חודש במרוקו - טיול תרמילאים בלי רכב
יצאנו לטיול של חודש במרוקו (אמצע ספטמבר עד אמצע אוקטובר). טיילנו בערים, הרי האטלס, הכפרים ועוד. מצרפים את הרשמים שלנו, בעיקר כי לא מצאנו הרבה סיפורי דרך ללא השכרת רכב.
| תאריך הטיול | September 2022 |
|---|---|
| משך הטיול | חודש |
תוכן עניינים
כללי
חזרנו ממרוקו אחרי טיול של חודש שכלל גם ערים, כפרים, טרקים וחופים מקווים שהפירוט והטיפים כאן יקלו על מטיילים שבוחרים לעשות טיול דומה לשלנו. את הטיול עשינו מאמצע ספטמבר עד אמצע אוקטובר. את כל הנסיעות עשינו באמצעות תחבורה ציבורית, חוץ מכמה פעמים שהשתמשנו במוניות.
*ויזה- עשינו ויזה ל- 30 יום עם כניסה אחת (בדיעבד, ממליצה למי שמטייל ללא הגבלת זמן או לתקופה זמן ארוכה לעשות 2 כניסות. כשהיינו בטנג'יר חשבנו לקחת מעבורת לספרד ולטייל שם יומיים-שלושה ולא יכולנו לעשות בגלל סוג הויזה שלנו).
* אנשים במרוקו- המרוקאים ממש נחמדים! גם כשנתקלנו באנשים שעיקמו מעט את הפנים כשאמרנו שאנחנו מישראל (יכולה לספור על יד אחת) הם עדיין הציעו לעזור לנו.
*שפה- מי שיודע ערבית, צרפתית, ספרדית זה יתרון גדול במיוחד בכפרים. אנחנו בכל זאת הסתדרנו עם הטרנסלייט (כשהייתה קליטה), או עם הידיים.
*סים- אחד מאיתנו היה אורנג' והשני היה עם INWI. את האינווי קנינו כבר בדוכן בשדה תעופה כי רצינו אינטרנט בשביל ההגעה לריאד. את האורנג' קנינו בדוכן בשוק במרקש. בטרק בהרי האטלס הסים של האיננוי עבד, אבל בכפרים שטיילנו בהם (פירוט בהמשך) שום סים לא עבד, ובדיעבד הבנו ש maroc telecom הוא הסים היחיד שעובד שם.
*נסיעות: מרבית הטיול התניידנו ב- shared taxi (בחלק מהמקומות קוראים לזה Big taxi או Grand taxi) סוג של מונית שירות ל- 6 נוסעים שנוסעת ברגע שהיא מתמלאת. קחו בחשבון שזמן מרוקו הוא זמן שונה מהזמן המערבי. אם נוסעים ליעדים מרכזיים המונית תתמלא מהר יחסית, לרוב לא חיכינו יותר מחצי שעה, אבל אם נוסעים לכפרים/יעדים פחות תיירותים/ קטנים יותר אפשר גם לחכות 3-4 שעות ויותר עד שהמונית תתמלא או שבכלל תגיע (סיפור אמיתי בהמשך הפוסט). חשוב לי לציין שאם מחליטים לא לשכור רכב, זה מצד אחד נותן "שחרור" מהמשימתיות בלהגיע למקומות, ונותן אפשרות להכיר אנשים ולהתגלגל למקומות מיוחדים ומעניינים. מצד שני, לפעמים גם יכול להצטבר תסכול סביב חוסר הודאות. אנחנו בחרנו לקחת בכמה מקרים גם מוניות פרטיות. עדיין, בסך הכל יצא לנו זול יותר מאשר לשכור רכב לחודש, אפילו ששילמנו על מוניות פרטיות מדי פעם.
באופן כללי התחנה המרכזית שבה לוקחים את מוניות השירות (BIG TAXI) לרוב נקראית לה גרה רוטייר
* כסף- איך שנחתנו המרנו דולרים בשדה תעופה ואח"כ בכל פעם כשהגענו לעיר הוצאנו בכספומטים דירהאם. השער בשדה גבוה ולכן מומלץ להמיר את המינימום שצריך בשדה ואח"כ בעיר.
*אוכל- למי שיש זמן לשהות, מזמינה לישון בעיקר ב Dar או ב- Gite שזה סוג של home stay, האוכל שם היה לנו הכי טעים ביי פררר מכל המסעדות שאכלנו בהם, כי זה למעשה בישול ביתי וזה האוכל שגם המשפחה אוכלת.
ארוחות הבוקר בכל המקומות שישנו בהם מאד דומות, בעיקר בצק (מלאווח, מאפים, מופלטות). באופן אישי לא היו לנו בעיות בקיבה, והכל עבר בשלום.
*לינה- רוב מקומות הלינה שישנו בהם עלו לנו בסביבות 70-100 ₪ ללילה כולל ארוחת בוקר.
*כביסה- בכל עיר יש מכבסות. אנחנו עשינו כביסה בעיקר בגסטהאוסים שישנו בהם.
מסלול הטיול: (בהמשך יש את שמות המקומות גם באנגלית)
מרקש- טגזוט (עיירת יוגה וגלישה ליד אגאדיר)- מרקש- אימליל- 3 ימים טרק בהרי האטלס- אימליל- בין אל ווידאן (דרך מרקש ואזילאל)-זאיות אחנסל וטגאיה (דרך אזילאל)- איגלואן – טינריר (דרך טבנט והר מגון)- מרזוגה- איפרן- פס- שפשואן- טנג'יר- קזבלנקה
מרקש
נחתנו במרקש וחלקנו מונית לג'מה אל פאנה יחד עם זוג שהכרנו בטיסה (ככה שזה מוזיל עלויות).
מרקש זו עיר מאד אינטנסיבית, השווקים, ההמולה של הכיכר. אם זו פעם ראשונה שלכם בעיר, ממליצה לישון בסמטה מרכזית ליד הכיכר במרחק של מספר דק', כי בערב פחות נעים (בעיני) להסתובב בסמטאות העמוקות יותר שהן חשוכות וכשהגוגל מפס לא תמיד יודע למצוא את הריאדים ולהכווין. בנוסף, רכבים לא יכולים להכנס לתוך הסמטאות וזה אומר שצריך ללכת.
מוזיאון הפמניזם במרקש- Musee de la femme מוזיאון קטן שמציג נשים פורצות במרוקו ובקומה השנייה תערוכה של אמניות/יוצרות מרוקאיות, אנחנו היינו בתערוכה מהממת של שתי צלמות. כניסה עולה 30 דירהאם. ממליצה ומטרה חשובה.
טרזוט (taghazout)
החלטנו להדרים לטרזוט כי החלו גשמים והעדפנו לדחות את הטרק בהרי האטלס לאחרי הגשמים. הנסיעה לטרזוט הייתה דרך אגאדיר, לקחנו CTM ממרקש לאגאדיר (אחלה אוטובוס, נסיעה ממש נוחה לוקחת 3 שעות) אפשר להזמין דרך האתר (אנחנו לא הצלחנו, וקנינו כרטיס באותו היום בקופות. שימו לב, צריך לשלם בנפרד גם על הכבודה שבתוך תא המטען של האוטובוס) ומשם אפשר לקחת shared taxi או local bus (חוויה מפוקפקת, אבל כזו שנזכור). לקחנו את האוטובוס המקומי, נסיעה של כ- 40 דק', נסיעה באוטובוס זה עלתה 7 דירהם לאדם. האוטובוס מגיע למרכז הכפר.
טרזוט היא עיירת חוף לגלישה וליוגה מלאה בגולשים וגולשות אירופאים. יש שם שיעורי גלישה למתחילים, מתקדמים וכל מה שתרצו. אנחנו בעיקר תרגלנו שם יוגה (המורים הם אירופאים). רוב המסעדות ובתי הקפה מערביים (ברמת המכונת קפה, חלב שיבולת ועוגיות טבעוניות). באחד מהימים שלנו בטרזוט עשינו מסלול יום דרך עצי חורש לכפר AIt Bihi הליכה של שעה וחצי (עלייה מתונה של 200 מטר). כשהגענו לכפר עשינו עצירה בגג מהמם של אחד מריאדים ששם שתינו תה ואכלנו עוגה. את החזור עשינו עם טרמפ שתפסנו על הכביש בחזרה לטרזוט.
אימליל והרי האטלס
חזרנו למרקש ומשם נסענו לאימליל באמצעות shared taxi 50 דירהם לאדם. איך שהגענו לתחנה שנמצאת ב- grand taxi el fena )התחנה בקרבת הג'מה) ישר יצאנו כי במונית היו כבר 4 נוסעים. הגענו תוך שעה ורבע לאימליל. באימליל ישנו בגסטהאוס בשם Atlas Imoula בבעלותם של סעיד וחוסיין. המקום מהמם, חצר עם תפוחים, מרפסת וגג מטריפים, חדרים נקיים המחיר ללילה כולל ארוחת בוקר. אנחנו ממליצים גם לאכול שם את ארוחת הערב שסעיד מבשל. ממש טעים, ביתי ומשביע! בעלי הגסט האוס ממש נחמדים ברמה שהם הציעו לאסוף אותנו מתחת המונית באימליל, בנוסף הם עוזרים בכל שאלה (בעיקר התייעצנו איתם על הטרק ועל כך שיצאנו אליו ללא מדריך). השארנו אצלם חלק מהציוד שלנו ויצאנו למסלול של 3 ימים (ובזמן הזה הם גם עשו לנו כביסה). באימליל גם הצטיידנו לקראת הטרק בקצת אוכל.
3 ימים טרק בהרי האטלס (לפסגת הטוקבל)-
רוב המטיילים שיוצאים לטרק בהרי האטלס עושים מסלול של יומיים (יום לרפיוג'י, ויום שני טיפוס לפסגת הטוקבל וחזרה) מי שבוחר במסלול הזה חייב לקחת מדריך. אנחנו עשינו מסלול עוקף ולכן לא היינו חייבים במדריך.
יום 1- התחלנו את המסלול מאימליל (1900 מטר) עלינו ל 2500 טיזי מזיק (טיזי זה פאס- מעבר הרים) וסיימנו ב- Azib Tamsoult (2,250 מטר) ממליצה להזמין מקום מראש (לפחות יומיים לפני). אחד המקומות היותר יפים שישנו בהם, מדובר במבנה שמוקף בהרים וטרסות ירקות יפיפיות, נוף מטריף ומהמם!!!! הלינה היא בדורמס בחדר עם 4 מיטות קומותיים. הלינה כוללת ארוחת בוקר. אפשר גם לאכול שם ארוחת ערב.
סה"כ היום הראשון לנו 4.5- 5 שעות הליכה.
יום 2- ביום הזה הלכנו לרפיוג'י שלמרגלות פסגת הטוקבל! (גם כאן, מומלץ להזמין מקום מראש!) יש שם 2 רפיוג'י, אנחנו ישנו בצפוני יותר. מדובר ביום ארוך מאד. מתחילים ב- 2,250 מטר, מטפסים ל- 3,500 מטר, יורדים קצת וישנים ב- 3,200 מטר. המסלול מהמם, עוברים דרך מפלים וטיפוס לפס דרך זיגזג תלול ביותר של 400 מטר- קשוח מאד.. ישנו בחדר דורמס עם 16 מיטות קומותיים.
סה"כ היום השני לקח לנו 10 שעות
יום 3- מרבית האנשים קמים לפנות בוקר כדי להגיע לפסגת הטוקבל (4,160 מטר) כבר בזריחה. אני התלבטתי רבות אם לטפס לפסגה או להמתין לבן זוג שלי שיטפס וכשיחזור נרד את הדרך חזרה לאימליל. 99% מהאנשים ברפגיו'י עם מדריך ולכן מאד פשוט להצטרף לקבוצה עם מדריך ולטפס איתם. בסופו של דבר החלטתי לטפס לפסגה אבל בשעה מאוחרת יותר לצאת ב- 6:00 ולא ב- 4:00 או לפני כמו יתר המטיילים. שכרנו רק לטיפוס על הטוקבל "מדריך" שהוא בעצם עובד כללי ברפיוג'י (עומאר שמו) שיטפס איתנו ובעיקר יראה לנו את הדרך בהתחלה כי עדיין יצאנו בחושך והמסלול לא ברור בחושך, בתחילתו צריך לטפס על בולדרים ולחצות כמה אפיקי נחל. עלייה לפסגה לקחה לנו כ- 3 שעות. עלייה קשוחה מאד! כשהגענו לפסגה זה היה מהמם ומדהים, כל הרי האטלס פרוסים בפנייך... אחרי זה ירדנו חזרה לרפיוג'י, אכלנו צהריים ומשם חזרנו חזרה ללילה נוסף באימליל.
סה"כ היום השלישי לקח לנו- 12.5 שעות
טרק כללי-
*קניות לטרק עשינו מראש בסופר באימליל (טונה, עוגיות, לחם, אבוקדו)
*מים אפשר לקנות בכל רפיוגי', כנ"ל גם ארוחת בוקר וערב.
* הזוי אבל יש מקלחות חמות ברפיוג'י
* לא הבאנו שק שינה, ישנו עם ליינר ועם שמיכות של הרפיוג'י, יש שם גם כריות.
*יש אפשרות לעשות את הטרק עם חמור ממליצה שלא (החמורים סוחבים ציוד רב והיחס אליהם אכזרי – ממליצה גם על Donkey museum בטנג'יר שהוקם בדיוק כדי לעלות את המודעות לכך)
*השבילים בטרק דיי ברורים, הורדנו מראשMaps Me שממש עזר וסייע במקרים המעטים שהיתה לנו התלבטות לגבי הדרך.
בין אל ווידאן Bin El Ouidane
אחרי הטרק החלטנו שבא לנו להתפנק ולנוח החלטנו לנסוע לבין אל ווידאן (אגם יפיפיה) הגענו לתחנת מונית באילמליל והחלטנו להתפנק במונית פרטית למרקש (בעלות של 180 דירהם לזוג). ממרקש לקחנו shared taxi לאזילאל (נסיעה של שעתיים וחצי) 90 דירהאם לאדם, מאזילאל לבין אל ווידאן לקחנו מונית פרטית (נסיעה של כ-חצי שעה).
זאיות אחנסל (Zaouiat Ahansal)
אחרי כמה ימי מנוחה בבין אל ווידאן החלטנו לנסוע לכפר הברברי זאיות אחנסל שקיבלנו עליו המלצה. וואו! איזה מקום מהמם! כפר מקומי ונידח עם נחל וטרסות, מבין אל ווידאן לקחנו טרמפ (עצר לנו תוך 5 דק') לאזילאל. משם לקחנו אוטובוס לזאיות אחנסל שעלה 60 דירהאם לאדם. האוטובוס הוא כמו מיניבוס שהכבודה קשורה למעלה ובדומה להודו, גם למעלה על הגג יושבים נוסעים מרוקאים. הנסיעה הייתה ארוכה (סביב השלוש שעות) אבל היא מהממת! עשינו 2 לילות בזאיות אצל מוחמד (Gîte oued ahansal chez amagar Mohamed)זה מעין home stay, החדרים ממש פשוטים. מוחמד והמשפחה שלו ממש נחמדה, אשתו מבשלת מדהיםםםםםם וכ"כ טעים! ביום השני שלנו בזאיות החלטנו לעשות טיול יום לכפר טאגיה ((Taghia ששם צולם חלק מהסרט Free Solo ולכן יש שם הרבה מטפסי הרים. מדובר בכפר מבודד שאין אליו גישה בכלי רכב, הדרך היחידה להגיע אליו היא בהליכה של שעתיים מזאיות.
וואוא!! אחת הדרכים היפות שיש, מלא טרסות חלקאיות, הרים מעלפים וכפר שקט וכ"כ יפה. נשארנו בכפר כמה שעות באיזה גיטה עם נוף יפה, פגשנו שם מטפסי הרים מותשים ושתינו שם תה. אחד המקומות היותר מיוחדים ויפים. יש אפשרות גם מהכפר להמשיך לאטרקציה מקומית, "berber passage" מעבר מסוכן על צלע הר שבנוי מעצים וחומרים טבעיים.
Ait Bouguemez- Happy Vally (כפרים ברברים)
אחרי זאיות וטאגיה התחלנו לחקור את האיזור של אית בוגמז הידוע כ- Happy Vally. מדובר בעמק ארוך שמשתרע על פני עשרות קילומטרים בגובה של 2000 מטר עם נחל ושדות/טרסות חלקאיות שמסביב נוף הררי מדברי. באיזור הזה יש עוד טרקים של ההר השלישי הגבוה בהרי האטלס, הר המגון M'Goun. ההגעה לעמק היא מעט מסובכת בלי רכב פרטי. החלטנו לשלם למישהו מהכפר כסף על נסיעה לכפר איגלואן (Iglaoune) ברכב הפרטי שלו. בכפר ישנו אצל Maison dhotes dar ait bouguemez הDar בנוי כולו מבוץ וחומרים טבעיים. המקלחת והחדר ממש מפנקים, האוכל אחד הטעימים שאכלנו (גם פה אשתו מבשלת) וזה בסגנון farm to table מרבית הדברים שאכלנו הם מהחקלאות של הכפר. הבעלים (סעיד) לא יודעים בכלל אנגלית, זה איזור לא כ"כ מתוייר בתייירים מערבים אלא יותר מרוקאים. טיילנו בכפר שעיקרו מלא בטרסות, מטעים ושדות חקלאים ומלא מלא מלא תפוחים טעימים! היה לנו שם זמן התנתקות, רוגע, שלווה ומנוחה מה שגם לא עבד לנו הסים (לאף אחד מאיתנו) לא הייתה קליטה ולכן גם לא היה אינטרנט, שם הבנו שכל מי שגר שם או תיירים מרוקאים שמגיעים לשם הם עם סים של maroc telecom ולהם, הסים כן עובד.
ידענו שאחרי העמק אנחנו רוצים להגיע למדבר סהרה (מרזוגה). חיפשנו את הדרך הנוחה יותר להגיע לשם באופן עצמאי, והבנו שיש כפר בשם Tabant שהוא כפר מרכזי שממנו יוצאות מוניות/ אוטובוסים לאזילאל וגם לערים אחרות במרוקו. מאיגלואן לטבנט לקחנו טרמפ. ובטבנט חיכינו סביב ה- 3 שעות ש shared taxi תגיע. היינו בתחנה כבר 10 אנשים. זו היתה נסיעה ממש קשוחה וארוכה ומפותלת. התחנה הסופית של המונית הייתה ב- Kallat Mgouna הנסיעה ארכה כ- 5 שעות, בדרך עקלקלה בין רכסי ההרים של הר המגון, המונית עצרה גם כמה פעמים כי חלק מהנוסעים היו צריכים להקיא מהנסיעה. הנסיעה היא אחת היפות שיש אבל היא ממש קשוחה, ללא כביש סלול לגמרי, ולא מתאימה לרכב פרייבט, בדרך עברנו בכל מיני כפרים שהיו נראים כ"כ יפים ומהממים, שבדיעבד אולי הייתי מחלקת את הנסיעה הזו ליומים ועושה לילה נוסף באיזה כפר באמצע שום מקום J.
כשהגענו לkalaat mgouna החלטנו לקחת מונית פרטית (נסיעה של שעה) לטינריר.
טינריר
בגלל שטירקנו בהרי האטלס ועשינו טיול בין כפרים בימים שלפני, החלטנו לוותר על קניון הטודרה והמאנקי פינגרס כי הרגשנו שראינו נופים וחווינו מספיק טבע ונופים מרשימים בימים שלפני. החלטנו לנסוע למרזוגה. הדרך למרגוזה מטינריר (בלי רכב) היא :
א. עם גראנד טקסי לארצדיה ( 60 דירהם לאדם) ומשם עוד גראנד טקסי למרזוגה.
ב. אוטובוס לארצדיה ומשם גראנד טקסי למרזוגה.
ג. מונית פרטית למרזוגה (נסיעה של 3 שעות)
אנחנו בחרנו באופציה ג' אחרי שהבנו את האפשרויות מאוחר מידי והיה כבר צהריים וסגרנו לנו לילה בקמפ ורצינו לנצל את שעות השקיעה במדבר ולא בנסיעות.
הגענו למרזוגה, סגרנו לנו קמפ ב"ברבר וקאמל טרק" ממרזוגה ג'יפ של הקמפ שסגרנו אסף אותנו לקמפ במדבר. עשינו שם לילה, היה ממש מעולה, החברה שהיו איתנו היו בעיקר אירופאים וקנדים. הקמפ היה עמוק בדיונות ולצידו היו דיונות גבוהות ומהמממממממממות. הגענו לקמפ סביב השעה 16:00 ופשוט שוטטנו בדיונות עד הארוחת ערב. עשינו לילה אחד בקמפ, אבל התלבטנו על לילה נוסף... מקום ממש יפה ומיוחד. אחרי המדבר, רצינו להגיע לפאס. החלטנו לפצל את הנסיעה ליומיים. תחילה נסענו לארצ'דיה בטרמפ עם אנשים שהיו איתנו בקמפ והיו עם רכב (נסיעה של שעתיים). משם, לקחנו shared taxi ל- אזרו (Azrou) 140 דירהם לאדם ומשם לקחנו עוד shared Taxi לאיפרן (Ifrane) נסיעה של 15 דק' ובעלות של 9 דירהם לאדם. 2 המוניות האלו התמלאו ממש מהר..
איפרן (Ifrane)
וואו המקום הכי אירופאי שהייתי בו במרוקו. פארקים, מדרחובים, בתי קפה מערביים העיר עצמה מאוד נקייה. באיפרן ישנו באירביאנבי בחדר אצל משפחה שאירחה אותנו. הייתה חוויה ממש מיוחדת וגם שם, אכלנו ארוחת בוקר מקומית וארוחת ערב שהאמא בישלה. העיר יחסית מערבית, קודם כל כי מי שבנה אותה היו צרפתים שבנו אותה כעיירת נופש אז כל הבנייה שם מאד אירופאית. דבר שני, יש שם אוניברסיטה שהלימודים בה באנגלית והיא נחשבת לאוניברסיטה מאד יוקרתית ונחשבת. כשנסענו לפס יום אחרי, חלקנו איתנו את המונית סטודנטיות מרוקאיות מאד מערביות שלומדות שם וסיפרו לנו יותר על החוויה הסטודנטיאלית שלהן.
פאס
לקחנו shared taxi מאיפרן לפס 30 דירהם לאדם (נסיעה של שעה). בפס ישנו בDar Sunrise שמאד מומלץ גם במיקום וגם בחדרים. גם שם אכלנו ארוחת ערב שבעלים של המקום בישל וזו הייתה ארוחה לאורחי הדאר שהזמינו אותה, יצא שאכלנו ארוחת ערב עם עוד זוג גרמנים מאד נחמדים. מסעדה מערבית מומלצת מאד למי שנמאס לו כבר מטג'ין בפאס היא Café clock , זו רשת שיש אותה גם במרקש וגם בשאפשואן (אכלנו גם שם). ממליצים גם על הדוכן ספינג' שיש בשוק, ספינג' עולה דירהם אחד ונותן תחושה של חנוכה.
חייבת לציין שהלכנו גם לראות את העורות ובעיניי זה סתם גימיק. עולים לאחת החנויות שיש שם באיזור, הם מביאים לך צרור נענע ואז את עולה לגג החנות וצופה בתהליך עיבוד העורות. בעיניי אפשר לוותר על זה.
שאפשאוון
לשאפשואן הגענו עם אוטובוס של CTM מפס (100 דירהאם לאדם) העיר הכחולה. עיר מאד תיירותית ובצדק. עיר מהממת, ממש יפה ופוטוגנית. בעיקר ממליצה לשוטט בסמטאות, למצוא פינות חמד, לעלות למסגד בשקיעה ולצפות בעיר. עשינו בשאפשוואן 2 לילות כי ביום השני הלכנו לטייל באיזור akshor יש שם מפלים, מעיינות ואנחנו עשינו את המסלול ל The Bridge of god, מסלול יפיפה, חמוד ולא קשה (שעה וחצי טיפוס לגשר המקסים ובחזור זה שעה) נסענו גם באמצעות shared taxi שעלה לנו 25 דירהם לאדם והתמלאה ממש מהר גם בהלוך וגם בחזור.
טנג'יר
לטנג'יר הגענו משאפשואן בshared taxi 70 דירהם לאדם. אחת הערים שיותר נהנו בה ואהבנו במרוקו! בטנגי'ר היינו 4 ימים. החלטנו שאנחנו מתפנקים בלינה וישנו בdar chams tanja מקום יוקרתי, מפנק- ממש ממליצה! לילה אחד שם עלה לנו כמו 7 לילות בריאד ממוצע, אבל כבר הרגשנו את הסוף של הטיול ורצינו להתפנק. גם ארוחת הבוקר ממש שווה. העיר ממש יפה, אחלה של אווירה. ישבנו לא מעט בקפה פריז, בסינימה ריף (cinema rif), הלכנו לראות סרט (באנגלית אבל הכתוביות בצרפתית), שתינו קפה טוב ב- Omeza coffee gallery, הלכנו לגלריות אומנות, חנויות ספרים, יצאנו שם לפאב (היה שם מקום שמותר אלכוהול), הסתובבנו על החוף וטיילנו בסמטאות. ממש ממליצה על מוזיאון החמור(donkey museum of tangier)- מוזיאון קטן שמתאר את ניצול החמורים, מי שטייל בעיקר בכפרים ועשה טרקים יבין גם על מה מדובר. יש שם תערוכה בועטת וממש מומלצת.
באופן כללי טנג'יר הרגישה לנו עיר יותר יקרה מיתר המקומות במרוקו, אולי בגלל הקרבה לספרד, אולי כי היא הייתה ממש מלאת תיירים. לא ברור.
קרץ לנו לעשות גיחה קצרה לספרד ולחזור, המעבורות מאד מסודרות. אבל בגלל שהויזה שלנו כללה רק כניסה אחת למרוקו זה הקשה על העניין והחלטנו לוותר.
קזבלנקה
לקזבלנקה הגענו ברכבת מהירה Al Boraq (שעתיים נסיעה). אחלה של תחנת רכבת (יש סטארבקס ומלא בתי קפה/חנויות מערביות. ברכבת נסענו מחלקה 2, לא שידרנו למחלקה ראשונה והמחלקה שנסענו בה הייתה ממש אחלה (בדומה לרכבת ישראל רק רמה אחת קצת מעל) כי זה עם מקומות מסומנים ואין אנשים שעומדים העלות הייתה 225 דירהם לאדם. יש מיזוג והכל מעולה. גם קזבלנקה הרגישה לנו יקרה יותר מאשר מרקש ופס. כמובן שממליצים לבקר במסגד חסן השני, בחמאם זיאני (hammam ziani) חוויה מיוחדת ומומלצת מאד! בנוסף, בזמן השהייה שלנו בקאזה היה אירוע של העירייה והיה פסטיבל מחול מודרני, המופע שאנחנו היינו בו היה ב- villa of arts, היה מהמם ומיוחד! נראה שיש בעיר הרבה פסטיבלי אומנות- ממליצה לברר מראש.
מקזבלנקה טסנו לישראל דרך קונקשיין בורונה (איטליה).
לשאלות נוספות מוזמנים לפנות! meital.levit@gmail.com
איזה כיף לכם שאתם טסים למרוקו! תהנו!
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם