תאריך הטיול | March 2011 |
---|---|
משך הטיול | 3 ימים |
עונה מומלצת | אפריל - מאי, ספטמבר - אוקטובר |
התחלנו את היום הראשון בחיבור של נחל כזיב (שביל שמסומן בירוק) עם הכביש המוביל לעבדון. בדרך לתחילת המסלול ירד מבול, ברמה שלא אופיינית לאפריל, אבל החלטנו לצאת בכל זאת מתוך תקווה שהיום יתבהר. אומנם ירד עלינו קצת גשם לאורך היום, אבל לאור הגשמים העזים שהיו בימים האחרונים, הנחל היה שוצף ומלא מים -חוויה. שימו לב שגם בימים פחות גשומים חייבים ללכת דרך המים בחלק הזה של המסלול.
הלכנו עם השביל הירוק, כשבדרך עברנו פיצול לשביל אדום (שביל שיורד ממצפה הילה), עד לעין טמיר. בדרך יש כמה בריכות שניתן לשכשך בהם - חלקן יותר גלויות וחלקן פחות. אחרי עין טמיר המשכנו עד לעין זיו, ואז לאור הגשם החלטנו לקחת טרמפ עם ההסעות של רשות הטבע והגנים / החברה להגנת הטבע, ולישון באזור מעלות תחת קורת גג. בעין זיו יש ברזיות.
בעקרון אם רוצים לעשות מסלול רציף צריך לעלות לאזור אבירים, שם בד"כ ישנים, ומשם להמשיך ברגל עד לנקודת ההתחלה של היום השני.
את היום השני התחלנו בחיבור של נחל כזיב (השביל המסומן בירוק) עם כביש 89. האזור הזה בד"כ די יבש, אבל הפעם לאור הגשמים שהיו בימים האחרונים - היה בו עוד מים... בדרך ניתן לראות את עין חותם, שבנו סביבו מתחם (ראו תמונה).
בהמשך הגענו לפיצול עם נחל מורן - מומלץ מאוד ללכת בנחל הזה - העצים משני הצדדים סוגרים על הנחל, מראה מאוד מאוד יפה (וגם מוצל, אז בכלל כדאי). ביציאה מנחל מורן מגיעים לשביל ישראל איתו ממשיכים עד סוף המסלול. כמה דקות אח"כ מגיעים להר המירון (יש ברזייה בתחתיתו)- טיפוס יחסית קצר, אבל קשה. הנוף שנשקף משם שווה את המאמץ.
בהמשך יורדים מהפסגה, עוברים ליד קבר שמאי (שכיום נראה קצת מוזנח) ובגבעה ירוקה מאוד שבמרכזה באר שמלאה בחורף וכיף להשתכשך בה, אם כי קר מאוד.
את היום השני סיימנו בחניון הלילה שליד הכביש - ממש על תחילת נחל עמוד עליון. בחניון יש ברזיות.
בתחילת היום השלישי חצינו את הכביש במנהרה שתחתיו, והתחלנו ללכת בנחל עמוד עליון. החלק הזה של הנחל לא כ"כ מטוייל, ולכן גם פחות מתוחזק (אם כי לגמרי עביר), אבל אחרי כשעה הליכה מגיעים לשביל המוכר, ומתחילים לראות את כל בריכות השכשוך. מומלץ לא לחכות לבריכות שכוי, אלא להיכנס לנחל עוד קודם בנקודות אחרות, היות ובריכות שכוי פחות עמוקות ובד"כ יותר עמוסות.
המשכנו ללכת ליד הנחל, שלאחר בריכות שכוי הופך להיות רדוד יותר, עד שהשביל קצת התרחק ממנו ועבר בין שדות פרחים. באזור הצהריים מגיעים לכביש 85, שמפריד בין 2 חלקיו של נחל עמוד - עליון ותחתון.
נחל עמוד תחתון הרבה פחות מרשים מהחלק העליון, וברובו היה יבש, אפילו אחרי ימי הגשם. עם זאת, בדרך רואים את המדרגות המובילות לסיפון של המוביל הארצי, ובסופו מגיעים לעמוד ולעין עמוד שלידו, שגם בו ניתן לשכשך.
אנחנו סיימנו את המסלול בכביש שמוביל לחוקוק ומשם קיבלנו טרמפ עד לכנרת, ולמחרת עברנו בעזרת מונית לחוף המזרחי ופגשנו שם חברים. מי שמעוניין להמשיך עד הכנרת עצמה יכול לעשות זאת עם שביל ישראל ואח"כ דרך שבילים לא מסומנים.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם