סאן לואיס פוטוסי

מערת הסנוניות

היעד הראשון במסלול שלנו היה מערת הסנוניות- תופעת טבע מדהימה של מליוני סנוניות
יוצאות ביחד מהמערה שלהם!
תופעה זו מתרחשת בזריחה לכן היינו צריכים לקום מוקדם לפנות בוקר...
מערת הסנוניות ממוקמת במרחק שעה וחצי נסיעה מהבית שלנו. כשמגיעים למקום צריך לרדת 600 מדרגות כדי להגיע למערה.(ואחר כך גם לעלות אותם!)
יצאנו ב5 לפנות בוקר מהבית. הבית שלנו נמצא בתוך שכונה סגורה. שהבריכה, הגינה, והחדר כושר, שנימצאים בה שייכים לכל מי שגר בשכונה.

בלילה השער של השכונה סגור לכן היינו צריכים להעיר את השומר כדי שיפתח לנו את השער...
היה חושך מוחלט! פתאום ראיתי ניצנוץ בקצה הכביש לאחר רגע קפצה חולדה גדולה לכביש. כמעט דרסנו אותה. לאחר שעה וחצי נסיעה היגענו למקום חשוך ומפחיד...
איש מקסיקני בדיוק יצא מאיזה בית. ובעזרת תנועות ידיים ומילים בסיסיות שאנחנו יודעים בספרדית
הוא הסביר לנו שהמקום סגור בגלל הקורונה...
זה אומר שסתם קמנו מוקדם ונסענו שעה וחצי!

לפחות לא עלינו וירדנו הרבה מדרגות אז גם לא  כאבו לנו הרגליים...  
כבר חשבנו שכל היום נהרס. נסענו דרך ארוכה בלי לאכול כלום והיו לנו בחילות וכל זה בשביל להגיע למקום ולגלות שהוא סגור. אבל החלטנו שלא נעצור את היום כי משהו השתבש.

אומגות

משם המשכנו לאומגות. הדרך ממערת הסנוניות לאומגות אמורה לקחת שעה. אבל טעינו בדרך והיגענו לכמה כפרים נידחים. (עדיין חושך! הזריחה פה היא ב7 וחצי בבוקר!) לאחר שמצאנו את הדרך הנכונה. הגענו לכיכר יפה של אחד הכפרים ועצרנו לנשום אוויר ולהסתובב בכיכר. בהמשך הנסיעה טווסים חסמו לנו את הכביש...
עצרנו והאכלנו אותם. אחרי כל העיכובים בדרך היגענו לאומגות בשעה: 8 וחצי בבוקר.
האומגות נמצאות במיתחם שיש בו כמה אטרקציות וכולן נפתחות ב9. הסתובבנו במתחם ואכלנו מהאוכל שהבאנו איתנו. מיד כשהאומגות נפתחו נכנסנו אליהם. 2 מדריכים הסיעו אותנו בטרקטורון
לאומגות...
בין האומגות הייתה אומגה שרוכבים בה באופניים בשמיים. אותה הכי אהבתי.
כשסיימנו את האומגות בדקנו איזה עוד אטרקציות יש במתחם וניכנסנו למפל יפה. במתחם היו גם גנים יפים אבל צריך להזמין כרטיסים מראש. אז לא נכנסנו.

cascadas de tamul

משם המשכנו ל: cascadas de tamul
הגענו למקום אכלנו ארוחת צהריים ושאלנו כמה עולה לקחת קאנו פרטי בלי עוד אנשים ענו לנו 160 פזו. 160 פזו זה זול בשביל קאנו פרטי הסכמנו ושאר האנשים שהיו שם שטו משם. עכשיו הגיע הזמן שלנו לשוט. ביקשו ממנו את הכסף. הושטנו להם את ה160 פזו שהם ביקשו והם סימנו לנו שזה לא מספיק כסף... הם התכוונו ל1600 אבל הם לא יודעים אנגלית טוב ואמרו לנו בטעות 160 שאר האנשים כבר שטו אז היינו צריכים לשלם הרבה...
שטנו בקאנו דרך ארוכה במים שקטים. פתאום נהיו זרמים חזקים מאד. היינו צריכים לרדת מהקאנו וללכת ברגל על גדות הנהר עד שהמים ישובו להיות שקטים. כשהמים שקטו המשכנו לשוט עד שהגענו למפלים. המפלים עוצמתיים ומרשימים! צילמנו הסרטנו והצטלמנו. עכשיו חיכה לנו הקטע הכי כיף!
בדרך חזור המים סוחפים אותנו לכיוון הנכון לכן לא היינו צריכים לחתור. כשהגענו למקום עם הזרמים החזקים קפצנו למים ונתנו לזרמים לסחוף אותנו. כל הדרך היה חם והמים היו קרירים ומרעננים.
נשאר לנו עוד שיט קצר במים שקטים.
המדריכים עצרו את הקאנו באמצע הנהר לכמה דקות. היה שקט מוחלט! לא שמענו כלום חוץ מהנשימות שלנו!
השיט ערך כ3 שעות...
משם חזרנו הביתה. הדרך הביתה ממש יפה ובאמצע ראינו נהר יפה אבא ירד לצלם. אני נשארתי באוטו בנתיים ילדה מקסיקנית באה עם צמידים וניסתה למכור לי.

טיפים

• תבדקו מראש אם המערה פתוחה או לא
• תורידו את המפות של גוגל מפס כדי לא להאבד בכפרים שאין בהם קליטה

קישורים חיצוניים

• Cascada de Tamul