(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

לופ בצפון-מזרח לאוס

אז אחרי שסיימנו את הלופ בצפון ויאטנם עם טעם של עוד וצמא לחוויה קצת יותר אותנטית, הגענו ללאוס בשאיפה לחקור אותה על אופנוע- שם גילינו את הלופ (הלא מוכר/מפותח) של צפון-מזרח לאוס

תאריך הטיולOctober 2024
משך הטיול8 ימים
עונה מומלצתאוקטובר-פברואר (העונה היבשה)

רקע

זוג בני 23, אני רוכב מהבית ושקד (בת זוגי) בלי ניסיון מלבד בתוך המושב (שנינו עם רשיון בינלאומי)
אז אחרי שסיימנו את הלופ בצפון ויאטנם עם טעם של עוד וצמא לחוויה קצת יותר אותנטית, הגענו ללאוס בשאיפה לחקור אותה קצת על אופנוע ואחרי הסתובבויות בין חברות השכרה בלואנג פראבנג הרכבנו לעצמנו (עם עזרה מהאינטרנט ובסיס שהבחור של החברה הסביר לנו) לופ בצפון מזרח לאוס שיוצא מלואנג פראבנג

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

פרקטיקה

-אנחנו השכרנו שני קטנועי Honda wave 125 אחרי התלבטויות כי שקד העדיפה לנהוג על קטנוע קטן ורציתי שנרכב על אותו סוג, היתרון הוא באמת שזה הקטנוע שכל המקומיים נוסעים עליו ככה שבכל תקלה שתהיה, בכל כפר הכי קטן בדרך יהיה מי שיעזור.
-בדיעבד ללא ספק היינו מעדיפים לעשות את זה על אופנוע דוש יותר גדול שיהיו גלגלים יותר גדולים ושיכוך יותר רציני כי הדרך לא סלחנית, מלאה בבורות ובמקטעים ארוכים בלי כביש שהדרך היא שביל עפר מאתגר (אבל לגמרי אפשרי בכל אופן, כל המקומיים עושים אותה עם הwave)
-חשוב לזכור שהמסלול הזה בין הכפרים הוא לא מתויר בכלל ולכן האוכל הוא רק מקומי ולא מונגש באנגלית לתיירים או לחך המערבי אז צריך להגיע מוכנים לזה מנטלית, הרבה שפת סימנים וללכת למטבח להציץ בסירים.
-גמישות- כל יום יכול להביא איתו משהו אחר, ואי אפשר בדיוק לחשב ממוצע של זמן למרחק כי הדרך יכולה להיות משובשת ממש למקטעים של 20 קמ״ש או מושלמת ל60 ולכן לא קבענו אף פעם מראש איפה נישן וכל אחהצ שהגענו לכפר הסתובבנו בין ההוסטלים לחפש מקום ללילה.
-להוריד מפות של גוגל מפס או mapsme כי אין קליטה בחלקים ארוכים מהדרך.
-לעשות הרבה הפסקות בדרך - גם מרענן וגם פשוט כיף לעצור ולשהות מול הנופים המטורפים.
-להשאיר כמה ימים לנונג קיו כי זאת עיירה הרבה יותר תיירותית מהכל ויש סביבה הרבה מה לעשות.

יום 1

יצאנו אחרי יום סידורים שנמשך הרבה יותר מאוחר מהצפוי ככה שלא נשארנו עם מספיק זמן להגיע לפוו קוון אז יצאנו בכל זאת עם החלטה שנעצור באחת העיירות בדרך כשתתחיל לרדת השמש.. נסענו בדרך יחסית שבורה ברובה עם משאיות שחולפות פעם ב.
נוף של הרים ירוקים וגדולים בצידי הדרך המפותלת ועברנו בכמה כפרים חמודים שבנויים על הכביש בהם רואים קצת אורח חיים של מקומות שלא התפתחו סביב תיירות ככה שזה מיוחד
הגענו לכפר פו קהם שראינו בו הוסטל בגוגל מפות והגענו למקום שעלה על הציפיות (כי יש להם מים חמים במקלחת) אכלנו אצלם ארוחת ערב נחמדה והלכנו לישון

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום 2

קמנו בבוקר מאוחר מהמתוכנן אכלנו מרק פו לארוחת בוקר ויצאנו לדרך, נסענו כשעתיים בדרך עדיין משובשת עם המון משאיות עד שהגענו לפו קהון (שבו תכננו לישון אתמול) לארוחת צהריים, יצאנו קצת לחוצים כי רצינו להספיק לפצות על היום שאיבדנו ונסענו המון בשאיפה להגיע לעיר פונסאבן, איפשהו בדרך הבנו שלא נספיק באור אז חיפשנו מקום על הדרך בגוגל ומצאנו כמה אופציות, כשהגענו לאופציה הראשונה נשאר לנו עוד שעת אור אז ניצלנו אותה להתקדם עוד קצת.. כעבור חצי שעה התחיל מבול אז עצרנו בצד הדרך עד שנרגע קצת ואז המשכנו על כביש טוב עד שהגענו למואנג סוי, התמקמנו בגסט האוס כשכל הכפר בהפסקת חשמל בגלל הגשם הלכנו לאכול ארוחה לאור נרות במסעדה מקומית וחזרנו להתקלח כשחזר החשמל, הלכנו לישון גמורים בהבנה שצריך להרגיע עם המרחקים ליום ולעשות פחות קילומטרים.

יום 3

קמנו מוקדם לשעת נסיעה עד לבית קפה מעולה בפונסאבן לפנקייק וקפה מערביים ביותר, יצאנו משם ל40 דקות נסיעה לעיירה שראינו שאמור להיות בה איזה מפל מגניב, ירדנו לשביל עפר מאתגר בו עצרנו כמה פעמים בנסיונות למצוא אותו ברגל אבל לא הצלחנו למצוא את הדרך בג׳ונגל הסבוך… אבל גם הדרך עצמה הייתה יפה..
משם המשכנו למואנג קהם לחפש הוסטל ללילה ובדרך כמעט כשהגענו ראינו שלט למעיינות חמים אז הגענו לעיר התמקמנו אכלנו צהריים מאוחרות ונסענו למעיינות החמים שהתגלו כמאין בריכה ענקית מחוממת לצד נחל יפה שהם בתוך איזה ריזורט נטוש- אבל התפנקנו עם שוקו קר בבריכה חמה להרפיית השרירים וכך נגמר היום

יום 4

קמנו בבוקר, יצאנו לדרך ועצרנו אחרי 10 דק במערת טהם פיו בה (שמשמשת כאנדרטה ל364 אזרחים חפים מפשע שנהרגו במלחמת ויאטנם כשתוצאה מפגיעה ישירה של טיל חיל אוויר אמריקאי ב1968) אחרי שהחלטנו שמוותרים על ההארכת מסלול לסאם נואה בשביל לעשות ימים קצרים יותר המשכנו בדרך עד הארוחת צהריים בסופ לאו שהייתה אכזבה רצינית עם מסעדות מבאסות, יצאנו להמשך הדרך קצת תשושים עם הרבה עצירות בדרך וכבישים משובשים עד שהגענו אחהצ לבאן דאט היאם, מצאנו הוסטל סביר והתמקמנו תשושים בתקווה לצאת מחר למסע ארוך עד נונג קיו

יום 5

קמנו מוקדם בבוקר נחושים לקראת יום ארוך, יצאנו לשוק המקומי לקנות פירות לארוחת בוקר בהמשך הדרך ויצאנו לדרך
בערך כקילומטר מהכפר נתקענו אחרי משאית ו-וואן שנתקעו בבוץ וחסמו את הדרך- ניסינו לחכות ולעזור ללא הצלחה ואחרי זמן מה מישהו עם טוסטוס הצליח לעקוף אותם ובעקבותיו כל שאר הקטנועים, המשכנו על דרך משובשת ביותר עם נוף מדהים בערך כארבע שעות עד שהגענו ליעד ארוחת צהריים שלנו בו לא הצלחנו לתקשר עם אף אחד ונגמר בסטיקי רייס עם ביצה כמובן, אחריו המשכנו בין הכפרים האותנטיים בערך שלוש שעות עד שהגענו לנונג קיו, חשוב לציין שהפעם קבענו לעצמנו שעוצרים כל 20-30 ק״מ לנוח ליהנות מהנוף מה ששיפר את החוויה פלאים

יום 6+7

כשהגענו לנונג קיו הבנו שנרצה להישאר שם יותר מלילה אחד כי באמת זאת עיר קצת יותר מתוירת עם יותר מה לעשות אז ביום שישי קמנו בבוקר לטיול יום מאורגן עם שיט למונג נוי, טיול למפלים, מערה ותצפית יפה וכמובן שנהנינו קצת מאוכל מערבי בעיר אחרי 5 ימים בלי, את שבת העברנו בנחת ובכיף עד אחהצ שעשינו נסיעה קצרה כשנעים, איזה שעה נסיעה בשעת השקיעה עד שהגענו לכפר משונה שנקרא נאמ טואם שם עשינו לילה בהוסטל מפוקפק

יום 8

ביום האחרון עשינו נסיעה של 100 קילומטר בחזרה ללואנג פראבנג, כביש במצב הכי טוב שהיה עד כה עם יופי של נופים ויחסית הרבה תנועה של רכבים ומשאיות אבל- יופי של סיומת להרפתקה שלנו

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )