מונגוליה - טיול לזוג .

בסיפור דרך זה אפרט את המסלול שלנו, אשתף בחוויות ואנסה להתמקד בדברים חשובים שהייתי שמחה לדעת לפני הטיול. ארוך אבל שווה..

תאריך הטיול	August 2023
משך הטיול	24 ימים
עונה מומלצת	יוני-אוגוסט

תוכן עניינים

הקדמה

בגדול ישנן מספר דרכים לטייל במונגוליה:
* לחבור ארבעה חמישה אנשים ביחד. לסגור נהג עם וואן רוסי שיקח אתכם להיטלטל, ברחבי מונגוליה.
* להצטרף לאחד הסיורים המאורגנים שמציעות חברות שונות - נפוץ בקרב אירופיים. (בגדול חבורה של אנשים שלא מכירים אחד את השני ומדריך שמטלטלים בוואן רוסי ברחבי מונגוליה יחדיו)
* להשכיר\לקנות רכב\קטנוע -לאמיצים בלבד!
* טיול עצמאי, בטיול זה אתם תלויים בחסדי התחבורה הציבורית, המאוד לא מפותחת, בחסדי הטרמפים ובחסדי קבוצת הפייסבוק ואנשים שיוצאים לאותו מקום באותו זמן שאתם מתכננים.
* טיול שהוא חצי עצמאי חצי מאורגן שזה בסופו של דבר מה שאנחנו עשינו. ארחיב בהמשך.

חשוב להבין כי מונגוליה רחוקה מאוד מלהיות מדינה מערבית וזה מתבטא במגוון דרכים כמו העובדה שרוב האוכלוסיה לא יודעים אנגלית, התשתיות והכבישים לא מפותחים (יותר נכון להגיד אין כבישים) ואפילו צורת החשיבה של האנשים שבאים איתם במגע במהלך הטיול שונה מאוד משלנו.

אנחנו טיילנו במרכז ובצפון במונגוליה בחודש אוגוסט, סה״כ עשרים וארבעה ימים שמתוכם עשינו שבוע סתלבט באגם חובסגול. רוב המטיילים עושים פחות אות יותר את אותם מסלולים, תלוי בזמן שעומד לרשותכם ובכמות השעות שאתם מוכנים להעביר ברכב.

יום 1-2 אולן באטר

נחתנו בשדה התעופה באולן באטר בשש בבוקר. קיימות מספר אפשרויות להגיע משדה התעופה לאולן באטר:
1.אוטובוס שיוצא פעם בכמה שעות.
2.מונית שזה בעצם אנשים עם רכב פרטי שמציעים שירותי הסעה.
3.שאטל שעובר במרכז העיר ומוריד אתכם היכן שאתם ישנים בעלות של 10 דולר לאדם- ניתן להזמין בדלפק ממש ביציאה מהשדה. אנחנו לקחנו שאטל למרות שאם מתמקחים המונית יוצאת יותר זול. קחו בחשבון שאולן באטר עיר פקוקה מאוד בשעות היום ולוקח בין שעה לשעה וחצי להגיע למרכז העיר.
* לינה- גסטהאוס גולדן גובי. מקום מצוין לפגוש עוד אנשים שמטיילים במונגוליה, הרבה ישראלים צעירים אחרי צבא. את הגסטהאוס מנהלות אוגי ואמא שלה. המקום נמצא במרכז העיר, נקי וניתן גם לבשל במטבח אז מהבחינה הזו זהו מקום מצוין להעביר בו כמה לילות באולן באטר. אם זאת צריך לקחת בחשבון שהקירות דקים ושומעים ה-כ-ל. החל מאנשים שמגיעים לגסטהאוס באמצע הלילה עד למכונת כביסה שפעלה כל הלילה.
* תכנון הטיול- אוגי מארגנת סיורים ברחבי מונגוליה ואיתה סגרנו את המסלול והנהג שלנו. כמה דברים חשובים שכדאי לדעת כאשר סוגרים סיור עם אוגי: חשוב מאוד לסגור עם אוגי את כל הפרטים באופן ברור ולא להשאיר קצוות פתוחים. תבינו בדיוק כמה אתם משלמים ועל מה. עדיף אפילו לכתוב את הכל על דף עם פירוט לפי סעיפים כמה עולה כל דבר. לאוגי יש נטייה (מנסיון אישי וכך שמענו גם מאחרים) לא לסגור דברים עד הסוף ולא לקחת אחריות כאשר דברים משתבשים. עותק מהדף המפורט תשאירו לאוגי ואחד לעצמכם.
* עליות- אנחנו סגרנו נהג שיקח את שנינו לטיול של 10 ימים והיה אמור להביא אותנו עד למשפחה ממנה מתחילים את הטרק עם הסוסים לשבט הצאטן. כל זה עלה לנו 1650$. לא כולל אוכל או לינה (פרט ללינה ואוכל אצל המשפחה של הסוסים ובשבט הצאטן שזה כן היה כלול במחיר). אנחנו לא בדקנו עוד אפשריות על מנת להשוות מחירים. אבל אני מאמינה כי סיבוב בעוד כמה סוכנויות יכול להוזיל את המחיר בכמה מאות דולרים. מכיוון שהיה לנו חשוב לא להיות תלויים באנשים אחרים החלטנו ללכת על האופציה הזו ולא להצטרף לאנשים שאנחנו לא מכירים, למרות שזה יצא יותר יקר ממה שחשבנו.
יש גם אופציה שאוגי תסגור גם מקומות לינה וארוחות זה היה אמור לעלות 2300 דולר. במקרה כזה הארוחות זה בעצם מה שנהג יבשל לכם בערב. אנחנו החלטנו כי את מקומות הלינה אנחנו נסגור לבד. את רוב המקומות מצאנו בגוגל מפות תוך כדי תנועה והתקשרנו להזמין מהדרך. בממוצע העלות היא 30 דולר אדם כולל ארוחת בוקר. אל תהססו לבקש הנחה אנחנו קיבלנו 10 אחוז בכל מקום. ישנו בקאמפים מסודרים שיש בהם מקלחת עם מים חמים (לרוב). אני מציעה להתארגן על אוכל ונשנושים ולא לבנות על הארוחות. בדיעבד היינו קונים מצרכים ומבשלים לעצמנו ומוותרים על הארוחות בקאמפים.
נקודה לגבי הנהג- חשוב מאוד לסגור מראש את הפרטים - אנחנו סיכמנו שאנחנו משלמים עבור ארוחות הצהריים של הנהג וכי לשאר הארוחות הוא דואג לעצמו. לגבי הלינה סגרנו כי הנהג דואג לעצמו. חשוב מאוד לוודא את העניין מול מי שסוגר לכם את הטיול בנוכחות הנהג זה יחסוך אי נעימות אחר כך.
דברים שחשוב לרכוש באולן באטר לפני היציאה כי קשה למצוא בדרך : מים מינרליים (לפעמים יש משקאות ממותקים אבל אין מים) נשנושים כגון אגוזים ופירות, קוואקר לארוחת בוקר, קפה, גזייה וסיר לבישול אם אין לכם. וגם רצוי להוציא כסף רוב המקומות לא מקבלים אשראי ואין הרבה כספומטים בדרך. יש מכולות בדרך אבל המבחר דל מאוד

יום 3- small naadam. והמדבר הקטן - khungu trana

יצאנו מאולן באטר לכיוון מערב לפסטיבל small naadam. זהו פסטיבל גדול שמתקיים בחודשי הקיץ במונגוליה .יש כמה ימים בהם מתקיים פסטיבל קטן יותר כשעה נסיעה מאולן בטר.תוכלו לצפות בהיאבקות מסורתית,תחרות ירי בחץ וקשת תוך כדי רכיבה על סוסים וטקסים דתיים. אירוע חמוד ומעניין ושווה הגעה אם יש לם זמן פנוי באולן בטר. יש אתר אינטרנט לפסטיבל וכדאי לבדוק את הלוז כדי לא לפספס דברים מעניינים. משם המשכנו בנסיעה של כ 4 שעות לכיוון khungu trana האזור הזה נקרא גם small desert. יש בו דיונה גדולה וגמלים דו דבשתיים. מקום מאוד יפה ושווה עצירה קצרה בדרך. אנחנו ישנו לילה אחד במקום שנקרא eden camp. מקום חמוד עם בקתות עץ וטיפי.
ממליצה להגיע באור יום כי מאוד קשה למצוא את הדרך בחושך (וזה תקף לכל המקומות במונגוליה)

יום 4- orkhon vally

בבוקר עשינו סיבוב קצר באזור ויצאנו לנסיעה ארוכה לכיוון orkhon vally. הנסיעה לקחה לנו כשבע שעות. מתוכם היו מספר עצירות קצרות ועצירה אחת קצת יותר ארוכה לצפות בטורניר היאבקות מסורתי שנתקלנו בו במקרה. עד urtiin tochoi cliff הדרך הייתה סבירה והכביש היה די סלול. זו בעצם הפעם הראשונה שנפגשנו עם הדרכים המונגוליות האמיתיות. בגדול אין כביש. נסיעה של שעתיים וחצי לקאמפ בשבילים שנוצרו בעקבות נסיעות מרובות של רכבים באזור. את השביל מעטרים בחן אבנים קטנות וגדולות, בורות רבים, שלוליות ולעיתים אף צריך לחצות נהר או שניים. בעצם מאותו רגע מצאנו את עצמנו מטלטלים שעות רבות בשבילי מונגוליה. בנוסף לתנאי השטח הקשים כמובן שאין שילוט וצריך להסתמך על החושים ועל כיווני האוויר בשביל להגיע למקום המיועד. (זו הסיבה שכדאי לקחת נהג מקומי).
לאחר שהתאוששנו מהנסיעה הקשוחה נגלה אלינו הנוף המרהיב של מונגוליה. שמיים מושלמים שלעיתים מרגיש שניתן לגעת בהם, עדרים עצומים של חיות ושקיעות מרהיבות. חייבת להתוודות שזו הפעם הראשונה שטבע גרם לי לבכות מהתרגשות.
עשינו את הלילה בקאמפ שנקרא orkhon camp. הבעלים היה ידידותי והאוכל סביר. זו הייתה הפעם הראשונה שישנו בגר שזה בעצם היורט של המונגולים וצורת המגורים הנפוצה ביותר בקרב החברה הנוודית במונגוליה

יום 5- Orkhon waterfall

בעמק נמצא ה Orkhon waterfall. אזור מאוד יפה עם מקום נחמד לטבול בנהר (הקפוא) ויש אפילו אומגה שאפשר לעשות לתחתית המפל. המפל היה במרחק של 7 ק״מ מהקאמפ שלנו והחלטנו ללכת ברגל. ראינו כי אפשר לעשות באזור טיולי סוסים והאמת שהיינו היחדים שהלכו ברגל, ההליכה הייתה נעימה ומרהיבה ביופיה. הנהג שלנו ציין לא מעט פעמים כי ישנם סימנים של התקרבות הסתיו, הדבר מביא איתו גם מזג אוויר הפכפך, וכך יצא שבדרך חזור תפס אותנו מבול מטורף שבשניות הפך למבול של כדורי ברד בגודל של כדורי פינגפונג (ואני לא מגזימה)ץ למזלנו הצלחנו לתפוס טרמפ עם בחור מקומי שתמורת תשלום סמלי הסכים להסיע אותנו לקאמפ. כעבור חצי שעה יצאה שמש חמימה ונעימה. בוא הסתיו מביא איתו התקררות שהורגשה בעיקר בלילות (כדאי להדליק אש בתנור של הגר או לישון בבגדים ארוכים וחמים).

יום 6 -7: חרחורין ומעיינות החמים. Tsenkher hot spring.

בדרך עצרנו בעיירה חרחורין שהייתה הבירה של האימפריה המונגולית ובה ניתן לראות שרידים מהעיר העתיקה, בעיקר מקדשים ומנזר. שווה עצירה קצרה אך בהחלט לא שווה להעביר לילה במקום.
הנסיעה למעיינות החמים ארכה כשבע שעות כולל העצירה בחרחורין. במעיינות החמים יש מספר ריזורטים בהם ניתן להתארח והאווירה היא קצת יותר מפנקת משאר המקומות בהם ישנו ( אל תצפו לריזורט בסגנון תאילנד). באזור יש נביעה של מים רותחים מלאים מינרלים וגופרית. הריזורטים מושכים אליהם בעזרת צינורות מים חמים וממלאים את הבריכות. הנסיעות הקשוחות התישו אותנו והחלטנו לעשות במקום 2 לילות. מאוד ממולץ. אנחנו ישנו Duut resort שהיה נקי ונעים וזול ביחס לשאר.

יום 8- Terkhiin tsagaan lake

Terkhiin tsagaan lake או איך שאוגי קראה לו The white lake. הנסיעה לאגם ארכה כשבע שעות. הגענו לקראת ערב לקאמפ בשם surtiin tulga eco ger camp. קמפ סביר ולא יותר. באזור יש אגם מהמם עם חופים חוליים שניתן לטבול בו. כל האזור הוא שאריות של התפרצות געשית מלא סלעי בזלת מרהיבים. מכיוון שהתקדמנו לכיוון צפון מזג האוויר התקרר מאוד והיה זה הלילה הראשון שממש היה לנו קר. לאגם יש שני צדדים עם קאמפים, הצד הצפוני והצד הדרומי. בצד הדרומי שי כביש סלול לכל אורכו ואילו הצד הצפוני הוא שביל לא סלול ולכן לוקח יותר זמן להתנייד בצד זה וצריך לקחת זאת בחשבון. הקמפ שלנו היה בצד הצפוני אבל יחסית בהתחלה

יום 9- נסיעה לאזור shin ider.

בבוקר עצרנו ליד Khorgo mountain זהו בעצם הר געש לא פעיל שאפשר לטפס עליו ולראות את הלוע. הטיפוס לקח לנו חצי שעה הלוך חזור. אבל ממש מהירנו כי הייתה דרך ארוכה לפנינו. בעצם בנקודה זו התחלנו להתקדם לעבר העיר מורון ולטרק לשבט הצאטן. נסענו כשבע שעות והגענו לקמפ ulziit hishig ליד העיירה shin ider. למרות שלא היה משהו מיוחד באזור היה זה קמפ מאוד יפה ונעים וגם האזור היה ממש יפה

יום 10- הנסיעה למורון והסיפור עם אוגי

בנקודה זו אעצור וארחיב בקצרה על מדוע ציינתי כי יש לסגור עם אוגי את כל קצוות הטיול. כמה דקות לפני שיצאנו לנסיעה אוגי התחילה להגיד כי יכול להיות שעקב תנאי השטח ואם ירד גשם אז הנהג שלנו לא יוכל לקחת אותנו עד המשפחה של הסוסים ממנה יוצאים לטרק. במקרה כזה נישן במורון לילה אחד ויום למחרת נסע עם וואן רוסי- פה חשדנו. לפי התכנית המקורית ביום זה היינו אמורים להגיע לעיירה בשם ullan ull וביום למחרת לנסוע למשפחה עם הסוסים. בפועל כאשר הגענו למורון הבנו כי אוגי סגרה נהג מקומי שמחכה לקחת אותנו למשפחה של הסוסים. בשיא הלחץ אכלנו צהריים והתעקשנו לעשות קצת קניות לימים הקרובים (ומזל שעשינו כך). בשעה 14:00 הנהג שלנו הוריד אותנו ליד ה וואן שהיה מלא בסחורה וחמש מונגוליות זועפות שמחכות רק לנו כבר די הרבה זמן. אוגי התעקשה כי זה לא מאוחר מדי בשביל לצאת לדרך וכי נגיע באזור עשר- אחת עשרה בלילה, וכי המשפחה יודעת שאנחנו מגיעים ואין שום בעיה. וואז החלה הנסיעה הכי קשוחה שאפשר לעלות על הדעת. נסענו קרוב ל 12 שעות בשביל טרשים, חצינו נהרות ואזורי בוץ, בחושך ובגשם וכמעט התהפכנו יותר מפעם אחת. אחרי שעות של נסיעה הגענו ל ullan ull ושוב התקשרנו לאוגי לוודא שהכל בסדר ולמרות השעה המאוחרת יודעים שאנחנו מגיעים. לפתע ניגש אלינו אחד הנערים שדיבר מעט אנגלית ואמר לנו כי הלילה לא נישן אצל משפחת הסוסים אלא אצל קרובי משפחה בדרך, שוב צלצלנו לאוגי לוודא שהכל בסדר - היא התעקשה שאין שום בעיה. בשעה 1:30 בלילה הוואן עצר באמצע שום מקום ליד גר אחד ויחיד. הנהג דפק בדלת, העיר שני אנשים מבוגרים, החליף איתם כמה מילים והורה לנו לרדת. נאמר לנו כי זה אח של מי שהיינו אמורים להגיע אליו וכי מחר בבוקר יבואו לקחת אותנו. לא הייתה קליטה במקום, המונגוליות בוואן ישנו שינה עמוקה ולנו לא נותרה ברירה פשוט לרדת ולהיכנס לגר. בגר שכבו רדומים גבר ואישה, הוא על מיטה והיא על מזרן על הרצפה לידו, מסביב היו תלויות חתיכות בשר מיובשות וריח של גר אמיתי של נוודים מילא את הנחיריים. פרסנו מזרנים על הרצפה נכנסו לשקי השינה שלנו וקווינו כי העייפות תגבר על הפחד. בבוקר פתחנו עיניים, ושוב זה הכה בנו שאין לנו מושג איפה אנחנו ואצל מי אנחנו ישנים. הזוג הסתכל עלינו ואנחנו הסתכלנו עליו. ניסנו להבין מי אמור לקחת אותנו אבל הם לא ידעו אנגלית ואנחנו לא דיברנו מונגולית וללא קליטה אי אפשר להיעזר בגוגל או ליצור קשר עם אוגי. בינתיים הגיעו כל מיני אנשים מקומיים על קטנועים וסוסים, שתו חלב חמוץ והסתכלו על שני האורחים הזרים בגר. הזמן עבר ואנחנו הבנו כי אף אחד לא מתכוון להגיע לקחת אותנו. לבסוף במקרה עבר רכב שהנהג הבין מעט אנגלית והסכים לקחת אותנו למשפחה עם הסוסים (שבדיעבד הייתה 10 דקות נסיעה מאיפה שישנו). כשהגענו והייתה שם קליטה יצרנו קשר עם אוגי שטענה כי הנהג שהיה אמור להביא אותנו למשפחה רימה אותה ועל דעת עצמו הוריד אותנו בגר הזה וכי כל הבוקר חיפשו איך לאסוף אותנו. בכל השיחות איתה אוגי התנערה מהאחריות שלה לגבי כל מה שקרה לנו במהלך הטיול ומזה שגבתה מאיתנו כסף על נהג שבפועל לא היה לו סיכוי להביא ואתנו עד המשפחה של הסוסים. לבסוף בנועם והתעקשות התקזזנו איתה על חלק מהסכום ולכן מאוד מאוד ממליצה לעשות פירוט של מה אתם משלמים לה וכמה.

יום 10-11-12-13: טרק לשבט הצאטן

המשפחה של הסוסים זה בעצם משפחה שיש לה כמה סוסים וגר לאורחים והם מוציאים את הטרק לשבט הצאטן. אוגי אמרה לנו כי ידאגו לנו לארוחת בוקר וערב בסיסית אבל אני ממש לא ממליצה לבנות על זה. מדובר על לחם מונגולי חמצמץ ולעיתים מרק עם שומן ואיטריות. הביאו אתכם אוכל שתוכלו להכין לעצמכם אפילו מנות חמות זה סבבה אפשר לבקש מים חמים. ֿדבר נוסף שמענו כי אפשר לעשות את הטרק ברגל כי במצטבר זה 25 ק״מ הליכה מהמשפחה של הסוסים, ולכן סגרנו עם אוגי שנעשה את הטרק ברגל ועם סוס מסע היא אמרה בפירוש שזו לא בעיה. במזל לפני שיצאנו חזרו שני תיירים שעשו את הטרק ואמרו כי כל הדרך היא בוצית עד הברכיים ויש לא מעט נהרות עמוקים לחצות בדרך וכך ברגע האחרון הצלחנו לארגן לנו סוסים למסע.
דרך מאוד מאוד משגעת ביופיה! אנחנו עשינו את הדרך עם עצירץ לילה בשטח, אבל גם יצאנו לטרק רק באזור 4 בצהריים, אם יוצאים בבוקר ניתן לעשות זאת ביום אחד אבל זה קשוח. חשוב להדגיש כי הרכיבה על הסוסים היא דבר מאתגר ומסוכן. אלו סוסים פראיים וכל רעש קטן או תזוזה מקפיצה אותם ושמענו על לא מעט תאונות של אנשים שנפלו מהסוסים. אני ביקשתי מהמדריך ללכת בצמוד אליו ושיחזיק לי את הסוס. ההליכה לשבט במצטבר לוקחת בערך שש שעות והברכיים והישבן כואבים מאוד. מאוד יפה אצל שבט הצאטן ונחמד לראות את האיילים עם הקרניים הפרוותיות אבל אני לא חושבת שיש מה לעשות שם יותר מלילה אחד. כמו כן יש לקחת בחשבון כי כל האזור מלא בבוץ וכדאי לבוא עם נעליים עמידות למים.
כשחזרנו למשפחת הסוסים לא היה ברור איך אנחנו אמורים לחזור מהם למורון. שוב נכנסו לדין ודברים עם אוגי שגם לא ממש ידעה לתת תשובות. בשלב מסויים הגיעו עוד אורחים למשפחה והם רצו להעביר אותנו לישון אצל משפחה אחרת, התעקשנו להישאר ולבסוף הם נתנו לנו לישון בבקתה שלהם. עד שעות הבוקר המאוחרות לא ממש ידענו אם יגיע מישהו לאסוף אותנו. לבסוף הגיע וואן רוסי ויצאנו לדרך ולאחר כעשר שעות ( בזכות הנהיגה המהירה והמיומנת של הנהג) הגענו למורון ומשם נסענו לאגם חובסגול.

שמונה ימים באגם חובסגול - מנוחה וסתלבט

באגם הסתובבנו באזור ובעיקר נחנו מהנסיעות הארוכות. ישנו בkhuvsgul dalai tourist camp. מקום מאוד נעים לשהיה של כמה ימים. בחזור תפסנו טרמפ (בתשלום) עם משפחה שנסעה לאולן באטר. הבעלים של המקום בו ישנו מצא לנו את הסידור בקבוצה בפייסבוק שיש למונגולים. בכל אופן שזה חסך לנו את הנסיעה המאוד ארוכה באוטובוס המקומי.