שביל רמות מנשה

הקדמה

את הטיול עשינו צמד חברים בני 18, בחול המועד פסח. המטרה הייתה למצוא טיול שמתאים לשלושה ימים ונגיש לתחבורה ציבורית בהתחלה ובסיום, ומצאנו את המסלול הזה. עשינו תחקיר רציני באינטרנט לפני היציאה, ולא מצאנו כמעט וכלום. בשביל זה אנחנו משתפים פה את החוויות שלנו.

בקווי מתאר כלליים, המסלול מתחיל במושב עופר, ממשיך מזרחה עד לקיבוץ הזורע, משם הולך דרומה עד למשמר העמק, ומשם חוזר מזרחה עד לבנימינה. סך הכל כ-65 ק"מ. ניתן לחלק את הטיול גם לארבעה ימים אבל אנחנו בחרנו לעשות שלושה.
הטיול עצמו מאתגר, מכיל עליות ומקטעים לא פשוטים אך אפשרי לחלוטין למטיילים מנוסים. אנחנו עשינו את זה כטרק ראשון והתקשינו קצת בשלושה ימים.


פרט חשוב!- בחלקים גדולים מהמסלול הסימון כבר נשחק או נמחק לחלוטין, עצים ועשבים חסמו את הדרך, או שהדרך עצמה נמחקה מרוב הזנחה וחוסר שימוש. אם היינו יודעים עובדות אלו לפני שיצאנו למסלול, יכול היה להיות שהיינו שוקלים מחדש את היציאה, או משנים קצת את התכניות. בהמשך הסיפור נסביר כיצד ניתן להתמודד עם בעיות אלו להשגת חוויה משמעותית.

יום 1- ממושב עופר למועצה אזורית מגידו

הבהרה חשובה- אנחנו ממליצים להיות עם מפה ביד לכל אורך המסלול, וגם אפליקציית ניווטים. לא תמיד יש קליטה ולא קנינו מפות, הדפסנו צילומי מסך מעמוד ענן לכל המסלול. השתמשנו בכמה אפליקציות ניווטים- עמוד ענן, Israeli hiking map, ו- Mapy.cz. הסיבה שהשתמשנו בכמה אפליקציות היא שלפעמים יש דברים שאחת מראה והשנייה לא.

תחילת המסלול היא על צומת שבילים בין שביל ישראל ושביל אדום ביציאה ממושב עופר.
אנחנו הגענו למושב עופר על קו 693, שאותו לקחנו מצומת עופר על כביש 4. ההגעה לשם בעזרת כמעט כל אוטובוס שמגיע לחיפה על כביש 4.

הגענו למושב והצטיידנו בלחם ממינימרקט קטן, וכמה חטיפים. משם הלכנו לתחילת השביל. אחרי כמה מאות מטרים על שביל עפר רחב וגדול, פונים ימינה עם השביל האדום לשביל סינגל, שהולך בתוך עצים. שימו לב שבזמני גשמים הכל מלא בבוץ.
ממשיכים בשביל האדום עד לבת שלמה, חוצים את היישוב(ניתן להצטייד באוכל ומים בדרך, יש מינימרקטים), וחוצים את כביש 70. לאחר מכן חוצים את נחל דליה(שזרם במים קרים וצלולים!), שימו לב שבזמנים גשומים הנחל זורם ואין ברירה אלא לחצות דרכו.
אחר כך מגיעים להר חורשן- אנחנו עשינו טעות ופנינו ימינו בשביל אדום, שהוביל אותנו לעיקוף ארוך ומאתגר. במקום זה צריך להתקדם בשביל כחול שמטפס על ההר מערבה.
העלייה להר תלולה ולא קלה, ובשעות הבוקר היא שטופת שמש ואין הרבה צל. יש כמה נקודות על ההר שאפשר לעשות עצירות.
יש נקודה על ההר לקראת תחילת הירידה ממנו, במפגש של שביל רמות מנשה ושביל עפר אדום, שנכון לאפריל 2023 לא מסומנת טוב, ונאלצנו לחפש הרבה את ההמשך. שימו לב שההמשך בנקודה זו הוא לא על השביל האדום או השחור אלא על הכתום(שלא בהכרח מסומן בשטח, מצאנו אותו בעזרת Mapy.cz).

המשך היום מסומן באופן טוב, המון עליות וירידות ומהרגע שיורדים מהר חורשן ואחרי תקופות גשמים, המסלול מלא בשלוליות גדולות שלרוב האפשרות היחידה היא לעבור דרכן.

בדרך עברנו בעין מחוללים, לא היה מרשים במיוחד גם לא אחרי גשמים. ליד העין יש הרבה מקום עם עצים לעצור ולנוח. לקראת סוף היום גם חיפשנו את עין שלף- תחסכו את המאמץ, מאוד קשה למצוא וגם מאוד מעופש ולא מרשים. אם אתם כן רוצים לטבול במקום לאורך הדרך, אפשר בנחל דליה ליד בת שלמה(כמובן רק לאחר תקופת גשמים).

לאחר עין מחוללים נכנסים ליער דליה, ושם יש סימונים אך אין שביל ברור- שימו לב לסימונים ותעקבו עם מפה.

לגבי הלינה- בכל מקום שקראנו היה כתוב שישנים במועצה אזורית מגידו. הגענו לשם ביום שישי בערב, אז המקום היה שומם. מילאנו שם מים בברז השקייה באחד המבנים(יש גם ברז כיבוי אש שניתן למלא דרכו). התחיל להחשיך, ולא הבנו איפה אמורים לישון, אז המשכנו עם השביל אחרי המועצה האזורית בחיפוש אחר מקום להקים אוהל. המלצה שלנו, אל תסתבכו ותקימו אוהל על הכיפה ליד המפעל של אוסם בקצה השטח של המועצה האזורית, יש שם אורות מהמפעל כל הלילה(הגבעה מסומנת בעמוד ענן כגבעת שלומית). המפעל של אוסם לא מופיע בגוגל מפות אבל הוא שם :).

אנחנו הסתבכנו קצת והלכנו בחשכה בירידה די תלולה עד לנחל השופט ומפלי ריחניה. המשכו כ200 מטרים שמאלה בשביל והקמנו אוהל לצד השביל. שימו לב שנחל השופט הוא שמורת טבע ואסור לישון צמוד לנחל.

כמות הליכה- ~26 ק"מ

יום 2- ממושב עופר עד לעין השופט/דליה

היום השני היה היום הארוך והמאתגר ביותר, גם בגלל תוואי השטח וגם כי בחלקו המסלול כמעט ולא מסומן.

קמנו קצת לפני הזריחה- ממליצים לקום כמה שיותר מוקדם ולצאת למסלול כמה שיותר מהר.
תחילת היום היא בהליכה נוחה לכיוון מזרח ביחד עם השביל הכחול בין גבעות, עד שמגיעים לצומת שבילים שבה פונים צפונה וממשיכים עם השביל הכחול וממשיכים עם השביל עד שמגיעים לעמק השלום- מקום למילוי מים שפתוח בימי חול, יש שם גם נקודה נחמדה לטבילה בנחל.

מעמק השלום אמורים לפנות מזרחה בשביל האדום אבל מטיילים באזור אמרו לנו שהשביל חסום ואנחנו המשכנו צפונה עם השביל הכחול-אחר כך גילינו שהשביל חסום רק לרכבים ויכולנו לבחור בו(בכל מקרה השבילים מובילים לאותה נקודה). השבילים מגיעים לחניון החרובים שבו אמורה להיות כניסה ליער ולכניסה של שביל נחל השופט אבל בגלל עבודות המעבר הרגיל חסום על ידי שומר ואנחנו נעזרנו בחברה מהקיבוץ שטיילו באזור והראו לנו מעבר לצד השני של הנחל(מצורפת תמונה למיקום בעמוד ענן).

אחרי המעבר של הנחל עוברים בשביל פשוט(בעלייה) שמשקיף על קיבוץ הזורע. השביל עובר מחוץ לקיבוץ וממשיך מסביב לגבעה של יער הזורע.

ממשיכים עם השביל עד לצומת שבילים גדולה(במפה-עין זריק) ושם מתחיל החלק המאתגר של היום- מהצומת יש עלייה מאוד חדה מערבה שמתמשכת בערך 200 מטרים, אחרי העלייה השביל כבר לא מסומן בכלל והמעברים שיש בעמוד ענן חסומים ע"י שיחים- אין מסלול מוגדר וברור שניתן לעקוב אחריו ביחד עם השביל- אנחנו הסתבכנו מאוד אבל בסוף החלטנו להתעלם מהשבילים במפה ופשוט ללכת על שבילי עפר ברורים לכיוון נקודה ברורה בשביל(אנחנו בחרנו בצומת עם השביל הכחול שמערבה לכביש 66) בצומת הזו יש גדר שצריך לעבור(או בזחילה מתחת או בטיפוס מעל) משם המשכנו עם השביל למשמר העמק , השביל עובר בדרך לא דרך, היינו צריכים לעבור המון בתוך שיחים גבוהים, עצים ודרכים חסומות ובלי צל בכלל תוך כדי מעקב צמוד למיקום שלנו בעמוד ענן.

*הערה חשובה- כל המקטע מהזורע עד למשמר העמק מסומן גרוע מאוד ומלא בדרכים מבלבלות, לא ברורות וחסומות ע"י צמחייה וגדרות. המלצה שלנו- כבר מעין זריק תפנו דרומה עם דרך עפר ואז תגיעו לשביל כחול- תלכו איתו עד שהוא פונה מערבה. בפנייה אל תמשיכו איתו, תמשיכו דרומה עם שביל עפר במקביל לכביש 66 עד שתגיעו לצומת משמר העמק ושם תחזרו לשביל הרגיל.

*במשמר העמק יש כניסה למגרש כדורגל בתוך בית ספר ממש לצד השביל מול הכביש גישה שעובר צפונה למשמר העמק, ובו ניתן למלא מים קרים.

מקטע הבא- משמר העמק עד אנדרטת הקיבוצים
המקטע הבא היה מסומן יותר טוב אבל השבילים בו מאוד מבלבלים כי יוצאים מהם המון פניות, חשוב לשים לב שלא סוטים מהמסלול, בנוסף כל ההליכה ממשמר העמק עד לאנדרטת הקיבוצים כרוכה בעליות מאתגרות מאוד אבל יחסית בצל. כ200 מטרים אחרי בית הספר במשמר העמק פונים דרומה(שמאלה) לעלייה תלולה וצפופה, אחריה יש עוד כמה קילומטרים של עלייה אבל יותר מרווחת ובצל. ממליצים לנוח בהגעה לאנדרטת הקיבוצים, מקום יפה מאוד עם נוף מרהיב לצפון ועם מקומות ישיבה.

מקטע הבא- מאנדרטת הקיבוצים לעין השופט
בעיקרון השביל ממשיך בעליות וירידות של גבהות ירוקות ויפות בלי הרבה צל עד שמגיעים לאזור דרומה מעין השופט-ניתן למלא מים בעין השופט וזה מקום טוב לסיים בו את היום-יש המון מקומות נוחים לישון בהם(לא בשטח הקיבוץ).

מפאת לחץ בזמנים(היינו קרובים לשקיעה) אנחנו לא הלכנו עם השביל מאנדרטת הקיבוצים אלא חתכנו מערבה בשבילי עפר שונים(בעיקר בשביל האדום) עד שהגענו לכביש 6953 והלכנו בצמוד אליו עד לעין השופט וישנו בנקודה בין עין השופט לדליה בשם "מגדל הדבורים"- ממליצים לא לעשות כמונו!!! אלא להישאר עם השביל ולישון איפה שתוכלו, מגדל הדבורים כן מקום נחמד לישון בו עם נקודה למילוי מים. אבל בגלל הלחץ להגיע אליו הלכנו המון בשולי כביש ופספסנו חלק מאוד יפה מהמסלול.

כמות הליכה- ~בערך 28 ק"מ

יום 3 -עין השופט עד לבנימינה

היום השלישי והאחרון של הטיול- יום יחסית רגוע וקל שעובר בכמה נקודות מים נחמדות.

התחלנו במגדל הדבורים בירידה דרומה על כביש 672 עד שחברנו חזרה לתוואי המקורי של השביל הכתום.

משם ממשיכים דרומה עד שחוצים את הכביש. ומשם הולכים על שביל שעובר מעל מאגר רז, עוברים מסביב למאגר וממשיכים עם השביל עד לעין נילי-מקום נחמד לטבילה וארוחת בוקר
(מים צלולים אבל מאוד רדודים).

אחרי עין נילי ממשיכים עם השביל ועולים לגבעה שממנה יורדים למעבר מתחת לכביש 6, השביל בירידה למעבר די מבלבל וצריך לשים לב שהולכים בדרך הנכונה, ואז עוברים מתחת לגשר גדול של כביש 6. בעמוד ענן יש נקודה של מטייל שכתב שהמשך השביל מערבה מכביש 6 חסום, ולכן אנחנו המשכנו קצת על כביש הגישה לעמיקם ואז פנינו דרומה בשביל עפר בעלייה תלולה וחברנו בחזרה לשביל הכתום(יש אופציה כן להמשיך עם השביל הכתום ישר אחרי כביש 6, אבל השביל כנראה מלא בשיחים וקשה למעבר).

ממשיכים ביער אלונה-יש כמה נקודות מוצלות שאפשר לנוח בהן. אחרי כמה קילומטרים של הליכה ביער אלונה יש ירידה שמובילה הישר לבית עלמין שבו אפשר למלא מים. אחרי בית העלמין ההליכה מאוד פשוטה-צמודה לשביל ירוק עד לסיום המסלול ועוברת בהמון נקודות מים יפות שניתן להיכנס אליהן בנחל תנינים.

*שימו לב- אחרי בית העלמין אין צל בכלל עד לסוף המסלול(בערך 5 ק"מ) חשוב למלא מים בבית העלמין.

הק"מ האחרונים של המסלול(בית העלמין עד לבנימינה) הם הליכה על שביל עפר משעמם ליד נחל תנינים.
המסלול נגמר בכניסה לבנימינה ליד מחצבת בנימינה. אנחנו בחרנו ללכת ברגל עד לתחנת רכבת (בערך 20 דק) אבל אפשר גם לקחת אוטובוס.
כמות הליכה- ~בערך 23 ק"מ

טיפים

• אוכל- ניתן להצטייד בעופר ובישובים בדרך אבל כמובן רק בימי חול
• מים- חשוב לשים לב לנקודות למילוי מים בכל יום, ממליצים להביא איתכם גם בקבוקים ריקים בלי אוויר בתיק כדי למלא עוד מים לפני מקטעים ארוכים בלי מים
• מוזמנים לשאול שאלות בתגובות