שביל הקדושים ורכס שמשון
התפר שבין הרי ירושלים לשפלה יוצר תוואי נופי דרמטי ומיוחד, שנדיר למצוא במרכז הארץ. החיבור בין השביל החוצה את "יער הקדושים", יער קק"ל שניטע לזכר קרבנות השואה, לבין שביל טרשים הרפתקני שמוביל ל"מערת שמשון" ונחל שורק - יוצר מסלול הליכה עוצמתי ויחיד במינו.
| תאריך הטיול | April 2016 |
|---|---|
| משך הטיול | יום אחד |
| עונה מומלצת | אביב, קיץ (לא בעומס חום), סתיו |
תוכן עניינים
מידע כללי
נחל שורק, ויובלו נחל כסלון, הם שני הנחלים הגדולים והמרשימים ביותר בהרי ירושלים. לקראת יציאתם לשפלה השניים יוצרים עמקי נחלים עצומים בגודלם, בעומק של 300-400 מטרים ביחס להרים שסביבם, כאשר כל אחד מהעמקים הוא עולם בפני עצמו.
על המדרונות התלולים והמצוקיים היורדים לנחל כסלון משתרע "יער הקדושים", יער קק"ל עצום בגודלו שניטע בשנות ה-50 לזכר שואת יהודי אירופה. ביער שישה מיליון עצים, רובם אורנים אשר נטועים בצפיפות על פני שטח נרחב מאוד ומשווים לנחל כסלון (האכזב) ולכל האזור מראה כמעט-אירופי. שני אתרי ההנצחה המרכזיים ביער, מערת בני ברית ואנדרטת מגילת האש, משלימים את מפעל ההנצחה המרשים.
נחל שורק, בקטע שבין אזור בר גיורא לבית שמש, הוא התפרעות של הטבע - חורש טבעי ירוק ודחוס מכסה מדרונות תלולים-להדהים, ביניהם אפיק הנחל מתפתל בנפתולים עצומים בגודלם המהווים את סימן ההיכר של הנחל. את האפיק המפותל מלווים מסילת הרכבת הוותיקה לירושלים, וזרם שוצף של מי קולחין המגיע ממכון טיהור במעלה הנחל, המשווה לו מראה של נחל איתן.
בטיול זה נעלה ממערת בני ברית שבאפיק נחל כסלון, דרך "שביל הקדושים", אל אנדרטת מגילת האש שבפסגת יער הקדושים. משם נצא מהיער ונרד על גבי רכס הר שמשון (הנקרא גם שלוחת הר-טוב) אל מערת שמשון הקרסטית, ומשם בירידה תלולה אל נחל שורק. תמצית הטבע והנוף של מורדות הרי ירושלים במסלול קצר יחסית, גם אם הרפתקני-משהו.
פרטי המסלול
נקודת התחלה: מערת בני ברית, אפיק נחל כסלון. הגעה (מכיוון ירושלים/תל אביב): פונים במחלף שער הגיא לכיוון בית שמש בכביש 38. בצומת אשתאול פונים פניית פרסה, ולאחר כ-400 מטר פונים ימינה אל כביש אספלט צר, מסומן אדום, שעובר לאורך ערוץ נחל כסלון ונכנס אל תוך יער הקדושים. 2 קילומטר לאחר הפנייה תגיעו אל חניון גדול בסמוך למתחם האנדרטה של מערת בני ברית.
נקודת סיום: הכניסה המערבית לשמורת נחל שורק. הגעה (מכיוון ירושלים/תל אביב): פונים במחלף שער הגיא לכיוון בית שמש בכביש 38. 2 ק"מ לאחר צומת שמשון פונים שמאלה בפנייה ליישוב נחם, וממשיכים ישר עם הכביש המוביל למחצבת הר-טוב. 2 קילומטר נוספים יובילו אתכם אל שלט גדול המציין את הכניסה לשמורת נחל שורק וכולל מפה המראה את המסלולים באזור - שם תחנו.
אורך המסלול: כ-7 קילומטר
משך הליכה: 3-4 שעות
עונה מומלצת: אביב, קיץ (לא בעומס חום), סתיו
דרגת קושי: בינונית, אבל הירידה למערת שמשון מיועדת למיטיבי לכת.
הערות:
*בחציית נחל שורק לקראת סיום המסלול אין גשר, והשביל חוצה אותו על סלעים גדולים תוך שהוא נעזר במעקה בטיחות. מכיוון ששטפונות החורף מפרקים את המעקה והוא מותקן בכל שנה מחדש - המסלול אסור לטיול בחורף, וחציית הנחל בעונה זו על אחריותכם בלבד!
*מיטיבי לכת יכולים בקלות להאריך את המסלול ולחבר אותו עם שבילים נוספים ביער הקדושים ובשמורת נחל שורק.
מערת הקדושים
בדרכנו לתחילת המסלול, קשה לפספס את שער האבן המרשים שנעבור דרכו, שבראשו כתובת ברזל מאירת עיניים - "יער הקדושים על שם בני ברית". בהמשך נחלוף על פני שורה של לוחות אבן בהם חקוקות שמות הקהילות היהודיות שנספו בשואה, הנמשכת עד לאתר ההנצחה המרכזי ורחבת החניה. "מערת בני ברית" היא למעשה מערה טבעית בנחל כסלון, שהורחבה על מנת לשמש כאתר זיכרון. אני מאמין שהמערה עצמה הייתה במקור מקום התייחדות עם הנספים, אולם הכניסה אליה כיום חסומה בסורגים מחשש לוונדליזם. בסמוך למערה נמצא גם אתר חדש יחסית - "יד אנה פרנק", שניתן לבקר בו לפני תחילת המסלול - שביל שארכו כ-400 מטר, המוביל לאנדרטה לזכר אנה פרנק, ולארכו פזורים קטעים נבחרים מהיומן המפורסם שלה. מעבר לחשיבותה כאתר הנצחה, המערה היא גם אתר טיולים מרכזי בהרי ירושלים, ומוקד עלייה לרגל למטיילים מכל הסוגים - מטיילים ברגל, רוכבי אופניים, רצי הרים (כן כן! ראיתי גם כאלה), וגם סתם כאלה שבאו לפיקניק בחיק הטבע.
מהאתר יוצאים לא פחות מחמישה שבילים מסומנים, וגם "שביל ישראל" עובר בו. אנחנו נמצא את השביל שלנו - המסומן ירוק - נשנס מתניים ונתחיל לטפס במעלה המדרון הדרומי של נחל כסלון. העלייה תלולה, אפילו תלולה מאוד, אבל למעלה מ-200 מדרגות עץ שהותקנו לאורך הדרך מקלות על המאמץ. תוך דקות ספורות נמצא את עצמנו כבר גבוה מעל מערת בני ברית, כשכל מדרגה שאנו מטפסים חושפת עוד צלע של הר ועוד מדרון מיוער. הצפיפות הרבה והזוויות החדות בהן נטועים ששת מיליון העצים על המדרונות התלולים מקנים תחושה של יער טבעי, ממש כמו באירופה, כאשר באביב מצטרפת לחגיגה גם פריחה נהדרת. לאחר 15-20 דקות של טיפוס מאומץ השביל מתחיל להתמתן, ואז נגיע אל פינה נפלאה - שני ספסלים, יושבים בקרחת יער קטנה ומכוונים היישר אל נוף התהום המפותלת והמיוערת של נחל כסלון. קשה לדמיין פינה טובה מזו לארוחת בוקר/קפה/כל תירוץ אחר להפסקה.
מגילת האש
אחרי הספסלים מתמתן השביל, ותוך זמן קצר העלייה מסתיימת. נעבור בסמוך למספר שולחנות פיקניק נוספים בין העצים עד שנגיע לכביש 395 ונחצה אותו. הכביש הזה, המטפס לאיטו לכיוון ירושלים דרך המושבים כסלון ורמת רזיאל, נחשב לאחד מכבישי הנוף היפים בארץ, בייחוד בקטע העובר דרך יער הקדושים.
בצדו השני של הכביש נמצא את הסימון הירוק, שיוביל אל דרך עפר רחבה המתעקלת לאיטה מערבה. עוד כ-400 מטר ניפול על דרך עפר רחבה יותר, ונפנה בה ימינה ומיד אחרי זה שוב שמאלה, לדרך עפר המטפסת ישירות על הרכס שמולנו. סימון השביל פה דליל וחשוב להקדיש לו תשומת לב רבה, כשבגדול אנחנו כל הזמן במגמת עלייה לכיוון פסגת היער. קילומטר הליכה (20 דקות) מחניון יער הקדושים יוביל אותנו אל פנייה ימינה מהדרך, ומיד לאחר מכן פונה סימון שביל נסתר-למדי שמאלה אל תוך היער, אל קטע שביל צר ויפה המתפתל בין העצים. אנחנו עדיין במגמת עלייה אך עולים ויורדים לסירוגין, כאשר פה שם נפתחים "חלונות" נוף בין העצים שמראים לנו שאנחנו כבר גבוהים מאוד. למרגלותינו גבעת "תל כסלון" החשופה, ומעבר לה רכס הר כרמילה והאנטנות של מושב בית מאיר.
לבסוף, השביל מתרחב בשנית, עובר בסמוך לשרידי בור מים קדומים, ולאחר טיפוס קצר וסופי מגיע אל "כביש הטבעת" המקיף את "אנדרטת מגילת האש". נפנה כאן ימינה, ובמדרגות הראשונות העולות שמאלה נטפס אל רחבת האנדרטה. בקצה של רחבת אבן גדולה מתגלה פסל ברונזה עצום, מעוצב בצורת שני גלילים חלולים ומסיביים שיוצרים יחד, מסתבר, את סמל האינסוף. על גוף המבנה מפוסלות דמויות אדם וסמלים יהודיים, כאשר אחד הגלילים מסמל את "השואה" ואחד את "התקומה", והחללים בין שני הגלילים משמשים כחדרי זיכרון. אם הפסל מעלה לכם זכרונות מהמסע לפולין בכיתה י"ב, זה לא במקרה - הפסל שאחראי לו עיצב בין היתר את האנדרטה המפורסמת לזכר השואה בוורשה. ההבדל הוא במיקום ובאווירה הסובבת - לפי דעתי, הניגוד החד בין האנדרטה והמטען שהיא נושאת לבין אווירת הטיולים והטבע המקיפה אותה דווקא מעצימה את הרושם והמסר שהיא מעבירה, ומהווה תזכורת לעובדה שכל אחד מששת מיליוני העצים שסביבה הוא מעין אנדרטה בפני עצמו.
לאחר עצירת המנוחה וההתרשמות ב"אנדרטת מגילת האש", נרד מרחבת הפסל ונמשיך להתקדם עם הכביש ממנו באנו לכיוון מושב כסלון. כאן מסתיים טיולנו ב"שביל הקדושים". הירידה מההר תיראה אחרת לגמרי.
שלוחת הר-טוב ומערת שמשון
לאחר כ-400 מטר של הליכה מיוערת על כביש ראה דרך עפר מסומנת בכחול מתפצלת ימינה מהשביל, ונפנה אליה. הדרך מתקדמת בירידה מתונה בין עצי היער, בתחילה בכיוון דרום-מזרח ובהמשך לדרום-מערב, ולאחר קילומטר נוסף של הליכה מהעצים מסתעף ממנה שביל צר יותר והסימון הכחול יחד איתו. אנחנו נשארים עם הסימון - וצריכים להקפיד להישאר איתו. גם כי הדרך מכאן צרה ומסובכת יותר, וגם כי קל יהיה לכם לאבד ריכוז נוכח הנוף הנהדר שמתגלה בבת אחת משמאלנו. נכנסנו אל תוך שמורת נחל שורק. קניון הנחל העצום מתפתל מאות מטרים מתחתינו, וסביבו מתנשאים מדרונות תלולים מאוד, מפוסלים, מכוסים לחלוטין בחורש טבעי צפוף וירוק. יצאנו מהיער מעשה ידי-אדם, עכשיו נראה מה הטבע מסוגל לעשות.
השביל הצר שלנו מתקדם מערבה על קו הרכס של שלוחת הר-טוב הצרה והארוכה. בהתחלה נטפס אל נקודת גובה נישאה בשם "הר שמשון" (נ.ג. 546), ומשם נגלוש בירידה לאורך השלוחה הסלעית והטרשית לעבר הצוקים המרשימים שמעל מערת שמשון. השביל מעט מאתגר - יידרש מכם לטפס על סלעים, לעקוף קטעים סבוכים ולשים לב איפה מניחים את הרגל - אבל זה לא קשה במיוחד ורק מוסיף לחוויה. מדי פעם נגלה בעומק התהום אפיק נחל שורק עצמו, ובו זורם שצף של מי קולחין המגיע ממעלה הנחל, אבל מגובה כזה אפשר כמעט לדמיין שמדובר במי נהר נקיים.
בתום חצי שעה-שעה של הליכה הרפתקנית אנחנו עולים מעט לנקודה המסומנת במפה כנ.ג. 487, ומיד ממשיכים לרדת על גבי משטח סלע גדול הנטוי בזווית משונה. מצוקי-ענק מתנשאים לשמאלנו והופכים את הירידה לכיוון אפיק הנחל לבלתי-אפשרית, אבל חכו בסבלנות. התקדמות נוספת לאורך משטח הסלע האלכסוני תוביל אותנו אל נתיב חצוב בסלע, מסומן היטב, אשר מתגבר על המצוק בעזרת שילוב של מדרגות אבן עתיקות ויתדות ברזל מודרניות. ההליכה מעט מאתגרת וחובה לרדת לאט ובזהירות!
בתום קטע היתדות נגיע אל פיצול שבילים: השביל המסומן יורד ימינה לכיוון נחל שורק, אבל אנחנו נפנה שמאלה ונעלה כ-50 מטר בשביל עד לפתח הענקי של מערת שמשון, שפעור לרווחה בתוך הצוקים שעברנו מעליהם כמה דקות קודם. המערה עושה רושם של מערה טבעית אבל יש בה גם חלקים בנויים, והמון עטלפים.. אין הרבה לאן להיכנס פנימה, אבל רצפת המערה יוצרת מעין "מרפסת" שאפשר לשבת עליה להפסקת מנוחה נהדרת אל מול הנוף. זרימת הנחל היישר מתחתינו, ואם מטיילים ביום חול - כבר אפשר לשמוע מפה את שאון גלגלי הרכבת לירושלים. הנוף המצוקי פראי, ונדיר למצוא כמוהו בהרי ירושלים.
נחל שורק וסיום המסלול
לאחר ששבענו מהנוף נתחיל בקטע האחרון של המסלול - הירידה הסופית לנחל שורק וחציית הזרם לגדה השנייה. אף אחד מהקטעים הוא לא עניין של מה בכך. הירידה ממערת שמשון לנחל שורק כבר לא כוללת מדרגות ויתדות, אבל מדובר בשביל תלול שמתגבר על כ-150 מטר גובה, אותם חובה לרדת בצעדים קטנים מאוד כדי לא להחליק. ככל שנתקרב לנחל כך שאון המים יילך ויגבר. אחרי 20 דקות של ירידה (אל תקחו זמנים! רדו בקצב שלכם) נמצא את עצמנו מתחת למפלס מסילת הרכבת, ומיד לאחר מכן השביל מתעקל שמאלה, נכנס אל תוך סבך שיחים, ולפתע נמצא את עצמנו על גדת הנחל.
חציית נחל שורק היא חוויה. רוחב הזרם כארבעה-חמישה מטרים וסימון השביל פשוט מנצל כמה סלעים גדולים ומקובעים כדי להעביר את המטיילים לצדו השני. רשות הטבע והגנים מתקינה פה מעקה לטובת המטיילים לאחר שטפונות החורף, בכל שנה מחדש, וחובה להיעזר בו! חציית הנחל לא קשה אבל החלקה ונפילה לזרם עלולה להיות מאוד לא נעימה. מי הקולחין אמנם מספיק טובים להשקיית גידולים חקלאיים, אבל ממש לא הייתי ממהר להתרחץ בהם...
בסיום חציית הנחל מטפסים עם השביל אל מחוץ סבך החורש העוטף את האפיק, ומגיעים אל דרך עפר מסומנת אדום. דרך עפר זו מתחילה בירושלים (ליד שכונת מלחה) ומלווה את מסילת הרכבת לכל אורך הדרך עד בית שמש, ופופולרית מאוד בקרב רוכבי אופניים וג'יפים, שבמקרים רבים משיגים את הרכבת האיטית... כאן נפנה ימינה, ונלך עוד כקילומטר נינוח במורד הדרך עד ליציאה משמורת נחל שורק וחניית הרכב. אל תשכחו לצלם לפחות תמונה אחת של מערת שמשון שמתנשאת מעלינו, שמהזווית הזאת נראית כמו עין גדולה ושחורה.
סיימנו! זה הזמן לחגוג את סיום המסלול באחד היקבים הרבים הפזורים באזור מטה יהודה, או לחילופין בארוחה משביעה באבו-גוש. תלוי במצב הרוח...
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם