יומיים טיול רגלי בשמורת איסלו

מידע על השמורה

שמורת איסלו הינה שמורה מהוותיקות ביותר במדגסקר. השמורה מאוד מיוחדת ונוף בה ייחודי ואינו אופייני לשאר חלקי מדגסקר. מדובר ברכס הרי אבן חול שבולט באמצע מישור שומם וענק בדרום האי.
בשמורה ניתן לעשות טיולי יום עד לטרקים של שבועיים, היא מאוד מגוונת ויפה ומציעה נוף של צוקים מדבריים יפים, לצד נאות מדבר וקניונים צרים ומלאי מים.
עקב כל האמור לעיל, השמורה היא מהמתוירות במדגסקר. זה קצת מוריד מהביקור במקום, גם עקב היחס של המקומיים וגם עקב האווירה התיירותית. עם זאת, 90% מהתיירים עושים את אותו מסלול יום מעגלי וחותכים למקום אחר - במידה ותחרגו מהמסלולים הקלאסיים, ותעשו יותר מיום אחד, כבר לא תפגשו בהרבה אנשים בכלל.

התניידות והגעה

הגישה לשמורה היא דרך הכבר רנוהירה Ranohira, ששוכן על כביש RN7, הכביש ה"ראשי" שחוצה את המדינה מטאנה הבירה ודרומה עד לטוליארה. אל תתנו למושג "כביש ראשי" להטעות אתכם - התנועה מעטה ומצב הכביש לפרקים טוב ולפרקים בלתי נסבל ומחייב נסיעה איטית מאוד.
ההתניידות במדגסקר הינה בדר"כ נהוגה ב-3 אופציות: (1) ג'יפ פרטי עם נהג שמושכר מאחת הערים המרכזיות (מאוד מאוד יקר), (2) טיסות פנימיות (גם מאוד מאוד יקר) ו(3) טקסי ברוס - מוניות שירות. אנחנו התניידנו בטקסי ברוס מלבד טיסה מהדרום לצפון, מדובר בתחבורה הציבורית המקומית של מדגסקר. ישנן שלוש סוגים של מוניות: Local - מתפוצצות עד אפס מקום ובדר"כ לנסיעות של עד 4 שעות, National - האופציה הטובה ביותר, כסא לכל אדם, אין אנשים במעבר, קיימות רק לנסיעות ארוכות. ומוניות שהן בין לבין - דוחפים 4 בשורה של 3, מכניסים הרבה ציוד, כסאות פחות נוחים מנשיונל וכו'.
הנסיעות במדגסקר הם מאוד קשות, ויש לקחת את זה בחשבון בתכנון הטיול. תוך כדי הטיול יש להקפיד ללכת לראות את המונית לפני שמשלמים, תמיד לשלם רק חצי או לא בכלל, ואת השאר בסוף הנסיעה. יש מלא נוכלים שמוכרים כרטיסים, ויראו לכם גם את המונית והנהג שלהם, ויעלמו שניה אחרי שתשלמו - אז תהיו חדים ולא וותרנים ואל תשלמו מראש. בנוסף, תתעקשו לשבת במוניות במושבים הראשונים - זה משנה את כל הנסיעה ולא דוחפים שם יותר אנשים.
עם כל זה יש להגיד - הנסיעות זאת אחת החוויות החזקות שלנו! בסופו של דבר שם פוגשים את המדינה והמקומיים בצורה הכי לא-תיירותית, אמיתית, שיש. לא הייינו לרגע משנים את דרך הטיול שלנו לעבר ג'יפ שכור.

מחירים בשמורה

חשוב להבין כשמתכננים את הטיול שהשמורות במדגסקר הן יקרות מאוד. הייתה עליית מחירים גדולה מאוד במחירי השמורות לפני כמה שנים ואותנו המחירים הפתיעו מאוד. המחירים הגבוהים הם תוצאה של ממשלה מושחתת, את רוב הכסף שתשלמו, גם את דמי המדריך, הממשלה תקבל. מבאס אבל זה המצב.
בנוסף, מבין חוקי המדינה קיים חיוב להסתובב עם מדריך מורשה בכל שמורת טבע במדינה, אז גם אם אתם אוהבים את העצמאות שלכם - במדגסקר תהיו חייבים לשכור מדריך.

- הכניסה לשמורה עולה לאדם 65,000 אריארי ליום, 110,000 אריארי ליומיים, ולשלושה ימים ומעלה זה 45,000 ליום. יש לציין שזהו המחירון היקר ביותר שאנחנו נתקלנו בו מבין השמורות במדגסקר וזה כנראה תוצאה של התיירות המופרזת באזור.

- המחיר למדריך ליום הינו 120,000 לקבוצה של עד 4 אנשים.

- משלמים למדריך גם על האוכל שלו בטיול (במידה ולא לוקחים פורטר וטבח) - 10,000 אריארי ליום.

- מס שינה בשמורה: 20,000 אריארי לאוהל.

- מס למשרד המרכזי בטאנה: 4000 אריארי.

- נסיעה ברכב מרנוהירה הישנה (סוף המסלול שלנו - אזור הקניונים) עד לרנוהירה החדשה עלתה לנו 60,000 אריארי לשנינו.

- רוב התיירים לוקחים הסעה מרנוהירה לשמורה בעוד תשלום, אנחנו החלטנו לחסוך וללכת ברגל (לוקח בערך שעה וחצי).

כך לבסוף בחישוב מהיר יצא לנו טיול של יומיים כולל הכל בשמורה הזו 400 שקל לאדם - יקר, אך יפה מאוד. תעשו את השיקולים שלכם.

מסלול

אנחנו החלטנו לעשות טיול של יומיים.
כאמור, ניתן לעשות גם טיול יומי או להתארגן מראש על מדריך שיקח אתכם לטיול ארוך יותר - מומלץ אם יש לכם זמן.

המסלול שלנו היה מורכב מביקור במספר אתרים מומלצים בשמורה: התצפית הראשונה, "בריכת גן עדן", הבריכה הכחולה והבריכה השחורה, וקניון מאקי. כשבנוסף ישנן הרבה הליכות שיפות כשלעצמם על רכס החול בין האתרים השונים.

יום 1 - מ-Ranohira, דרך בריכת גן עדן, הבריכה הכחולה והשחורה, עד לNamaza Camp

התחלנו את היום ב6:30 במשרדי השמורה ברנוהירה, שילמנוו את כל המיסים ויצאנו לדרך יחד עם באסקו המדריך שלנו.
התחלנו את היום בכשעה הליכה לעבר הכניסה לשמורה. מזג האוויר היה ערפילי מאוד וקצת קריר אך באסקו הסביר לנו שזהו מזג האוויר הקבוע בבקרים בעונה זו והערפל מתפוגג באזור 8:00.

מהכניסה לשמורה התחלנו לעלולת בשביל יפה כשמצידנו מערת קבורה עתיקה. עד היום חלק מהמקומיים נוהגים לקבור את קרוביהם במערה משותפת. התחילה המנוח נקבר במערה זמנית לאחר זמן לא מועט מעבירים את עצמותיו בליווי מסיבה גדולה למערה המשפחתית.

בהמשך ראינו צמחייה ובעלי חיים מיוחדים, מעכבישים עד ללטאות שאופייניות רק לאזור זה ומסתוות בצורה מדהימה. אנחנו לא מהנגנבים על דברים אלו בדר"כ אבל הזוחלים במדגסקר הצליחו גם לגרום לנו להתרגש.
אבני החול בשמורה מאוד יפות, הולכים על שבילים שהחול מסתעף בהם בצבעים שונים של צהוב ואדום והמחזה מרשים.

לאחר הליכה לא ארוכה מגיעים לתצפית יפה מאוד, התצפית פונה לעמק גדול שמוקף במוקי אבן חול צבעוניים מרשימים. הנוף היה יפיפה ולקח לנו זמן לעזבו ולהמשיך הלאה במסלול.
אחרי התצפית ישנה הליכה של בערך 40 דקות עד שמתחילה הירידה לנחל שבו נמצאת "בריכת גן עדן" המדוברת. מתחילים את הירידה ומצד ימין כבר רואים במה מדובר. הבריכה מדהימה, ממש נווה מדבר יפיפה, עצי דקל, חול לבן, ומים בצבע טורקיז שנשפכים ממפל קטן. כמובן שנכנסנו ועם כל הגן עדן הזה אפילו המים לא היו יותר מידי קרים. המקום קסום ויפיפה, אך יחד עם זאת גם שורץ בתיירים - לנו זה לא הפריע יותר מידי.

מהבריכה עלינו חזרה וחצינו את העמק הגדול לכיוון הנחל שבו נמצאות שתי הבריכות הנוספות שמתוכננות לנו להיום, וכן המחנה שבו נישן.
ההליכה ממשיכה להיות יפה, תחילה ממשיך הנוף המצוקי-מדברי ולאחר מכן, עם הקרבה לנחל, הנוף נהיה ירוק מעוד ורעש המים מתחיל להישמע.
לקראת הצהריים הגענו לחניון שבו תוכננה הפסקת הצהריים שלנו, אותו חניון שלאחר מכן נחזור לישון בו - Namoza Camp. החניון עמוס מאוד במטיילים בצהרים, ישנם מקומים שבאים להכין שם ארוחות מאורגנות לתיירים. אנחנו מצאנו ירידה לנחל ופינה שקטה ויפה לצדו להפסקת צהריים. היה שקט ומאוד יפה ופסטורלי - אחלה מקום לצהריים.
לקראת סיום האוכל, כשהקפה מתבשל, נשמע קול מן השיחים... למורים! אותה חיה מתוקה שחיכינו לראות ושורצת בכל רחבי מדגסקר באינספור מינים שונים. לאחר כמה צילומים מוצלחים ישבנו לשתות קפה כשבעבר השני של הנחל יושבים להם למורים חמודים שבאו גם כן להפסקת צהריים בנחל.

המשך המסלול של היום הוא הליכה בנחל הלוך וחזור באותה הדרך. הנחל יפה מאוד ותוך כדי ההליכה ראינו עוד זיקיות יפות, עכבישים, וטיפה למורים. הצמחייה והמים בשילוב של אבן החול נותנים לנחל מראה מאוד מיוחד. בסוף מסלול ההליכה מתחבאות שתי בריכות מדהימות. אחת כהה ועם מפל יפה שנשפך אליה - הבריכה השחורה, ואחת נוספת בהירה יותר - הבריכה הכחולה. גם מקום זה קסום ואסור לוותר עליו! תשפטו בעצמכם מהתמונות.
השתכשכנו בבריכות וחזרנו חזרה באותה הדרך למחנה.

בשעה 17:00 הגענו חזרה והתחלנו התארגנות ללילה.
המחנה נחמד מאוד, מסודר ונוח. יש מקום מסודר להקים אוהלים, יש ברז שניתן להטפיל ממנו מים למסלול ולשטוף בו כלים, ושולחנות וספסלים שמקלים על הבישול. כמו כן, כמות התיירים שנשארת ללילה בשמורה, כאמור, היא מעטה, ועל כן לא היה המוני ורועש, להפך - הייתה אחלה חברה.

יום 2 - מNomaza Camp דרך קניון מאקי לרנוהירה הישנה

קמנו ב6:30 להתארגן ולהכין ארוחת בוקר וב-7:30 כבר היינו עם תיקים על הגב, צמאים להתחיל את המסלול של היום.
את תחילת המסלסול עשינו שוב באותו הנחל שהיינו בו יום לפני, אך לאחר קילומטר פנינו ליובל הנשפך אליו בו יש מפל יפה מאוד ואחלה בריכה לשכשוך של בוקר (לאמיצים בלבד - המים קרים מאוד).
עשינו עצירה קטנה במפל היפה והתחלנו לעלות צפונה מהנחל חזרה לרמת אבן-החול היפה. לאחר עליה תלולה שלקחה לנו 20 דקות הגענו למעלה.
רוב היום נעשה על הרמה - למעלה, ומאופיין בנופים המדבריים והמצוקיים של השמורה.
ההליכה כיפית, עם טיפה עליות וירידות ולרוב בשמש, אך הנוף יפיפה ומתגמל.

לקראת הצהרים החלנו בעלייה האחרונה לאותו יום, לעבר תצפית לגבול של השמורה עם המישורים הגדולים שמקיפים אותה וקניו מאקי. העלייה לוקחת בערך 45 דקות והיא שטופת שמש אך יפה. לבסוף הגענו אל התצפית, שלא אכזבה והייתה מרשימה מאוד עד כדי עצירה של שעה וחצי לארוחת צהריים והנאה מן הנוף.
לאחר ארוחה טובה וקינוח של תמרים מהארץ המשכנו בדרכנו - הפעם בירידה תלולה לעבר קניון מאקי.

קניון מאקי Maki (על שם סוג של למור) הינו קניון ארוך מאוד שחוצה חלק נכבד מהשמורה אך ברובו לא עביר. הקניון צר וגבוה, מלא מים וצמחייה ירוקה, ובמקביל אליו ישנו עוד קניון יפיפה (שבו לא הספקו לבקר אך הבנו שמומלץ) שנקרא קניון ראטס.
למעוניינים - ניתן לעשות יומיים שלמים רק בקניון מאקי עצמו אך זה דורש ציוד טיפוס וגלישה. אנחנו קיבלנו רק טעימה קטנה והתלהבנו מאוד.
לאחר הירידה נכנסנו מהשפך של הקניון לתוך הערוץ הצר, הנוף מזכיר קצת את קניוני אדום. המקום פשוט גן עדן, עם המון בריכות יפות, צבעים מדהימים שנוצרים משילוב אבן החול, המים הזורמים והצמחיה הירוקה. הלכנו הלוך-חזור כמה שיכולנו להכנס ונהננו מאוד.

מהיציאה מהקניון יששנה הליכה של בערך 40 דקות עד לנקודה בה רכב יכול לאסוף אתכם חזרה לעיירה. נקודה זו היא הכפר רנוהירה הישנה, כבר מאוד דל ועני שמיושב ע"י מספר מועט של מקומיים. בדרך עברנו מפעל של רום מקומי.
הגענו לכפר, שיחקנו עם כמה ילדים חמודים ולקראת אחר הצהריים המוקדמים עלינו על רכב שסגרנו מראש חזרה לרנוהירה.
הנסיעה לוקחת בערך 45 דקות.

יש לציין שלאורך כל היום היינו לבד לגמרי - לא פגשנו שום תיירים.

טיפים

• למי שיש הרבה זמן - מומלץ לעשות עוד כמה ימים בשמורה. השמורה יפיפה ושונה משאר הנופים במדגסקר. לא כל המדריכים יודעים לתכנן מסלול מרובה ימים, הרוב יודעים לקחת רק למסלול היומי הקלאסי - תגיעו למשרדי השמורה ויפנו אתכם או שתתקשרו אליהם מראש לקבוע.
• בגדול - עדיף לקבוע מדריך מראש, בעיקר בעונה המתוירת של יולי-אוגוסט, של יקרה מצב שכל המדריכים יהיו תפוסים.
• אנחנו ישנו במקום הנקרא Chez Alice. מאוד מומלץ להגיע אליו, זהו המלון/גסטהאוס המוצלח ביותר שהיינו בו במדגסקר. יחס חם, תמורה מעולה למחיר, מסעדה טעימה, ועזרה בהכל. יש חדרים בכמה רמות, מ-30,000 ללילה בחדר בלי שירותים פרטיים ועד למחירים גבוהים בהרבה. יש גם אפשרות לישון באוהל ברחבה ב-7000 לאדם.
• היציאה מרנוהירה לצפון / דרום צריכה להתבצע רק ע"י מאכר מקומי שיסגור לכם מקום בטקסי ברוס. אין מוניות שיוצאות מרנוהירה, אלא רק עוברות בה, ואם לא תסגרו מראש לא יהיה לכם מקום. בתקופה שאנחנו היינו בה הפסיקו את המוניות לילה מטוליארה לטאנה בעקבות שודדי דרכים שהיו משלטים על המוניות. כדאי לבדוק מה המצב הבטחוני בדרכים מראש עם תיירים שחזרו מהאזור / בעזרת הגסטהאוסים בטאנה. אנחנו תכננו מרנוהירה לחזור לטאנה בנסיעת לילה במונית ישירה ומשם לסוע לצפון אך לא היו מוניות ישירות והנסיעה לטאנה הייתה מטישה מאוד וקשה, עם שלוש עצירות באמצע להחליף מוניות - אם זהו המצב ואין מוניות ישירות, כדאי לתכנן אחרת.
• תגיעו עם מלא מזומן מקומי - כפי שראיתם הטיול לא זול וישנן הרבה הוצאות מלבד הטיול עצמו בשמורה (לינה, נסיעות, אוכל, וכו'). אין כספומטים נורמליים מפייאנה עד לטוליארה. אפשר להוציא כסף ברנוהירה בסופר שקיים בכניסה לעיירה מכיוון צפון - אך לוקחים שם עמלה מטורפת ועדיף להשתמש באופציה הזו רק במידה וממש נתקעתם בלי מזומן. אין צ'יינג'ים באזור.
• תהנו!! :)