פרוייקט מיוחד: תיעוד מסע הפלמ"ח למדבר יהודה והנגב. חלק ב'- ממצדה למכתש הקטן
70 שנה לאחר המסע הגדול לנגב- תיעוד מסלול המסע, סיפורים ותמונות
| תאריך הטיול | March 2017 |
|---|---|
| משך הטיול | 12 ימים |
היום החמישי ויום מנוחה
סיפור הדרך הזה הוא חלק שני בסדרה שבה מתועד מסע רגלי בן 12 ימים של פלוגה א' בפלמ"ח, שנערך בשנת 1947 מבית הערבה שלחוף ים המלח ועד בית אשל שליד באר שבע, בו השתתף סבא שלי, זלמן אברמוב. בחלק הקודם סבא סיפר על חלקו הראשון של המסע, ארבעה ימים של הליכה לאורך ים המלח עד למצדה.
"לאחר יום ההליכה מעין א-נבע (ענבה) בנחל צאלים, עלינו למצדה מכיוון הסוללה, שבסופה היה צריך לטפס על מדרגת הסלע עד למעלה. על ההר היתה ארוחת ערב ואחריה היה טקס, הקריאו את הנאום של אלעזר בן יאיר מתוך יוסף בן מתתיהו וירו חמש יריות באוויר לאות כבוד. נשארנו ללון במצדה. נקלענו למחסור במים והכריזו משמעת מים. עברנו את הלילה הקר והקשה, ובבקר יצאנו ללכת לאום בארק (עין בוקק). ההליכה דרומה התחילה מתחתית הסוללה לאורך השבילים שחוצים את הנחלים (על רמת המדבר) ירדנו לקראת עין בוקק. כל היום הלכנו, וכדי להתמודד עם הצמא מצצנו חצץ – חלוקי נחל, שיהיה לנו קצת רוק בפה.. הדרך לא היתה קשה במיוחד אבל זה היה יום קשה. לא היו רוג'ומים, אני חושב. הסיירים ידעו את הדרך. לפנות ערב הגענו לעין בוקק, לקראת המעיין היתה התרגשות גדולה, כולם התחילו לרוץ, להתפשט, לקפוץ למים ולהשתולל... במעיינות היה ערב ארוך, עם אוכל, מדורה, שירה וכל ההווי. בחניה בעין בוקק קיבלנו אספקה של אוכל לשבוע הנוסף. הביאו את האספקה למפעלים בסדום על סירות מבית הערבה. במפעלים היתה נוכחות בריטית, אז הפלוגה לא עברה שם, ורק הסיירים הביאו את האספקה לעין בוקק. האפסנאים חילקו את המזון בין המחלקות בצורה מסודרת. לאחר יום שלם של מנוחה וסידורי האספקה יצאנו לדרך. לקחו אותנו בנסיעה בהקפת מפעלי סדום- בדרכים שמקיפות את הר סדום (נחל פרצים) ומשם המשכנו בהליכה לשפך נחל צין, לכיוון המכתשים".
סבא מציין שרוב המסעות שיצאו בשנים האלה למצדה ומדבר יהודה, רובם של תנועות הנוער ומיעוטם של הפלמ"ח, הגיעו רק עד סדום, חזרו בשייט על סירות האשלג למפעלים בקלי"ה ומשם לירושלים. הבריטים נתנו אישור בדרך כלל לסיורים כאלו לתנועות הנוער, ואם הפלמ"ח רצו אישור, ביקשו במסווה של תנועת נוער וקיבלו.
ממצדה עד עין בוקק כ- 15.5 ק"מ
כיום ההליכה ממצדה לעין בוקק אפשרית ומומלצת- ממצדה (תחתית הסוללה) יוצא שביל מסומן אדום לכיוון מעלה הר אלעזר, משם המשך על שבילים ודרכים על במת ההר בכיוון דרום, מעבר בראש המעלות רחף, מור ויאיר, וירידה במעלה בוקק עד המעיין. כ-16 ק"מ
המסע של סבתא רחל קיבל תפנית בעין בוקק
סבתא רחל, שהיתה בת רק 17, יצאה עם פלוגה ד' מבית הערבה כשבועיים אחרי פלוגה א'. הסיפור שלה מהמסע מייצג אולי את הצד הנשי והפחות מוכר במסעות הפלמ"ח. "אני הייתי במחלקת פלמ"ח בקיבוץ בית השיטה. לפני המסע הגדול בדרום היה מסע הכנה בכרמל, אני הפסדתי את המסע מכיוון שהייתי מצוננת וקיבלתי חופש של ארבעה ימים בבית כדי שאבריא עד המסע הגדול. היינו מתוך המחלקה שלוש בנות. שתי האחרות לא היו חברות שלי במיוחד ואני זוכרת שמבחינה חברתית לא הרגשתי כל כך בנוח. אבל היינו חדורי מטרה והמסע היה חלק חשוב מהאימונים והמסלול של המחלקה ובסך הכל רציתי מאוד לצאת.
ביציאה מבית הערבה חילקנו את האוכל והציוד. אני סחבתי כיכרות לחם ומימיות בתיק. בניגוד לרוב הבנות אני לא קיבלתי חלקים של הנשק המפורק, אבל סחבתי ביחד עם עוד אדם פח מים פתוח שנתלה על מקל. אני לא זוכרת הרבה מחמשת הימים אבל הכאבים התגברו מיום ליום ואני זוכרת את העלייה למצדה שהיתה קשה לי מאוד. הכאב בברך התגבר והפסקתי להרגיש את זרימת הדם ביד.
בהפסקה בעין בוקק היה רופא שבדק אותי ואמר לי לא להמשיך ללכת. קיבלתי את הדין, אני לא זוכרת אם שמחתי או הצטערתי שלא אמשיך את המסע, אבל לפחות הייתי על המצדה! ואז התחיל המסע הפרטי שלי חזרה מהמדבר- מסדום לקחו אותי על סירה שחצתה את ים המלח למפעלים שהיו בחוף קלי"ה. שם חיכיתי לבד עד אחר הצהרים בתוך חדר (ביקשו שלא אצא, אסתובב במתחם ולא אדבר עם אף אחד) עד שקראו לי לצאת, ועליתי על אחת המשאיות שהובילו אשלג מהמפעל לירושלים. ישבתי על השקים במשאית עם עוד 'טרמפיסט' ואני זוכרת את הנסיעה החווייתית והנוף בעליות לירושלים. משם נסעתי לעפולה, עברתי בבית השיטה ומשם הביתה למרחביה לימי החלמה- גם לברך וגם ליד.
הימים השביעי והשמיני
ובחזרה לפלוגה א':
סבא מספר: "למחרת יום המנוחה בעין בוקק וההקפצה מסביב לסדום המשכנו בהליכה. הלכנו על החוף ואז כשהגענו לואדי פוקרה (כיום נחל צין, ואדי פוקרה שמשמעותו מרפק היה שמו של קטע הנחל התחתון- מהר צין אל השפך לים המלח) התחלנו לעלות במעלה הוואדי מערבה. בערב הגענו לעין פוקרה. היתה שם צמחיית נחלים, שיחים, ומים גבוהים. שם לנו ולמחרת בבוקר עלינו למכתש. הלכנו לשם בטח כמה שעות עד שנכנסנו למכתש".
כאן התעוררה בעיית שחזור גאוגרפית- סבא זוכר שהגיעו לעין פוקרה. עין פוקרה הוא עין צין (ולפי מקורות אחרים עין עקרבים הסמוך לו) הנמצא כ-30 ק"מ במעלה נחל צין. הבעיה במיקום זה לחניית הלילה היא גם המרחק הגדול וגם הימצאותו אחרי העליה לנחל חצרה אל המכתש הקטן, אליו הגיעו בערב הבא. הצעתי את עין תמר (בערבית עין ערוס, נמצא גם הוא בנחל צין- פוקרה, קרוב לשפך לים המלח) כמקום הגיוני לתחנה בלילה הזה- ההליכה אליו לאורך החוף כ-24 ק"מ, ומשם אל ראש המכתש הקטן במעלה נחל צין וחתירה עוד כ-32 ק"מ. מתיעוד ותמונות שמצאתי עולה כי נבעו במעיין מים מליחים, היתה בריכה ואף לקחו משם מים למפעלים בסדום. סבא לא פסל את ההצעה אך הזיכרון שלו שהדרך למעיין היתה בהליכה במעלה הואדי, ולא לאורך החוף לא מסתדרת עם מיקום זה. אפשרות אחרת היא שגבים מלאים ממי שטפונות בנחל צין או חצרה היו מקור המים ולא עין פוקרה.
ממשיכים למכתש הקטן: "הגענו לכניסה למכתש, שם התארגנו, נכנסו למכתש במבנה של פלוגה. מחלקה אחרי מחלקה, הקפנו את המכתש בשבילים על מדרון הדרומי שחוצה ואדיות קטנים. בקטע זה היה אירוע לא נעים כשבחורה ממחלקת שער העמקים נפלה והידרדרה קצת במדרון לתוך המכתש, חילצו אותה ועזרו לה להתרומם, היא יצאה מזה בשלום אבל קיבלה מכה רצינית. משם המשכנו ועלינו מהמכתש במעלה שהיה ידוע ועביר".
המעלה מהמכתש נקרא לאחר מכן מעלה עלי, ע"ש עלי בן צבי, פלמ"חניק ובנם של יצחק בן צבי (נשיא המדינה ה-2) ורחל ינאית בן צבי, שנהרג בקרב בית קשת במלחמת השחרור. הסיפורים אומרים שכשעלי עבר במקום במסע עם פלוגתו הוא התייבש וחולץ בשלום ע"י חבריו. לא מצאתי מקור מוסמך לסיפור זה.
"בערב הגענו למקום נוח מחוץ למכתש, לפני כביש מעלה עקרבים, שהיה מקום הלינה".
מעין בוקק עד שפך נחל צין (בהנחה שזו נקודת הלינה) כ-24 ק"מ- חלקם בנסיעה
כיום ההליכה או הנסיעה בתוואי אפשרית בדרכים של נחל פרצים ומישור עמיעז העוקפות את הר סדום ואזור המפעלים ומחצבות הפוספט. באזור זה אפשר לבקר במערת הקמח, נחל אשלים ושבילי הליכה על הר סדום.
מעין תמר לראש המכתש הקטן כ-32 ק"מ
את המכתש הקטן חוצה כיום שביל ישראל, משער המכתש לכיוון מעלה עלי ואל ראש המעלה.
בחלק השלישי יתואר המשך המסע מהמכתשים לבית אשל, ומפגש דרמטי עם בדואים שניסו לשדוד את הפלוגה במכתש הגדול.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם