלול: Hesten
נקודת התחלה (GoogleMapsי): Hesten trail head. כשאנחנו באנו היתה חניה ממש ליד תחילת המסלול, אך אחר כך די התמלא שם...
לא מסומן באפליקצייה UT (אפשר למצוא מפות באינטרנט).
כ-2 ק"מ לכיוון.
אחרי Senja, הנקודה הצפונית ביותר בטיול שלנו, נסענו דרומה ומערבה לכיוון איי לופוטן המפורסמים. תכננו לעשות שם מספר מסלולים בחלק המערבי, שאל הראשון מביניהם הגענו כיום וחצי לאחר שעזבנו את Senja.
כמה דברים כלליים על לופוטן:
הדלק בלופוטן נוטה להיות יותר יקר מאשר ביבשת, וכך גם אתרי הקמפינג (שם העדפנו להזמין דירות מ-AirBnb).
בחלק המערבי והמתויר אין הרבה סופרים, ומה שיש די קטן. בנוסף, לא מצאנו שם הרבה ספסלים שאפשר לשבת בהם ולאכול - יש בכפר A ליד מאפיה מפורסמת וגם ב-Reine ליד מרכז המבקרים הכתום.
Kvalvika Beach:
המסלול הראשון שעשינו יוצא מנקודה על הכביש, ובסופו מגיע לחוף יפהפה שמוקף בהרים. התמונות יספרו את השאר, רק נציין שכדאי להגיע מוקדם כדי לתפוס מקום חניה בתחילת המסלול. בנוסף, יש אפשרות להקים אוהלים ליד החוף וכך לבלות יותר מיום אחד במסלול (ראינו אנשים שעשו זאת). בדיעבד ראינו שיש עוד מסלול להר שצופה על החוף ויש מין אבן בסגנון טרולטונגה, ההר שמשקיף על החוף נקרא ryten ונראה שמומלץ לעשות את המסלול שמטפס עליו.
שם המסלול: Kvalvika Beach.
נקודת התחלה (GoogleMapsי): Kvalvika Beach Trail Head. יש חניה לא גדולה.
מסומן באפליקציית UT.
2 ק"מ לכיוון.
Reinebringen:
המסלול השני שלנו בלופוטן הוא בעצם טיפוס על הר המהווה תצפית מטורפת על כל האזור. המסלול לא מסומן ב-UT, אך הוא פופולרי ואפשר למצוא עליו הרבה מידע ברשת. יותר משלושה רבעים מהטיפוס היו במדרגות, וכנראה שרוצים לבנות שם עוד. הטיפוס הוא אחד הקשים שעשינו מבחינה פיזית, אבל הנוף למעלה שווה כל מדרגה, ותמיד אפשר לקחת את הזמן ולעשות עצירות. מאוד מומלץ לעשות כאשר יש ראות טובה ואין גשם (למניעת החלקות), ולא להיבהל מדי מהתיאורים של המסלול באינטרנט - אבל כן לקחת ברצינות כמובן.
לגבי החניה - תחילת המסלול היא ליד מנהרת רכבים, כך שאין שם חניה. אנחנו הצלחנו (די בנס) למצוא מקום חניה בכניסה לכפר Reine, ואחרת היינו צריכים לחנות דרומית לגשר שבהמשך E10 וללכת לא מעט עד למסלול (ככה הרבה אנשים עושים). יש חניה מערבית יותר למיקום תחילת המסלול (לכיוון הכפר A אחרי מעבר במנהרה) ויש אחת בכפר ריין שהיא יותר קרובה להתחלה שלו (לפני המנהרה). בשתיהן מחנים את הרכב והולכים לצד הכביש (בהתחלה סתם על שביל ואז זה הופך למדרכה).
שם המסלול: Reinebringen.
נקודת התחלה (GoogleMapsי): (באזור) Reinebringen Trail Head, יש שלטים.
לא מסומן באפליקציית UT.
כ-3 ק"מ לכיוון (יש אתר שאומר שאפשר לעשות בשעה - לא להאמין לו!)
Munkebu:
המסלול האחרון שלנו היה ארוך יחסית, אך מומלץ מאוד גם מסיפורי דרך אחרים פה באתר. המסלול מגיע לבקתת DNT שממנה אפשר גם להמשיך ולטפס על הר קרוב (אנחנו פנינו אחורה בבקתה כדי לסיים ביום אחד). יש לשים לב שלבקתה זו יש מפתח שונה מלשאר הבקתות, אותו צריך לאסוף מראש אם רוצים לישון שם. בנוסף, במסלול יש 2 נקודות שבהן הטיפוס הוא בעזרת שרשאות ברזל - אין מה לפחד, אך לקחת בחשבון שמשתמשים בידיים.
שם המסלול: Munkebu.
נקודת התחלה (GoogleMapsי): SOIL House. יש חניה במקום.
מסומן באפליקציית UT.
כ-6 ק"מ לכיוון.
כיום וחצי לאחר שעזבנו את לופוטן, ירדנו חזרה דרומה ומערבה להר Torghatten.
מלופוטן יצאנו ע"י המעבורת היוצאת מ-Moskenes ל-Bodo. השעות שלה לא נוחות בכלל - 7:00 ו-20:30 בימי חול, כאשר הנסיעה עצמה היא כ-4 שעות (באתר אומרים שזה 3 ורבע שעות, אבל אצלנו היה יותר). בימי ראשון השעות שונות ויש אחת שיוצאת ב-15:00, שזה הרבה יותר נוח, אבל לא הסתדר לנו עם הימים. אנחנו עלינו על מעבורת הלילה וכיוונו להגיע בסביבות 1:00 לבקתת DNT בשם Gjælentunet, אבל הגישה אליה הייתה סגורה בלילה, אז נאלצנו להקים אוהל בסמוך לכביש. עוד כמה מילים לגבי המעבורת - לאחר שמשאירים את הרכב בקומת החניה, לא ניתן לחזור אליו, לכן קחו איתכן את כל מה שאתם צריכים ל-4 השעות הקרובות. בנוסף, למרות כל הגודל והמשקל, המעבורת היטלטלה כמו סירת מפרש קטנה ועשתה לנו בחילה די רצינית - מומלץ להצטייד בכדורים נגד בחילות... אנחנו גילינו ששינה מאוד עוזרת נגד בחילות, אז מעוברת לילה יכולה להיות בחירה טובה לחלק מכם ;)
בחזרה לעניינו. Torghatten הוא הר שבמרכזו יש חור (כלומר, רואים דרכו את הצד השני). מלבד התופעה המעניינת(שכנראה קרתה בעקבות קרח שנמס במהלך היווצרות ההר), כל האזור והדרך אליו מאוד יפים ופסטורליים, כיאה לאזור שנמצא בקצה המערב של נורבגיה. המסלול שעשינו שם הוא מאוד פשוט וקצר. נציין שלא מצאנו את הנוף מהתמונות שרואים באינטרנט (כנראה שזה מצולם מהים). בגדול זה מסלול שאם אין זמן, אפשר לוותר עליו, כי הוא קצת פחות מעניין ביחס לשאר המסלולים והנסיעה ארוכה עדיין הוא היה מאוד שקט ופסטורלי.
שם המסלול: Torghatten.
נקודת התחלה (GoogleMapsי): 150 מ' לפני הצומת ל-Torgarhaugen, על Fv54. יש חניה.
מסומן באפליקציית UT.
מסלול מעגלי, 3 ק"מ סה"כ.
יומיים לאחר שיצאנו מאזור Torghatten, הגענו ל-Hjerkinn כדי לעשות מסלול בשמורת Dovrefjell.
השמורה מתאפיינת בצבעים שונים קצת משאר האזורים, טמפרטורות נמוכות (לפחות בזמן ובאזורים שהיינו) ובעיקר במאסק אוקסים המרשימים שמסתובבים בה (סוג של שוורים פרוותיים מאוד וגדולים מאוד). נציין כי אנחנו נתקלנו בהם בנסיעה בשאטל לתוך השמורה.
המסלול שאנחנו עשינו יצא מ-Hjerkinn, מתחיל בשאטל של 70NOK לאדם לבקתה Snoheim (בקתת DNT מאוישת) - ניתן ללכת גם ברגל - ומשם מסלול מעגלי לכיוון ההר Snohetta. האמת היא שאנחנו התייאשנו באמצע המסלול, כי היה ערפל כבד, ירד שלג בלי הפסקה ואחד מאיתנו היה פצוע טיפה בברך ממסלול אחר.
נקודת התחלה (GoogleMapsי): שאטל מ-Hjerkinnhus Hotell AS (יש חניה), תחילת מסלול מ-Snoheim.
מסומן באפליקציית UT.
מסלול מעגלי, 12 ק"מ סה"כ.
ביום שלאחר המסלול ב-Dovrefjell הגענו לבקתת DNT בשם Gjendesheim, שהיא נקודת ההתחלה של אחד המסלולים המפורסמים בנורבגיה - ה-Besseggen.
המסלול הוא בעצם הליכה על רכס הרים שמתחתיו אגם מאורך, ובאמצע המסלול מגיע אגם נוסף מהכיוון השני, במפלס העליון, וכמעט משיק לו (רק במבט אווירי), כך שנוצר מעבר צר ביניהם. לאחר ההליכה לצד האגם, מגיעים לבקתת DNT נוספת בשם Memurubu וניתן אף להמשיך לבקתה הנמצאת בסוף האגם - Gjendebu, אך כנראה שלא ביום אחד.
יש מספר אפשרויות לבצע את המסלול - הנפוצה היא לקחת מעבורת מ-Gjendesheim ל-Memurubu ואז לחזור על הרכס בהליכה, אך ניתן גם בכיוון ההפוך (שהוא פחות מחייב - ניתן באמצע הדרך להחליט שחוזרים, מבלי להסתמך על המעבורת כלל). אין הרבה מעבורות שיוצאות ביום, וכדאי להזמין אותן מראש. גם את הלינה בGjendesheim כדאי להזמין מראש (אנחנו לא הזמנו ונשארו רק מקומות עלובים עם עוד 20 איש בחדר, כך שהחלטנו ללכת לאחד הקמפינגים הסמוכים במקום זה).
לגבי המסלול - קראנו בכמה מקומות שהוא נחשב קשה ומפחיד, אבל באופן אישי לא נתקלנו בזה - מצד שני, עשינו רק את חצי הדרך מ-Gjendesheim ל-Memurubu. בחלק זה היה מקום אחד שבו צריך להיעזר בשרשרת ברזל, ועוד 2-3 חלקים קצרים של טיפוס תלול על אבנים. שוב נציין שלפי הניסיון שלנו גם מסלולים שקראנו שהם תלולים ומפחידים היו הרבה פחות מפחידים ממה שקראנו באינטרנט, אז אם אתם מתלבטים תמיד כדאי לנסות ומקסימום לחזור בחזרה מהחלק שנראה לכם מפחיד, בדרך כלל זה אפשרי וגם רוב המסלולים בנורבגיה לא מעגליים.
שם המסלול: Besseggen.
נקודת התחלה (GoogleMapsי): Besseggen1. יש חניה בתשלום ליד Gjendesheim cabin.
מסומן באפליקציית UT.
כ-14 ק"מ לכיוון (אחד הכיוונים במעבורת).
בגטנבורג יש את פארק השעשועים הכי גדול בסקנדינביה - ליסברג. לא מצאנו הרבה מידע על הפארק בעברית אבל הוא מאוד מאוד מומלץ (כאחד שיצא לו להיות גם בפארקים גדולים בצרפת, אורלנדו, לוס אנג'לס, גרמניה). יש בו 2 רכבות הרים ממש ממש טובות (יש גם עוד רכבות אבל הן יותר מתונות) ועוד הרבה מתקנים חביבים. הפארק פתוח עד 23:00 בלילה שזה ממש נחמד ונותן זמן לעלות על כל המתקנים אפילו כמה פעמים.
https://queue-times.com/parks/... - בקישור הזה תוכלו לראות מתי הפארק פנוי יחסית. אנחנו היינו ביום שישי והיו תורים של 5 דקות בממוצע. יש לציין שמתקופה מסוימת הוא פתוח רק בסופ"שים ולכן כדאי לבדוק אם הוא פתוח כשאתם מגיעים.
בגטנבורג יש פארק עירוני פתוח-Slottsskogen שמשולב בו גן חיות ללא תשלום. בפארק תוכלו לראות מוסים, איילי צפון, פינגווינים, במבים, סוסים, תישים, ברווזים, ברבורים וכל מני מכרסמים.
היה לנו זמן ולכן נסענו גם לסטוקהולם. בדיעבד עדיף לנסוע לשם בתחבורה ציבורית כי קשה לנסוע בתוך העיר ומאוד צפוף. בנוסף קשה למצוא חניה במחיר סביר (בחניונים מדובר על מחיר של עד 180 ש"ח ליום). נציין כי בימי ראשון החניה ברחוב היא בחינם בחלק מהאזורים בעיר(במעגלים הטיפה יותר חיצוניים תשאלו במלון והם בטח ידעו להסביר או שתסתכלו בparkme הוספנו קישור לאתר הזה- שם גם תוכלו לראות את תעריפי החניה ברחובות).
ניתן לקנות ב170 sek כרטיס יומי לכל התחבורה הציבורית בשטוקהולם - אפשר לקנות בכל תחנות הרכבת לפי מה שראינו. אנחנו קנינו מעמדה עם נציג, אך יש מצב שאפשר לקנות במכונה. בנוסף, ניתן לקנות את הכרטיס בכל מני סופרמרקטים, אבל זה פחות מומלץ כי המוכרים לא יודעים כל כך איך זה עובד (יש גם כרטיס ל72 שעות כנראה שאין ל48). נציין שאנחנו רכשנו את ה72 שעות כי רצינו ליומיים ובסוף יצא שהבנו שנסתפק ב24 ובתחנה המרכזית בשירות לקוחות החזירו לנו את הכסף על ההפרש כמובן שלא השתמשנו כלל בכרטיס לפני זה ולכן זה התאפשר)
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם