סוף שביל ישראל - שלושה ימי הליכה.
שני מקטעים אחרונים של שביל ישראל, הגעה וחזרה עם תחבצ, באוקטובר 25 ארבעה חברים.
| תאריך הטיול | October 2025 |
|---|---|
| משך הטיול | 3 ימים |
| עונה מומלצת | אוקטובר עד מאי |
תוכן עניינים
רקע
טיול בהרי אילת (סוף שביל ישראל) עם חצי יום באילת בסופו כדי לנצל את המלשביות. לטיול יצאנו ארבעה חברים מכפר סבא, כשאני בתפקיד המתכנן + מדריך מאחר ויש לי ניסיון בטיולים, השלושה האחרים מעולם לא היו בטיול כזה.
על המסע:
מסע יחסית פשוט גם מבחינת הליכה וגם מבחינת ארגון, מעולה למתחילים. היום הראשון כולל בתוכו גם הגעה באוטובוס ולכן ההליכה עצמה לוקחת אזור השעתיים, והוא יותר יום הגעה והסתגלות מאשר יום הליכה.
היומיים האחרים עם מקטעים 55 ו56 בשביל ישראל.
ישנים בחניוני הלילה שחורת, והר יהורם שבשניהם יש ברז וגישה באוטו, אך אין גישה בתחבצ (למיטב ידיעתי).
למטיילים מנוסים אפשר לשלב את היומיים האחרונים ליום אחד, ו/או להתחיל יותר מוקדם בשביל ישראל לדוגמה בשחרות/באר אורה.
ציוד
למרות שהמסע די פשוט, מומלץ מאוד להצטייד בציוד טיולים טוב ובמיוחד בתיק מתאים! לא לשכוח שאנחנו סוחבים את כל הציוד על הגב ותיק לא טוב מוסיף הרבה קושי מיותר.
ציוד טיולים - תיק טיולים טוב, שק״ש, מזרן, גזייה וסיר,כיסא טיולים מתקפל, נעלי טיולים, סנדלים, כובע, משקפי שמש.
בגדים - 2 חולצות דרייפיט (אם יש חולצות טיולים אז מומלץ), 2 דגמחי טיולים, בגדים חמים ומספיק לבנים לכל הטיול.
אוכל ושתייה - 4.5-6 ליטר מים (בהתאם לכמה שאתם שותים - בכל חניון יש ברז),קפה ותה, קבנוס, קוסקוס ופסטה לערב, שטוחים, קצת אגוזים ופירות יבשים, פריכיות וקרקרים, טורטיות, טחינה, טונה, כיכר לחם וריבה.
ניווט - רצינו להיות כמה שפחות תלויים בטלפון, ולכן הבאנו מפת סימון שבילים מס 20, מד קוארדינטות ומצפן. בגדול כמעט כל הטיול פשוט הולכים על שביל ישראל ולא צריך שום ניווט. החלקים היחידים בהם הניווט טיפה בעייתי הוא ביום הראשון (הגעה לחניון לילה) וכשצריך לרדת משביל ישראל לחניון לילה השני.
אחר - היגיינה (כולל טלק), מטען נייד, שקיות זבל קרם הגנה וכדו׳.
לאחר האריזה התיקים שוקלים בערך 15 קילו כולל אוכל ומים. מי שלא יודע איך מומלץ שיבדוק ביוטיוב איך לסדר את הרצועות של התיק שלו.
יום 1 - מכפר סבא עד חניון לילה שחורת
יום הסתגלות וחימום, 8 ק״מ במישור.
היום שבו בחרנו לצאת לטיול הוא בדיוק היום שבו החטופים השתחררו, ולכן ציפינו לפקקים בדרך לת״א. ברבע לתשע עלינו על קו 149 מכפס למרכזית תא, כשבניגוד לציפיות הכבישים היו ריקים לגמרי והגענו למרכזית בתשע ועשרה, ויש לנו שעתיים לחכות לקו 390 לאילת. עלינו על הקו, ואחרי ארבע שעות נסיעה יורדים בתחנה אזור תעשייה שחורת - התחנה הראשונה אחרי המעבר אזור מס.
לאחר שיורדים, הולכים שתי דקות לתחנת דלק לקניות אחרונות (בלי מעמ) ולארוחת צהריים מאוחרת.
בארבע אנחנו מתחילים ללכת מערבה - כשמתסיים החלק הבנוי, עולים על מסלול ג׳יפים בצבע שחור. ממשיכים על הסימון השחור מסביב לנוף יפהפה עם הרים במספר צבעים עד שמגיעים להתפצלות עם השביל האדום ושלט שכתוב עליו ציר הנפט. ממול יש דיונות, שאותן עוקפים מימין ומהנקודה הזו ממשיכים בשביל שלא מסומן, ומופיע במפה בצבע אפור. בחלק הזה מאוד מומלץ פשוט להיעזר בעמוד ענן, מציר הנפט עד החניון יש בערך רבע שעה הליכה. יודעים שמגיעים לחניון כשהשביל יורד מעין מדרון.
הברז נמצא בצד שמאל (מופיע בעמוד ענן) אבל למיטב הבנתינו אסור לישון שם, אלא צריך ללכת בכיוון השני (דרומה) בערך שלוש דקות למה שמופיע במפה בתור חניון לילה שחורת, ומגיעים שם לאזור שמותר לישון.
לנו היה מספיק מים עד הבוקר אז אז החלטנו ללכת ישר לחניון לילה ולמלא מים בבוקר. (הברז בכל מקרה בכיוון שצריך ללכת בו). בשעה 18 אנחנו מגיעים לחניון לילה שחורת, בדיוק בזמן לשקיעה.
אחרי קוסקוס לא. ערב ומדורה (שימו לב לעשות במקומות המיועדים!) הולכים לישון באזור 9.
יום 2 - משחורת לחניון לילה הר יהורם
יום של 13 ק״מ במגמת עלייה שמסתיים בהר יהורם.
אנחנו קמים ב6:00 בבוקר, אחרי לילה נעים מבחינת טמפטורה (נשארנו עם קצר קצר).
אחרי א. בוקר קפה וארגון, ברבע לשבע אנחנו מתחילים ללכת צפונה עד שמגיעים לברז ולחיבור עם שביל ישראל, שם עושים עצירה קצרה כדי למלא מים. מהנקודה הזאת ועד אילת אנחנו נשארים על שביל ישראל (חוץ מסטייה קטנה לחניון לילה)
ממשיכים ללכת ברציפות בערך 30 דק מהנקודה הזו הליכה עם קצת יתדות ובולדרים אבל ברובה די קלילה במסביב עוצר נשימה, עד הפיצול שבילים של הירוק והאדום, שבו אנחנו מקשיבים לשביל ישראל שלוקח אותנו שמאלה על האדום, לכיוון העליה. רגע לפני העלייה אנחנו עושים עצירה של רבע שעה בצל. לאחר תמר ואגוז, אנחנו מוכנים לעלייה. העלייה לא כל כך תלולה אבל בהחלט לא מתונה, וגם די ארוכה. רבע שעה אחרי אנחנו בפסגה. שימו לב ששביל ישראל לא עולה לתצפית, ומאוד מומלץ לסטות שמאלה מאה מטר לתצפית מרהיבה שמשקיפה כמעט עד סעודיה.
לאחר חצי שעה עצירה להתפעל מהנוף ולהסדיר נשימה, חוזרים לשביל ישראל ומתחילים בירידה. הירידה יותר מתונה מהעלייה ולוקח לנו בערך חצי שעה עד שמגיעים לתחתית ולפיצול עם הגיא האבוד והשביל הכחול.
לאחר עוד עצירה, ממשיכים ישר (מי שרוצה הרבה ממליצים לסטות ימינה מאה מטר לגיא האבוד) על השביל הכחול וכמובן שביל ישראל. אחרי שני קילומטרים במישור די משעמם ובשמש הקופחת מגיעים להתחלה של הירידה ועוצרים בצל.
אין מה לספר על המשך הדרך, הליכה מישורית בשמש עד שמגיעים לפיצול שבילים של הירוק והשחור. שביל ישראל ממשיך עם סמ״ש ירוק (עליה מאוד תלולה) ואנחנו רואים במפה שהסמ״ש השחור מתחבר גם בסוף עם שביל ישראל ומסיקים שהוא פשוט עוקף את העלייה. השחור אורך בערך 1.5 קילומטרים, שלוקחים לנו שעתיים וחצי, מתוכם שעה וחצי הפסקת צהריים. השחור הוא בתוואי דרך קשה יחסית עם הרבה בולדרים וסולמות, ועל כן הקצב האיטי. קשה לומר מה יותר קל מבין השחור והירוק, אבל מאחר שהירוק בגובה כנראה הנוף משם יותר מרשים. אנחנו ממשיכים בשחור עד לפיצול עם סמ״ש אדום, ואז ממשיכים עוד ישר לעין נטפים, שלצערינו יבש. לאחר מכן אנחנו חוזרים לפיצול עם האדום וממשיכים איתו ועם שביל ישראל בעלייה התלולה. במעלה העלייה אנחנו רק מסדירים נשימה ואז ישר ממשיכים ללכת.
השעה כבר כמעט 16 וכבר פחות חם והתיק יותר קל וההליכה משם די זורמת. אנחנו מתחילים בהדרגה עלייה, שבכל פיתול ההמשך מתגלה ולא מבינים איפה היא נגמרת. כשמגיעים לפסגה, שביל ישראל ממשיך ימינה ובנקודה הזו אנחנו נפרדים ממנו וממשיכים ישר בערך 100 מ׳ לחניון לילה הר יהורם.
בחניון יש שירותי קומפוסט וברז. שימו לב - חניון זה חשוף כולו לרוחות והוא יותר גבוה ולכן הוא משמעותית יותר קר משחורת. לאחר א. ערב ומדורה הולכים לישון ב9.
יום 3 - הר יהורם לאילת
13 ק״מ נוספים במגמת ירידה עם תוואי דרך מאתגר, שמסתיים באילת. היום הזה הוא ללא ספק אחד הימים הכי יפים בכל שביל ישראל, אם לא הכי יפה.
אחרי לילה קר, קמים בחמש בבוקר כדי להגיע לאילת בהקדם. הפעם אנחנו לא אוכלים בוקר בחניון אלא ישר מתחילים ללכת, עדיין לבושים בבגדי הלילה.
אחרי שחוזרים קצת אחורה, אנחנו לא ממשיכים ממש עד למפגש עם שביל ישראל אלא הולכים בעזרת עמוד ענן דוך מפגש של שביל ישראל עם כביש 12. בדרך אנחנו מגיעים לאזור שאנחנו לא ככ בטוחים איך לרדת אותו, ואחרי חשיבה של כמה דקות אנחנו פשוט בוחרים את החלק הכי מתון ויורדים בזהירות רבה. עד היום אין לנו מושג אם ירדנו בדרך הנכונה ואיך אמורים לרדת את החלק הזה.
אחרי שחוצים בזהירות את הכביש מתחילים ללכת בנחל יואש. מתחיל להיות חם מההליכה ואנחנו עדיין עם הבגדים החמים ולכן רק מחפשים מקום לעצור בו. בסוף אנחנו עוצרים בתצפית של הר יואש - אחד המקומות הכי מהפנטים שראיתי בחיי, ורואים משם את הזריחה בזמן ארוחת הבוקר.
ממשיכים ללכת על שביל ישראל, ומתחילים מקטע די ארוך (שלוש שעות בערך) של ירידה קשה עם ידיות ובולדרים כולל חלקים שלגמרי לא ברור איך המשורר התכוון שנרד אותם. כשנגמרת הירידה אנחנו עושים עצירה של עשרים דקות, אחרי שהלכנו 7-8 קילומטר. השעה עשר בבוקר, ואנחנו מחשבים שבקצב הזה באזור 13-14 כבר נגיע לאילת. ממשיכים בשביל ישראל, עד שמגיעים למעלה גשרון - עליה תלולה מאוד ודי ארוכה אבל מתגמלת בנוף מרהיב לכל ההרים שמסביב. שימו לב שלאחר שנראה שמגיעים לפסגה השביל שהיינו בו מתחיל לרדת, ואנחנו צריכים לפנות ימינה ולהמשיך על שביל ישראל שמטפס עוד קצת למעלה.
מהנק׳ הזו עד הר צפחות יש בערך שני קילומטר הליכה, שאנחנו מחליטים לעשות ברצף. אלו שני קילומטרים עוצרי נשימה מבחינת יופי המסלול, ברמה שכמעט לא שמים לב אם עולים או יורדים אלא פשוט מהופנטים שמקומות כאלה יפים קיימים בישראל.
מתחת להר צפחות אנחנו עוצרים לסיים את האוכל שנשאר לנו. אנחנו רואים במפה שמה שנשאר מהמסלול זה לעלות ולרדת את הר צפחות. אנחנו מתחילים לעלות את ההר (כמובן על שביל ישראל), עלייה בינונית מבחינת קושי ויחסית קצרה. אחרי עשר דקות אנחנו בפסגה ומחליטים לא לעצור שם בגלל שיש רוח מטורפת.
משם יש ירידה של בערך חצי שעה עד שמגיעים לחוף אלמוג באזור 1330, ואחרי שקונים ארטיק במכולת ליד טובלים בים ומבלים את שאר היום באילת, עד הקו לילה שמחזיר אותנו לתא.
סיכום
מסע כיפי, יחסית קל ועם נוף מטורף וחצי יום באילת. ללא ספק חוויה בלתי נשכחת שאני ממליץ לכולם.
בהשוואה למסע ים אל ים, המסע הזה באותה רמת קושי כמו ים אל ים בארבעה ימים, וכמובן יותר קל מים אל ים בשלושה ימים, ולדעתי האישית הנופים כאן מנצחים, אך הוא הרבה יותר רחוק, ויש משמעותית פחות נקודות עניין (עין חרדלית וכדו׳).
אלטרנטיבות/מסלולים דומים:
- ניתן לפצל את היום האחרון לשניים, כדי לראות את הזריחה בהר צפחות. למעשה יורדים משביל ישראל אחרי מעלה גשרון ויורדים את ההר, וממשיכים עד חניון לילה הר צפחות, ואז קמים מוקדם מאוד (3/4 בבוקר ) כדי לטפס את ההר בחושך ולראות מהר צפחות את הזריחה. עשיתי את זה בפסח 25 ומדובר בחוויה חוץ גופית.
- כפי שכבר ציינתי, מי שיודע ש13 קמ ביום קטנים עליו, אפשר ללכת מחניון שחורת לאילת ביום אחד (לשלב את שני הימים).
- מי ששלושה ימים לא מספקים אותו, (למעשה יומיים כולל חצי יום נסיעה הלוך וחצי יום באילת), יכול להתחיל יותר מוקדם בשביל ישראל ולעשות את שביל אילת. מי שבוחר באופציה הזאת מצטרף לסיפור דרך הזה ביום 2 (בשבילו זה יהיה יום 4).
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם