מסיביר למונגוליה בשבוע- דרך אלתאי
מנוביסיבירסק- בירת סיביר לאולן בטור- בירת מונגוליה: מסע אנתרופולוגי לאורך הרי האלתאי
| תאריך הטיול | September 2022 |
|---|---|
| משך הטיול | 6 ימים |
| עונה מומלצת | יוני-ספטמבר, אני טיילתי בסוף ספטמבר והיה גבולי מאד עם לינה בחוץ ועם המעלות הצונחות במהירות. |
תוכן עניינים
רקע והמלצות
אל סיביר הגעתי אחרי טיול בקירגיסטן, טיסה אל נוביסיבירסק- בירת סיביר ומשם אל עבר הרי האלתאי.
חשוב לציין כי הרקע לטיול שלי הוא מלחמה בין רוסיה לאוקראינה וחרם עולמי על רוסיה, אירוע אשר מונע כניסת תיירים וחוסר יכולת למשוך כסף על ידי כרטיס בין לאומי.
הרקע הזה חשוב מכיוון שהוא משפיע מאד על ההתנהלות בתוך המדינה, אזכיר ואקשר לאופציות התנהלות נגישות יותר לעיתות שלום, הטיול שלי לווה באינטרנט ורשתות חברתיות חסומות, כרטיס אשראי שלא עובד והרבה חשדות מהמקומיים על התיירת היחידה שמסתובבת בגפה, חשדות שהובילו למעצרי באשמת ריגול.
לא אקדים את המאוחר.
ואוסיף כי בסיפור דרך זה אני משתדלת להיצמד לתיאור פרקטי וטכני של המסע, אם תרצו לשמוע על החוויה האנתרופולוגית, המפגש עם האנשים וסיפורי הגבורה יותר לעומק- מוזמנים לעשות זאת בפלטפורמות אחרות.
כמו כן, האזור הפראי הזה לא מספיק מוכר למטיילים, בגלל קוצר הזמן והקשיים הרבים (מזג אוויר, מלחמה וכו) התמקדתי בעיקר במפגש האנושי עם המקומיים ואספתי מהם המלצות למקומות שחייבים לבקר בהם או רעיונות לטרקים מעניינים, הוספתי אותם לסיפור הדרך כדי לתת השראה (:
שדה התעופה והתנהלות ראשונית:
את מעט הדולרים שהיו לי המרתי בשדה התעופה, אין שם עמדת צ'יינג ייעודית, המרתי מול אחת הפקידות בעמדת המודיעין, היא שלפה לי רובלים מארנקה האישי ואני הבאתי לה דולרים, לפי השער שהיה רשום באינטרנט.
משם הלכתי לעמדת הטלפונים וקניתי סים מקומי, חשוב מאד, על מנת להתמצא בעזרת אפליקציות שונות.
אפליקציות שכדאי שיהיו לכם:
2GIS - רצוי לכתוב בה את שמות היעד באותיות קיריליות- רוסית על ידי גוגל טרנסלייט. עוזרת מאד להבין איך להגיע למקומות ובאיזו תחבורה להשתמש. גוגל מאפס לא יעיל כל כך באזור הזה של העולם.
Russian Topo Maps- אפליקציית מפות מעולה לטיול בשטחי רוסיה
MAP.cz- אפליקציית טיולים טובה לטיול בכל מדינות הסוייבט יוניון, טובה לטיול באזור מונגוליה.
גוגל טרנסלייט עם רוסית אופליין- רמת השליטה באנגלית באזור זה נמוכה מאד, מומלץ להעזר בגוגל טרנלסייט לרוסית ואף להתקין בטלפון מקלדת רוסית כדי שיוכלו להקליד לכם חזרה תשובות (במקרה והאופציה של הקלטה ותרגום לא עובדת)
יום 1: נוביסיברסק
יום 1: נוביסיברסק
יוצאים משדה התעופה, בצד ימין יש תחנת אוטובוסים גדולה, בעזרת שני אוטובוסים תגיעו למרכז העיר.
הכתובת שאני הזנתי הייתה של בית החב"ד המקומי, מולו ממוקם גסטאהוס מעולה במחיר טוב.
כתובת: Щетинкина 68 , Новосибирск
טלפון שליח חב"ד: 79039004322+
כתובת הוסטל: Хостел "Горького 85
טלפון הוסטל: מומלץ לכתוב להם בווצאפ שאתם מגיעים ושיפתחו לכם את השערים במידה והם נעולים:
+7 913 910-94-04
ממש מתחת לגסטהוס ממוקם סופרמרקט בו אפשר להצטייד.
במרחק נסיעה קצרה יש שתי חנויות טיולים מצוידות היטב בהן אפשר לקנות בלוני גז-
https://2gis.ru/novosibirsk/ge... Альпиндустрия
https://2gis.ru/novosibirsk/ge... Тиролия
אלו חנויות רציניות עם ציוד טיולים מקצועי, ניתן להצטייד שם בכל דבר שנחוץ לכם לקראת הטיול, מגז ועד אוהלים ושקי שינה.
מומלץ להסתובב בעיר עצמה, מעבר להצטיידות והתארגנות ישנם הרבה פסלים ומוניומנטים (אנדרטאות) יפים מפוזרים לאורך העיר, מוזאונים מעניינים, שיט לאורך הנהר החוצה את העיר וסיור ברובע האקדמאים.
שווה להקדיש זמן מה לעיר הזאת ולהכיר את החיים בבירת סיביר.
באוטובוסים ובטרולים המתפרקים יושבת תמיד בבושקה נחמדה או זועפת (תלוי על מי נפלתם) והיא זאת שגובה מכם את הרובלים על הנסיעה.
אין ממש עם מי לדבר ולכן מומלץ לעקוב אחרי התחנות וההתקדמות באפליקציית 2GIS
על מנת לקנות כרטיס לאוטובוס לגורנו אלטיאסק אפשר להיכנס לאחד מהאתרים הנתונים-
https://www.tutu.ru/poezda/ras...
https://travel.yandex.ru/avia/... Яндекс билеты - מומלץ!
автовокзал новосибирск – אתר האוטובוסים של נובוסיבירסק, מומלץ!
במקרה שלי לא ניתן היה להזמין באינטרנט כי כרטיסי האשראי היו חסומים ולכן נאלצתי ללכת לתחנה המרכזית ולשלם בקופה עצמה, שימו לב שברוסיה משלמים בנפרד על מטען לבאגז'.
אני אישית לקחתי אוטובוס לילה כדי לנצל עוד יום בעיר עצמה.
בערב האוטובוס הגיע אל הרחבה מול התחנה המרכזית-
Новосибирск "АВ – Главный- מיקום התחנה המרכזית, לקניית הכרטיסים והרחבה החיצונית ממנה יוצא האוטובוס.
המלצות לטיולים ואתרים באזור:
ספינה בנהר- речной трамвай
העיירה האקדמית-академ-городокv
הים הסיבירי- обское море
אי הדובים- медвежий остров
יום 2: גורנו אלטיאסק-אונגודאי: унгудай- Го́рно-Алта́йск
אחרי נסיעת לילה מאתגרת של כ7-8 שעות, אנחנו מגיעים לתחנה המרכזית בגורנו אלטיאסק- היא העיירה המרכזית של אזור הרי האלתאי הרוסיים.
בעיירה אני משלימה ציוד בסופרמרקט וקונה כמה פריטי חימום נוספים, סוף עונת הטיולים, החורף מתקרב וכבר קר מאד.
אחרי בילוי של כמה שעות בעיירה אני חוזרת אל התחנה המרכזית ושם קונה בקופה כרטיס למרשרוטקה אל אונגודאי- UNGUDAY.
מי שמתכנן לישון בגורנו אלטיאסק, ישנם גסטאהוסים במקום, מומלץ לשאול מקומיים.
ובכלל, סיביר לא ממש נגישה לתיירים אבל ככל שתרחיקו למקומות מרוחקים ומבודדים יותר כך אנשים יהיו נחמדים יותר וישתדלו לעזור.
בנסיעה לאונגודאי אפשר כבר לחוש את מרחבי השממה הקפואה, העצים המחטיים והעיירות עם בתי העץ המפוזרות לאורך הדרך, אחרי נסיעה ארוכה של כמעט 5 שעות, כמה עצירות בדרך, לשירותים, לאסוף את התיקים שלנו שנפלו מתא המטען תוך כדי נסיעה וגם כדי להוציא החוצה בכוח מבוגר שיכור שניסה להציק לי, הגענו אל העיירה.
המרשרוטקה עוצרת במרכז העיירה ומשם יש הליכה קצרה עד לכביש הראשי, שם תכננתי לתפוס טרמפ לאיניה- INYA- העיירה הבאה.
אבל הטיול האנתרופולוגי הוביל אותי אל ביתה של בבושקה מתוקה שהתעקשה לארח אותי בביתה, פנסיונרית חכמה ואדיבה, בישלנו יחד ארוחת ערב סיבירית טיפוסית והיא הסבירה לי על השפה הייחודית המדוברת באזור אלתאי, במקביל לרוסית ועל התושבים המעורבבים של רוסיה השחורה ובמיוחד באזור זה, אשר הגיעו מקזחסטן ומונגוליה והתערבבו עם הרוסים.
יום 3: איניה-קוראי: Иня- Курай
למחרת בבוקר השכן נותן לי טרמפ לכביש הראשי, שם אני מושיטה יד לתפוס טרמפ בין שדות תפוחי האדמה הריקים, המוכנים לחורף, כעבור דקות ספורות עוצרת לי משאית פחם עם נהג נחמד מאזרבייג'ן שגאה לספר לי שאנחנו נוסעים ואיתנו 52 טון של פחם.
זה היה מורגש היטב מכיוון שמשם הכביש מתפתל בחדות ובעליות, אבל הנסיעה האיטית איפשרה ליהנות מהנוף המטורף ולתת לנהג המהולל להכיר לי כל מני אתרי תצפית וטיפוס יפים לאורך הדרך.
רק צריך לנסוע לאט ועם הרבה סבלנות וסקרנות כדי לגלות לאורך הדרך אתרים מעניינים ונקודות תצפית וטיפוס מרהיבות.
אחת מהן: 50.645926,86.312530
אנחנו חולפים על פני איניה- עיירה פיצפונת המורכבת מכמה בתים ובנויה ממש על גדות נהר הקטיון, נהר כחול יפהפה, ליד העיירה ישנו גשר גדול, זאת הדרך לחצות את הנהר אל הצד השני, אל מסלול יפהפה ההולך על שביל אשר ניתן לראות אותו בגוגל מאפס תחת השם R373, השביל מוביל בדרך יפהפה מעבר לנהר, אל תוך ההרים, בכיוון הר בלוחה- הוא חלק מהרי הזהב של אלתאי באזור שהוגדר כאתר מורשת עולמית, הר בלוחה קדוש בקרב המקומיים (להר שתי פסגות, המזרחית מבינהן היא הגבוהה ביותר של הרי האלתאי, בגובה 4,500 מ', ניתן להגיע ולטפס אליו, אך הוא אינו נגיש מהשביל הנ"ל).
המסלול יפהפה אך דורש לחזור את כולו, או את חלקו אם תגיעו בעונה ותמצאו מקומי עם סירה שיעביר אתכם את הנהר לא בגשר.
הבנתי ממקומיים שיש שם שביל אופניים מפורסם וגם בקתות הארחה, משום שהמסלול אורך כמה ימים (כמה- תלוי בקצב התקדמות שלכם).
מפאת קוצר הזמן תכננתי ללכת לאורך הנהר מאיניה לעיירה הבאה- צ'ויוזי, זוהי דרך לא ארוכה והיא מלווה בנוף יפה ואתרי "בלבלה"- BALBALY- פסלי אבן עתיקים ומסתוריים הקשורים למורשת הנוודים בערבה.
הדרך ברובה קרובה לנהר אך גבוהה ממנו, מופרדת על ידי מצוק, בשלב מסוים יש נקודה בה הגישה אל הנהר נוחה יותר, ישנן מדרגות שיורדות מטה, נהג המשאית שהבין את רצוני לרדת ולראות את הנהר קידם אותי כמה מטרים קדימה והכווין אותי אל מסלול טוב, נפרדנו לשלום בחיוך ונפנוף יד.
נ.צ מקום ירידה אל נהר הקטיון: 50.4022620, 86.6715870
משם ממשיכים לכיוון הנהר בשביל עפר ברור, השארתי את תיקיי וחפציי הכבדים מוסתרים בשיח באזור, המשכתי עם השביל ימינה אחרי עמוד חשמל גדול ומשם ירידה של בערך עשרים דקות עד גדת הנהר.
בסיום הירידה יש מפרץ מיוחד שמאפשר טבילה, הנהר עצמו עצום וגועש ולא מאפשר כניסה אליו, אך במפרץ הזה המים רגועים יותר, אך עדיין קרים מאד.
העברתי שם שעה קלה, עם פק"ל וטבילה במים קרים בחום השמש.
נ.צ מפרץ קטיון: N50.311241° E86.576714°
משם טיפסתי חזרה בשביל ממנו ירדתי והגעתי אל נקודת המוצא על הכביש, לקחתי את חפציי והמשכתי עם הכביש כמה מטרים ימינה אל מצפה מתוייר.
זהו מצפה מקומי בו ניתן לראות את חיבור הנהר צ'ויה אל נהר הקטיון, ברקע מרחוק ניתן לראות הרים מושלים ואולי אף את הר הבילוחה.
נ.צ: 50.3986410, 86.6753740
האזור מתויר על ידי תיירים מרוסיה עצמה ואינו מסומן במפות, בתחילה חשבתי שאין טעם לעלות לתצפית וניסיתי לתפוס טרמפים להתקדמות.
אישה מבוגרת מקומית הגרה בצ'ויוזי בעלת דוכן קפה, תה ומאכלים קלילים מקומיים עבור תיירים, הגיעה עד אליי ותהתה על נוכחותי, התרגלתי לכך שאני התיירת היחידה עקב המצב הפוליטי הרגיש ובמיוחד במקום שגם בשנים רגועות יותר אינו יעד תיירות תוסס.
היא התעקשה להכין לי כוס קפה שחור מתוק ולשלוח אותי לתצפת מלמעלה.
השארתי את התיקים ועליתי עם כוס הקפה למעלה, בין הסלעים, על ענפי השיחים, קשורים סרטים לבנים רבים אשר קושרים המקומיים ואיני יודעת את פשרם, כשסיימתי להתבונן בנוף המיוחד שנפרס מהתצפית, נפרדתי מהאישה המקומית ועוד לפני שהספקתי להעמיס את תיקי על כתפיי, ניגשו אליי זוג תיירים רוסיים והציעו לי לתפוס איתם טרמפ.
ככה המשכנו קדימה והגענו אל אתר פטרוגליפים מעניין, פטרוגליפים הם ציורים חרוטים בסלע, לרוב על ידי תרבות פרה היסטורית.
נ.צ: 50.4015010, 86.8179560
משפחה מקומית שאחראית על תיחזוק המקום גבתה מאיתנו 100 רובל דמי כניסה ובתמורה קיבלנו הסבר ארוך ברוסית על הציורים ופרושם והאמונה של המקומיים כי זהו מקום של כוח ועצמה.
המקום בהחלט מסודר באופן יחסי ומקל על ההתבוננות בציורים שהשתמרו בצורה מופלאה, אני התעניינתי במיוחד בסלע שהמקומי אמר כי הוא "סלע האישה" ועל ידו היו מונחים צעצועי ילדים כמעין מנחה, עקב מחסום השפה התקשיתי לשאול האם הסלע הזה קדוש ומביא ברכה בענייני פוריות או משהו בסגנון, אבל הזוג הרוסי התאמץ מאד לתרגם לי בעזרת הידע שלהם או גוגל טרנסלייט את ההסברים על הציורים.
משם המשכנו לאזור עם מוניומנט מרשים וגדול למלחמת העולם השנייה ומולו שביל עפר המוביל לעוד כמה אנדרטאות.
על האנדרטה מסופר סיפורה של מישהי שאהובה נסע בצ'ויסקי טראק, זה הכביש הראשי בין העיירות והאתרים בהם מסלולי עובר, אותו אהוב נפל עם רכבו מהצוק הזה ועל האנדרטה סיפורם מסופר באופן יפהפה.
מומלץ לעצור לעשות סיבוב, ליהנות מהתצפית היפה על נהר הצ'ויה ולהתרשם מתרבות המוניומנטים המרשימה של העם הרוסי, בכל מקום שעברתי בו היו אנדרטאות רבות ונשים הניחו למרגלותיהם פרחים, כשניסיתי להבין האם יש יום זיכרון או משהו מיוחד הסבירו לי המקומיים שהם תמיד מחדשים את הפרחים לזכר גיבוריהם, האנשים והאירועים המונצחים באנדרטאות, לא בגלל יום מיוחד.
נ.צ מוניומנט: 50.3535951, 87.0560241
סיפורה של האנדרטה: https://www.altai-tour.ru/abou...
לעיירת הנופש אקטש- AKTASH בה נשארו הזוג הנחמד ללון, עברנו בדרך על פני העיירה צ'יביט- CHIBIT- ממנה אפשר לצאת לטרק יפהפה של אגם השבלה, יש כמה סיפורי דרך טובים על הטרק ואפשר להצטייד באוכל במכולת המרכזית ואף להשאיר שם חלק מהציוד.
ניתן להישאר לישון במקום, אני המשכתי מכיוון שהיו לי טרמפים טובים והגעתי מוקדם, התקדמתי עם הכביש דרום מזרח אל עבר העיירה קוראי.
יום 4: קוראי-קוש אגש: Курай- Кош-Агач
הנוף משתנה עם ההתקדמות בדרכים, מימין הרי אלתאי המושלגים ומשמאל שממה צהובה פראית,
מעט לפני העיירה קוראי ישנו אתר יפהפה של מעיינות גייזר שנקרא וניתן למצוא אותו במפות או בעזרת מקומיים: озера после посёлка акташ.
באזור קוראי עצמה יש אזור מופלא לטרקים, אפשר לטייל ברכס הרי האלתאי הקרוב, בגלל קוצר הזמן ומזג האוויר לא הספקתי לצאת לטראק באזור, אבל שוחחתי עם מקומיים שהמליצו מאד, האזור יפהפה וצבוע בצבעי אדום- חום על רקע לובן השלג של הרי האלתאי הפרוסים בשרשרת עצמתית לאורך קו האופק.
בשלב זה של הטיול התחמם המצב הביטחוני והתחילו דיבורים על סגירת הגבול, יחד עם מזג האוויר שהתחיל להתקרב בצעדי ענק אל החורף, התקדמתי במהירות ולא עלה בידי לטייל ולהתעמק באזור יפהפה זה, שאינו נראה כלל וכלל כמו רוסיה, אלא מין ערבוב של רוסיה, מונגוליה וקזחסטן, גם בטבע ובנופים וגם בנוף האנושי.
אני אישית הוזמנתי להתארח אצל משפחות מקומיות, התעניינתי מאד בחיים המקומיים מבחינה אנתרופולוגית, תמיד אפשר להתארח אצל אנשים תמורת תשלום סמלי או למצוא גסטאהוס מקומי.
בניגוד לעיר הגדולה, בעיירות הקטנות של אלתאי האנשים חמים וידידותיים, תנסו ליצור קשר, להיעזר בהם, לחוות את המקום גם בהיבט האנושי שלו.
אל קוש אגש הגעתי בטרמפ שהתברר כהסעה של כמה נשים מבוגרות, הן ניסו לברר איפה אשן וכשהסברתי להם שיש לי אוהל ושק שינה כך שאוכל למצוא לעצמי איזו פינה נחמדה בשולי היישוב, הן התעקשו שאבוא להתארח אצל אחת מהן.
בסוף נעתרתי לבקשתן, לא בגלל החשש להיתקל באחד הדובים שמסתובבים כאן בלילות, אלא בגלל מזג האוויר והמעלות שהתחילו לצנוח כבר בצהריים.
התארחתי אצל משפחה קזחית חמודה בבית אופייני עם תנור עצים, שטיחים ושירותים במבנה עץ חיצוני (מומלץ ללכת לשירותים לפני השינה כי לצאת החוצה באמצע הלילה אל הקור והחושך זאת לא חוויה מלבבת).
תכננתי לטייל באזור היפהפה של קוש אגש, אשר שונה מאד משאר המקומות שטיילתי בהם, באזור הזה כבר לא ניתן לראות את יערות עצי המחט של סיביר, אלא שממה חומה כמו ערבות מונגוליה.
הרעיון לטיול התבטל כאשר השוטר המקומי הסביר לי כי האיום על סגירת הגבולות אינו בגדר איום בלבד וכי אם אתעכב בעוד כמה ימים ביציאה אל מונגוליה, ייתכן ויהיו לי בעיות ואאלץ להישאר בלי כסף בחורף הסיבירי הקשה.
כמובן שוויתרתי על תענוג החורף הסיבירי תחת מלחמה ונעזרתי בו להגיע אל מרכז הכפר, יש הסעה מאורגנת אל מונגוליה כל כמה ימים, אבל לעיתים ניתן להסתדר במרכז הכפר ולמצוא מונית.
מצרפת טלפון מקומי בו אפשר לברר על מוניות שעתידות לצאת אל מונגוליה: אלושה: 89139983445+
הגעתי לשם מוקדם בבוקר ובאצבעות קפואות עזרתי לסבתות המקומיות לפרוס את הסחורה בדוכנים וקיבלתי שתי סוכריות טופי דביקות מבעל דוכן מבוגר, כולם התייחסו אליי כמו ילדה שלהם ודאגו שאשב בשמש ולא אתקרר, כך העברתי כמה שעות בהיכרות עם החיים המקומיים, עד שהגיע מישהו והציע את שירותו כנהג מונית- 1,000 רובל לנסיעה עד אולגי עצמה. יצאנו לדרך והתחלתי להיפרד בליבי מסיביר בתפילה שעוד אשוב אליה.
נ.צ השוק במרכז הכפר, תחנת המוניות, אשר בקרבתו יש הוסטל מקומי: 49.7154156, 89.1970723
יום 5: קוש אגש- אולגי: ULGI
המונית נוסעת ישירות אל הגבול עם מונגוליה, מעבר "טשנטה" ידוע כמעבר קשוח עקב הברחת הסמים הגדולה במרחב הנ"ל, משיחתי עם ישראלים שעברו באזור תיירים יקראו למעין חקירה של כרבע שעה, על מנת לברר מי הם ומה כוונותיהם.
אני זכיתי בסיומת מטלטלת לטיולי בסיביר, המלחמה, חוק גיוס כללי שהוכרז, איום על סגירת גבולות ובעיקר בעיקר עצם העובדה אני בת צעירה יחידה שמטיילת לבדי במקום מאד מסוכן כמו אלתאי (ידוע כמקום עם אחוז גבוה של רוצחים וגנבים, לא מומלץ לטייל כאן לבד, למרות שאני עצמי חוויתי טיול מאד מעניין ובטוח, אבל זה גם יכול היה להיגמר אחרת), כל אלו התנקזו לעצירתי לחקירה ארוכה על ידי המשטרה החשאית עם משמר הגבול והאשמתי בריגול.
לא אלאה אתכם בפרטים איך ניצלתי מלשבת בכלא בסיביר בחורף הקשה, אבל הצלחתי לעבור הלאה אל מונגוליה ולהינצל מאשמת הריגול.
מעבר הגבול המונגולי עבר בקלות ומהירות ומיד אחריו יש כמה אוהלי יורט, מעין מסעדה מקומית בהם אפשר לעצור למנוחה ולאכול מהאוכל המקומי.
באולגי- בירת מערב מונגוליה, הכל נראה אחרת, גם הנוף, אך בעיקר התרבות, אנשים רבים מדברים אנגלית ומסבירי פנים לתיירים.
באולגי עצמה יש שוק נחמד וכמה הוסטלים נעימים.
מספר של בעלת הוסטל שגם יכולה לעזור בדברים שונים של יציאה לטרקים וקניית כרטיסי אוטובוס:
נזקה- 97699429696+ מדברת אנגלית טובה.
מיקום ההוסטל: 48.963823,89.966754
מאולגי מומלץ לצאת לטראק בשמורת טאבן בוגד, להכיר את הרי האלתאי בצידם המונגולי.
ומומלץ לברר עם מקומיים על אירועים, כשאני הייתי שם היו הכנות פסטיבל הנשר הגדול, אירועי תרבות יכולים להיות דבר מאד מעניין.
יום 6: אולגי-אולן בטור
האוטובוס יוצא בדרך כלל אחת לשבוע בשעה 13:00 בצהריים, יש להגיע לפני לתחנה המרכזית ולקנות כרטיס, מחירו יהיה באזור ה45 דולר.
תכינו את עצמכם מראש לנסיעה של 30 שעות הכוללת לילה, חוויה אנתרופולוגית מרתקת, משחקי קלפים עם הנוסעים המקומיים ועזרה למקיאים מטלטולי הדרך.
חשוב להצטייד בסוודר/שמיכה קטנה, בקבוקי מים ואוכל לדרך.
האוטובוס מחליק קדימה על הכבישים המשובשים וחוצה את השממה המדהימה הזאת, כל שעתיים נעצרים להפסקת שירותים והתרעננות וכך ניתן גם לעצור לנשום את האוויר והמרחבים או להסתכל על הכוכבים הברורים כל כך.
הנסיעה הזאת היא דרך מדהימה על מנת לטעום קצת את הערבה וחיי הנוודים בכמה שעות, מומלץ לפתח שיחה עם נוסע מקומי דובר אנגלית או להתבונן על היורטים אשר לידם חונה ג'יפ ומוקפים מרעה אשר בקצהו מונגולי על אופנוע רועה את בעלי החיים.
באולן בטור לנתי בהוסטל מקסים וביתי בשם "wind horse" (אוקה- מדברת אנגלית- 976-94125666+).
את החג עשיתי עם הקהילה היהודית המקומית שעשויה מפסיפס מעניין של אנשי עסקים יהודים מכל מני מקומות בעולם שעובדים במונגוליה וחלקם אף התחתנו עם נשים מקומיות.
מומלץ לבקר במרכז היהודי במונגוליה שהוא כמעין תחליף לבית חב"ד מקומי:
Jewish Mongolia- https://maps.app.goo.gl/8wzhWb...
אחרי כמה ימי מנוחה במונגוליה והיכרות עם עיר הבירה, עיר מעניינת מאד המכילה בתוכה פערים חברתיים קיצוניים, עומסי תנועה וזיהום אוויר לצד מקדשים ונזירים בודהיסטים בגלימות אדומות.
מונגוליה, מדינה עצומה אשר רוב תושביה הלא מרובים, מרוכז בעיר אחת, ממליצה להסתובב בעיר ולחוות את הדיסוננס בין הנוודים החיים במרחבי הפרא לבין אותם נוודים לשעבר אשר מחפשים את עצמם בחיי העיר הגדולה ותרבות המערב.
סיכום
היה לי טיול לא שגרתי בהרבה היבטים שבגללם כמעט ולא יכלתי לטרק כרצוני, אבל קיבלתי מסע אנתרופולוגי חוויתי ומרתק שעוד אפרט עליו בפלטפורמות אחרות והנה כאן לפניכם טעימה מהמסע עם המלצה למקומות מדהימים לבקר ולטייל בהם.
תוכלו לעשות את זה כמוני בשבוע- מסע טעימות ותוכלו להשתקע כמה שבועות ולשלב טרקים מרתקים וחוויה ייחודית.
בכל מקרה, בהצלחה, תיהנו המון.
ותזהרו מדובים בלילה.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם