תאריך הטיול | February 2017 |
---|---|
משך הטיול | 5 ימים |
עונה מומלצת | חורף ואביב |
שביל סובב מכתש רמון הינו שביל חדש וייחודי המחבר מספר שבילים קיימים ביחד עם סימונים חדשים (בצבע לבן סגול לבן) לכדי מסלול באורך של כ 130 ק"מ המקיף את מכתש רמון מכל כיווניו. המסלול מאפשר יציאה עם הכנה מינימאלית ואינו דורש הטמנות מים ומזון (אלא אם כן קיימת אפשרות כזו). בחלוקה נכונה של הימים, ניתן לעשות את המסלול גם מטיילים שהם לא עם "סכין בין השיניים" אבל עדיין מדובר במסלול קשוח ומתאגר מאוד.
נכון להיום (פברואר 2017) אין כמעט מידע ברשת על המסלול, לכן היה לי חשוב להעלות כמה שיותר מידע כדי לסייע למטיילים אחריי.
מגבלה עיקרית שקיימת נכון להיום במסלול היא נושא הסימון שלו, המסלול עובר בשבילים קיימים אך לא קיים תיעוד בצורת נקודה סגולה של הסובב על הסימונים הקיימים ולכן לא ניתן לדעת באיזה מסלולים צריך לעבור ובמקטעים החדשים שסומנו, הסימונים לוקים בחסר באופן רציני, מספר פעמים "התברברתי" עד שמצאתי את הכיוון הנכון- הדבר מחייב הליכה עם מפה מעודכנת ויכולת התמצאות וניווט טובים.
חשוב לציין שטיילתי לבדי.
בהצלחה!
תכנון:
מפה- השתמשתי במפת סמ"ש 17+18 מעודכנות שעליהן סימנתי את הסימון שמצאתי ברשת, הסימון שמצאתי באתר עמוד ענן היה די מדויק וסיפק לי מסלול מהימן, בפועל הלכתי עם GPS שתיעד את המסלול המדויק שעברתי בו (המסלול המופיע פה) ולכן ניתן להיעזר במה שמופיע פה בצורה טובה. הכי טוב זה לקנות מפה ייעודית לשביל (הוספתי קישור) ולחסוך את כאב הראש הזה.
ציוד- שק שינה לטמפ' קרות (בלילות הגעתי לא רחוק מהאפס מעלות צלזיוס), טיילתי ללא אוהל כי לא היה צפוי מז"א גשום ורציתי לחסוך במשקל, בנזינייה לבישול ולקפה כדי לחסוך כסף ומשקל על מיכלי גז, מים בחישוב של 3 ליטר ליום (משתנה ממטייל למטייל), מקלות הליכה (לא לוותר), ערכת עזרה ראשונה וכמובן עוד ציוד אישי.
מים במסלול- ברז מים בבורות לוץ וברז מים+ גלידות+ פחי אשפה בחניון בארות.
הטמנות- הטמנתי מים+ אוכל בחניון נקרות, צמוד לכביש 40, לא מחייב אם אין לכם אופציה כזו, פשוט צריך להיערך בהתאם.
השארתי את הרכב בתחנת הדלק דור אלון במצפה רמון, תחילת הטיול לכיוון דרום מערב. מי שלא בכושר שיא או שיש לו זמן או שיש לו היגיון, יעביר את הלילה בחניון הלילה נחל ניצנה שפתחו במיוחד לכבוד השביל. דבר זה מחייב הערכות של מים ומזון נוסף. מי שלא עוצר ללינה ממשיך לכיוון הר רמון ומשם לבורות לוץ שם הוא מעביר את הלילה בחניון, כולל גישה לברז מים. מדובר ביום ארוך ומתיש ביותר (כ32 ק"מ), זהו יום ההליכה הראשון כשעדיין לא רגילים, עם תיק כבד מאוד וזה בהחלט לא מומלץ.
כמה נקודות חשובות:
מרבית המסלול מסומן גרוע ביותר וחשוב מאוד לשמור על ריכוז בהליכה כדי לצמצם טעויות.
באר חמת ריק ממים.
הערה חשובה!! על אף שבמפת סימון השבילים מסומן חניון מעלה ערוד כחניון לילה, זוהי טעות, החניון הוא לחניית יום ואין לעצור שם ולא לתכנן עליו ללינה.
חזרה למסלול וטיפוס לכיוון הר עידו (אני ויתרתי עליו כי טיילתי שם ממש לאחרונה), מי שלא מוותר יזכה באחת מנקודות התצפית היפות והמיוחדות בשטח. המשך הליכה לכיוון הר עודד וטיפוס קשוח לאוכף הר עודד, הירידה לכיוון גב עודד גם לא קלה אבל מסתיימת בגב מרשים מאוד, שלצערי הרבה היה ריק ממים. המשך הליכה הכוללת טיפוס חד מאוד לאחת מצלעות המכתש כדי לזכות בעוד קצת נוף, ירידה קשה מאוד ישר אחרי והליכה עד לחניון לילה מפער פיטם.
כמה נקודות:
כמו שכתבתי- גב עודד ריק ממים.
בחניון הלילה אין מים ואין כלום, לכן יש להיערך לקחת יותר מים על הגב גם ליום ההליכה הבא.
יציאה מהחניון והליכה להר צפונית מהר פיטם וגבוה בהרבה ממנו , טיפוס קשוח מאוד לתצפית מדהימה, לאחר מכן- אחת הירידות הקשות שנתקלתי בהן- ירידה בקו ישר מההר, ללא התחשבות בברכיים. המשך הליכה רגועה מאוד מאוד עד לחניון הלילה נחל נקרות, שם חיכתה לי ההטמנה. מכיוון שהגעתי מוקדם מאוד לחניון ועוד הייתה לי אנרגיה רבה- המשכתי ללכת עוד 5 ק"מ עד לחניון נחל גוונים (תברר כטעות כי היה שם טיול שנתי של ארבעה בתי ספר שונים).
נקודה חשובה- גם כאן, במידה ואין הטמנה מראש, אין גישה למים, לכן חשוב להיערך בהתאם.
יציאה מהחניון וטיפוס להר סהרונים לתצפית נהדרת, המשך לפרסת נקרות המרשימה ויציאה ממנה לכיוון עין סהרונים המחייב עצירה והתרשמות ממים כה רבים במדבר, כמובן שלא ראויים לשתייה ובטח שאין להסתמך עליהם. המשך הליכה קלה עד לחניון בארות, שם ניתן להצטייד בקולה ובגלידות, כמובן במים ובקצת מזון ופחי זבל להיפטר מהאשפה הרבה שהצטברה לכם במהלך הדרך. לאחר התרעננות ארוכה, המשך הליכה לכיוון הר חרוט שלדעתי אפשר לוותר על הטיפוס אליו כי מיד אחריו מטפסים להר ארדון הגבוה ממנו פי 3, טיפוס קשוח ביותר, אבל התצפית בראש ההר שווה הכל. ירידה יחסית מתונה והליכה לא ארוכה מדי עד לחניון הלילה שמרגיש הכי מבודד במכתש לדעתי. כמובן שאין מים בחניון.
היום האחרון לטיול, יציאה מהחניון והליכה נוחה מאוד של 5 ק"מ עד למרגלות מעלה מחמל, טיפוס סביר עד למצד מחמל וחיבור עם שביל ישראל, הליכה נוראית, מונוטונית ובלתי נגמרת של 17 ק"מ על מצוק הצינים עד מכתש רמון. זוהי אחת מנקודות התורפה של המסלול, יש דיבור על יצירת חניון לילה נוסף באמצע אך כעת אין יכולת לפצל והמסלול מחייב הליכה של 23 ק"מ, לפחות בסוף יש בית קפה.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם