(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

נחל דוד עליון והר ישי

נחל דוד הוא הרבה יותר מהמפלים והבריכות המוכרים שבחלקו התחתון. קצת אנרגיות ומאמץ יביאו אתכם אל אחת התצפיות היפות בארץ, משם אל קניון יפהפה משובץ בגבי מים הצופה אל ים המלח ובהמשך אל שני מעיינות שופעים על גבי מדרון ואל מערה שזורם בתוכה מפל דרך מסך שערות שולמית. כשתגיעו אל נחל דוד התחתון, בסיום המסלול, לא תבינו איך כל האנשים שם למטה מפסידים את כל היופי הזה

תאריך הטיולSeptember 2011
משך הטיוליום אחד
עונה מומלצתסתיו, חורף, אביב

מידע כללי

נחל דוד ונחל ערוגות, שני נחלים איתנים היוצרים את נווה המדבר עין גדי, מושכים אליהם המוני מטיילים לאורך כל השנה. רוב המטיילים מגיעים אל הבריכות והמפלים שבחלקיהם התחתונים של הנחלים, חלק קטן מהם מגיעים גם אל החלקים העליונים יותר, ורק מעטים מטפסים אל התצפיות שמעל לנחלים.
המסלול הזה הוא אחד משלושה מסלולים עיקריים למיטיבי לכת שמציעה שמורת עין גדי. הוא הקצר מבין השלושה, ואולי האטרקטיבי שבהם. הוא מטפס אל הר ישי החולש על נחל דוד, יורד ממנו אל הקניון העליון והיבש של נחל דוד ואל "מפל החלון", משם ממשיך אל מעיין עין גדי ו"מערת דודים" הקסומה שבאפיק הנחל הזורם, ולסיום יורד דרך מעיין שולמית אל נחל דוד התחתון על שלל המפלים והבריכות שבו.
המסלול המופיע פה הוא מעגלי, אולם ניתן לקצר אותו מעט אם מגיעים עם שתי מכוניות ומשאירים אחת בבית ספר שדה עין גדי. ויתור על העלייה להר ישי מוריד משמעותית את רמת הקושי של המסלול.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

פרטי המסלול

נקודת התחלה וסיום: מגרש החניה של שמורת עין גדי - נחל דוד.
הגעה לתחילת המסלול: הכניסה לשמורה נמצאת 1 ק"מ צפונית לקיבוץ עין גדי, על כביש ים המלח (כביש 90). נוסעים בעקבות השילוט לנחל דוד.
אורך המסלול: המסלול המלא - 8 ק"מ. בלי הר ישי - 6 ק"מ.
משך הליכה: 4-5 שעות. בשביל למצות את כל האטרקציות לאורך המסלול דרוש יום שלם.
דרגת קושי: בינונית-קשה. (בינונית בלי הר ישי)
הערות:
*כמעט כל האטרקציות לאורך המסלול (הר ישי, מפל החלון, מערת דודים, מעיין עין גדי) הן סטיות מהמסלול המרכזי. המשמעות היא שניתן לקצר את המסלול בקלות במקרה של קוצר זמן. (אבל די חבל...)
*חלק מהשבילים במסלול אינם מסומנים בצבע, אך משולטים היטב. במפה המצורפת לסיפור הדרך הם מסומנים בכתום.
*שמורת עין גדי נסגרת ב-17:00 בשעון קיץ וב-16:00 בשעון חורף, כאשר בימי שישי - שעה מוקדם יותר בהתאמה. חובה לסיים את המסלול לפני שעת הסגירה.

בית ספר, אכסניה ויעלים שמסתובבים חופשי

ממגרש החניה של נחל דוד נלך מרחק קצר על הכביש בכיוון בו באנו עם המכונית. לאחר כ-200 מטר נרד מהכביש שמאלה ונטפס טיפוס קצר אל הכביש העולה לכיוון בית ספר שדה עין גדי. הכביש מטפס בסדרה קצרה של עקלתונים, אותם ניתן לקצר ברגל, והליכה של כרבע שעה מתחילת המסלול תביא אותנו אל שער הבית ספר שדה. מרכז ההדרכה והאכסניה שבמקום נהנים מהקרבה לים המלח, מיעלים שמסתובבים חופשי בין מבני המתחם, וממרפסת תצפית נהדרת שפונה דרומה לכיוון נחל דוד. בימים בהם יש סיכוי לשיטפונות בנחל, מרפסת התצפית הזאת היא המקום האידיאלי לצפות בהם.
אנחנו נפנה ימינה אחרי שער הכניסה ונתחיל לעקוף את המתחם מצפון, בצמוד לגדר. כשנגיע אל אמפיתאטרון הממוקם בחלקו העליון של המתחם, נזהה סימון שבילים שחור ושלט הכוונה של שמורת עין גדי, המובילים אל תוך השמורה דרך שער בגדר. פסגת הר ישי מתנשאת כ-500 מטר מעלינו. מתחילים לטפס.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

ממריאים אל על

אנחנו על השביל המסומן שחור, מתפתלים בין סלעים לבין שרידי טרסות חקלאיות, במגמת עלייה. כעבור דקות לא ארוכות כבר נמצא את עצמנו גבוה מעל בית ספר שדה עין גדי, כשהנוף אל ים המלח ונחל דוד הולך ונפתח. בתחילת הטיפוס יש מדרגות סלע המקלות על ההליכה, אך מהר מאוד הן נגמרות ואנחנו ממשיכים על גבי דרדרת. טיפוס של 20-30 דקות יוביל אותנו אל פיצול שבילים: שביל מסומן אדום פונה פה שמאלה, ולאחר טיפוס קצר מאוד על מצוק נמוך הוא מגיע אל "שביל צפית" הנוח והמישורי המוביל אל הקניון היבש של נחל דוד. כאן יפנה שמאלה מי שנמאס לו לטפס, ויוותר על פסגת ההר. כל היתר ימשיכו לטפס על הדרדרת עם השביל המסומן שחור.
הטיפוס להר ישי קשה. קטע זה הוא התלול ביותר בטיפוס, ובכל 3 מטרים אופקיים של הליכה אנחנו מטפסים מטר אנכי. עוד חצי שעה ואנחנו בפיצול נוסף - ואם כבר הגענו עד פה, כבר אין באמת התלבטות. פונים ימינה עם שביל מסומן ירוק לקטע האחרון של הטיפוס. השביל מתגבר על החלק העליון והמצוקי של ההר בסדרת פיתולים, ואנחנו כבר רואים את הסוף.
כשעה וחצי בערך מתחילת הטיפוס נגיע אל מישור רמת המדבר שבראש המצוקים היורדים לים המלח. נחלוף על פני פיצול עם שביל אדום ונעפיל עם השביל הירוק אל פסגת הר ישי. אנחנו בגובה 190 מ' מעל פני הים התיכון ו-640 מ' מעל פני ים המלח. בית ספר שדה עין גדי, החולש מגבוה על ים המלח, נראה מכאן כאילו הם באותו מפלס. הקניון העליון של נחל דוד נמצא מאות מטרים מתחתינו, והקניון התחתון והזורם נראה מכאן כמו בור ללא תחתית. מצוק ההעתקים האדיר נמתח עד אין קץ. בימים של ראות טובה ניתן לראות מהר ישי את כל החלק הטבעי של ים המלח - מאזור חוף קלי"ה בצפון ועד לאזור תעלת "הלשון" שבדרום. מדהים.

קניון יבש עם הפתעות רטובות

אחרי שמיצינו את הביקור בפסגת הר ישי, נסתובב לאחור ונתחיל לרדת בשביל בו באנו. כשנגיע לצומת השבילים הראשונה, נפנה ימינה אל המשך סימון השבילים הירוק ונתחיל לרדת בירידה מתונה יחסית לעבר נחל דוד. השביל יפהפה - מולנו מופיעה פרסת המצוקים האדירה הסוגרת על נחל דוד, ומתחתינו הקניון היבש של הנחל ו"שביל צפית" המקיף אותו משני העברים. באמצע הירידה נעבור ליד שן סלע המזדקרת סמוך לשביל, ואם תטפסו עליה (בזהירות!) תזכו לתצפית נהדרת אל נחל דוד וים המלח.
כשהשביל שלנו מגיע אל אפיק הנחל, אנו נפרדים ממנו ופונים שמאלה, בדרך לא מסומנת, אל תוך הקניון היבש של נחל דוד. לאחר כ-100 מטרים נפגוש ב"שביל צפית" המסומן אדום וכאן יצטרפו אלינו החברים שלא טיפסו להר ישי. ממשיכים בתוך אפיק הנחל, אל 300 מטרים של הרפתקה אמיתית. מי הגשמים נאגרים בתוך "הקניון היבש" לגבי מים ירקרקים ויוצרים בריכות מפתיעות. ההתקדמות דורשת מעט אקרובטיקה, ויתדות בסלע יסייעו להתקדמות שלנו. אפילו בסתיו עוד נשארים מים, אבל באביב, אחרי גשמים, הגבים מגיעים לגודל כזה שמחייב טבילה, ומספקים חוויה רטובה של ממש!
לפתע, מאחורי אחד העיקולים, יתגלה לעינינו בבת אחת ים המלח במלוא הדרו. זהו ה"חלון" - קצה הקניון העליון של נחל דוד, שנשבר במפל יבש של 20 מ' אל תוך גן העדן המכוסה בצמחייה של עין דוד והחלקים הרטובים יותר של הנחל. רחבת האבן שנוצרה מאחורי ה"חלון" נהנית מצל לאורך כל שעות היום, ומאכלסת את הגב הגדול ביותר בקניון נחל דוד. כשהייתי פה באפריל הייתה פה בריכת שחייה של ממש (עם מגלשה טבעית!), כשהייתי בספטמבר.. קצת פחות. כך או כך, זה הזמן והמקום לעשות את ההפסקה הארוכה של היום.

עין גדי היא נווה מדבר

אחרי שסיימנו את המנוחה, נתחיל לחזור במעלה הקניון היבש בדרך בה באנו. כשנגיע לשביל המסומן באדום, נעלה בו שמאלה, בעזרת יתדות, בעלייה קצרה ותלולה שתיקח אותנו אל שביל מסומן ירוק שעובר על הגדה הדרומית של נחל דוד. תוך כדי שנתקדם בשביל הירוק נתפוס שוב גובה מעל הנחל, ונזכה לראות מזווית אחרת את סדרת הגבים של הקניון היבש ואת "מפל החלון".
10 דקות של הליכה בשביל מישורי ויפה יובילו אותנו אל המדרון שמדרום לנחל דוד, וירידה קצרה ותלולה במדרון תוביל אותנו אל צומת שבילים ירוק-שחור. נפנה שמאלה בשביל המסומן שחור, והליכה קצרה תוביל אותנו אל חורשת עצים קטנה שבתוכה נובעים מי מעיין "עין גדי". במבט ראשון, קצת מפתיע שכל נווה המדבר הגדול הזה נקרא על שם הבריכה הקטנטונת הזאת, שמספיקה בקושי לשכשוך רגליים, אבל זה מפתיע פחות כשנזכרים שרוב מי המעיין נשאבים לטובת בקבוקי "מי עין גדי". בכל מקרה, מדובר בפינה נחמדה למנוחה נוספת ולטבילה, גם אם צנועה-משהו.
בסמוך למעיין והחורשה נמצאים שרידי מקדש מהתקופה הכלכוליתית, שנראה בבירור מהשביל שבו ירדנו למעיין. זהו מתחם אבנים מלבני בן כ-6,000 שנה שמעריכים כי היה מיועד לפולחן, וחובבי הארכיאולוגיה מביניכם מוזמנים לסטות מעט מהשביל ולבקר באתר המעניין.

גן עדן של שרכים ומפלי מים

מכאן ועד לסיום המסלול השבילים לא מסומנים, אבל אי אפשר לטעות עם השילוט המוקפד של שמורת עין גדי. ממעיין עין גדי הולכים בעקבות השילוט לנחל דוד תחתון ומערת דודים, וכשמגיעים לפיצול, מעל אפיק נחל דוד, פונים שמאלה לכיוון המערה. נרד בשביל מסודר ובמדרגות סלע שצוללות אל תוך נחל דוד, ונגלה שהגענו לחלק הזורם של הנחל. לאחר חצייה רטובה של הנחל נלך כ-200 מטר במקביל לאפיק הזורם, שבו סדרת מפלונים ובריכות יפות.
גרם מדרגות מפותל וארוך יוריד אותנו אל "מערת דודים" הקסומה. מפל מים בגובה כמה מטרים צונח אל תוך בריכה גדולה המוקפת שרכים ושערות שולמית, אשר מטפטפים מים מקירותיה של מערה גדולה המספקת תפאורה (וצל) לכל השאר. אנחנו נמצאים בראש "מפל דוד" הגבוה והמפורסם. קשה להאמין שכל כך הרבה מטיילים מגיעים רק עד לתחתית המפל וחוזרים, ואין להם מושג מה מסתתר בראשו!
גם אם נחנו כבר בקניון היבש ובמעיין עין גדי, "מערת דודים" היא הפסקת חובה ומקום אידיאלי לעשות את הפסקת ההתרעננות והרחצה ולנקות את הזיעה שהצטברה לאורך המסלול.

בחזרה לטיול השנתי

נעלה במדרגות ממערת דודים חזרה לצומת השבילים שעזבנו, ובמקום לפנות למעיין עין גדי נמשיך בה ישר, לכיוון קיר אבן שממנו פורץ צינור מים המטפטפים לרוחב השביל. זהו "מעיין שולמית", שגם מרבית המים שלו נשאבים כיום. זרם המים נקי וצלול ואפשר (ואפילו מתבקש) לשתות ממנו!
סדרת מדרגות סלע תוריד אותנו לאפיקו התחתון של נחל דוד. אנחנו כבר לא כל כך גבוהים, אבל הנוף של ים המלח ונחל דוד במהלך הירידה עדיין יפהפה. השביל מתעקל מערבה ואנחנו מתעקלים איתו ומגיעים אל מרגלות מפל דוד, המכונה גם "מפל שולמית" בשל שערות השולמית המקיפות אותו מכל עבר. גובהו מעל 20 מטרים, והוא אחד המפלים הגבוהים בארץ הזורמים כל ימות השנה. הבריכה שלמרגלות המפל חסומה לרחצה מחשש להידרדרות אבנים מכיוון מערת דודים שלמעלה...
הקטע האחרון של הטיול הוא אחד ממסלולי הטיול העמוסים בארץ - כל כך עמוס פה, שרשות הטבע והגנים סידרה פה שבילים חד-סטריים (!) כדי למנוע פקקי תנועה של מטיילים. סדרת המפלים והבריכות זכורה לכולנו מהטיול השנתי של כיתה ח', וכנראה שכבר לא תרגש אותנו אחרי כל מה שראינו היום - כמעט אפשר לשכוח שאנחנו באחד המקומות היפים בארץ, שתיירים מכל העולם מגיעים לטייל בו.
נלך במורד הנחל בשביל המתעקל במורד הנחל וסבך הירק, כאשר הנחל נפתח נלך עוד כ-10 דקות בשביל מישורי ויבש... והנה הגענו אל שער השמורה ואל הרכב! זה הזמן להוציא את שאריות האוכל שנשאר (אם נשאר, אחרי כל ההפסקות לאורך המסלול) ולחגוג על קפה של סוף טיול.

false

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )