שבועיים במלאווי

רקע ותמצית הטיול

מלאווי הייתה המדינה הרביעית שלנו בטיול באפריקה. באנו אליה יחסית שבעים מאטרקציות כמו ספארי וחופים, ולכן תכננו להתמקד בטיולים.
עברנו באחת הנסיעות תאונת דרכים, ממנה יצאנו בזול וזה כבר סיפור אחר. לכן גם לא עשינו את כל האטרקציות עליהן חשבנו מראש. כאן אסכם את השבועיים שבילינו במדינה.
מלאווי היא מדינה מיוחדת, ושמחתי שהגענו אליה למרות שזה היה לזמן יחסית קצר. ההשפעה הקולוניאלית ניכרת בשפה האנגלית, במוזיקה המשולבת עם יותר שירים מערביים, במכוניות מחברות שהן לא רק טויוטה ובסצנת האוכל בלילונגווה. אבל האנשים באמת חמי לב כמו שהמוטו של המדינה מציע, ועדיין שוררת הפשטות והאדיבות, שאולי נובעות מהיותה מדינה ענייה מאוד. היא מעין מדינת מעבר בין מדינות מזרח אפריקה למדינות הדרום, גם גיאוגרפית אבל גם באופי.

תמצית הטיול:
מעבר גבול טנזניה-מלאווי
ליווינגסטוניה ומאשרום פארם Livingstonia & The Mushroom Farm
נקאטה ביי Nkhata Bay
לילונגווה (ותאונת דרכים בדרך) Lilongwe
הר המולנאג'י Mount Mulanje
מעבר גבול לזמביה

מידע כללי ורלוונטי

ויזה - באופן קצת תמוה, ישראלים לא צריכים לשלם על ויזה בכניסה למלאווי. פשוט מגיעים לגבול או לשדה עם דרכון (ותעודת חיסון קדחת צהובה במידה שרלוונטי) ועוברים.
חשוב לדעת שהויזה שמקבלים בגבול היא לחודש אחד בלבד. אם רוצים לשהות תקופה ארוכה יותר, יש ללכת למשרדי ההגירה בלילונגווה (מיקום דקור במפס.מי של מזונגו), לשלם קצת ולהאריך את הויזה.

כסף - המטבע במלאווי הוא קוואצ'ה מלאווית Malawian Kwacha. על פניו, קצת יותר מ-1,000 קוואצ'ה שווים לדולר אחד. בפועל, כמדינה ענייה חסרים דולרים במלאווי ולכן ערכם בשוק, גם בשוק בשחור וגם בסוכנויות המרת כספים מוסדרות, גבוה יותר ונמצא באזור 1,500-1,700 קוואצ'ה לדולר, נכון ליולי 2023.
כדאי להגיע למדינה מראש עם הרבה דולרים ולהמיר מה שצריך ולא למשוך מכספומט, ככה לכסף יש יותר ערך.
מה שכן, גם המקומיים יודעים שדולרים שווים יותר במלאווי ולכן חלקם יעשו לכם המרה שלא תעבוד לטובתכם כשתרצו לשנות מחיר בדולרים למחיר בקוואצ'ה.

שפה:
השפות הרשמיות במלאווי הן אנגלית וצ'צ'ווה Chechewa. רוב האוכלוסייה יודעת אנגלית סבירה ומעלה (הרגשנו שיפור משמעותי מטנזניה, אבל לא ברמה של אוגנדה או קניה), ובפועל בכל מחוז במדינה מדברים שפה מקומית אחרת, למשל צ'יטומבוקה בצפון וצ'צ'ווה במרכז.
אך בניגוד לאוגנדה, בכל האזורים גם הצ'צ'ווה היא שפה נפוצה, ואין 40 שפות שונות אלא כמה ספורות בלבד.

תחבורה:
הרגשנו שמלאווי היא מעין מדינת מעבר בין מזרח אפריקה לדרום היבשת. נפוצים כאן מוניות אופנוע ומיניבוסים שמתפקדים כמו מוניות שירות (רק שכאן קוראים להם בשמם ולא בכינויים כמו "בודה-בודה" או "מטאטו"). אמצעי נפוץ נוסף ויותר ייחודי למדינה הוא מוניות משותפות. מדובר ברכבים פרטיים פרייבטים של כשבעה מקומות, אליהם דוחסים אנשים באותה שיטה של המיניבוסים והן מורידות ומעלות אנשים בדרך.
המוניות המשותפות הן דרך נוחה להפליא להתנייד ולרוב לא יקרות משמעותית מתחבורה ציבורית אחרת.
בנוסף, במלאווי מאוד נפוצים האופניים! לא ברור אם זה בגלל המחסור בדלק, אבל בכל עיר ועיירה וגם על הכבישים רוכבים מקומיים רבים על אופניים, ויש אף מוניות-אופניים בדומה למוניות האופנוע.

אציין שהרבה כבישים במלאווי הם בתחזוקה מאוד נמוכה, ולמרות שראינו הרבה בורות מתוקנים, יש עוד הרבה יותר בכבישים המשובשים. לשים לב, במיוחד במוניות המשותפות ובאופנועים, שהנהגים נוהגים כמו שצריך ולא לפחד להעיר להם. אשתף על התאונה שעברנו בהמשך.

אוכל:
האוכל המקומי מאוד דומה לשאר האוכל המזרח אפריקאי. לאוגלי (עיסה מקמח תירס) קוראים פה נסימה Nsima והיא קצת יותר רכה, לפעמים מכניסים לתוכה גם קמח קסבה; ויש יותר דגים בתפריטים בזכות האגם.
פחות מצאנו צ'פאטי, אך סופגניות המנדאזי היו בשפע.

סים:
תאגיד Airtel בעל נוכחות טובה גם במלאווי, כשהמתחרה המקומית שלו היא חברת TNM. לשניהם קליטה טובה וכיסוי טוב ברוב המדינה. המקום היחיד בו נתקלנו בהבדל היה במאשרום פארם, שם לאיירטל כמעט ולא הייתה קליטה בעוד של-TNM היה קצת.

מזכרות:
מה שמצאתי הכי מיוחד ומייחד במלאווי הן עבודות העץ השונות. רהיטים, יצירות גילוף ממזכרות קטנות לגדולות, ובכל אזור של מלאווי. הכל היה מעבודות העץ היפות שראיתי ביבשת שגרמו לי להתחרט שקניתי כבר דברים דומים ופחות יפים ומיוחדים במדינות אחרות. מקומות רבים גם מציעים סדנאות גילוף בעץ.

בילהרציה: אין לי מספיק ידע בנושא. האגם כולו ידוע כנגוע בבילהרציה ומאוד מומלץ לקחת כדורים מיוחדים לאחר החשיפה, בהתאם להמלצות רופא.

מעבר הגבול טנזניה-מלאווי

אנחנו התחלנו את המעבר מדאר א סלאם. לפני שחוצים את הגבול למלאווי צריך להגיע לעיר שנמצאת במרחק של כשעתיים מהגבול, מבאיה Mbeya. אפשר להגיע אליה מדאר א סלאם באוטובוס או ברכבת.

הרכבת היא של חברת Tazara ולוקחת יותר מ20 שעות ולכן כדאי לקנות כרטיסים לקרון עם מיטה). אפשר להזמין כרטיסים רק בטלפון +255715469239 או במשרד שלהם, יוצאת פעמיים בשבוע בימי שלישי ושישי.
אנחנו לא הצלחנו להזמין כרטיס למרות שניסינו שבוע מראש (לא נשארו מקומות עם מיטות), לכן מומלץ להזמין כמה שיותר מוקדם.
האוטובוס מדאר למבאיה קצר יותר ואורך כ-15 שעות (לנו היו שתי הפסקות קצרות). חשוב לוודא שהאוטובוס נורמלי במתכונת של זוגות מושבים, luxury bus. יש כל מיני חברות כמו deluxe ו premier. בקבלה של ההוסטל Slow Leopard קישרו אותנו למקומי שליווה אותנו לתחנה בבוקר ועזר לנו לקנות כרטיס. אנחנו הזמנו ברגע האחרון אבל עדיף להזמין מראש.
בכל מקרה כדאי להגיע יותר מחצי שעה לפני זמן היציאה לתחנה המרכזית של האוטובוסים שמחוץ לדאר (נסיעה של קצת פחות משעה ממרכז העיר) בגלל שהיא עמוסה בטירוף ולקח המון זמן עד שנכנסנו לתחנה, מצאנו את האוטובוס והצלחנו לעלות עליו.
מחיר כרטיס צריך להיות 45,000 שילינג טנזני. לנו היו בעיות כי לא נשארו מקומות באוטובוס שרצינו ועקצו אותנו במחיר שערורייתי.

למבאיה הגענו ב-21:00 לתחנת האוטובוסים שנמצאת ליד מלון New Millenium Inn בו גם העברנו את הלילה. ישר כשירדנו מהאוטובוס קנינו כרטיסים לנסיעה לגבול למחרת.
הנסיעה מפוצלת לשני חלקים. הראשון היה אוטובוס לתחנה בפאתי העיר - Nane Nane, ומשם לקחנו מיניבוס/דלה דלה לעיירת הגבול שנקראת Kasumulu. קנינו כרטיס משולב שעלה 25,000 שילינג.

מהתחנה בעיירה Kasumulu יש כעשרים דקות הליכה עד לגבול עצמו. אנחנו החלפנו בעיירה את כל השילינג הטנזני שלנו לקוואצ'ה מלאווית, ויש מלא חלפנים שמציעים להמיר גם דולרים. במקום ללכת לקחנו בודה בודה שהסיעו אותנו לביקורת הגבולות הטנזנית, ואחרי שחתמו לנו הסיעו אותנו גם לביקורת הגבולות המלאווית.

מהגבול במלאווי אנחנו לקחנו מונית שיתופית לעיירה בשם קרונגה Karonga, לקחו לנו 8,000 קוואצ'ה לשלושתנו עבור נסיעה של כשעה. שם אכלנו צהריים, הצטיידנו ועשינו סים מקומי ב-Airtel.

מקרונגה יש ואנים ומוניות לכל מיני אזורים במלאווי כמו לילונגווה, מזוזו וכו'. אנחנו לקחנו מונית שיתופית שהורידה אותנו בצ'יטימבה Chitimba כי הלכנו למאשרום פארם, אבל גם הואנים יכולים להוריד שם. שילמנו 25,000 לשלושתנו לנסיעה של כשעתיים. בתכל'ס יכולנו לשלם פחות פשוט הנהג חיכה לנו הרבה כשהוצאנו סים.

ליווינגסטוניה ומאשרום פארם Livingstonia & The Mushroom Farm

באזור צפון מלאווי, בהרים המתנשאים מעל לאגם מלאווי, נמצאת העיירה השלווה ליווינגסטוניה ומסביבה כמה אטרקציות לטיולים. בערך באמצע הדרך בין האגם לעיירה יש אקו-לודג' בשם מאשרום פארם בבעלות אירופאיים שמשמש מעין מקלט למזונגואים. המקום מציע אפשרויות לינה שונות, ממעונות ב-10$ ועד לחדרים פרטיים, וגם מוציא טיולים במחיר סביר בהחלט כמו טיול למפלים, לאחת הרמות ולעיירה; כמו גם פעילויות אחרות כמו מסאז'. המיקום של הלודג' פשוט מעולה וקסום, עם נוף להרים ונוף לאגם, שכשיש ראות טובה אפשר לראות ממרפסות הלודג' גם את הרי טנזניה ומוזמביק.
המקום שווה ממש לעצירה של כמה ימים, רק לדעתי חשוב לדעת כמה דברים לפני ההגעה:

הגעה למאשרום פארם (תקף גם לירידה בסדר הפוך):
צריך לקחת תחבורה ציבורית לצומת בכביש שבין Chitimba שנמצאת קרוב לאגם לבין Livingstonia (דקור גם במאפס.מי). משם יש דרך עפר משובשת של כחצי שעה ארבעים דקות נסיעה לא קלה בכלל.
אם לא מוצאים טרמפ של מזונגו מבוסס כלכלית עם רכב, יש שתי דרכים לעלות למעלה לעיירה או ללודג':
1. מונית אופנוע - כנראה יחכו לכם שם אופנועים. עולה בין 7,000-10,000 קוואצ'ה מלאווית.
2 טנדרים/משאיות פתוחות - הם עולים למעלה בכל מקרה ויכולים לגבות גם בין 5,000-10,000 על הנסיעה. מדובר בישיבה במאחורה הפתוח ולכן כדאי לבחור מקום בזהירות ולשים לב בזמן הנסיעה. אין לדעת מתי יעבור טנדר, ואפשר לחכות לו גם 3 שעות.
על כל מקרה, מומלץ להיות בקשר עם המאשרום פארם אם מגיעים לקראת הערב, ובמידת הצורך הם יוכלו להזמין לכם אופנוע.

השהות במאשרום פארם:
בסופו של דבר היא נמצאת די בחור. אין מכולות או דוכנים לקנות אוכל חוץ מבעיירה ליווינגסטוניה או בצ'יטימבה למטה. יש מסעדה במקום וגם אפשרות לקחת א.צ ארוזה לטיולים. המסעדה מעולה אבל לא זולה, ולכן כדאי להצטייד במצרכים ולהכין לעצמכם אוכל לפחות בחלק מהארוחות.
עם זאת מומלץ להצטרף לארוחת הערב, שמוגשת בשעה אחידה ובמנות אחידות לכל אורחי הלודג', מה שיוצר מפגש חברתי נחמד ששווה את המחיר.
אנחנו ניצלנו גם טיול לליווינגסטוניה כדי להצטייד שם בעוד לחמים וירקות מהשוק.

אקו לודג':
קונספט שאפשר להתחבר אליו ואפשר שלא. שירותי קומפוסט מחוץ לחדרים, מקלחות באוויר הפתוח (עם דלתות כמובן ויש מים חמים בשפע), אין שקעים בחדרים אלא רק במתחם הקבלה המשותף והעיצוב מנסה להיטמע בטבע. יש אווירה אבל צריך להתחבר.
והנופים מדהימים, ממליץ בחום לעשות מאמץ ולקום לראות את הזריחה. גם ככה אין מה לעשות עד מאוחר בלילה.

טיולים מומלצים:
1. טיול למפלי Manchewe Falls. צריך לשלם דמי שמורה של 1,000 קוואצ'ה, והמאשרום פארם מוציאים טיול עם מדריך בעלות של 5,000 קוואצ'ה לאחד. טיול חמוד של כמה שעות למפלים מרשימים, כולל מערה מאחורי המפלים ובריכות מים שאפשר להיכנס אליהן ביום חם.
2. טיול למישור Chombe Plateau - טיול קצת יותר ארוך הכולל עלייה (קשה רק בחלק האחרון) לרמה שנשקפת ממנה תצפית על האגם ועל ההרים. מזכיר קצת מצוק ארבל והכנרת רק קצת יותר מרשים, והטיפוס לא קשה כמו בארבל.
3. סיור בליווינגסטוניה - אפשר לבד ואפשר עם מדריך. עיירה קטנה שהאטרקציות המרכזיות בה הן כנסייה יפה ומוזיאון קטן. אנחנו עשינו את הסיור למפלים, ומשם במקום לחזור ללודג' עברנו לסייר עצמאית בליוויגסטוניה, ובחזור לקחנו אופנועים עד ללודג'.

Mushroom Farm +265 881 55 09 65

נקאטה ביי Nkhata Bay

עיירה קטנה וחמודה השוכנת על חופי אגם מלאווי, עדיין במחוז הצפוני של המדינה. מציעה אטרקציות שקשורות באגם, כולל צלילה במים מתוקים כדי לראות את הדגים הצבעוניים הרבים במי האגם הצלולים.

הגעה לנקאטה ביי:
בתחבורה ציבורית ההגעה אליה היא מהעיר מזוזו Mzuzu שנמצאת יותר למעלה, במרחק של כשעה נסיעה. מונית משותפת ממזוזו לנקאטה ביי תעלה כ-6,000 קוואצ'ה. מיניבוס קצת פחות.
למזוזו הגענו מצ'יטימבה שלמרגלות המאשרום פארם במונית משותפת, כשלוש שעות נסיעה, גם כן במחיר דומה.

לינה:
יש שני מיקומים, האחד של Butterfly Space או Mayoka Village, והשני של Soul Rebels.
המחירים די דומים, לדעתי Mayoka Village היקר משלושתם.
אנחנו ישנו ב- Butterfly Space, שהוא מין אקו לודג' שגם מארח מתנדבים באיזו תכנית של עזרה לקהילה במלאווי. היתרון שלו הוא שהוא ממש על שפת האגם ומי שרוצה יכול פשוט לקפוץ למים ויש זולה מגניבה לשבת בה ולהביט על האגם. הוא במרחק של כעשר דקות רבע שעת הליכה ממרכז העיירה, מה שקצת חיסרון, במיוחד אם רוצים לחזור בערב.
השני, Soul Rebels, נמצא בצד השני של העיירה אבל משמעותית קרוב יותר למרכז. החוף שלו לאגם פחות טוב אבל הוא עבר שיפוץ לאחרונה (יולי 2023) ויש בו אווירה טובה. ישראלית שפגשנו בנקאטה ביי ישנה שם והייתה מרוצה.

דברים לעשות:
צלילות באגם, שנורקלים באגם או שיט באגם.
כל מיני סדנאות של גילוף או עבודות עץ, המקומיים פזורים וישמחו ללמד אתכם.
יש מקום של בחור שנקרא One Love ברוח רגאיי שגם מכיר ישראלים והרבה הולכים אליו, בעיקר בשביל עוגיות מיוחדות וכדומה. אבל גם למי שפחות בקטע (כמונו) שווה לעצור אצלו כי הוא מציע גם סדנאות גילוף ויש לו יצירות ממש יפות ומרשימות. נמצא בין ה Butterfly Space למרכז העיירה.

לילונגווה Lilongwe

אחרי יומיים בנקאטה ביי הרגשנו שמיצינו ורצינו להמשיך לכיוון הר המולאנג'י, אך כדי לפצל את הנסיעה החלטנו לנסוע קודם ללילונגווה, עיר הבירה של מלאווי. נסענו חזרה למזוזו במונית משותפת, וממנה לקחנו מונית משותפת ללילונגווה, נסיעה שאמורה להימשך יותר משש שעות. כאן דברים נהיים מעניינים.

באמצע הדרך, עקב נסיעה לא בטוחה של הנהג שלנו, כביש משובש ועוד גורם נוסף לא ברור, המונית שלנו איבדה אחיזה בכביש, הסתחררה ונזרקה מהכביש לשטחי עפר תוך התהפכות של 360 מעלות, אותה סיימנו עם הגלגלים על הקרקע וחלונות מנופצים. למרבה המזל, אף אחד מיושבי הרכב, לא שלושתנו הישראלים ולא המקומיים, לא נפצע פציעות מאוד משמעותיות בתאונה. כל המקומיים בסביבה מאוד עזרו לנו לצאת מהרכב ולהתאפס על הציוד שלנו.
מצאנו נהג שהסכים לקחת אותנו למרפאה ביישוב סמוך, ושם פגשנו את שאר הנוסעים שעברו איתנו את התאונה. המרפאה הייתה לא מספקת, בלשון המעטה, ונעזרנו במשטרה, בקבוצת הווטסאפ של מזונגו ובמקומיים כדי לחפש בית חולים ונהג אמין שייקח אותנו אליו כדי לקבל טיפול ויותר חשוב, להיבדק.
בסוף החלטנו לנסוע נסיעה ארוכה לליונגווה, היעד המקורי שלנו. נבדקנו שם בבית חולים ABC Clinic, מקום בניהול בריטי ולכן עם סטנדרטים. נבדקנו, וידאנו שלא קרו פציעות חמורות ומשם המשכנו ליחידות הדיור בהן התאכסנו.

ישנו ב Avon Garden Apartments Area 25. יכול ממש להמליץ על המקום, קיבלנו יחידת דיור עם מטבח ואחלה מקלחת וגם הסכימו להביא לנו עוד מזרון לחדר כדי שלא נשלם על עוד מיטה. החיסרון שלהם הוא שהם רחוקים מהמרכז והיינו צריכים תמיד לקחת מונית לא זולה. אבל היינו צריכים מקום נוח להשתקע בו ולנוח אחרי התאונה.
יש להם גם יחידות במקומות אחרים בעיר.

אז מה יש לעשות בלילונגווה?
עם כל זה שמלאווי מדינה ענייה, בלילונגווה יש הרבה מרכזי קניות ומסעדות טובים ולא זולים בכלל. אנחנו הרשינו לעצמנו להתפנק מאחר שהיינו קצת פצועים ורצינו לנוח. בתאונה נשברו לי המשקפיים ומצאתי מקום ב-Gateway Mall שעשה לי מיידית משקפיים חדשים במחיר טוב, כולל בדיקת ראייה (יש לי מספר גבוה אז זה לא מובן מאליו בכלל).
בנוסף, במלאווי מגדלים תותים ולילונגווה זו הזדמנות טובה לקנות כמה שתרצו, מצרך שחסר באפריקה.

מקומות שהייתי ממליץ עליהם:
בית קפה מסעדה קוריאנית Round and Square - מקום עם תפריט מגוון וממש מוצלח וטעים, אווירה טובה ובמרכז העיר. רק אם אתם צמחונים תדאגו ליידע אותם, כדי שלא תקבלו בטעות כפינוק רכיכה בתוך המנה.

מסעדה איטלקית Mama Mia - לא זולה בכלל, אבל מנות מעולות. בירת מזונגואים ויש תמונה של ביל קלינטון מביקור שלו שם.

הכבישים בלילונגווה גם הם צרים ומלאים בבעיות, ובעיקר פקוקים מאוד.
הלקח מכל הסיפור הזה הוא להעיר לנהגים ולוודא שאתם יוצאים עם נהג שסומכים עליו. זה קצת "מפקד נסיעה" בצבא ולא באמת אפשר לעשות את זה עם כל נהג ובכל סיטואציה, אבל כדאי שזה יהיה בראש.

הר המולאנג'י Mount Mulanje

מעיר הבירה לילונגווה נסענו עם נהג מונית שהכרנו מהסיבובים בעיר ישירות לעיירה Likhubula שלמרגלות הר המולאנג'י. היה יקר ברמות לא הייתי ממליץ באמת, פשוט עם כל הפציעות לא רצינו להיסחב בתחבורה ציבורית. מה שכן הדרך מהממת.
קבענו מראש עם מדריך בשם חסן (שהוא בכלל נוצרי) טרק של 2 לילות בהר והיה פשוט מעולה. אנחנו ספציפית עשינו מסלול יחסית קל בלי להגיע לאזור הפסגה, בגלל הפציעות. אבל ההר מציע המון מסלולים מגוונים באורכים משתנים, ואפשר גם לעשות טרק לפסגה בשלושה ימים.
הלינה בהר היא בבקתות, כשמשלמים בין 1,000 קוואצה ל-5,000 קוואצה על הלינה עצמה, ועוד 1,000 קוואצה על הכניסה לשמורה. בתור מי שהגיעו ממזרח אפריקה ושילמו יותר מ-150 דולר רק על כניסה להר קניה, אלה מחירים מגוחכים.
הדגש העיקרי הוא לדבר עם מדריך מראש ולתכנן ביחד את המסלול בהתאם לדברים שרוצים לראות ולעשות (יש פה באתר כבר הסברים מפורטים יותר על מסלולים שאנשים עשו).
ההר יפהפה, נופים מגוונים, הרבה נחלים, מפלים, שדות, סלעים, הרים ומצוקים ולדעתי הוא צריך להיות תחנת חובה במלאווי. אני ממש שמח שבכל זאת עשינו חלק ממנו, ואפילו לא הגענו לאזור הפסגה שם יש נופים עוד יותר מרשימים.

לפני הטרק ישנו בLikhubula בגסטהאוס של 11$ שהוא נמצא כבר בתוך בשמורה, בשם CCAP Likhubula House.

ממליץ בטירוף על חסן, המדריך שלנו. הגענו אליו עם TripAdvisor ואחרינו היו עוד קבוצות שהיו איתו בעקבות ההמלצה וגם הם נהנו והיה להם טוב. הוא לא לוקח הרבה ודואג לארגן מה שצריך ויכול לומר שהוא התאים לנו את המסלול שהיינו צריכים.
Hassan +265881504345

דברים שלא עשינו

מהר המולאנגי המשכתי לזמביה. קודם כל חזרתי ללילונגווה עם אותו נהג מונית (שוב, עדיף לקחת אוטובוסים דרך בלנטייר) ומשם יצאתי לדרך. יש עוד אטרקציות מיוחדות במלאווי שאם יש הרבה זמן במדינה כדאי לנסות לשלב:

- מישור זומבה Zombe - מעין רמה עם נופים יפים לטיולי יום.
- האי Likoka - אי באמצע האגם במרחק הרבה שעות שיט במעבורת
- עיירות חוף Cape Maclear ו-Monkey Bay
- שמורת Liwonde או שמורות ספארי אחרות (פחות מרשימות ממקומות אחרים אז כדאי רק אם מלאווי המדינה היחידה שלכם, כן גם זול משמעותית ממקומות אחרים).

מעבר גבול מלאווי-זמביה

יש שתי דרכים עיקריות לעבור את הגבול: באוטובוס או במוניות משותפות/מיניבוסים.
אנחנו נסענו באוטובוס אחד שיוצא מלילונגווה ב-06:00 ומגיע ללוסקה באזור 18:00-19:00.
את האוטובוס לוקחים מתחנה מרכזית בלילונגווה, הידועה גם כ- Devil's Street. האוטובוס יוצא ממש ממול לדוכן הכרטיסים, שנמצא במיקום הזה 13°59'35.6"S 33°46'43.1"E https://goo.gl/maps/uVF1dR2533...
הכרטיס לא זול בכלל, ועלה 60,000 קוואצ'ה.
האוטובוס עצמו ממש בסדר, היו עצירות לאורך הנסיעה הארוכה אבל לא ארוכות מספיק כדי לשבת לאכול. כן היו שני מקומות בהם אפשר היה לקנות אוכל טוב לטייק אווי.

מעבר הגבול: אחרי כשעתיים מגיעים למעבר הגבול מלאווי-זמביה Mchinji Border Station. אם לא עשיתם ויזה מראש אפשר להנפיק במקום. ויזה חד פעמית לזמביה עלתה 25$ ואפילו היו נחמדים והביאו לנו עודף (חלק בקוואצ'ה חלק בדולר).
*לא הצלחנו להנפיק שם Kaza Univisa* שמאפשרת ויזה משותפת לזמביה ולזימבבואה.
באחת העצירות הראשונות בזמביה הציעו לנו להחליף קוואצה מלאווית לקוואצה זמבית. סירבנו כי השער שהם הציגו לא היה טוב, אבל גם בהמשך בתוך זמביה לא הצלחנו למצוא שער משמעותית יותר טוב. הכסף המלאווי לא שווה מחוץ למלאווי, אז כדי להמיר כמה שאפשר במלאווי עצמה, בגבול לא היו חלפנים.

קישורים חיצוניים

• נסיעה באוטובוס מלאווי-זמביה