טיול מיוחד במינו: מערת עלמה ושלושה מעיינות

רקע ומידע כללי

מערת עלמה נמצאת במזרח הגליל העליון, קרוב מאוד ליישוב עלמה וריחאנייה. עומקה 106 מ', וסיפורים ואגדות רבות משויכות אליה. בעבר המערה הייתה ביתם של אלפי עטלפים, אבל המבקרים הרבים הבריחו את רובם ולכן כיום נותרו בה רק עשרות פריטים. המערה סגורה למבקרים בין נובמבר ואפריל, על מנת לאפשר לעטלפים לישון את שנת החורף שלהם ללא הפרעות.
ציוד: חלק מהמעברים במערה מאוד צרים, לכן כדאי להשאיר את תיקי הגב בחוץ. ישנם כמה מקומות בכניסה למערה שאפשר להשאיר אותם בבטחה יחסית גבוהה. חובה להצטייד בפנס ראש טוב, וכדאי ללבוש בגדים ארוכים (גם כי קריר בפנים וגם כהגנה מהרטיבות \ בוץ בחלק מהמעבים הצרים). לא צריך מקלות הליכה, אין בהם צורך. כדאי לשתות לפני הכניסה למערה, מכיוון שאת המים משאירים עם התיקים בחוץ.
זמן: קבוצה של 4-5 אנשים תוכל להשלים סיבוב שלם בתוך המערה בשעתיים, תלוי במספר האנשים שנמצאים במערה באותו הזמן.
הליכה: ההליכה מתבצעת לאט בגלל המעברים הצרים ובגלל הרטיבות של המערה. במקומות הבעייתיים יותר ישנם יתדות \ מעקה שמקלים על המעבר. בכל מהלך ההליכה יש להיזהר על הראש, בהרבה מקומות ישנם נטיפים בולטים שמאיימים עליו!

הגעה לנק' ההתחלה

מהרכז עד לריחאנייה לוקח כשעתיים, בנסיעה רצופה ללא פקקים. כשמגיעים לריחאנייה, במקום לפנות מערבה (שמאלה אם באים מהמרכז), פונים מזרחה (ימינה) לכביש עפר במצב טוב. לאחר נסיעה של כשניים וחצי ק"מ מגיעים לסוף הכביש, ואפשר להחנות ליד דיר הפרות. מצד שמאל יורד כביש עפר שמתאים לרכבי 4X4 שמסומן בסימון שבילים אדום. יורדים בשביל, ומולכם תראו שלט ירוק שמברך אתכם על הגעה למערת עלמה. שער הכניסה נמצא מצד שמאל של השלט, מעט בהמשך (אל תמשיכו עם הסימון האדום, הוא מוביל להר אביתר). לאחר שעוברים את השער, ישנה ירידה קצרה עם יתדות לאזור מוצל ויפה עם עצי תאנה. אפשר לאכול כאן ארוחת בוקר, ולהתחיל להתארגן לכניסה: פנס ראש, בגדים ארוכים ומצלמות. את שאר הציוד מומלץ להשאיר בחוץ.

מערת עלמה

מהאזור המוצל ישנה ירידה של 15-20 מ' בעזרת מעקה אל עבר הכניסה למערה, כשכאן עדיין יש אור יום. בסוף הירידה ישנו אזור שאפשר להשאיר בו את התיקים, כמכאן המעברים נעשים צרים. אם ישנה קבוצה נוספת לפניכם, כדאי לתת להם לפחות 5 דקות לפני שנכנסים אחריהם. יורדים בעזרת יתדות ומעקה קצר אל תוך המערה, וכאן תראו את מחזירי האור הלבנים שילוו אתכם לכל אורך הדרך. המסלול מסומן היטב בעזרת מחזירי האור, והם יובילו אתכם לאחר כשעה לשלט הכחול שמסמן את סוך המסלול. לאחר החורף ישנה כאן בריכה לא קטנה, אבל בסוף הקיץ כל מה שנותר ממנה הינה שלולית קטנה. כדאי להרים ראש מדי פעם, במיוחד באזורים הפתוחים במערה. ישנם בולדרים ענקיים מעל הראש, או נטיפים יפים בצורות שונות.
לאחר שמגיעים לסוף, חוזרים באותו המסלול, רק שהפעם מחזירי אור אדומים יכווינו אתכם בחזרה לפני השטח. הדרך חזרה מעט קלה יותר ולכן לוקחת פחות זמן, ולאט לאט תרגישו שהטמפ' עולה, עד ליציאה מהמערה.

שביל המעיינות

לאחר היציאה מהמערה, אם יש לכם עדיין כוח ורצון לטייל, אפשר להמשיך לכיוון מזרח על השביל השחור. פונים ימינה ביציאה מהמערה על שביל עפר רחב ומישורי, שרכב 4X4 יכול בקלות לנסוע בו. לאחר 3-4 סימונים שחורים, הסימון מפסיק ומכאן הולכים במגמת ירידה כשממול רואים את היישובים איילת השחר, גדות ומשמר הירדן. אפשר להסתמך על השביל שמופיע על גבי המפה בסיפור הזה, והסימון בו מדויק.
אין כל שילוט כשמגיעים למעיינות, פרק לסירה קטנה שהוסבה לשוקת. המעיינות לא יפים במיוחד, אבל נחמד לשבת לידם בעת ארוחת הצהריים (במיוחד לאחר ביקור במערה). אפשר להגיע אל הרחוק משלושתם (עין משב) תוך שעתיים של הליכה (כ-5 ק"מ), ובחזור לבקר בעין כסף ועין זהבית שנמצאים במרחק של כ-100 מ' אחד מהשני.
החזרה לרכבים נעשית על גבי אותו המסלול שהוביל אותנו אליהם, כאשר הפעם זו עלייה ולכן זה ייקח מעט יותר זמן.

טיפים

• כדאי להגיע מוקדם למערה, ישנם לא מעט קבוצות שמטיילות שם וכל קבוצה יוצרת פקק בדרך
• ישנה מסעדה צ'רקסית טובה בריחאנייה, בשם נלצ'יק (אין להם אתר)