תאריך הטיול | February 2015 |
---|---|
משך הטיול | יומיים |
עונה מומלצת | אביב (ואחרי גשמים) |
נחל אשלים זורם ממש בתפר שבין הנגב המזרחי לדרום מדבר יהודה. אגן הניקוז של הנחל מתחיל באזור רכס חצרה שנמצא בנגב והוא נשפך במישור עמיעז הממוקם בדרום מדבר יהודה. אחרי גשמים ובאביב, לנחל יש הרבה מה להציע. בחלקו העליון אפשר למצוא מגוון רחב של צמחים ופריחה משגעת ובחלקו התחתון נמצא המעוק שאורכו כשתי קילומטר והוא מלא בגבים המחייבים הליכה במים, מה שהופך את הטיול לרטוב ומאתגר.
אז איך מגיעים?
בגדול יש שתי דרכים עיקריות לעשות את המסלול הזה והכל תלוי בשאלה אם יש לכם אוטו או לא.
אם יש לכם אוטו, הייתי ממליץ לעשות טיול יום שנקרא עזגד- אשלים (רק תחתון) עליו אני לא אכתוב ויש עליו כבר סיפורי דרך באתר.
האופציה השנייה היא להגיע לצומת צפית (כביש 25) או בתחבורה ציבורית או בטרמפים. אם קמתם ברי מזל והצלחתם לתפוס טרמפ לכביש 25 עדיף לכם כבר לרדת במצד תמר (איזה 7 ק"מ אחרי צומת צפית), פשוט תראו בצד הצפוני של הכביש שלט חום "מצד תמר".
את המסלול התחלנו בשש וחצי בבוקר. בשביל להתחיל בשעה כזאת מוקדמת הגענו לתחילת המסלול יום לפני.
באחה"צ של יום לפני, תפסנו טרמפ מדימונה מחוץ לתחנת דלק הצמודה לקניון בכביש 25 לכיוון דרום. ירדנו במצד תמר וישנו שם בחניון לילה. אפשר גם לקחת תחבורה ציבורית לצומת צפית ומשם ללכת על הכביש כ-5 ק"מ עד למצד תמר.
מוקדם בבוקר (ומומלץ לקום מוקדם זה יום ארוך) התחלנו לפסוע בקלילות על שביל כחול שהוא גם שביל ישראל והוא גם כביש עפר. השביל חוצה אתר בנייה וממשיך לתוך ואדי רחב הנקרא בקעת צבאים. מולנו, אנחנו רואים את מסוע הפוספטים בעל השם המאיים "מסוע סדום - צפע" אנחנו הולכים אליו. ההליכה מהכביש למסוע היא כ- 2.5 קילומטר שרובה בבקעת צבאים. בואדי רעה באותו זמן עדר גמלים מהיותר גדולים שראינו (הכוונה לעדר.. הגמלים היו רגילים). הגענו למסוע, כמה מטרים מאחוריו יש שלט המציין כי בזה הרגע הגענו לשמורת מדבר יהודה (האמנם?) אנחנו ממשיכים ימינה עם השביל הכחול לנחל אשלים (השביל השחור - ירוק יקח אותנו לתצפית בהר צבאים שממנה אפשר לחתוך חזרה לשביל הכחול).
השביל הכחול עוקף את הר צבאים מימין ויורד לערוץ שם הוא מתחבר שוב עם מסוע הפוספטים שמטפס אל ההרים לעבר האופק. אנחנו עוזבים אותו לפני הטיפוס ההירואי בפיצול שבילים שחור- כחול- ירוק וממשיכים שמאלה שוב, עם השביל הכחול. מפה נכנסים לנחל לא גדול מאוד והולכים בתוכו לכיוון צפון. אחרי איזה 4 ק"מ נחל אשלים יתחבר אלינו ממערב.
בנחל מצאנו מגוון רחב של פרחים וצמחים וכמה גבים רדודים שורצים זחלי יתושים. ההליכה בנחל נחמדה וקלילה ויש לא מעט נקודות צל לאורך הדרך.
לאחר כ 10 ק"מ מהפיצול שחור - כחול - ירוק לצד המסוע אנחנו מגיעים לפיצול עם אדום. השביל הכחול מתפס מצד ימין בטיפוס אנכי ובעצם עוקף את המפל מצד ימין. אנחנו נלך בכחול אך לא לפני שנקפוץ איזה מאה מטר עם השביל האדום לתצפית מראש המפל שגובהו 100 מטרים פחות או יותר.
אחרי שעשינו קולות של פליאה מהנוף המסחרר חזרנו את המאה מטר חזרה לפיצול עם הכחול ועלינו איתו לעוד תצפית אל הנוף של בקעת ים המלח והרי אדום. מפה מתחילה ירידה לא קצרה וקצת מסוכנת לנחל התחתון.
אחרי הירידה התלולה המשכנו במורד הנחל שמוביל אותנו לתוך מעוק מלא בגבים קרירים. ההליכה במעוק איטית ומאתגרת. הגבים עמוקים וצריך לעבור אותם לפעמים בשחייה, לכן ממולץ להביא שקיות זבל להכניס לתוכם את התיקים. אנחנו בנינו רפסודה בעזרת מזרוני השטח שלנו כדי להעביר את התיקים, זוג מטיילים אחר השתמש במזרון ים מתנפח לילדים וזוג שלישי פשוט נכנס איתם למים (יצירתיות תתקבל בברכה). ההליכה במעוק לוקחת משהו כמו שעה שעתיים, אנחנו היינו עם ציוד ליומיים ולכן לקח לנו קצת יותר זמן. בערך בשני שליש המעוק גדל לו עץ הנקרא סלוודורה פרסית, העץ הוא ציון דרך מעולה בשביל לדעת איפה אתם במעוק, אתם לא רוצים להתקע במעוק כשמחשיך.
כשסיימנו את המעוק הגענו לחלק קצת יותר פתוח של הנחל ובו ממוקמת תחנת שאיבה. מכאן פשוט המשכנו עם הכחול כק"מ וחצי עד לפיצול עם שביל ג'יפים אדום שחותך את הנחל מימין לשמאל. המשך הנחל הוא אזור ממוקש. כאן אנחנו נפרדים (בדמעות) מהשביל הכחול שליווה אותנו את כל הדרך. עולים עם השביל האדום ימינה ומכאן יש כ -8 ק"מ על שביל ג'יפים שאחרי 4 ק"מ הופך להיות כביש עפר עדיין בסימון אדום. השביל האדום לוקח אותנו עד לכביש 90 מול מפעלי ים המלח. מכאן אפשר לתפוס אוטובוס (יש תחנה מחוץ למפעלים) או טרמפים.
שיהיה אחלה טיול :)
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם