ממצפה רמון לספיר בשלושה ימים

הגעה

קו 65 מתחנה מרכזית באר שבע למצפה רמון. יורדים בתחנת נחל ערוד/ נחל מישר.

היום הראשון - ממצפה רמון לחניון גוונים (14 ק"מ)

מתחנת האוטובוס ניתן לראות את "טיילת אלברט" (מאחורי התחנה לכיוון המכתש) שבה מתחיל הטיול. עולים על הטיילת (תעיפו מבט מהמרפסת לנוף המדהים של המכתש לפני שאתם ממשיכים),יורדים לכיוון המכתש ומתחברים למסלול ירוק שפונה שמאלה לכיוון המכתש. יורדים עם השביל הירוק עד שמגיעים לפיצול לשביל כחול ושביל אדום, נמשיך עם השביל האדום קצת יותר מ5 ק"מ קילומטרים בשביל רחב ונוח עד לעץ שיטה גדול שדורש שתשבו ותנוחו תחתיו. מאוד מומלץ באמת לעצור ולנוח תחת עץ השיטה כי אחריו נתחיל באחד החלקים המאתגרים בטיול, טיפוס לשן רמון. אחרי מנוחה קצרה תחת עץ השיטה התחלנו בעלייה לכיוון שן רמון. העלייה לא פשוטה ולקראת הסוף באמת העלייה הופכת לחדה מאוד.. למרות זאת אנחנו הרגשנו שסיפורי האימה על הטיפוס לשן מוגזמים שכן העלייה בסך הכל קצרה. בסוף העלייה נחשפנו לנוף מדהים ומלא בגוונים של חום, צהוב ואדום. קחו לכם כמה רגעים ותיהנו מהנוף המדהים והייחודי הזה!
מהשן יורדים בירידה תלולה אשר חלק ממנה מכוסה באבנים חדות ומחליקות. בירידה מהשן שימו לב לסימון ותעקבו אחריו כי קל לפספס אותו (מנסיון).
לאחר הירידה הולכים קצת יותר מ4 ק"מ בתוך ואדי רחב. ההליכה בואדי לא קשה אך היא חשופה לשמש ואין בה כמעט נקודות מוצלות. אחרי כמה ק"מ של הליכה בואדי תראו את כביש 40 ותגיעו לפיצול שבילים אדום וירוק. ירוק- עלייה במעלה ההר וירידה לכיוון הכביש, אדום- הליכה של חצי ק"מ ישירות לכביש ומשם הליכה מישורית לאורך הכביש עד למפגש חזרה עם שביל ישראל.
לנו המליצו לוותר על העלייה ולבחור בשביל האדום שכן לא נשקף ממנה נוף מיוחד. הליכה בשביל האדום אכן קלה יותר וחוסכת זמן רב אך צריך להודות שהשביל הירוק נראה מגוון יותר. אם אתם עייפים וצרים בזמן תבחרו בשביל האדום ואם יש בכם עוד כוחות תבחרו בירוק. מהפיצול הלכנו על השביל האדום עד לכביש ושם פנינו שמאלה עד שהתחברנו שוב לשביל ישראל. מהרגע שתחברו חזרה לשביל ישראל יישארו לכם עוד כ3.5 ק"מ על דרך עפר נוחה ומשולטת עד לחניון גוונים. שם תסיימו את היום הראשון.
מים: בחניון גוונים אין מים ולכן יש לכם כמה אפשרויות:
*ללכת ברגל כ3 ק"מ לחניון בארות ושם למלא מים (ניתן גם לישון שם בתנאים נוחים אך בתשלום).
*להטמין מים מבעוד מועד. לחניון יש גישה לרכב פרטי שהוא לא 4X4.
לנו התמזל המזל והיו בעלי רכבים נדיבים בחניון שהציעו לנו מספיק מים כך שלא היינו צריכים ללכת לחניון בארות. כמובן שלא מומלץ להסתמך על המזל.
יש לציין שבלילה השני, בגב חולית אין אפשרות למלא מים, כך שאם תבחרו שלא להטמין מים מבעוד מועד יש לסחוב מים ליומיים.

היום השני - מחניון נחל גוונים לחניון גב חולית (17 ק"מ)

היום מתחיל בעלייה חדה מזרחה מהחניון על ציר הנפט. עולים עלייה קצרה ובסופה שמגיעים לפיצול. בפיצול פונים שמאלה לשביל מסומן ירוק ומתחילים את הטיפוס על רכס הר סהרונים. הטיפוס אינו קשה ומוצל ברובו. ההליכה על הרכס נוחה, ונשקף ממנה נוף יפה. לאחר הליכה קצרה יורדים מהר סהרונים ירידה חדה ותלולה לכיוון הנחל. בסוף הירידה מגיעים לפיצול שבילים וממשיכים עם סימון כחול לכיוון פרסת נקרות.
בפרסת נקרות תלכו בוואדי שמצדדיו שני קירות גבוהים. ההליכה בוואדי נוחה ומהנה. לאורך הדרך תראו סלעים גדולים ועמודי אבן מרשימים. לאחר כמה ק"מ של הליכה נוחה הגענו לחלק צר בפרסה ובו נחשפנו לגב מרשים ועמוק באורך של כ200 מטרים! ניסינו לחצות את הגב, המים היו קרים ומרעננים אך מאחר והוא נהיה עמוק יותר ויותר לא הצלחנו לחצות אותו עם הציוד. למזלנו, הוצבו לא מזמן יתדות שמאפשרות לטפס על צידו הדרומי של הקניון ולעקוף את הגב. אם אתם מגיעים ואין גב, ניתן להמשיך בדרך הרגילה בתוך הוואדי.
ממשיכים ללכת בנחל נקרות על השביל הכחול, עד שמגיעים לצומת מרכזית שבה ניתן לבחור האם להמשיך על השביל שבו צעדנו בסימון שחור או לפנות לשביל אדום. אנחנו ממשיכים בשביל השחור. לאחר הליכה של כ10 דק על השביל השחור, נגיע לפיצול נוסף והפעם נבחר בשביל הכחול שמורה לכיוון כרבולת חרירים. לפני העלייה לכרבולת ממש כמו לפני העלייה לשן רמון, ישנו עץ שיטה גדול ומומלץ לנוח כמה דק' ולצבור כוחות לקראת העלייה. העלייה לכרבולת מתונה יחסית אך לקראת הסוף הופכת לתלולה. כשמגיעים לפסגה מתגלה נוף מרהיב של כל המכתש, מומלץ לקחת כמה רגעים ולהתרשם מהנוף. נמשיך ללכת לאורך הכרבולת בדרך צרה ובה עליות וירידות. יש לציין שרק בתחילת הכרבולת ישנו צל ולאחר מכן הדרך כולה חשופה לשמש. ההליכה על הכרבולת אורכת כשעתיים ובסיומה מתחילים לרדת, ירידה חדה לכיוון הנחל.
הולכים לאורך הנחל בדרך מישורית קצת יותר מק"מ ולאחר מכן מתחילים בטיפוס מתון שהופך לתלול בסופו. משם נרד בירידה חדה לנחל גלד. נלך כמה ק"מ בדרך מישורית על הנחל ונסיים בירידה חדה נוספת לכיוון החניון. החניון מסומן בשלטים.
מים: ניתן להטמין מראש מים בחניון גב חולית (ניתן להגיע רק עם רכב 4X4) מי שלא מעוניין להטמין, יצטרך לסחוב מים מחניון גוונים לשני ימי הליכה.

היום השלישי - מגב חולית לספיר

מתחילים את היום בהליכה על דרך מישורית ורחבה בסימון אדום לאורך נחל נקרות. לאחר כמה ק"מ של הליכה מגיעים לפיצול שבילים אדום וכחול וממשיכים עם השביל הכחול. שימו לב שהסימון מעט מוסתר. ממשיכים ללכת בערך 2 ק"מ עד שמתחיל הטיפוס להר יהב. הטיפוס להר מתחלק לשני חלקים: טיפוס בעלייה קצרה ותלולה, הליכה קצרה על האוכף של ההר וטיפוס נוסף בעלייה תלולה עד לפסגת ההר. העלייה לא פשוטה אך נסבלת.
לאחר הטיפוס לפסגת ההר ממשיכים בהליכה מישורית על שביל רחב לאורך הרכס אשר מסתיים בירידה אל נחל צבירה. נרד אל הנחל, נמשיך בהליכה מישורית ונעקוב אחר הסימון הכחול. שימו לב שבעונה שבה טיילנו היה המון ירוק (יחסית למדבר) ועצי השיטה הרבים היו בשיאם כך שמקומות להפסקה היו בשפע. יש לשים לב לסימונים שכן הדרך רחבה וניתן בקלות לפספס אותם. ממשיכים בהליכה בסימון כחול עד שמגיעים לצומת שבילים ירוק וכחול. אנחנו נמשיך ללכת בשביל הכחול לכיוון חניון צבירה. עוקפים את החניון (בחניון אין מים) וממשיכים עד שרואים באופק עלייה תלולה וחדה. לפני העלייה כהרגלנו עצרנו למנוחה תחת אחד מעצי השיטה לצבור כוחות. העלייה נראית מאיימת אך בפועל היא מאוד קצרה ולא אורכת זמן רב. בזמן שאתם עולים מומלץ להסתכל אחורנית על הנוף המדהים שנשקף. זאת העלייה האחרונה הרצינית שיש במסלול הזה! בסיום העלייה, ממשיכים ללכת על הרכס כאשר ההליכה על הרכס מישורית וחשופה לשמש. לאחר כק"מ מגיעים לקצה הרכס ויורדים ירידה חדה לכיוון הנחל. משלב זה ההליכה הופכת למישורית ברובה.
נמשיך ללכת עם הסימון הכחול מספר קילומטרים בנוף מתחלף. לאורך הדרך תוכלו למצוא מספר מקומות מוצלים למנוחה. לאחר הליכה ממשוכת בנחל, תגיעו לוואדי רחב ובשלב זה יש לשים לב לסימונים שהופכים פחות תדירים. לאחר הליכה קצרה בוואדי הפתוח תגיעו לנקודה אשר ממנה נשקף היישוב ספיר ! נקודה ירוקה באופק המדברי זה ללא ספק מרענן אחרי 3 ימים בנגב. הישוב נראה יחסית קרוב וההליכה אליו אינה אורכת זמן רב. מההר, תרדו בירידה קצרה ולאחר מכן תלכו בדרך עפר מישורית ונוחה עד ליישוב ספיר. ביישוב ספיר תוכלו לנוח, למלא מים או לעלות על תחבורה ציבורית באחת מתחנות האוטובוס שנמצאות ביציאה מהיישוב.
שימו לב: כמה מאות מטרים לפני הישוב ספיר תגיעו לפיצול שבילים אדום וכחול. שביל ישראל אינו נכנס לספיר ומורה לפנות דרומה לשביל האדום. על מנת להגיע לספיר יש לבחור בשביל הכחול אשר מקיף את הישוב ומגיע לכניסה הראשית שלו. לכל מי שמעוניין להמשיך בשביל ישראל כדאי לסטות לכיוון ספיר, למלא מים ולנוח. ניתן לעשות באזור קמפינג בפארק ספיר ויום למחרת לחזור חזרה לשביל. אורך הסטייה הוא ק"מ אחד.

טיפים

• לבדוק מזג אוויר לפני יציאה לטיול גם בחודשי החורף כדי לוודא של חם מידי או להבדיל שיש סכנת שיטפונות