מונטנגרו בשישה ימים

יום 1- טיבאט ועלייה צפונה

נחתנו בשעות הבוקר בטיבאט, שדה תעופה קטן, יש בו קיוסק קטן בו ניתן לקנות סים כארד ב15 יורו ודוכנים להשכרת רכב, בשדה או במגרש מחוץ לו.
מומלץ להזמין מראש, חברת הרכב שהזמנו ממנה עשתה קצת בעיות, חיפשנו רכב בחברות אחרות והרוב היה תפוס, כך שבזבזנו זמן עד שמצאנו רכב שהתאים לנו.

במונטנגרו מתנהלים ביורו, למרות שרשמית הם אינם חלק מהאיחוד האירופי.

משם המשכנו דרך קוטור, עיר נמל מופלאה, התעכבנו בה מעט כדי להינות מהנופים והאווירה ולהצטייד באוכל באחד מהסופרים הגדולים.

הכבישים במונטנגרו צרים ומתפתלים לאורך צלעות ההרים, כך שהמהירות המותרת לנסיעה נמוכה, שוטרים רבים פזורים לאורך נקודות בכביש ואוכפים את הנהיגה האיטית, אך גם בהמשך במקומות מבודדים יותר ראינו שוטרים נותנים דוחות על נהיגה מהירה (לעיתים המהירות המותרת היא 30-40, המקומיים לא תמיד קשובים לחוקי התנועה, אך השוטרים אכן עוצרים וכדאי להמנע מהתקלות איתם, בנוסף, הכבישים לעיתים קרובות לא מאפשרים נסיעה מהירה, משום שהם עשויים עפר או מתפתלים בצורה מסוכנת).

עזבנו את קוטור והתחלנו עליה צפונה אל ההרים.
לאורך הנסיעה ליווה אותנו נוף מרהיב, תחילה הפיורדים והים שהתחלפו בכרי דשא ירוקים והרים נישאים.
הגענו בשעות אחר הצהריים אל הבקתה אותה הזמנו, ETNO SELO SLJEME, בסמוך לעיירת הסקי ״זבליאק״, חדר עץ נעים עם נוף להרים, יצאנו לטיול רגלי קצר באזור וחזרנו לארוחת ערב במסעדה של המקום, המחירים בה יקרים מעט וניתן לנסוע כמה דקות לזבליאק וליהנות מארוחת ערב באחת המסעדות בעיר.

כמו כן ניתן להצטייד במצרכי מזון ואף בלוני גז בסופר המרכזי בעיירה, אשר נקרא VOLI , ישנן כמה חנויות קטנות יותר עם מלאי מצרכים בסיסי.

יום 2- העיירה זבליאק ושמורת דורמיטור

את היום השני הקדשנו לשמורת ״דורמיטור״, יער בראשיתי אשר בליבו שוכן האגם השחור.
יש בו מספר מסלולי טיולים בדרגות קושי שונות, בעונה זו של השנה הרבה מהמסלולים סגורים עקב שלג שעוד לא הפשיר ולכן המסלול המומלץ הוא הנמוך יותר ״דרך שלושת האגמים״.
מחיר עדכני של הכניסה לשמורה- 5 יורו לאדם.

מעט לפני הכניסה לשמורה ישנו מרכז מבקרים, שם ניתן להתייעץ עם עובדי המקום על מסלולים ולקבל המלצות.
אנחנו קפצנו לשם ומישהי מקומית פרשה בפנינו מפה והסבירה לנו על האופציות אותן ניתן לטייל בהתאם למזג האוויר וליכולות שלנו (ניתן לקנות מפה ומזכרות, התייעצות בחינם).


בכניסה לשמורה, מיד אחרי עמדת התשלום, ישנו שביל סלול מוקף עצים, אשר מוביל לאגם השחור, בעונות הקיץ המתויירות ישנם דוכנים שמוכרים פירות ושתיה לאורך הדרך, בחודש מאי כל הדוכנים עוד סגורים.
על יד האגם ישנם ספסלים פזורים בדשא על מנת להינות מהנוף ומסעדה.

-שלושת האגמים-
ק״מ: 8 ק"מ (עפ"י רוב המפות והאתרים, אנחנו הוספנו כל מני מקטעים והגענו ל13 ק"מ)
גובה מירבי: 1543

המסלול מתחיל במסלול מעגלי סביב האגם השחור, אלו בעצם שני אגמים בעלי חיבור ביניהם, משם עולה המסלול במעלה ההר אל האגם השלישי.
ניתן לעשות מסלול קצר הכולל את ההליכה סביב שני האגמים בלי הטיפוס לאגם השלישי.

אנחנו עשינו את המסלול בצורה ההפוכה כדי לסיים יום הליכה מיוזע בטבילת הרגליים במי האגם הקרירים, מומלץ!

לאורך הדרך ישנן עמדות מידע עם מפות וסימוני שביל ברורים, עלינו את הדרך אל האגם השלישי, אשר נקרא ״אגם הנחשים״, לא סתם הוא קיבל את שמו והטבילה שם לא מומלצת, בנוסף לנחשים השוכנים בו ישנן גם עלוקות. ניתן לשוטט סביב האגם ולגלות מחזות מרהיבים של עצים ועליהם פטריות ושלל הפתעות היער.

במהלך הדרך היה גשום לסירוגין ושמחנו על מעילי הגשם שלנו, מזג האוויר משתנה במהירות ונע בין חום, קור וגשום.

בדרך חזור ירדנו אל האגם השחור בחזרה ומשם המשכנו את שאר המסלול והקפנו את האגם המרכזי על מנת לגלות את האגם הנוסף הנחבא מאחורי ההרים.
בחלק הזה של המסלול הדרך הייתה לעיתים פחות ברורה ומסומנת, אבל נוף האגם התכול והצלול שנשקף לאורך הדרך העיד שאנחנו בכיוון הנכון.

כשהגענו לאגם המרוחק יותר טבלנו רגליים במים, אחרי כמה דקות ראינו בהם נחש והבנו למה היינו היחידים שעשו זאת. אך המים צלולים ואינם שורצי נחשים ובעלי חיים כמו באגם העליון. כך שההמלצה לטבול רגליים בזהירות בעינה עומדת.

המשכנו להקיף את האגם וחזרנו אל הרכב שחיכה לנו בכניסה לשמורה.

מסביב לאגם השחור ישנם כרי דשא נעימים, שמש חמימה ונוף מרהיב, מומלץ להביא ספר ולהשתרע שם למנוחה.

את ארוחת הערב שלנו אכלנו בזבליאק במסעדה מקומית בשם KONOBA LUNA, מומלצת מאד, במחיר נוח קיבלנו ארוחה מקומית פשוטה וטעימה.

המסעדה גם שוכנת מול משרדה של חברת הרפטינג SUMMIT, איתם סגרנו ליום למחרת. המשרדים פתוחים עד 20:00, האיש ששוחנו איתו היה נעים, הרפטינג כולל ביטוח וארוחת צהריים לבחירה, ישנה הסעה שיוצאת מהמשרדים ואת התשלום מבצעים בהגעה למקום עצמו.

על פי התכנון שלנו רצינו להמשיך מהרפטינג ללילה באזור העיירה פלאב, השוכנת במרחק 3-4 שעות נסיעה מזבליאק, הבחור של חברת הרפטינג נתן לנו את מיקום היציאה על יד הנהר, כדי שנוכל להגיע לשם עצמאית עם הרכב ולהתקדם משם ליעדנו.


את הלילה העברנו במלון Enigma בשולי זבליאק, העיירה עצמה מלאה באפשרויות לינה, מומלץ להזמין יום לפני בבוקינג ולבחור את האופציה העדיפה עליכם.

יום 3- רפטינג בנהר הטארה

את ארוחת הבוקר עשינו בIZVOR, מסעדה מקומית, הבוקר היה קריר ומלא ערפל, כך שהיה נעים לשבת על יד קמין בוער ולהינות מקפה ופאי גבינה מקומי.
המלצר היה ידידותי והאנגלית שלו הייתה ברמה גבוהה יחסית לשאר נותני השירות שנתקלנו בהם עד כה.

משם המשכנו לנקודה אותה קבענו עם איש הקשר של חברת הרפטינג.

נהר הטארה עובר בקניון העמוק ביותר באירופה וזאת חוויה מומלצת ביותר, במקום עצמו ניתן לבחור אם ברצונכם בחצי יום או ביום מלא.
אנחנו בחרנו בחצי יום כדי להספיק להגיע ליעד הבא, אך אם ברצונכם להשאר ללילה נוסף באזור זבליאק או בבקתות הצמודות לאתר הרפטינג, שווה לשקול יום שלם.

במקום היציאה ישנה מסעדה, ניתן לשתות בה משהו טרם היציאה לנהר, מדריכי הרפטינג חביבים ודוברי אנגלית טובה, אין צורך להביא אתכם יותר מדי, את החליפה והציוד תקבלו מהם.
אחרי תדרוך קצר עלינו להסעות שיקחו אותנו לנקודת היציאה למים.

את מפתחות הרכב השארנו אצל נהג ההסעה ועבור הטלפון קיבלנו תיק אטום למים, בשביל התמונות.

כל אחד קיבל משוט ויצאנו כשלוש סירות גומי לשוט בנהר. בסירה שלנו היו אנשים מאוסטריה, בריטניה וישראל, התחברנו והיה נחמד ביחד, האווירה תלויה הרבה בהרכב האנשים ובמדריך המקומי שמוביל את הסירה.
המדריך שלנו היה מצחיק ורהוט, הסביר לנו לאורך הדרך על ההיסטוריה והמקום, תוך חתירה משותפת.

עצרנו באחד מחופי הנהר כדי לטפס למפל מים קפואים, של מי שלגים מופשרים, המים בנהר עצמו קרים מאד, אך בזרם השוצף של המפל הם קרים פי כמה.
המים צלולים ואפשר לשתות מהם.

משם המשכנו בחתירה במורד הנהר, עברנו מתחת לגשר הטארה, המדריך עשה עצירה נוספת כדי לאפשר לאמיצים לטפס לצוק סמוך ולקפוץ למים, ישנן שתי נקודות קפיצה, אחת ב2 מטר והשניה ב4.
חוויה מומלצת ומרעננת, משם שוחים אל הסירה וממשיכים.
בהמשך מתאפשר למי שרוצה לקפוץ למים ולזרום עם הנהר מקטע מסוים. המים היו קרים, לא הרגשנו את כפות הידיים אבל צחקנו הרבה והחוויה של לצוף עם הזרם שווה את זה.

כעבור בערך ארבע שעות ו14 ק״מ במים, סיימנו את ההרפתקאה, עלינו חזרה לגדת הנהר, הרמנו את הסירות אל ההסעה שחיכתה לנו וחזרנו אל נקודת ההתחלה, שם במסעדה קיבלנו את ארוחת הצהריים שלנו.
ישנן מקלחות עם מים חמים במתחם, למי שחזר מהנהר.

ישנה אפשרות לעשות אומגה מעל הנהר (בהנחה למי שעשה רפטינג), ללכת על הגשר ולהביט על הנהר ולקנות מזכרות, דבש מקומי ומשקאות אלכוהוליים בדוכנים הפזורים באזור הנהר.

אנחנו המשכנו בתכנית שלנו והתחלנו בנסיעה אל שמורת פרוקליטייה, אשר שוכנת באזור פלאב.
הדרך התארכה עקב עבודות בכביש, כך שיצאנו מהנהר בשעה 14:30 והגענו ב19:00 בערב למתחם הבקתה, אשר נמצא בתחום השמורה עצמה.

לאורך הדרך השתנו הנופים, בשיטוט קצר בגוגל גילינו כי אוכלוסיית מונטנגרו מכילה 70 אחוז נוצרים ו30 אחוז מוסלמים, פלאב הינה עיירה מוסלמית, בדרך התחלפו הכנסיות במסגדים, הנוף השתנה וגם האוכלוסייה האנושית נראתה אחרת מעט.

בעוד אזור הדורמיטור גובל בסרביה ובוסניה, גובלת שמורת הפרוקליטייה באלבניה וקוסובו, האזורים שונים הן מבחינת הנוף והטבע והן מבחינה אנושית ותרבותית.

יום 4- פרוקליטייה: ההרים המקוללים

את הלילה העברנו בבקתה בשם BUNGALO KATUN MAJA KARANFIL אשר שוכנת בתוך שמורת פרוקליטייה עצמה, פרוקליטייה בשפה המקומית- ההרים המקוללים.
הכניסה לשמורה עולה כ3 יורו לאדם, על הכרטיסים אותם נותן השומר ישנו דב, בעלת הבקתה סיפרה כי בשנים האחרונות הסתובבה באזור דובה עם גורים, אבל ככל הנראה עברה את הגבול לאלבניה או שנורתה על ידי ציידים, כך שהסיכוי להתקל בדוב נמוך.
בעלת המקום סיפרה כי לקראת הערב ניתן לראות שועלים וארנבים בשמורה, אך אנחנו פגשנו רק נחש וציפורים.

בעלת הבקתה נחמדה מאד והמקום כולו מוקף הרים וטובל בשלווה.
למחרת בבוקר אחרי ארוחת בוקר קלילה והתייעצות עם בעלת המקום על מסלולי טיול מומלצים, יצאנו לדרך.

ממה שהבנו ממנה ישנם כמה מסלולים טכניים מאד, הדורשים ציוד, כל שנה מתים בהם כמה אנשים.

ישנם שני מסלולים אותם רוב המטיילים עושים, אחד קוי אל הגבול עם אלבניה וחזרה, השני מעגלי הכולל טיפוס על כמה פסגות ותצפית על ההרים המושלגים החוצצים בין המדינות.

המסלול המעגלי- פרוקליטייה- karanfil

בחרנו במסלול המעגלי, ישנה אפשרות לקצר את המסלול ולוותר על הטיפוס לפסגה הגבוהה, אך היא מומלצת ביותר.

לצורך המסלול השתמשנו באפליקציית WIKILOC, מומלצת ביותר!


ק״מ: 11-12
ישנן כמה פסגות אליהן מטפסים במהלך המסלול המלא:
Karanfili (Carnations) is one of the most dominant peak of PROKLETIJE massif and for sure also of whole Montenegro. Actually, Karanfili massif have three peaks - Severni Vrh (Maja Bals, North Peak, 2460 m), Veliki Vrh (Kremeni Vrh, Maja Gurt e Zjarmit, 2490 m) and Juzni Vrh (Zlovrh, Maja e Keq, South Peak, 2441 m). Also, part of wide Karanfili massif are Karanfil Ljuljasevica (2290 m), with branches of Podgoja (2029 m) and Vezirova Brada (1781 m).
לקוח מתוך הקישור שמצורף בהמשך.
נקודת התחלת המסלול נמצאת בגובה 900.

הכניסה לשביל מסומנת בשילוט צהוב, ישנם שני כיוונים מהם אפשר להתחיל את המסלול.
החלק הראשון של העלייה עובר ביער קסום, ישנה נקודת עצירה למילוי מים, אותה התקינו המקומיים מצינורות המים שמובילים את המים במורדות ההר.
ביער עצמו ישנה לחות עקב צפיפות העצים אך האדמה נוחה והעלייה מתונה.

עם סיום העלייה והיציאה מהיער הצפוף, ישנם כרי דשא ונחלים מפכפכים, המוקפים בפסגות הרים.
ישנה התפצלות דרכים, השביל הוא מעגלי ולכן ניתן להתחיל היכן שתרצו ולבחור את כיוון ההליכה.
אנחנו ממליצים לבחור בשביל הימני, כך העלייה לפסגה חדה ומאתגרת, אך הירידה בשביל הצר ברוחות תהיה מתונה יותר.

הבקעה בין הפסגות מרגיעה ויפהפה, פרחים צבעוניים, מפל קטן, הכל מוקף ירוק.
אך כדי לעלות לפסגה יש להמשיך עם השביל ולטפס מעלה, העלייה המתונה הופכת חדה, באזורים מסוימים נעזרו גם בידיים במהלך הטיפוס, שביל צר ותלול על רכס ההר.
ישנן כמה פסגות סמוכות, אשר על הגבוהה מביניהן ניתן לשבת ולתצפת על הכפר המרוחק, ההרים המושלגים והנוף המרהיב הנפרש לכל עבר.
הירידה הייתה מתונה יחסית, אך הרוחות היו עזות ואיימו על שיווי המשקל שלנו, מקלות הליכה יכולים להיות לעזר גם בטיפוס וגם בחלק הזה.

המשכנו עם השביל על הרכס, קצת לקראת סוף החלק המעגלי ישנו טיפוס נוסף לפסגה ממנה נשקף נוף אחר, כל פסגה חושפת בפני המטייל עוד פיסת נוף ועוד זווית על המקום היפהפה.

לאחר מכן ישנה ירידה ביער, השביל השמאלי מוביל אל אזור הכניסה לשמורה, אפשר לחזור בשביל בו עליתם. תלוי בקרבה לרכב או לבקתה שלכם.

חזרנו אל הבקתה לארוחת ערב ולהפרד מהמארחת הנחמדה.
ויצאנו לדרך אל בקתה בשם Woden corner על יד קולאשיין.
נסיעה של שעה וחצי, הבקתה הייתה רחבה ומפנקת, מאובזרת היטב (כיריים, קפה ותה, טוסטר, מקרר וכו) והזכירה צימר.
מדובר בשתי בקתות בחצר בית של משפחה נחמדה, השאירו לנו שתי כוסות של משקה ביתי בעל טעם מתקתק.

יום 5- קוטור, עיר נמל עתיקה ומלאת חתולים

בוקר הכנו קפה במטבח הבקתה והמשכנו בנסיעה דרומה אל קוטור.
קיצרנו את הדרך בעזרת נסיעה על כביש אגרה בתשלום, בניגוד לשאר הכבישים עליהם נסענו עד כה הוא היה חדש , חסר מהמורות והשילוט אפשר נסיעה מהירה.
בדרך עברנו דרך פודגוריצה, זאת הזדמנות עבור מי שרוצה לעשות קצת קניות בעיר הגדולה, אנחנו המשכנו בלי להתעכב על מנת לנצל את השהות בקוטור, הידועה כעיר נמל קסומה.

הסתובבנו ברחובות העיר העתיקה, ישנם מגוון של מוזיאונים וכנסיות לבקר בהם.
קוטור ידועה באהבתה לחתולים, אשר מקבלים יחס מיוחד ונתפסים כמביאי מזל טוב.
את האהבה לחתולים תוכלו לראות בחנויות המזכרות הרבות, בהם מגוון חתולים עשויי צמר, קרמיקה וזכוכית. תיקים, חולצות ופוסטרים עם חתולים מתנוססים עליהם.
החתולים עצמם מסתובבים עגולים ומדושנים בין התיירים ונראה שאינם נרתעים מההמולה הרבה.
ישנו גם מוזאון חתולים, עבור המשוגעים לדבר.

אם היום חם מומלץ להכנס לטבול באחד מהמקומות בטיילת המאפשרים ירידה למים בעזרת סולם מתכת.

בערב מתעוררים חיי הלילה של העיר, במהלך הים חם, בניגוד להרים, כך שקרירות הערב נעימה ומאפשרת טיול לאורך הטיילת, המסעדות וחנויות המזכרות נסגרות באזור השעה 23:00, אך הברים עוד פתוחים עד 01:00, במהלך היום היה חם ולח, כך שקרירות הערב ואפילו הגשם הקליל שתפס אותנו, היה שינוי מרענן שאפשר לנו לשוטט בנחת לאורך החומות העתיקות המוארות בלילה.

ובכלל שיטוט ברחבי העיר והעיר העתיקה בפרט הוא חוויה בפני עצמה, בין אם ביום ובין בלילה.

בלילה ישנו בVILA MARISHA, אשר שוכנת למרגלות המים.

שימו לב כי זאת עיר תיירותית מאד והמחירים בהתאם.

יום 6 ואחרון

את הלילה עשינו בוילה מרישה, אשר שוכנת ממש על הטיילת, לא היה לנו יום מלא בגלל הטיסה ולכן הקדשנו את היום לעוד קצת מהאזור, אשר יש הטוענים כי הוא אזור הפיורדים הדרומי ביותר.
המשכנו לטיבאט, אשר שוכנת בסמוך לקוטור.
ומשם לטיסה שלנו ארצה.

לסיכום, יחסית לטיול ספונטני וקצר הרגשנו שהצלחנו להוציא את המיטב מהארץ הקטנה וההררית הזאת, אמנם לא כל התושבים מדברים אנגלית, אך ניתן להסתדר בכל מקום.

בעזרת בוקינג סגרנו את הלינה יום מראש ויכלנו לבחור מבין האופציות הרבות.

במידה ואתם חובבי מסלולים ויש לכם יותר מכמה ימים, מומלץ להתעכב יותר בשמורת דורמיטור ופרוקליטייה ואף בכמה פארקים נוספים במדינה, ישנם מסלולי יום ומסלולים של כמה ימים בטבע יפהפה וברמות קושי שונות.

האנשים אדיבים וסך הכל הייתה לנו חוויה מוצלחת!

קישורים חיצוניים

• מסלול 3 אגמים דורמיטור
• מסלול קרנפיל פרוקליטייה