תשעה ימים על שביל הגולן מדרום לצפון, חיבור וירידה על שביל ישראל - כ-220 ק"מ.

קצת על בחירת המסלול והציוד

לאחר זמן רב שטיול סולו מתבשל אצלי בראש החלטתי לצאת אל שביל הגולן שעקב בעיות לוגיסטיות מעולם לא התאפשר לי לחוות את כולו בטיול אחד. הפעם, פרק הזמן שעמד לרשותי אפשר לי להגיע עם תחבורה ציבורית לחוף האון, להתחבר אל שביל הגולן וללכת עימו עד לסופו בקופות החרמון. שם בקופות אין תחבורה ציבורית והפעם חלון הזמן אפשר לי לרדת משם רגלית דרך הר כחל ולהתחבר לשביל ישראל. קפצתי על ההזדמנות והתחלתי להערך.

קיים לינק לתכנון המסלול המקורי כולל נקודות העניין באחד הלינקים שצרפתי מטה.

בטיול הזה, אני לא נכנס לקטגורית המטיילים האולטרלייטים אך אני בהחלט די קיצוני בבחירת הציוד שלי ומוכן להקריב קצת נוחות בתמורה למשקל. כבר בשלב ארגון הציוד היה לי ברור שיותר מ-13 ק"ג הכל כולל הכל, אין לי רצון לסחוב. אין לי שום כוונה להשקיע אלפי דולרים על ציוד בוטיק ולכן בדברים מסויימים בחרתי בציוד סיני של חברות שנחשבות טובות ומחיר הציוד שלהם מאוד מאוד נח לכיס. ההבדל במשקל בדברים הגדולים מסתכם בפחות מקילו ביחס לציוד בוטיק שהיה נותן מענה דומה.

בסופו של עניין יצא לי לסחוב על הגב קצת פחות מ-12 ק"ג כולל אוכל לארבעה ימים וכ-3.5 ליטר מים. לרוב סחבתי מים בכמות די מדודה עד לנקודת המים הבאה, ככה שהייתי עוד יותר קל מ-12 הק"ג המדוברים.

מצ"ב לינק לרשימת הציוד:
https://lighterpack.com/r/8plj...

התייחסות לדברים הגדולים:


אוהל - הגולן בתקופות מסוימות מסדר לנו מזג אוויר הפכפך וקשה לצפייה לכן היו כמה דברים שהיה ברור שאקח והגדול ביניהם היה אוהל. אוהל מהווה מחסה מצוין בפני גשם ורוח (ועוד נגיע לעניין הרוח כבר בערב הראשון) ומונע כניסת חרקים שלעיתים הגולן שופע בהם, החל מזחלים מוזרים ועד יתושים טורדניים. בנוסף, אוהל עקב היותו מחסה טוב, מאפשר לבחור בשק"ש "קר" יותר ובכך לחסוך משקל. אני רואה את המחסה, המזרון והשק"ש כיחידה אחת שאמורה לתת מענה לשינה הולמת במזג האוויר המתוכנן.
האוהל שנבחר נמכר בעליאקספרס תחת המותג 3F UL Gear והוא אוהל לאדם אחד במשקל של 750 גרם כולל היתדות והמיתרים הנדרשים להקמתו. נראה כי האוהל בנוי באיכות טובה מאוד. תפריו מולחמים והביקורות עליו ברשת אוהדות. עם תג מחיר של 85$ הוא היה בחירה מצוינת שמאפשרת להנות מהמוצר גם בלי לשמור עליו בטירוף ומקסימום בעוד 5 שנים קונים דגם דומה חדש.

שק"ש - שק"ש פוך סיני של חברת AEGISMAX מדגם BLUEWING במשקל 620 גרם ומתאים לטמפרטורות של כ-3 מעלות. הוא נרכש בעבר בשל גודלו למטרה אחרת אך כאן התאים היטב למזג האוויר והתנאים שהיו צפויים

תרמיל - התרמיל הנ"ל אינו תרמיל אולטרלייט אך יחסית קל. משמש אותי במהלך השבוע ליציאה לטיפוס בשטח וכבר עבר כמה טיולים של שלושה ארבעה ימים. הרעיון של לצאת עם תרמיל 35 ליטר לטיול ארוך קצת העלה לי ספקות אבל מסתבר שזה תענוג כל עוד המשקל שנסחב נשמר בגבולות יעודו של התרמיל. לתרמיל קטן יש יתרון בריכוז המשקל קרוב למרכז הגוף ויש לו נטייה קטנה משמעותית להיתקע ולהיתפס בענפים ומכשולים, בנחלים גובתה וחזורי העניין היה משמעותי.

מיפוי - את תכנית המסלול בניתי ע"ג ממשק אינטרנטי באתר gpsies.com, שם ניתן לבנות מסלול ולדקור נקודות עניין. את כל היופי הזה הורדתי לשעון הריצה שברשותי (GPS) ובמשך כל הטיול יכולתי ללכת ללא שום צורך בפתיחת המפה. בתרמיל היו לי שתי מפות של שבילנט שמכסות את האזורים שטיילתי בהם והם שימשו בעיקר כגיבוי וכמצע לפריסת ציוד במקרים מסוימים.

ערכת בישול - סירEvernew pasta pot 700CC טיטניום וגזייה BRS3000T מעלי אקספרס עשו עבודה מעולה. כמות הגז שנצרכה עמדה על 100 גרם בדיוק. לקחתי מיכל 230 גרם ושקלתי אותו טרם היציאה לטיול ולאחר החזרה.
הרעיון של סיר אחד ואוכל מהיר הכנה מייצרים מצב בו ערכת הבישול קטנה, אין צורך בתיסוף תבלינים וכמות הגז הנדרשת לכל ארוחה גם היא מינימלית. כבר נתקלתי בכאלו שסחבו ערכות בישול של 3 ק"ג ויותר, לטעמי מיותר, כבד ומסורבל.

חוף האון למבוא חמה - 14 ק"מ

שעה 12:40 אני עומד על תחילת השביל במסעף האון הדרומי, לאחר שלוש שעות של נסיעה מייגעת באוטובוס. מולי יכולתי לראות בבירור את המעלה אותו אני אמור לעלות עד לעין תאופיק (עין עקוב). טלפון הביתה לדווח שאני מתחיל את הטיול ומתחיל לפסוע. אחרי כמה מטרים משמאל, ישנו בית קברות ככה שניתן למלא מים כבר בתחילת השביל (למי שיגיע ריק). השביל חוצה כמה שטחים חקלאיים ועולה בדרך 4X4.
לאחר כשלושה ק"מ ניתן לראות שלט ברור המפנה לעין שריר (שוירח). המעיין נמצא במרחק 200 מטר מהשלט ומתוחזק בצורה יוצאת דופן. קפצתי על המציאה והשתכשכתי קצת טרם היציאה להמשך המעלה והשמש היוקדת. המשך העליה מביא אותי לתצפית על שאריות הכפר תאופיק שנכבש ע"י כוחותינו לאחר שספגנו אש קבועה על הישוב תל קציר. עוד עליה קלה ואני ניצב על כביש 98 בנקודת הקצה הדרומית של שביל הגולן.
עין תאופיק שנמצא בתחילת השביל אפשר לי לשטוף קצת את הפנים לאחר פילוס דרך בין כל הדבורים. החלפתי כמה מילים עם זוג שהיה שם המשכתי לדרכי אל עבר מבוא חמה כאשר משמאלי נופה של הכנרת. בהגיעי למבוא חמה נתקלתי מיד בבית העלמין שמהווה נקודת מים להיום וטרם היציאה מחר. ראיתי שיש לי עוד קצת זמן אז עשיתי סיבוב לעין שוקו (שהתגלה שמקום עם נוף מקסים אבל מים לא מדהימים) וחזרתי על עקבותי לנקודה דרומית לבית העלמין בכדי למצוא מקום להקים את האוהל.

מצאתי נקודה נוחה באזור "תצפית נמרון" ממנה נשקף אחלה נוף של הכנרת וסביבתה. אחחח הנוף הזה משכר והרוחות שנכנסו ממזרח כבר בחצות היו ההאנג אובר של השכרון הזה. רוחות חזקות שלא פסקו עד לשעה שמונה בבוקר ואיימו להעיף אותי עם האוהל חזרה לתחילת השביל.



נקודות מים:
עין שריר (שוירח)
עין תאופיק
בית העלמין מבוא חמה.

מבוא חמה אל מפגש הנחלים סמך ואלעל - 30 ק"מ

לאחר לילה רצוף רוחות מזרחיות, התעוררתי בבוקר כאשר האוהל מאובק מבפנים וכל הציוד שהיה תחת הווסטיביול התמלא חול. חלק מהחול גם חדר לתוך האוהל מבעד לרשת ומצאתי את עצמי ישן בתוך ערימה של חול ואבק. קיפלתי את הציוד והתחלתי ללכת צפונה, קודם אל בית העלמין למלא מים ואז להמשך המסלול. הרוחות המשיכו לנשוב בועצמה כזו שיונה שנבהלה ממני והתרוממה מהעץ, התעופפה עם הרוח לכיוון הכנרת ונראה שאין לה שום סיכוי לחזור.

לאחר ירידה מתישה על כביש, נכנסתי לנחל מיצר. ההליכה בנחל מיצר אינה מעניינת במיוחד למעט קטע נחמד בו הנחל מציג לנו איזה מצוק או שניים. מכאן עליתי אל הכביש בסמוך לאמפי גולן ובמקום להמשיך עם סימון שביל הגולן, בחרתי ללכת לכיוון עין פיק אשר התגלה כפינת חמד אמיתית. לאחר רחצה קצרה שם עליתי לכיוון מצפה אפיק ומשם ירדתי מצידה השני של השלוחה אל ואדי שמוביל חזרה אל שביל הגולן.

עם הפנים צפונה עברתי ליד הלולים של נאות גולן, שם יש ברז זמין. עצרתי להתרעננות זרירזה והמשכתי אל גבעת יואב שם ידעתי שישנה צרכניה (סופר D. א-ה 7-19, ו' 7-15,ש 10-13). הגעתי לצרכניה הצטיידתי בעוד כמה נשנושים ואכלתי ארוחת בוקר טובה עם ירקות טריים וגבינה שרכשתי במקום. באופן כללי התזונה שלי התבססה על מזון מהיר הכנה (מנות חמות וכדומה) אך בצרכניות\מסעדות עצרתי לאכול כמו שצריך. ע"י כך נמנעתי מסחיבת אוכל כבד.

אחרי הפסקה בגבעת יואב,הצטיידתי במספיק מים להמשך הדרך + חניית הלילה וחזרתי ללכת דרך בני יהודה הישנה וחרבת עדיסה עד למפגש הנחלים סמך ואלעל שם עצרתי ללילה. מסתבר שהאזור מלא חזירי בר וברגע שהחושך התחיל לרדת כבר ניתן היה לשמוע אותם קרובים מאוד לאוהל שלי. תחושה קצת לא נעימה כאשר ישנים לבד אבל עצמתי עיניים והצלחתי לישון עד הבוקר.

נקודות מים:
לולים בנאות גולן.
גבעת יואב

מפגש הנחלים אל חרבת פרג' - 31 ק"מ

התעוררתי לבוקר קריר, כוס קפה ויצאתי לדרכי. ידעתי שכמות המים שעלי קצת גבולית והתלבטתי אם לעלות לחניה באום-קאנטיר. ממידע ברשת לא ברור אם הברז עובד או לא וכמות המים שעלי אמורה להספיק לי עד לברז הסמוך לחניון דליות. לבסוף לקחתי החלטה להמשיך קדימה ולדלג על נקודת המילוי הלא וודאית הזו.
עברתי בגשר הסורי לעצירת התרעננות קלה והבטתי בשעון, עושה חישובי זמן ומרחק ומחליט לטוס קדימה ולתפוס את הצרכניה ביונתן. יום שישי, הצרכניה פתוחה עד 13:00 והזמן היה לוחץ. קצת לפני דליות, מילוי מים והתרעננות ומשם ללא עצירות כלל דרך מאגר דליות, רוג'ום אל הירי ועל ציר הנפט עד ליונתן כאשר אני חולף על הברז שהוקם שם עבור מטיילים.
12:47 נכנס לישוב, משמאל עומד אדם שמסביר לי היכן הצרכנייה ושכדאי לי למהר. אצתי לצרכנייה, אכלתי איזה נקניק עם חלה וכמה סלטים ומצאתי שישנו שקע חשמלי בסמוך לצרכניה. התחלתי לחשמל את מה שצריך חישמול והתפניתי לקצת מתיחות ועיון במפה. לאחר שעה קלה יצאתי חזרה אל הדרך חולף שוב ליד אותו בית ממנו יוצא האיש, עמוס שמו בישראל, ומזמין אותי לקפה הפוך. מבט קל על השעון, מבין שהקצב המהיר של קודם השתלם וישבתי איתו לקפה. תוך כדי שיחה הוזמנתי גם להתקלח וישבתי עם האחיין שמתארח שם וזה מוציא ספרים על ניווטים ומיומנויות שטח ומספר לי שהוא יוצא לטיולים חד יומיים של 50-60 ק"מ, נער בן 15 אחרי הכל. הגולן מתגלה כאזור עם אוכלוסיה נעימה מאוד. משהו שם (גודל הישובים\מזג האוויר\או השד יודע מה) משפיע וניתן לראות שהרוב המוחלט מקבל אותך בסבר פנים חמות.
יוצא לדרכי, עוצר בברז שקודם דילגתי עליו וממלא מים שאמורים להספיק ללילה להמשך הדרך עד אלוני הבשן, שם יש חבית מוטמנת עם בקבוקי מים. רגע לפני ההגעה לחרבת פרג' אני נתקל בעץ רימונים אשר עליו רימון אחד שכאילו חיכה לי. אספתי אותו ושמרתי להמשך. כנראה שכשהולכים שביל הפוך ביחס לאחרים רואים דברים מזוויות אחרות.
חרבת פרג', מגיע ומתמקם בחורשת האקליפטוס הסמוכה תוך התארגנות ללילה. מביט סביבי ומבסוט שישנם הרבה עצים על הקרקע ואפשר להדליק מדורה נחמדה. אחרי שעה נופל לי האסימון שכל הענפים הללו ירדו מהיכן שהוא, מביט למעלה ורואה הרבה ענפים שבורים תלויים על בלימה. למזלי מיקום האוהל שלי היה בסדר אך אמליץ לכם להימנע מלישון תחת עצי האקליפטוס שם.
מדליק מדורה קטנה, מכין ארוחת ערב ומעדכן את הבית לגבי מיקום הלינה. חולפות כשעתיים ואני כבר בחלום השביעי.



נקודות מים:
אום אל קאנטיר - לא וודאי
הברז דרומית לדליות
הברז סמוך ליונתן
יונתן

חרבת פרג' לעין זיוון - 27 ק"מ

בוקר טוב לחרבת פרג', נכנס לסיור קטן בחורבה ובית המנורות וקורא איזה משפט על מי שבנה את העסק שם. מסתבר שאמא שלי שתמיד אמרה לי "אל תהיה חורני" לא ידעה על מה היא מדברת ובכלל לא ידעה מה זה חורני. אני רק יכול לומר שמי שבנה את בית המנורות היו החורנים ואני לא הייתי רוצה לעמוד תחת הגג שהם בנו שם :-D.

ממשיך בהליכה אל עינות פחם היבשים ורואה שם לוח מודעות הזוי. התחלתי באמת לתהות מי יפרסם שם את הרכב שלו למכירה?! מכאן בהליכה על מחסומי הטנקים עד לחושניה, הליכה קצת מבלבלת רגליים אך עוברת חיש מהר. בינתיים בראש תוהה לגבי חבית המים שבה מונחים בקבוקי מים למטיילים. בעבר נתקלתי בחבית והתרשמתי מיוזמת בני הישיבה. הפעם שאלתי בקבוצת פייסבוק מה מצב החבית אך המענה לא היה וודאי. התנהלתי במצב די חסכוני עד אשר אדע מה מצב החבית הזו.

מחושניה ממשיך בשטח די משעמם וחוצה את כביש 98 לכיוון הר חוזק ופריחת החלמוניות. בדרך עובר בסמוך לאלוני הבשן ומקווה שיש מים בחבית, אך לצערי מתבדה. אלוני הבשן ישוב דתי, אנחנו ביום שבת וכמות המים עלי קטנה אך מזג האוויר נח ונראה שזה אמור להספיק לי עד לעין זיוון. לוקח החלטה להמשיך ולדלג גם על האופציה של מילוי מים בבסיס הר חוזק. במהלך העליה מאלוני הבשן אל הר חוזק, ניתן היה לראות את הסתווניות שהחלו לפרוח ולצידן החלמוניות. תקופה מעולה לראות את הפריחה הזו ולצידה מליוני אנשים. תוך כדי טיפוס ניגשת אלי מישהי ושואלת אם הכל בסדר ואם יש לי מים, מן הון להון, אני מספר לה שהכל טוב ושאני קצת מאוכזב שמצאתי חבית ריקה. מהצד פתאום קפץ אדם שאמר לי שהוא מצטער אך לא הספיק לבדוק את החבית עבורי. בהמשך התברר שמי שענה לי בפייסבוק היה לא אחר מישראל אשד, יוזם השביל, והוא זה שניצב מולי כעת. היה נחמד מאוד לפגוש אותו ולהחליף כמה מילים. נפרדנו לשלום והמשכתי אל הר בני רסן.

לעזאזל, אני חושב לעצמי בהגיעי לטורבינות, כמה חשמל הדבר הזה מיצר אבל שקע USB לטעינה לא יכלו לשים לי.
יושב בטורבינות למנוחה קלה, מכין מרק וצופה על סוריה. הנוף בנקודה זו של השביל מקבל מפנה די רציני ובעצם מכאן עד לחרמון אנחנו עם תצפיות יפות לכיוון סוריה. יורד מהטורבינות והולך אל עין זיוון שם אני מתוכנן לישון בחניון הלילה הסמוך. בדיעבד, כנראה שעדיף היה ללכת על הכביש לעין מוקש. ההליכה בשדות לעין זיוון די סתמית.
מגיע לישוב עין זיוון וגם כאן נכנסתי לצרכניה, בירה קרה וכמה דברים טובים לאכול סגרו לי את הערב. העובד שהיה שם נתן שירות מעולה ואיפשר לי לנצל את שקעי החשמל. הודיתי לו ויצאתי אל החניון להתארגן לשינה. הברז הסמוך לחניון סייע מאוד בכביסה הקטנה שעשיתי לבגדים שלי שהמצב שלהם היה בכי רע.


נקודות מים:
חבית בסמוך לאלוני הבשן (לא וודאי)
הר חוזק (בסיס צבאי, לא תמיד נותנים)
ברזיה בחניון עין זיוון (יש לפתוח שיבר על הקרקע)

עין זיוון לנמרוד - 37 ק"מ

בוקר טוב עין זיוון. קופי ענן, בית הקפה על הבנטל, פותח את דלתותיו רק בשעה 9:00. מתעורר בעצלתיים ויוצא אל הדרך לקראת שמונה ומקווה להגיע לקופי ענן לאחר שמכונת הקפה התחממה. לאחר השעה 9:00 מגיע לבנטל ומגלה שלגולן יש לו"ז משלו, מכונת הקפה עובדת אך המטבח סגור. הזמנתי קפה וחיכיתי למטבח שיכין לי איזה כריך סלמון. בחוץ ערפילים ורוח ערה אך הנוף מתבהר לאיטו ומאפשר לראות למרחוק.

בבנטל ישנה תצפית יפה לכיוון סוריה ואל הכפר קונייטרה בפרט. המחזה שעמד מולי היה רעשי רקע של קרבות המורדים בסוריה, תיירות ערה בצד שלנו ובין כל התיירים יושב נציג של האו"ם עם משקפת ענקית ודגל כחול וצופה אל קונייטרה. השילוב הזה של מלחמה פסיכית שמתנהלת במרחק כ"כ קצר מעשרות תיירים כשביניהם עומד נציג של האו"ם גרם לי קצת לתהות לגבי הניגודיות הזו.

הסנדביץ היה מוכן, אכלתי את חציו והמשכתי צפונה. בירידה מהבנטל פוגש דייגים רבים על האגם וממשיך אל שער הרוחות (באב אל הווא) שם מחכה לי הפתעה על אחד העצים. מטע קיבוץ אורטל דואגים לתחזק סל עם תפוחים טריים וטעימים מאוד לטובת הלכי השביל. לקחתי שניים והמשכתי אל עמק הבכא תוך מעבר בשטחי גידולי התפוחים של מטעי בראשית. במרחק קצר משמאלי מופיע עין חוראה ואני מאתר אותו די בקלות, לצערי היה יבש. המשכתי ללכת תוך נסיונות להזכר בפרטי הקרב שהתנהל בעמק הבכא.

כחצי ק"מ לפני עמק הבכא זיהיתי ערימות של דגלים המסמנים על ארוע כזה או אחר, כמות האוטובוסים שנשקפו מרחוק העידו שאכן קורה שם משהו. כאשר אני מגיע לאמפי הקטן שם, אני מוצא כמה מאות בני נוער שיושבים ומקשיבים לאיזה קאובוי מספר על הקרב. מהר אני מבין שבעצם נפלתי על יום בו קהלני מספר על הקרב שהתנהל שם כחלק מפרויקט של "בעקבות לוחמים". עצרתי לחצי שעה והמשכתי דרך המזבלה של בוקעתא כאשר מולי חולף מטייל נחמד, שוחחנו קלות ונפרדנו איש איש לכיוונו.

לאחר אנדרטת פלס"ר 7 הגעתי לנקודה בה ניתן לחתוך לתוך אל-רום וזה מה שעשיתי. הייתי זקוק למים והמפה גילתה לי שקרוב לשער האחורי נמצא בית הקברות של הישוב. נכנסתי למלא מים והמשכתי בדרכי אל הר אודם תוך כדי שיחה לחטיבת חרמון במטרה לתאם את הכניסה לשביל הר כחל והר סנאים למחר. בהר אודם נתקל במחצבה הותיקה וצבעי האדמה המיוחדים שלה, ממשיך ממנה אל המוצב הנטוש וגולש משם אל יער אודם. הירידה אל היער עוברת בסמוך לעצי פרי ממטעי הדרוזים אך לצידם פזורים מעת לעת עצי תאנה שלמרבה ההפתעה היו עליהם פירות טעימים (אנחנו באוקטובר, כן?!) נשנשתי כמה פירות והמשכתי אל מסעדה (הישוב) שם עצרתי לאכול המבורגר בכפר ומשם עליתי לנמרוד שם העדפתי לישון בקמפינג בתשלום ולו רק בזכות המקלחת החמה.

אחחחחח מקלחת חמה, תענוג!

יום קצת ארוך, כמעט 37 ק"מ נרשמו בשעון, אבל למרות כל העיכובים הגעתי בשעה סבירה לנמרוד.


נקודות מים:
עין זיוון
בנטל
אל-רום (בית עלמין)
אודם
בוקעתא
מסעדה
נמרוד

נמרוד, קופות החרמון ונבי חזורי - 22 ק"מ

אחרי לילה מלא רעשי פיצוצים ידעתי שעומד מולי יום לא קל. התכנית היא לעלות לחרמון ולסיים את שביל הגולן ומשם לרדת דרך הר כחל והר סנאים אל נווה אטיב ומשם דרך גובתה אל נבי חזורי. במג'דל שמס קיימת ממתקיה שמייצרת קנאפה מעולה ואני מחליט להגיע אליהם בשעת הפתיחה ולנשנש משהו טרם ההעפלה לחרמון. לצערי אני מגלה שגוגל לא מדוייק והממתקיה נפתחת בשעה עשר ולא בשעה שמונה ככה שאני נאלץ לוותר ומתחיל לעלות לחרמון. בתום הליכה לא קלה מוצא את עצמי ניצב לצד קופות החרמון ושולף את התפוח השני שעוד נותר לי מהסל שהשאירו אנשי אורטל.

חוצה את החניה ומתאפס על השביל האדום שמוביל להר כחל (הציר הזה דורש תיאום מול החטיבה). תחילת ההליכה בשטחי מרעה מלאי פרות ובמהרה השביל הופך לשביל סינגל המתפתל בין סלעים וההליכה בו דורשת תשומת לב. השביל הזה, מסומן אדום, עובר בשטחים שנראה כאילו לא נגעו בהם יותר מדי ואני מוקסם מכך שהרעש היחיד באזור בוקע ממני..... ואז שישה מטר ממני מתרומם חזיר בר מרביצתו ופותח בריצה, מזל שלא אלי (-: לאחר ירידה קצרה ותלולה מגיעים למערת כחל וחיש מהר מגיעים לכביש. חציית הכביש תוביל אותו אל בור כחל שלצערי היה מלא מים אך גם מלא דבורים וכמו שפתחתי את מכסה הבור ככה סגרתי והמשכתי.

הדרך יורדת בשיפוע תלול ע"ג אספלט וההליכה בה די לא נעימה לרגליים. לאחר מעבר לקטע עפר ניתן לראות מימין עץ גדול ומרשים ומיד לאחריו פיצול למסלול השחור המוביל אל הר סנאים. קפצתי לביקור וניצלתי את השהייה שם למנוחת רגליים קלה והכנת קפה. חזרתי אל הציר האדום והמשכתי איתו עד לבית העלמין של נווה אטיב בכדי למלא מים, כאשר בדרך אני עובר את הירידה לנחל גובתה (סימון שחור). לאחר מילוי המים אני חוזר אל צומת השבילים הזו ויורד בנחל גובתה.

הירידה בנחל גובתה לא מרחמת על הרגליים ועל הגוף שכבר הראה סימני עייפות. הליכה על סלעים ואבנים לא יציבות, בולדרים, מעברים בין עצים שלעיתים נתקעים בתרמיל, כל אלו מביאים אותי לתחתית נחל גובתה עם רצון להישאר שם ולא לעלות את החזורי. בלית ברירה ואחרי מנוחה קצרה, קיפלתי מקלות הליכה והתחלתי לעלות בנחל חזורי עד הגיעי לחניון נבי חזורי. שם פשוט מצאתי פינה, התמקמתי ללילה ונרגעתי.

יום קצר יחסית מבחינת מרחק, אך ההליכה בו מאתגרת מתחילתה ועד סופה.



נקודות מים:
נמרוד
מג'דל שמס
קופות החרמון כאשר עובדות
בור כחל (טיהור?)
בית העלמין נווה אטיב
יתכן ובאתר נבי חזורי אפשר לקבל מים לא בדקתי.

נבי חזורי דרך הבניאס ודן אל כפר גלעדי - 29 ק"מ

בוקר בנבי חזורי, מבצר נמרוד נמצא כמה ק"מ ממני ורק בשעה שמונה פותחים שערים. התארגנות עצלה, כוס קפה וביקור באנדרטת לוחמי אגוז הביאו אותי לנמרוד בשעה המיועדת. עובדי המקום קיבלו פני בסבר פנים חמות ולאחר עוד קפה איתם המשכתי לדרכי במורד אל הבניאס.

בניאס, פעם ראשונה שאני מרגיש שהגעתי למוקד תיירותי. הליכה בין אנשים רבים, תלמידים, תיירים עד למפל הבניאס. משם על הגשר התלוי והחוצה דרך השער המסתובב. מרגע זה לא פגשתי יותר אנשים לאורך הבניאס עד שהגעתי לאזור שאר ישוב. ההליכה לאורך הבניאס בקטע שמחוץ לשמורה מאופיין בהליכה בסמוך לנחל עם גיחות לתוך "חושות" ונקודות חמד ליד המים. באחת מהנקודות הללו טבלתי להתרעננות והמשכתי אל עבר הישוב דן, שם פגשתי צרכניה ואת תחילתו של שביל ישראל.

קטע השביל הראשוני עובר בדרכי 4x4 ואין בו משהו מיוחד למעט קטע עם המון שיחי פטל טעימים. הכניסה לנחל שניר מהווה תיקון לכך שכן מדובר על שמורה עם מים זורמים והליכה בתוואי ממש נחמד. ביציאה מנחל שניר מגיעים לכביש ובסמוך מרכז מסחרי המאגד מספר מסעדות, כמובן שעצרתי לאיזה בורגר והמשכתי אל היעד בכפר גלעדי. ההליכה ממתחם המסעדות אל כפר גלעדי מאופיינת בהליכה מרובה על דרכי עפר רחבות וקטעים ארוכים על הכביש דבר שהיה משעמם אבל לשמחתי עבר מהר ופגשתי שם כמה מטיילות והתפתחה לה שיחה קצרה. קצת אחרי הישוב יובל, חוצה נחל עיון את הכביש וישנה נקודת שכשוך נחמדת מתחת לגשר, אני ויתרתי עליה אך זו יכולה להיות נקודה מעולה גם ללינה.

בעת ההגעה לכפר גלעדי נפגשתי עם כמה מטיילים שהתחילו את שביל ישראל, ישבנו לשיח קצר ולאחר מכן עלינו לבירה במבשלת הבירה "אודיז" שלדעתי כל מטייל חייב לעבור בה. שירות ואווירה מעולים ובירה מצויינת השאירו אותי שם לעוד כוס ולעוד כוס. אחרי כמות לא מבוטלת של בירה נפרדנו כולנו לשנת היופי שלנו. בחרתי לישון בסמוך לחניה במורד המדרגות היורדות מהאריה השואג. המיקום נח, הנוף נחמד ויש שירותים בסמוך.

נקודות מים:
דן
שמורת נחל שניר
מתחם המסעדות במתחם גן הצפון
כפר גלעדי
כנראה שגם בישובים בדרך.

כפר גלעדי אל מצודת יש"ע - 22 ק"מ

בוקר טוב האנג אובר - בוקר טוב כפר גלעדי.
את כוס הקפה של הבוקר הזה הייתי צריך. הבירה של אתמול נתנה את אותותיה וככה מצאתי את עצמי שותה כמעט ליטר מים לצד כוס הקפה, הכל במטרה לאזן חזרה את כמות הנוזלים בגוף. היום מתוכנן יותר קצר יחסית אז כהרגלי, התארגנות איטית ויציאה לדרך.

השביל יוצא מכפר גלעדי ומתחיל לרדת אל הרמזור שאינו מחובר למציאות ואז חוזר בעליה כמעט לאותה הנקודה. קטע נחמד אך קצת מעיק. מתחברים אל סינגל רמת נפתלי והולכים איתו כברת דרך. הדרך בחלקה מוצלת ומתפתלת בתוך יער ובהמשך הופכת לשביל רחב. מגיע לנקודת תצפית יפה על קרית שמונה ופוגש צמד אחים שהזמינו אותי לקפה. הם, עשו את הלילה בקרית שמונה והיום הלכו דוך לנקודת התצפית הזו שנמצאת על "מצוק הבקבוק".

סיימנו הקפה ומצאנו את עצמנו הולכים יחדיו אל היעד הבא. מצאנו את עצמנו "מניעים" אחד את השני ובלי כוונה מיוחדת הלכנו בקצב מאוד מהיר. חלפנו על כמה נקודות תצפית יפות על עמק החולה והגענו לעין רועים. כולנו היינו עם מספיק מים ומספיק זמן אז עצרנו למנוחה בתצפית הסמוכה לעין רועים. (ניתן לראותה בעמוד ענן בסמוך ל"אלון ענק"). לאחר שיחה קולחת ודי כיפית על עניינים כאלו ואחרים, המשיכו האחים לדרכם ואני שידעתי שיש לי עוד זמן רב, הכנתי לי מרק לארוחת צהרים ושרפתי עוד שעה בתצפית על העמק הקסום ובנסיון לאתר על הרכס ממול (גולן) נקודות שהייתי עליהן.

בסופו של דבר נאלצתי לקום ולהתחיל ללכת, אחרי הכל זו המטרה לשמה התכנסתי כאן עם עצמי.
הליכה על דרך רחבה מובילה אותי בסמוך למצפור גל ליפא עד לכביש המוביל ליפתח. משם כנסים אל נחל קדש שעל אף אורכו הקצר, לטעמי, הוא ההיילייט של היום. ערוץ יפיפה ומוצל שמשתעשע עם ההולך בו ומחייב את אותו להשתמש בכל ארבעת הגפיים. כבר יצא לי לבקר כאן בעבר אך כל פעם מהנה מחדש.

היציאה מן הערוץ מנחיתה אותי ישירות על מצודת כח ואני מגיע ומחפש את ברז המים המוכר שלצערי מתגלה כסגור. ניגש זריז לשירותים שעדיין היו פתוחים רוחץ את הראש קצת וממלא מים ומתמקם בנקודה נוחה. שתי שניות אחרי ההתמקמות אני קולט שמטר וחצי ממני, בתוך החורש בסמוך לאחד משולחנות הקק"ל ישנו ברז נוסף, עובד!

החבר'ה מההאנג אובר של אתמול + מטיילת נוספת מגיחים אחד אחרי השני מהערוץ ומתמקמים בסמוך. ישבנו כולנו לארוחת ערב וכוס תה סביב המדורה ללילה האחרון שלי על השביל והתפזרנו לשק"שים. אחחח איזה לילה!!! לילה שמנסה להרגיל אותי לחזרה לשגרת היום. במצודת ישע ישנו בסיס מג"ב כנראה, והם חגגו באותו הלילה עד אחרי השעה חצות עם קריוקי. נשבע לכם, את כל המילים של שירי עומר אדם אני מכיר בע"פ.

לילה טוב.


נקודות מים:
כפר גלעדי
משכנות רועים
בסיס מערבית למשכנות רועים
מצודת ישע

מצודת ישע אל שדה אליעזר - 13 ק"מ

לאחר לילה מאתגר התעוררתי לזריחה מקסימה על העמק וידעתי שזהו, היום זה היום האחרון. קבעתי לשעה 12:00 עם בת הזוג, הילד והכלבה לארוחת צהרים במיטשוס שדה אליעזר והגיע הזמן לראותם אחרי שבוע וקצת. מחשב קילומטראז וקצת ויוצא בקצב נינוח, אחרי הכל יש לי רק 13 ק"מ על הראש.

ההליכה דרך נבי יושע (מבנה שיעי עתיק) בסינגל מקסים שזורם דרך תצפית יפה ברמות נפתלי. בהמשך מגיעה עליה תלולה בין עצים וזו מובילה אותי היישר לקרן נפתלי, שם שוב נפתח הנוף על העמק. בירידה מקרן נפתלי מוצא שם את קרן, זו המטיילת מאתמול. יושבים ומדברים קצת על השביל ועל החוויה שלה בשביל, הוזמנתי לפרוסת לחם עם ריבה ולאחר עוד שיח קצר המשכתי לדרכי כשבראשי אני חושב על כמה חזקה הבחורה הזו שסוחבת כ"כ הרבה ועדיין מושכת קדימה.

מגיע לבית אריזה כלשהו (רמי לוי) ומגלה שהשביל שם קצת איבד את עצמו. יש להקיף את המפעל מימין בסמוך לגדר, ללכת על ערימה של זבל ואז ניתן להבחין בהמשך השביל אחרי תלולית קטנה. ההליכה בקטע זה חשופה לשמש אך מעניינת ומתפתלת בין סלעים ואבנים. לאחר מכן יש לעבור איזה גדר וצינור גדול ומכאן ההליכה על שביל רחב אל עבר נחל דישון.
בנקודה בה השביל שובר חד ימינה לכיוון נחל דישון אני המשכתי ישר לשדה אליעזר, מכאן והילך אני מנווט על המפה ללא סימונים מוגדרים. (ניווט פשוט על שבילים).

11:45 אני עם אספרסו כפול ומגנום לבן בתחנת הדלק בסמוך לצומת יסוד המעלה. כל המשפוחה מגיעים ואחרי חיבוקים נישוקים ופיזור הגעגוע מתיישבים לארוחה טובה במיטשוס.

נקודות מים:
מצודת ישע
אולי קרן נפתלי (באנטנות)
שדה אליעזר

קישורים חיצוניים

• תכנון מסלול מקורי כולל נקודות העניין
• רשימת הציוד שלי כולל מים ואוכל