ים אל ים עם טוויסט (4 ימים)

הקדמה

מסלול ים אל ים הוא דרך נפלאה להינות מהנופים ופינות החן שיש לגליל העליון להציע. יש אינסוף דרכים לטייל אותו, ובגלל ריבוי הישובים והמסלולים, כל אחד יכול לבחור את המתאים לו ביותר.
מסלול זה מבוסס על מסלול הים אל ים הקלאסי, אך עם שינויים קטנים בנקודות הלינה וגיחה קצרה בתחב"צ באמצע המסלול לחורפיש-אחד הכפרים המקסימים ביותר שיש לגליל להציע.

טיילנו בסוף אוגוסט, במזג אוויר חם מאד, ולכן בחרנו לפרוש את המסלול על גבי ארבעה ימים כדי ללכת ברוגע. בנוסף לא היו לנו מנהלות ולכן בחרנו נקודות לינה בהן ידענו כי נוכל למלא מים.
הגיחה לחורפיש היתה החלטה ספונטנית שקיבלנו תוך כדי המסלול, ושדרגה אותו מאד.

תחילת המסלול ממערב למזרח נגישה מאד לתחב"צ- מתחנה מרכזית נהריה לוקחים אוטובוס לכיוון שלומיף ויורדים בתחנת חוף אכזיב- תחילת המסלול היא בשביל היוצא מאנדרטת יד לי"ד.

יום 1 (14 ק"מ)

תחילת המסלול היא באנדרטת יד לי"ד. המהדרין חוצים את הכביש כדי להתחיל ממש מחוף הים עצמו- בכל זאת אחד החופים היפים ביותר בארץ. אם יש זמן מומלץ לעבור בגן לאומי אכזיב הנחמד.

השביל מתחיל תחת הגשר שמעל נחל כזיב (הנשפך פה לים) ורץ על הגדה הדרומית של הנחל.
הוא עובר ליד מטעי בננות ועל כביש קטן שמשמש את החקלאים בסביבה, ולאחר כמה קילומטרים חוזר לגדת הנחל.
לאחר כארבעה קילומטרים חוצים את כביש 70, וממשיכים בהליכה על כביש 8913 (לעבדון). הולכים לציד הכביש (בזהירות!) כ2 קילומטרים, עד למפגש עם שביל הג'יפים הירוק. זהו תחילתו של השביל הירוק של נחל כזיב.

השביל ממשיך במעלה הנחל וההרים מתרוממים סביבו. כבר בתחילת הדרך ישנן כמה בריכות מים יפות שניתן להשתכשך בהן. לאחר כ5 קילומטרים נגלה מבצר המונפורט המרשים על הגדה הדרומית של הנחל.
לאחר עוד קילומטר מגיעים לצומת שבילים עם שביל אדום.
נפנה בשביל האדום צפונה ונעלה בעליה החדה לפארק גורן ומצפור מונפורט. העליה תלולה אך קצרה, והנוף ממנה נהדר.
(אם יש מספיק זמן אפשר לעלות למונפורט בשביל האדום הפונה דרומה ולסייר במבצר).

ניתן לישון בחניון האלון או האורן- החניונים הם חינמיים, הבערת אש מותרת, ויש בהם ברז מים לשימוש הקה"ל.

יום 2 (16 ק"מ הליכה+נסיעה בתחב"צ)

מפארק גורן ממשיכים מזרחה על דרך האספלט לכיוון הישוב גורן. לאחר כקילומטר וחצי תופסים את השביל השחור היורד מטה אל הנחל. מתחברים לשביל הירוק של נחל כזיב עצמו ונהנים מהמעיינות שבדרך, והמגדול שבהם- עין טמיר.

כשני קילומטרים אחרי עין טמיר פונים שמאלה לשביל השחור שעולה לישוב אבירים. עולים בשביל המסומן עד לצומת עם שביל לא מסומן המתחבר לשביל מצד שמאל (מדרום).
הוליכם עם השביל הלא מסומן דרומה עד לצומת עם דרך עפר רחבה. מימין כניסה לחווה מגודרת (זהירות כלבים...) חוצים את דרך העפר אל המשך השביל מצידה השני.
השביל מקבל סימון צהוב (שביל עוקף אבירים, חלק משביל ים אל ים החדש) ושלטים מכווינים לכיוון גשר אלקוש.
שביל עוקף אבירים מתפתל בתוך הסבך במשך כמה קילומטרים. הוא מסומן בפסים צהובים על הסלעים שבדרך. קל לאבד את הסימון בסבך המרושת מרעולים, אבל הדרך יפה ולא מאד מטויילת.
(קצת קשה למצוא אותו בהצחלה- אפשר להיעזר באפליקצית Maps.Me)
בדרך עוברים פניה לקמפינג של אבירים, אחת מנקודות הליהנ הפופולריות במסלול ים אל ים (בתשלום ותיאום מראש).

לאחר כ3 קילומטרים מתחברים לשביל הירוק, המוביל לחירבת מורגות. השביל הופך לדרך עפר רחבה ואת החורש הים תיכוני מחליף יער אורנים. לאחר כ2 קילומטרים מגיעים לצומת אלקוש. השביל הירוק ממשיך תחת הגשר של הכביש, ויורד חזרה לנחל כזיב העליון- איזור עין חותם.
(לממשיכים בדרך זו- ניתן למלא מים בתחנת הדלק בצומת).

אנחנו בחרנו לשדרג את המסלול עם גיחה לחורפיש!

בצומת אלקוש תפסנו את קו 367 (יש כל שעה בערך), וירדנו בתחנת "מסעף נבי סבלאן"- ממש קרוב לשני הסמבוסקים הכי טובים בכפר. הטוב שבהם לטעמי הוא סמבוסק הארזים, שלצערנו היה ססור באותו יום. המשכנו לאלטרנטיבה- סמבוסק הארז, שסגר לנו את הפינה.
מומלץ לקנח בכנאפה מאחת החלאויות בשביל להשלים את החוויה הגלילית.

מאחת התחנות בכביש הראשי לקחנו שוב את קו 367, לתחנת "בית ספר שדה מירון", 200 מטר מנקודת הלינה שלנו- חורבת חממה.

בחורבת חוממה יש חניון לילה חינמי וברזי מים, והמון חזירי בר. הם כבר התרגלו לנוכחות המטיילים ולא מפחדים להתקרב ולהסתובב בעיקר באיזור פחי הזבל. בלילה אף ראינו להקה עם גורים.
חשוב לשים לב להזהר בעיקר מנקבות חזירי בר עם גורים - הן עלולות להיות תוקפניות מאד.

יום 3 (13 ק"מ)

מחורבת חוממה מתחברים לשביל ישראל שילווה אותנו למעשה כמעט עד חוף הכנרת. השביל יוצא מקצהו הדרומי שלה חניון (יש שילוט ברור) ומשולב עם שביל שחור.
השביל עולה בחורש יפיפה. בחצי הדרך הוא מגיע לתצפית המקסימה בהר נריה. לאחר מכן הוא ממשיך ומתחברת לשביל סובב הפסגה האדום. בדרך שתי תצפיות בהן ניתן לעצור ולהתרשם מהנוף.
מעט אחרי התצךית השניה השביל יורד לחניון היום של פסגת הר מירון.

ממשיכים על שביל ישראל (מכאן והלאה משולב עם שביל כחול) ועולים לאוכף של חורבת בק ובאר רום.
השביל פונה פניה חדה שמאלה ומשתלב לשביל ירוק.
הדרך יורדת במתינות דרך נוף גלילי של גבעות מכוסות כרמים ואלונים.
ממשיכים עם שביל ישראל לעין זבד- באר שממוקמת תחת עץ אלון על גבעה קירחת מצמחיה ממנה נשקף נוף מרשים למזרח. מומלץ לעצור ולהינות מהפסטורליות של המקום.

שביל ישראל ממשיך ויורד לנחל מירון, עוברים בכסא אליהו- קבוצת עמודי אבן שמזכירה כסא וקיבלה בשל כך את השם הציורי.

לאחר כחצי שעה של ירידה מגיעים לדרך אספלט העוברת בואדי שמתחת לקבר הרשב"י, ומסתיימת בחניון הפיתול (עוד נקודת לינה פופולרית במסלול).

ממשיכים עוד כ3 קילומטר במורד נחל מירון. השביל קצת אתגרי עם הרבה עליות וירידות על גדות הנחל. לאחר כשני קילומטרים מגיעים לפיצול עם השביל האדום העולה לחניון הלילה בו נישן.

ממשיכם עוד קצת בשביל בתוך שמורת נחל עמוד, עוברים את עין יקים (מעין קטן ליד תחנת השאיבה). לאחר כמה מאות מטרים השביל עובר מעל בריכה גדולה ויפה בנחל בה מומלץ לעצור ולהשתכשך.

לאחר שכשוך חוזרים על עקבותינו ועולים בשביל האדום אל חניון הלילה "נחל עמוד" של רשות הטבע והגנים.

החניון הוא בתשלום, יש בו מים, שירותים, חשמל וקיוסק קטן הפתוח בשעות הפעילות.
(למחפשי אופציה חינמית אפשר לישון בחניון הפיתול שהוזכר קודם, מה שמאריך את היום האחרון בכמה קילומטרים).

יום 4 (18 ק"מ)

מחניון הלילה של נחל עמוד חוזרים על הסמ"ש האדום לכניסה לשמורה. אחרי כמה אמות מטרים פונים לשביל הירוק המתפצל ממנו ויורד אל הנחל.
למטה בנחל עמוד מתחברים לשביל ישראל/שביל כחול וממשיכים במורד הנחל בו נלך עד סוף היום.

לאחר כמה מאות מטרים מגיעים לבריכות שכווי היפות, בהן ניתן לעצור להינות מפכפוך המים וגשר העץ.
השביל ממשיך דרומה בתוך הנחל, כשני קילומטרים כשביל קליל להליכה- עד הפניה לשביל הכחול לעין כובס.
מנקודה זו לאט לאט הופך המסלול למתאים למיטיבי לכת- הוא עולה ויורד על גדות הנחל המצוקיות, לעיתים בעזרת שימוש בסולמות.
עוברים את הפניה לשביל למצפה הימים (נחל סתר)- וממשיכים דרומה בנחל.
לאחר שלושה קילומטר הנחל שב ומתמתן, והשביל הופך נוח.
השביל עובר תחת גשר גדול של כביש 85.

אחרי הגשר השביל ממשיך במישור מתון ובתוואי נוח להליכה, והנוף הופך אופיני יותר לגליל המזרחי עם הרבה עצי שיזף תחתיהם נעים לנוח.

אחרי שלושה וחצי קילומטרים מגיעים לסיפון של המוביל לארצי- שני גרמי מדרגות מתנשאים לגדות הנחל שמעל. בנקודה זו עובר המוביל הארצי את נחל עמוד, במבנה הנדסי שמנצל את חוק הכלים השלובים כדי לחסוך בהפעלת משאבות.

לאחר עוד שני קילומטרים מגיעים לעמוד המפורסם שנתן לנחל את שמו- עמוד סלע של כמה עשרות מטרים- מנותק מגדות הנחל.
כמה מאות מטרים דרומה מהעמוד מגיעים למעבר המים שתחת כביש 8077 המוביל לחוקוק.

מכאן הדרך אל הכנרת קצרה- ממשיכים דרום מערבה על שביל ישראל שרץ כדרך עפר נוחה ויוצא מהשמורה.
אחרי קילומטרי וחצי עוזבים את שביל ישראל ופונים ימינה על השביל השחור בין מטעי הבננות. על השביל כבר ניתן להבחין בסימונים של "שביל הבשורה"- שביל טיול מסומן המחבר בין כל אתרי הצליינות בגליל.

אחרי כקילומטר עובר השביל תחת כביש 90 במעבר מים.
על קירות המעבר ניתן לראות כתובות שהשאירו מטיילי מסלול "ים אל ים", ולהוסיף את שמכם אל הקיר!

מכן הכנרת במרחק של כמה מאות מטרים, השביל השחור מוביל לחוף שקט, קצת צפונית לקיבוץ גנוסר (יש גם גישה לרכבים קרוב לחוף).

כאן מגיע מסלול ים אל ים לסיומו, ונשאר למצוא את דרכנו הביתה :)

טיפים

• המסלול עובר בשניים מהנחלים הגדולים ביורת בגליל- יש לוודא לפני היציאה למסלול שמזג האוויר מאפשר הליכה בהם. בעונות גשומות המסלול עלול להיות מוצף, בסכנת שטפונות או חלק מדי ומסוכן להליכה.
• מומלץ לארוז היטב את האוכל אחרי שהולכים לישון, ולמקם את הזבל קצת רחוק מכם- הגליל מלא בחיות פעילות לילה שמאד רוצות את האוכל שלכם.