שלושה ימים באזור מירון, דישון, מערת עלמה ויער ביריה

הקדמה

במקור הטיול תוכנן להיות כטיול בין יקבים, טיול רגלי שישלב ביקור במספר יקבים עם איסוף של בקבוק שילווה את השעות האחרונות של היום, אך תכנון לחוד ותוואי לחוד.
גיליתי ש"תפירה" של יקבים לרוב תעביר אותנו בהרבה אזורים שהם פחות מעניינים להליכה, חלק מהיקבים באזור בכלל סגורים בימי הטיול או ששילוב המסלול יחד עם אמצעי התחבורה לא הסתדרו טוב. בסוף החלטנו על תוואי שיעביר אותנו ביום הראשון דרך צפת העתיקה - שם נמצא מחלבות טובות, יקב הרי גליל - שם מקווים שנספיק לביקור וריחאניה שאולי נצליח לספוג בה קצת תרבות צ'רקסית או שלפחות נמצא משהו מעניין לנשנש.

אורך המסלול הכולל כ-70 ק"מ ומחולק לשלושה ימים של כ-25 ק"מ ביום. לטעמי, לאחר סיום הטיול, מדובר על מסלול קשוח למדי, לפחות ביום הראשון אותו התחלנו מאוחר ומי מכם שלוקח את המסלול בחלוקה שאנחנו ביצענו אותה שישקול בהתאם ליכולותיו וניסיונו.

המסלולים המוצגים על המפה הנם מתוך הקלטות GPS כפי שהלכנו בפועל והנם שונים במעט מקבצי התכנית המקורית שמצורפים בסוף.

משקל וציוד:
השתדלנו ללכת קלים ככל הניתן. הציוד שלנו כולל כ-4 ליטר מים שקל כ-11.5 ק"ג.
המשמעות היא שקצב ההתקדמות וההתאוששות הינו מהיר יחסית ויש לכך השפעה ישירה על הטיול.

הגעה:
אנחנו הגענו עם רכב פרטי שהושאר בנקודת ההתחלה/סוף, אבל בקלות ניתן להגיע לאזור עם אוטובוסים.

היום הראשון - ראש פינה, צפת, נחל עמוד, מירון וחרבת חוממה

7:10 מסיים משמרת רגועה וטס הביתה להתארגן ליציאה צפונה. התיק כבר מוכן עוד מלפני המשמרת ואני רק צריך לדחוף את שקית האוכל וכמה שטויות.
7:40 דפיקה בדלת, "מגבוני" נכנס בסערה "נו, אתה מוכן?!" אתם ודאי שואלים למה קוראים לו "מגבוני"?! אחרי טיול אחד עם הבחור שמשתדל לסחוב מעט ככל האפשר אבל בסוף מביא חבילה של 100 מגבונים לטיול של יומיים, תבינו.
8:00 הרכב מונע ואנחנו בדרכנו לראש פינה, שם יתחיל הטיול שלנו.
9:45 הגעה לנקודת ההתחלה בגן הברון בראש פינה, מתארגנים ויוצאים לדרך.

ממתינים לנו היום 25 ק"מ עם 1250 מטר טיפוס. חלק מהתוואי הוא עירוני וחלקו מתפתל בנחל עמוד ושביל ישראל צפונה עד חרבת חוממה. ישנן נקודות מים רבות לאורך הציר ככה שאין טעם לסחוב הרבה על הגב. רוב הזמן היינו עם ליטר וחצי על הגב במקסימום.

עלינו עם נחל ראש פינה, המסומן שחור, עד לצפת. שם חצינו רחוב או שניים ונכנסנו לעיר לאזור המצודה. קפצנו לביקור בגן הסמוך וירדנו לעיר העתיקה במטרה להיכנס לגבינות המאירי ומחלבת קדוש. לצערנו, המאירי היה סגור אז הצלחנו להנות מכוס מיץ רימונים אצל קדוש וכמה גבינות שאספנו לדרך.

ירדנו לכיוון בית העלמין, שם הצטיידנו בעוד קצת מים והמשכנו לרדת למטה אל קצה בית העלמין. בפינה הדרום מערבית שלו נראה שהדרך חסומה באתר בניה, אך ירידה ומעבר בצמוד לגדר הביאה אותנו אל מעבר כביש 89. חצינו במעבר תת קרקעי את כביש 89 לכיוון הכלבייה של צפת. משם חברנו לסימון כחול המוביל לסימון ירוק אל תוך נחל שכוי. ירידה קצרה בנחל שכוי הובילו אל נחל עמוד ובריכות שכווי.

כאן עשינו אתנחתה קלה, נשנשנו קצת גבינות עם אורחים ופגשנו את המלאך של נחל עמוד, חאלד הפקח של עמוד עליון. שיחה על הא ודא ואז הוא שומע שאנחנו מתכוונים להגיע לחרבת חוממה והוא אומר לנו שיש לנו משהו כמו חמש שעות לשם. אני מסתכל על השעון ורואה שהשעה שתיים, יודע שהקצב שלנו מהיר מהרגיל אבל עדין, חאלד מכיר את השטח טוב ממני. מתארגנים זריז וממשיכים.

מכאן, סימון שחור מלווה אותנו במעלה נחל עמוד אל עין יקים, משם אל נחל מירון וחניון הפיתול. ברז המים כאן כנראה מביא מים מליבת כדור הארץ, אני מתפלא שלא יוצא קיטור מהברז. דקות ארוכות עברו מהרגע שפתחתי את כל הברזים עד אשר הגיעו מים בטמפרטורה שהייתי מוכן להכניס לבקבוק השתיה שלי.

ממשיכים כמה מאות מטרים על שביל ישראל ובנקודה בה השביל חותך שמאלה ועולה אנחנו המשכנו במעלה נחל מירון המסומן כחול. הסימון מוביל אותנו לתוך נחל שעולה כ-200 מטרים בגובה על פחות מק"מ במרחק. התקבלה עליה קשה בערוץ מלא בולדרים שדורשים מעט טיפוס. לאחר העליה הזו הגענו לעין זבד שלצערי היה יבש וביצענו הערכת זמן. הבנו שאין לנו הרבה מה להתמהמה אז התחלנו להתגלגל עם הסימון של שביל ישראל (אליו חברנו בעין זבד) לכיוון פסגת הר מירון.

כשהגענו לפסגה, עדין באור יום, לקחנו עשר דקות מנוחה והצטיידנו בעוד מים. יצאנו לשביל הפסגה במטרה להגיע אל חניון הלילה בחרבת חוממה לפני החושך. על סימון אדום (שלט שביל הפסגה) התחלנו להתגלגל תוך צפייה בחלמוניות הראשונות שהחלו לפרוח. לאחר כשני ק"מ עברנו מהשביל האדום אל השביל השחור היורד לחרבת חוממה. (השביל האדום מחזיר אל חניון הפסגה)

18:00, עשרים דקות לפני החשיכה וארבע שעות מאז שחאלד העיר את תשומת ליבנו ניצבנו בחניון חרבת חוממה עייפים. התארגנו לשינה, אכלנו וקפצנו לשק"ש. בתחנת האוטובוס ישנו שקע חשמל פעיל שסייע קצת בטעינת הסלולר.


נקודות מים:
ראש פינה
צפת
שמורת נחל עמוד (חורג מהמסלול)
חניון הפיתול
חניון הפסגה (מירון)
חרבת חוממה


נקודת לינה: חרבת חוממה

היום השני - חרבת חוממה, נחל צבעון, עין ערבות, מצפה רחימוב, יקב הרי גליל, נחל אביב, נחל דישון וריחאניה

"רענן... קום" "רענן.... רענן קום"
"לעזאזל, אין ילד לקחת לבי"ס היום מה הלחץ לקום כ"כ מוקדם?!" חשבתי לעצמי, אבל למגבוני חוקים משלו.

7:50 יצאנו לדרך על שביל ישראל בכיוון צפון. השביל לוקח אותנו דרך נחל צבעון שבו כמה קטעים יפים ובלי לשים לב אנחנו בנחל דישון אשר מוריד אותנו ע"ג סימון אדום אל עין ערבות. בקטע הזה זכינו לכמויות של פטל טעימים. רגע לפני עין ערבות פגשנו שתי "מתולתלות מטיילות" (חפשו בפייס) שיצאו לטייל את שביל ישראל יחד עם איזה גוש שיער שחור שדומה לכלב. ישבנו איתן לקפה קצר והמשכנו איש איש לדרכו.

חצינו את כביש 899 במעבר הקרקעי אל עין ערבות ומשם עם סימון שביל ישראל עוד כק"מ עד שמשמאל הבחנו בקבר הנביא ישעיהו בן אמוץ. מיד לאחר הקבר פנינו שמאלה על ציר לא מסומן העולה לברעם. לאחר כמה מאות מטרים ישנו פיצול, ממשיכים בשמאלי וממשיכים בעליה עד לשער של ברעם. שם פנינו ימינה ועלינו על הכביש אל עבר מצפה רחימוב משם זכינו לתצפית על לבנון ומארון א-ראס שם התנהל הקרב הקרקעי הראשון במלחמת לבנון השנייה.

ירדנו חזרה כלעומת שבאנו עד לשער של ברעם ופנינו שמאלה אל עבר יראון. היעד הקרוב הוא יקב הרי גליל במטרה להנות מסיור ביקב. ביום שישי בו ביקרנו, הסיור הקרוב היה בשעה 14:00. הלכנו לשם בנחת תוך חציית מטעי התפוחים. הסיור נחמד ועלותו 25 ש"ח ובו מכירים את התהליכים ביקב וזוכים לטעום כמה יינות.
רכשנו עוד בקבוק קטן שילווה אותנו להמשך ויצאנו אל עבר נחל אביב ודישון. קצת בזיגזג, אבל עדין יציבים :-P

השעה כבר 15:20 ועוד יש לנו כברת דרך עד לריחאניה. יצאנו מהיקב על הכביש חזרה אל כביש 896, צעדנו עליו צפונה כמה מאות מטרים ועברנו לדרך עפר המקבילה מימין איתה ירדנו אל תוך נחל אביב. פנינו ימינה, אל עבר מורד הנחל והתחלנו ללכת בשטח מרעה של פרות. לאחר זמן מה רגע לפני הכביש ישנו שביל כחול המוביל אל מעבר תת קרקעי משם ניכנס ונמשיך אל תוך נחל אביב. ההליכה בנחל אביב קצת סבוכה ונראה שאינו מטויל מדי וחבל. עלינו אל מערות אביב בגדתו הצפונית של הנחל וירדנו חזרה ומיד נפגשנו עם נחל דישון (שביל ישראל) שם פנינו שמאלה והלכנו איתו כקילומטר עד שיצאנו ממנו לציר לא מסומן אל עבר ריחאניה.

בריחאניה זכינו להיכנס למסעדה שהקראת "נלצ'יק" שהיא צ'רקסית אותנטית. האוכל שם מצוין והמחירים סבירים (הגענו זוג רעב ולקחנו מנות יותר מכפי שיכולנו לאכול, רצינו מגוון, יצאנו ב-190 ש"ח כולל שתייה) מנת העדשים שם גדולה מאוד וטעימה כמו שאר האוכל שהיה מצוין .
לאחר ששבענו, הצטיידנו במים למהלך הלילה וחלק מהיום למחרת ויצאנו לחפש מקום לישון. הלכנו לכיוון מערת עלמה, ע"ג סימון אדום, במטרה למצוא מקום לישון בסמוך לה אך שאינו יושב על שמורת טבע. קשה היה למצוא מקום נח להקמת המחסה ולבסוף עקב השעה המאוחרת והחשיכה החלטנו על מקום באמצע שטח מרעה של פרות שלפחות לא היה מלא אבנים. עברנו לילה רצוף רוחות באזור לא הכי כייפי ומלא לחות, אך זכינו לזריחה מקסימה מהנקודה הזו.


נקודות מים:
חרבת חוממה
ברעם - שער נעול
יראון - מרכז המבקרים
עלמה
ריחאניה


נקודת לינה: ליד מערת עלמה - לשים לב שלא נכנסים לגבול השמורה

היום השלישי - מערת עלמה, הר אביתר, דלתון ויער ביריה

בוקר היום השלישי, פותחים את העיניים וקולטים חצי מטר מהאוהל צואת פרה טרייה יחסית, דבר שהעיד על קרבת התחת שלה לראש של מגבוני. לאחר התארגנות מקבלים שיחה מחבר שהוא בדרכו אלינו ושנמתין לו עם הכניסה למערת עלמה. שותים קפה ואז קולטים אותו עומד בשטח המרעה למטה מנופף במקלות ההליכה.
צעדנו יחד אל פתח מערת עלמה, חיפשנו מסתור קטן לתיקים ויצאנו עם פנסים ודברים יקרי ערך עלינו במסע אל בטן האדמה.

הכניסה למערת עלמה אסורה מה-1 בנובמבר ועד ה-15 ביוני בשל קינון עטלפים.
חשוב לקחת פנסים, סוללות ספייר לפחות לפנס אחד, בגדים שמוכנים ללכלך בבוץ ומה שפחות ציוד שכן התנועה במערה היא לא הדבר הכי נח שהמציאו מתכנני הטיול.
הסיור במערה הלוך וחזור לקח כ-50 דקות לשלושה אנשים די מיומנים, בקבוצה גדולה יותר או מיומנת פחות אפשר שהדבר יקח גם שעתיים ויותר.

מעקה ארוך מוביל את המטייל אל פתח המערה, משם בעזרת מדרגות ברזל וסדרת חציבות בהכוונה של חיצים כחולים מתקדמים עד לשלט "סוף מסלול". משם מסתובבים חזרה וחוזרים ע"פ החיצים האדומים שמובילים באותו המסלול בו הגענו. במערה אפשר לצפות בנטיפים שונים ובעטלפים שמתעופפים וצווחים שם. סה"כ חוויה נחמדה אבל לא משהו שהייתי נוסע לשם רק בשבילו.

יצאנו מהמערה אכלנו משהו קטן והתחלנו לנוע לכיוון הר אביתר. תוואי השטח שם לא קל, לאחר חציית נחל חצור השביל האדום מוביל אותנו במעלה ואדי תלול, בסיומו נפגש עם שביל ירוק אך אנחנו נמשיך בסימון האדום בשביל לא ברור על סלעים עד שנגיע לתצפית יפה מהר אביתר וקבר יהודה בן-תימא. השקנאים שעפו שם בלהקות מרהיבות, תפסו טרמיקות ודאו לנו מעל הראש והיוו מופע מעניין בצמוד לבקבוק היין וגבינת העיזים ממרכז מבקרים אתמול.

חזרה לשביל האדום (שימו לב לא לחזור על עקבותיכם) ועימו נעים בין כרמים ומטעים עד לישוב דלתון. ניכנס מצידו האחד (בית עלמין וברזי מים) ונצא מצידו השני אל יער ביריה וננוע על צירים לאורך נחל דלתון עד להגעה למצוק דלתון שנמצא תחתינו. האתר משמש מטפסים וגולשי צוקים במשחקם מול הגרבטיציה. ירדנו למצוק לקפה קצר ומשם חזרה על השביל שעכשיו הופך שחור ועולה אל עין נבוריה (מעופש) ועין גוזי (יבש). אפשר ללכת כאן על שביל ג'יפים או על סינגל מקביל לו, לשיקולכם. משם לכיוון מסעדת בת יער ומשם ע"ג שביל רחב מסומן ירוק מתגלגלים מטה עד ראש פינה.



נקודות מים:
דלתון - בית העלמין על השביל
מסעדת בת יער

קבצים מצורפים

• תכנון יום ראשון
• תכנון יום שני
• תכנון יום שלישי