הג'ונגל של לאוס- טרק בלואנג נמתה והגיבון אקפרינס

טרק בג'ונגל של לואנג נאמתה

לואנג נמתה היא עיירה הנמצא בצפון לאוס לא רחוק מדי מהגבול עם סין.
העיירה היא נקודת מוצאם של טרקים רבים באזור, ובפרק הקרוב אכתוב על
הטרק הקצר שעשיתי שם. מידע נוסף על לואנג נאמתה ניתן למצוא בסיפור הדרך שכתבתי עליה- צפון לאוס הקסום והפראי (אצרף קישור בסוף העמוד).

התארגנות לטרק:
חיפשנו סוכונות טיולים שתהייה בעלת המלצות טובות באינטרנט, מסלול מותאם ומחיר טוב. לאחר חיפושים קצרים הגענו לסוכנות the hiker. סגרנו דרכם טרק של יומיים שכללו יום של הליכה בג'ונגל ויום של ראפטינג בקייאקים. הם היו נשמעים רציניים, ובנוסף לכך נרשמו אליהם לאותו טרק שרצינו עוד 3 אנשים נוספים כך שהמחיר יצא משתלם מאוד- 58$ לאדם כולל הכל.

ציוד:
אין צורך להביא יותר מדי ציוד לטרק, במיוחד שאתם סוחבים את כל הציוד האישי שלכם על הגב. מה שבכל זאת מומלץ להביא זה סט אחד של בגדים להחלפה, בגד ים וסנדלי שורש (לראפטינג), פנס ראש, מים, מגבת שמתייבשת מהר, מקלות (במידה ויש-לא לקנות במיוחד), שקיות סבון קטנות למקלחת, מברשת ומשחת שיניים, אלתוש. מומלץ להתלבש בבגדים ארוכים (או לפחות במכנסיים ארוכים) עקב העלוקות שמגיעות בעונות הגשומות והחמות. בתחילת היום הראשון לוקחים מים לטרק ומחדשים את אספקת המים בבוקר היום השני מהכפר שישנים בו.

תיאור המסלול:
היום הראשון:
יצאנו בשעה 9 בבוקר מהסוכנות עם המדריך שלנו ואט (שדבר אנגלית מצוינת) ועם עוד עוזר מדריך ומקומית שעזרה לנו לסחוב את הציוד מהשוק. אל עבר השוק המקומי, לקנות לנו אוכל ליומיים הקרובים. על האוכל המגוון והמעניין אספר לכם בהמשך. יצאנו מהשוק בואן, ולאחר כחצי שעת נסיעה הגענו לשמורת הטבע הקרובה ולג'ונגל העצום. נכנסו על אזור מיוער לגמרי שהגשם מלווה אותנו לעיתים. הג'ונגל סבוך וניתן לראות שהדרך שהלכנו בה פולסה בעבר על ידי קבוצות מטיילים שהלכו פה לפנינו. המדריך הנחמד שלנו חתך עם המצ'טה שלו מענפי במבוק מקלות הליכה לאלו שלא הצטיידו בכאלו מראש. ההליכה ביער הייתה טיפה חלקלקה עקב הגשם, אך הג'ונגל עוצמתי מאוד ויפה. המדריך היה מצוין והסביר על כל אבן וכל דבר מעניין שבדרך. טיפסנו אט אט במעלה הג'ונגל עד שקצת אחרי השעה 12 בצהריים הגענו לעצירת הצהריים ואכלנו מהמצרכים שקנינו בשוק באותו הבוקר. הארוחה כללה אורז דביק (sticky rice), אננס, ירקות, עלים מוקפצים והשיא- במבוק למאכל. מסתבר שזה ממש טעים!אוכלים עם הידים ומומלץ לערבב את הדברים עם האורז בכדי לתת לו קצת טעם :) לאחר מכן ירדנו חזרה לכיוון הנחל (ובשלב הזה גם מתחילות להגיע העלוקות) עד שהגענו באזור 3 לכפר שבו ישנו- Nalan neau. בכפר ישנן שתי אופציות לינה- או לישון בבית של משפחה מקומית או לישון במבנה eco lodge, שהוא מבנה שנבנה על ידי תושבי הכפר לתיירים, וההכנסות מהלינה ומהאירוח הולכות ככה באופן שווה לכל תושבי הכפר. אנחנו העדפנו לישון בeco lodge. לאחר מנוחה קצרה מקלחות וטיול קצר בכפר הקסום והפשוט הזה, אכלנו ארוחת ערב משובחת שהכינו מדריכינו ואנשי הכפר. ישבנו סביב המדורה עד שהלכנו לישון.
היום השני:
ביום השני קמנו באזור 8-9 בבוקר ביקיצה טבעית והלכנו לאחר ארוחת בוקר קלה (ביצים ואורז דביק) לסיור קצר בכפר. המדריך סיפור לנו על בית הספר המקומי שכלל 20 תלמידים, על עבודות השדה והגידולים של תושבי הכפר (הרבה אורז ותירס) ואפילו זכינו לראות בנייה של eco lodge נוסף לטובת התיירים שנבנה במרכז הכפר כדי לחזק את הקשר של התיירים והמקומיים. המקום נבנה מבמבוקים ונאמר לנו שהם אמורים לסיים את בנייתו של כל המבנה בתוך יומיים!
אנשי הכפרים מאמינים ברובם ברוחות. לפיכך- יש לכפר שני מנהיגים: מנהיג רשמי שנבחר על ידי מועצת הכפר, ומנהיג רוחני, שהוא הקשר של אנשי הכפר עם עולם הרוחות.
לאחר הסיור בכפר ארזנו את הציוד שלנו בתוך תיקים עמידים למים והתארגנו ליציאה בתוך הקייאקים לקראת הראפטינג של היום השני. לקייאק נכנסו זוגות זוגות ולאחר תרגול קצר של פידולים קדימה ואחורה יצאנו לדרך. רמת הראפטינג בין קלה לבינונית, שלעיתים היא מאתגרת אבל רמה טובה. צריך להקפיד על שיתוף פעולה בין בני הזוג לקייאק. בדרך עצרנו בעוד שני כפרים. הכפר הראשון היה סמוך לכפר שבו ישנו בלילה. זהו הכפר המקורי של הכפר Nalan neau, אך עקב כך שהאדמה באותו כפר לא הייתה טובה לחקלאות (שיפוע חזק), חלקם הגדול היגר לכפר השני, והאנשים שנשארו היו עניים ברובם. עוד סיפר לנו המדריך שבבית הספר הזה לומדים כ4 תלמידים בלבד! ואכן מבנה בית הספר היה קטן מאוד.
הכפר השני היה במרחק של שעת שייט מהכפר הראשון, ובו הציעו לנו למכירה שלל מוצרים מהתוצרת המקומית של המקום. בזמן שקניתי צמיד לבת זוגתי, בנות הקבוצה לא הפסיקו להתפעל מהיופי הטבעי והפשוט של בנות המקום המקומיות. לאחר מכן המשכנו בשייט, ולמעט עצירת צהריים קלה המשכנו בדרכנו כרגיל עד לנקודת הסיום שממנה אסף אותנו הוואן. לקראת הסוף הראפטינג נעשה קצת יותר אקסטרים ומאתגר, ולשמחתנו רק כשהגענו לנקודת הסיום התחיל ליפול עלינו הגשם.
כאשר הגענו לכפר שבו הייתה נקודת הסיום השארנו להם את בקבוקי המים הריקים שלנו, והם התנפלו עליהם בסערה. מדד מסוים למצב העוני הקשה שבכפרים האלו.

לסיכום, אני באמת חושב שהטרק היה מצוין ועזר לראות את אנשי הכפרים המקומיים בלי מחסומים ובלי הצגות. היה מדהים בעייני לראות שלמרות העוני המחפיר שהם חיים בו, המקומיים באמת סימפטים ומחוייכים, לא מתרכזים בטלאות שהחיים העניקו להם. ממליץ מאוד לקחת את הטרק הזה ואם אתם יכולים תחפשו את המדריך שלנו הוא היה תותח! השם המלא שלו הוא Savarth Phenthasone.

וואסי והגיבון אקספרינס!

וואסאי היא עיירה קטנה שנמצאת על הגבול בין צפון תאילנד ללאוס, ומשמשת בעיקר כמעבר גבול פופולרי בין המדינות. מעבר לכך, האטרקציה העיקרית במקום היא הגיבון אקפרינס! פארק אומגות משוגע באמצע הג'ונגל שכלל לינה בבית עץ ונופים לא נורמליים.

איך להגיע?
רוב האנשים מגיעים לעיירה מתאילנד או בכדי לחצות את הגבול לתאילנד, אנחנו הגענו מלואנג נאמתה באוטובוס מקומי שיוצא מהתחנה המרכזית בעלות של 60 אלף קיפ (האופצייה היחידה שהייתה).
באופן מפתיע היה בסדר גמור.

לינה: בוואסאי מומלץ לישון בקרבת המשרדים של הגיבון כי משם יוצאים לאומגות. אנחנו ישנו בהוסל sabadee guset house בעלות של 80 אלף לחדר זוגי עם מאורר ומקלחת חמה ופרטית. סביר למדי.

התארגונות וציוד רלוונטי:
הגענו למשרד ממש כ5 דקות לפני שנסגר וקבענו את היציאה לטיול של האומגות ליום שלמחרת. בעונות השיא יתכנו ימים מלאים מדי ואופציה של לסגור דקה לפני לא תהיה רלוונטית- לכן מומלץ לשריין מקום בהזמנה מוקדמת באתר האינטרנט שלהם. יש אופציה למסלול של יומיים (אקספרס) ומסלול של 3 ימים (מלא). אנחנו בחרנו באופציית האקספרס עקב המחיר הגבוהה של האטרקציה (195$ לאדם).
מבחינת ציוד- לוקחים את התיק גב והמים אליכם (מים ליום הראשון עד שמגיעים לבית העץ), אז עדיף להביא כמה שפחות ציוד. את המוצ'ילות ניתן להשאיר בסוכנות לפני שיוצאים (המקום מצולם ונעול). בית העץ ביער מספק שמיכות אז אין צורך בשק"ש, ומה שכן מומלץ להביא זה סט אחד של בגדים להחלפה, כפכפים (ללילה), פנס ראש, מים, מגבת שמתייבשת מהר, מקלות (במידה ואין לא קריטי), שקיות סבון קטנות למקלחת, מברשת ומשחת שיניים, אלתוש.

יציאה לגיבון!
היום הראשון:
נפגשנו במשרדים של הגיבון בשעה 9 בבוקר לקבלת תדריך לקראת ה"גיבון אקספרס". בסרטון הוידאיו מעבר לדגשי הבטיחות הרלוונטים הציגו את ההכנות העצומות שנעשו בכדי להכשיר את היער בשביל פארק האומגות. לאחר סרטון וידאיו ותדריך קצר יצאנו לדרכנו ולאחר כשעה של נסיעה בטוקטוק שבהמלכה אספנו מכפר שבצדי הדרך את מדריכינו הגענו לתחילת המסלול שנמצא בפארק הלאומי nam kan שבשטח של מחוז bokeo. עם תחילת המסלול לבשנו עליו רתמות ועלינו לאומגה קצרה שתעביר אותנו מהצד של הכביש לצידו השני של הנהר אל עבר היער. היער פראי וגם בו כמו ביער בלואנג נמתה ניתן להבחין שהדרך פולסה במיוחד למען המטיילים. לאחר כשעתיים של עלייה שכללו גם ארוחת צהריים בדמות סנדוויצ'ים הגענו לעבר האומגה הראשונה מתוך 9 אומגות ארוכות שמתוכננות ליום הראשון. אורך האומגה וגובהם משתנה בין אומגה לאומגה שהארוכות מביניהים מגיעות לאורך של כ500 מטרים. הנוף עוצר נשימה במהלך האומגות ואי אפשר להפסיק להתפעל מכל הירוק עד של היער ומעצם זה שאתה מעופף מעל כל היופי הזה! חשוב לציין שהמדריכים היו איתנו בכל האומגות והקפידו על כללי הבטיחות עד שבשלב מסוים יצאנו לבד לאומגות (מרצוננו החופשי) ובצד השני חיכה לנו המדריך. לאחר 9 אומגות הגענו לנקודה האחרונה שבה נמצא העץ הכי גבוהה בלאוס, ושם המדריך סיפר לנו על אגדה שאחרי הולכים מהעץ אסור להסתכל עליו אחורה כי זה מביא מזל רע (מוכר לי הסיפור הזה של הסתכלות אחורה שמובילה לדברים רעים... :)
עזבנו את העץ מבלי להסתכל אחורה והגענו לבית העץ שלנו. כמובן שהגענו אליו באומגה. אני חושב שבית העץ הייתה התגשמות חלום מסוימת מילדותי: נוף עוצר נשימה של הג'ונגל, מקלחות ושירותים פתוחים לנוף, מטבחון ושירות חדרים של אוכל שמגיע אליך עד לבית העץ, ובכלל אומגה שמובילה אותך לבית הזה!! לא הפסקנו להתפעל לשנייה. לאחר סשן צילומים של הבית והנוף וכמובן מקלחת עם הנוף הכי יפה שהיה לי בחיים אכלנו ארוחת ערב מצוינת שהוכנה על ידי בנות מקומיות שעובדות במטבח שנמצא בבית העץ השני. לאחר מכן שיחקנו קלפים ושתינו מים שמחים (יין אורז) עדלאידע והלכנו לישון מאושרים מהמקום שאנחנו נמצאים בו. מזהיר שהיתושים שם אוהבים מאוד את בני האדם ומומלץ להימרח כל כמה שעות קצרות מחדש באלתוש, ובאחד טוב!
היום השני:
קמנו לביצוע של עוד שתי אומגות אקסטרה ולמשחק פוצ'יוולי מקומי שבו היינו הישראלים שיצאנו לאומגות מול תיירים מרחבי העולם. כמובן שניצחנו והחזרנו מעט מהכבוד הספורטיבי האבוד של העם שלנו. לאחר מכן חזרנו לבית העץ לארוחת בוקר מצוינת, התקלחנו מקלחת מהירה ויצאנו ליום השני של המסלול. ביום הזה גם כן חווינו טבע פראי, אומגות מרשימות (האומגה הארוכה ביותר הייתה ביום הזה) ומהירות פלאים וחוויה משוגעת שאי אפשר לחוות בשום מקום אחר שהוא לא על אומגה באמצע הג'ונגל. הטיול ביום השני היה ברובו הגדול (למעט קטע קצרצר) במגמת ירידה וכך המאמץ הפיזי היה פשוט יותר. סך הכל עשינו ביום הזה עוד 9 אומגות ארוכות (לא כולל האומגות של הכניסה והיציאה מבית העץ), עד שהגענו לנקודת הסיום שבה אכלנו ארוחת צהריים והשתכשכנו במי הנהר הצוננים. מרוצים ושבעים מילאנו משובים על כל היומיים, ולאחר מכן חזרנו בטוקטוק חזרה לוואסי במשך כשעתיים.

זאת הייתה חוויה לא נורמלית שחיכינו לה מתחילת הטיול שלנו במזרח ואני כל כך שמח שהיא באמת הייתה מטורפת כמו שציפינו. קצת מאתגר להגיע במיוחד לעיירה בשביל האומגות אבל זה באמת שווה את זה! מומלץ מאוד!

סיכום הג'ונגלים

הג'ונגלים של לאוס הינם עוצרי נשימה ומיוחדים כל כך, גם אם בהליכה רגלית וגם אם ברחיפה! אל תפספסו!

קישורים חיצוניים

• צפון לאוס הקסום והפראי- לואנג נאמתה