תאריך הטיול | December 2011 |
---|---|
משך הטיול | 3 ימים |
עונה מומלצת | סתיו-חורף-אביב |
שביל ישראל מתחיל בקיבוץ דן בצפון ונגמר במעבר הגבול טאבה דרומית לאילת. לא ארחיב כאן על שביל ישראל, חיפוש קצר בגוגל ייתן למי שלא מכיר את כל התשובות שיבקש. בסיפור מתוארים יומיים על השביל בין תל קשת להר עמשא.
הגענו לצומת אחוזם בטרמפ והתחלנו את היום בשעה מוקדמת. קצת הליכה דרומה ואנחנו בתל קשת. התל נמצא מעל נחל אדוריים ומשקיף על כל הסביבה הקרובה. אנחנו מטיילים בחורף וכל השדות כאן ירוקים. האדמה עדיין רטובה מהגשמים שירדו לא מזמן וההליכה בבוץ מגביהה אותנו בכמה סנטימרים טובים. אנחנו הולכים מערבה עם השביל ומגיעים לחלקת כרמים קטנה. מכאן ממשיך השביל דרומה על שביל אפר נח. לצד השביל מתפתלים מדי פעם נחלים קטנים אבל מחורצים. אנחנו חוצים את נחל שיקמה וממשיכים דרומה. אחרי כשעה וחצי של הליכה מגיעים לתל נגילה, תל תלול מאוד עם עץ שנותן הרבה צל בפסגתו. נחים קצת וממשיכים עם השביל לעבר שמורת פורה. למרות הציפיות הרבות האגם שבשמורה ריק ממים. משם הולכים אל עבר הכביש, חוצים אותו במעביר מים ענק ופונים דרומה. כאן השביל הולך במקביל לציר הרכבת עד שמגיעים לתל מילחה. כשרצינו לעלות לתל נתקלנו במאבטחים של כוחות הביטחון שטענו שיש על התל פעילות סודית ואסור לעלות...
אנחנו עוקפים את התל והולכים על שביל עפר טוב לאורך שדרת עצים ארוכה בכיוון דרום מזרח. אחרי כשלושה קילומטרים השביל פונה מזרחה לאורך נחל שקמה עד לקיבוץ דבירה. אנחנו מקיפים את הקיבוץ מצפון ומגיעים לכניסה ליער דבירה. יש כאן שולחנות לפיקניק וברז למילוי מים. אנחנו כבר עייפים ורוצים לסיים את היום לכן חוצים את היער מהר וממשיכים דרומה לעבר גבעת געת. מהגבעה כבר רואים את הכביש שעולה ללהב. אנחנו יורדים בעייפות מה אל הכביש ותופסים טרמפ אל הקיבוץ. בקיבוץ קבענו עם אחד ממלאכי שביל ישראל והוא מביא אותנו אל "הבית הראשון בקיבוץ" שמשמש ללינת שבילסטים. נראה שהרבה שביליסטים כבר היו פה לפנינו..
היום הולך להיות יום ארוך. אנחנו מתכננים לטפס מזרחה דרך מיתר, הרי יתיר ויער יתיר ולסיים בקיבוץ הר עמשא בחדר שביליסטים.
מתחילים את היום בקפה ויוצאים לדרך. יורדים לבקעה שבין להב לרכס ההרים הבא, עוברים ליד ברכות הטיהור של הקיבוץ וממשיכים עם הכביש עד לפניה לסנסנה. כאן השביל עוזב את הכביש ומטפס ליישוב סנסנה דרך ואדי מיוער. עכשיו אחרי שהתחברנו שוב לכביש מחכה לנו הליכה של כ4 קילומטרים עד הכביש עד כביש 60. הכיוון הכללי הוא ירידה ואנחנו שועטים אל המשך הכביש. נראה שהכביש כאן שומם לגמרי, מכונית עוברת רק אחת לכמה דקות ודווקא אלה שתופסים את נפח הכביש הם רוכבי האפניים שנראים מכל עבר.
אנחנו מגיעים למפגש הכביש עם כביש 60, חוצים אותו ומגיעים לגשר דבמבם. גשר קטן מעל מה שנראה כמו נחל קטן שמזרים מי שפכים. מכאן אנחנו מתחילים לטפס מערבה אל תוך יער מיתר, כשמדרום לנו נראים בתיהם הגדולים של תושבי מיתר. עוד כקילומטר עליה בין העצים והגענו למצפה יערנים נטוש. יש כאן בקתה ישנה ומגדל. טיפסנו למגדל שממנו נשקפת תצפית מדהימה על הרי יתיר, מומלץ מאוד לטפס למגדל!
אנחנו ממשיכים מזרחה עם השביל אל גבעות יתיר החשופות. הנוף כאן נראה מדברי למדי. מצפון אלינו נמתחת גדר ההפרדה, נעזרת בעמודים גבוהים עם אנטנות ומצלמות. ממשיכים לג'עג'ע בגבעות כשהכיוון הכללי הוא מזרחה עד שנכנסים אל יער יתיר. מיקומו של היער נראה לנו מוזר מאוד, באמצע המדבר צמח לו יער מרשים מאוד. רוב העצים הם עצי אורן על סוגיהם השונים או בראשים. נראה שהיער מטופח מאוד ומישהו דואג לסידור השבילים ולגיזום נכון של העצים. השביל עובר בבית היערן ומשם ממשיך לטפס מזרחה. אנחנו מגיעים אל הר עמשא אחרי יום ארוך מאוד. קל מאוד למצוא את חדר השביליסטים בהר עמשא. החדר מאובזר (קומקום, תנור חימום, מקלחת עם מים חמים, מיטה זוגית ושמיכות) ונח. אנחנו מכינים ארוחת ערב ונופלים לישון אחרי יום הליכה ארוך מאוד.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם