ים אל ים בשלושה ימים
מסע קשוח ומאתגר של שלושה ימים מחוף אכזיב עד הכינרת באוגוסט 2025
| תאריך הטיול | August 2025 |
|---|---|
| משך הטיול | 3 ימים |
תוכן עניינים
רקע
שלושה חברים שבדיוק סיימו יב יוצאים למסע לפני שמתגייסים/מתחילים מכינות.
וככה בהתראה של פחות משבוע יוצאים ל70 קמ מחוף אכזיב לחוף גינוסר בשלושה ימים.
ציוד
לשלושתינו ניסיון בטיולים ויש שפע של ציוד טיולים בבית, וליקטנו מה שחסר מחברים. בגדול מה שהבאנו:
ציוד טיולים - מפת סימון שבילים 2, תיק טיולים טוב, שק״ש, מזרן, גזייה וסיר,כיסא טיולים מתקפל, נעלי טיולים, סנדלים, כובע ומקלות הליכה.
בגדים - 2 חולצות דרייפיט (אם יש חולצות טיולים אז מומלץ), 2 דגמחי טיולים, ומספיק לבנים לכל הטיול. במבט לאחור היה צריך להביא יותר בגדים. יותר על זה בפרק הטיפים ולקחים.
אוכל ושתייה - 6 ליטר מים (לא לשכוח שטיילנו באוגוסט),קפה ותה, קבנוס, קוסקוס ופסטה לערב, שטוחים, קצת אגוזים ופירות יבשים, פריכיות וקרקרים, טורטיות,קורנפלקס, טחינה, טונה, כיכר לחם וחמאת בוטנים.
לאחר האריזה התיקים שקלו סביבות ה15 קילו. מי שלא יודע איך מומלץ שיחפש באינטרנט איך לסדר את הרצועות שיהיה כמה שיותר נוח לסחוב את המשקל - אם התיק לא נוח יהיה לכם מאוד קשה להחזיק שלושה/ארבעה ימים של מסלול.
הגעה לחוף אכזיב
אנחנו מכפר סבא, אז נסענו ברכב לתחנת רכבת הרצליה, ואחרי שפספסנו את הרכבת לנהריה ב5:21, עלינו על רכבת לבנימינה, ואז החלפנו לרכבת לנהריה. מתחנת רכבת נהריה לוקחים אוטובוס לשמורת טבע אכזיב, ולאחר מאה מטר של הליכה אנחנו נמצאים בשמורת טבע אכזיב.
יום 1 - מחוף אכזיב לחניון אבירים
לאחר טבילה קצרצרה במי הים התיכון, ומילוי מים באנדרטת יד לי״ד יוצאים למסלול ב8:30. אחרי שעוברים מתחת לכביש 4, ממשיכים ישר בכיוון מזרח. לאחר הליכה של בערך 300 מטר מגיעים למטעי בננות, הנוף הזה ישאר איתנו למספר קילומטרים הבאים. אחרי הליכה די משמימה ומשעממת של בערך 5 קמ במטעי בננות אנחנו מגיעים לקצה של האזור החקלאי ולכביש 70. חוצים אותו בצומת וממשיכים ללכת בשוליים של כביש 8913 לכיוון עבדון, עד שמגיעים לכביש כניסה של עין חרדלית. אחרי שפנינו ימינה לכביש של עין חרדלית, אנחנו מוצאים נקודה מוצלת, פותחים את הכיסאות ואוכלים א. בוקר, בשעה 10:20 אחרי 7 קמ. המקטע הזה של ההליכה קצת משעמם ודי מיותר, אז מי שרוצה יכול לותר עליו. אנחנו בחרנו לעשות אותו בכל מקרה בשביל התחושה השלמה של הים אל ים.
ממשיכים על הכביש כניסה עד שמגיעים בבירור לכניסה של עין חרדלית. לאחר שקונים ארטיק באוטו גלידה (מקבל רק מזומן) ממשיכים ימינה (מזרחה) והתחלנו רשמית את ההליכה במסלול נחל כזיב (סמ״ש ירוק). לכל אורך ההליכה יש נקודות טובות לטבילה ושכשוך כאשר השיא מגיע כמובן בעין חרדלית, בערך 2 קמ אחרי תחילת ההליכה.
מומלץ מאוד לאוכל א. בוקר באחת הנקודות האלה ולא איפה שאנחנו עצרנו, ואז אפשר גם לטבול במים. אם אתם עושים ביום הראשון את כל הדרך לאבירים כמונו, שימו לב לזמנים ולא למשוך עצירות במים כי יש הרבה הליכה ובטח תרצו גם לעצור בעין טמיר.
אחרי בערך שעה של הליכה עוברים את המונפורט, ובשלב הזה מתחיל להיות חם אז אנחנו עושים עצירה.
ממשיכים ללכת בנחל, באיזשהו שלב מחליפים לסנדלים כדי ללכת קצת בתוך המים ולהתרענן מהחום.
בערך 4-5 קילומטר לפני סיום המסלול בשעה 16 אנחנו עושים עצירה במקום שאפשר לקפוץ ממנו לבריכה, קצת לפני עין טמיר.
בסופו של דבר פנינו שמאלה לשביל השחור שם יש עלייה סימפטית שאנחנו עושים בלי למהר יותר מדי, בדרך עוצרים להתפעל מהנוף. העלייה לוקחת לנו בערך שעה.
בסוף העלייה יש הליכה של בערך 100 מ׳ עד לחניון אבירים. שימו לב שאם אתם בתקופה עמוסה אז החניון קטן מאוד וכדאי לכם להגיע מוקדם.
מגיעים לחניון באזור 18:30 אחרי 17 ק״מ הליכה.
בחניון מיד מחליפים לסנדלים ומתחילים לבשל קוסקוס. כדאי למלא מים בערב כדי לחסוך כמה שיותר זמן בבוקר.
בערך באזור שמונה וחצי כבר הולכים לישון.
יום 2 - מחניון אבירים לחניון הפיתול
להתכונן נפשית ליום ארוך וקשה עם הרבה עליות.
מתעוררים בחמש ורבע ואחרי ארגון קצת איטי יוצאים ללכת בשש. כדאי לצאת כמה שיותר מוקדם כי מצפה יום ארוך ומפרך.
היום מתחיל ב7-8 ק״מ של עליות וירידות רצופות עד לצומת אלקוש ואנחנו רוצים לעשות אותם כמה שיותר מהר כדי שיהיה כמה שפחות חם.
אז אנחנו יוצאים מהחניון ועולים על הכביש, והולכים מזרחה על כביש 8925. באיזשהו שלב די מוקדם אמורים לרדת מהכביש לסימון האדום, אבל אנחנו פספסנו אותו והמשכנו ללכת על הכביש בסביבות ה700 מ׳ עד שמגיעים לסימון ירוק, ובשלב הזה אנחנו מבינים שהתברברנו. לאחר רבע שעה של בלבול ובהייה במפה, אנחנו מבינים שבמקום לרדת לשביל האדום, לעבור לירוק ואז לחצות את הכביש, בטעות קיצרנו את הדרך עד לנקודה שבטעות השביל הירוק חוצה את הכביש. אנחנו מבינים שאין טעם לחזור בשלב הזה ובנקודה הזאת המשכנו בשביל כמו שצריך.
פנינו ימינה מהכביש למעין דיר פרות עם הסימון הירוק (אם אתם עושים את השביל כמו שצריך אז זה אמור להיות בצד שמאל), וממשיכים עם הסימון. שימו לב שמאוד קל לפספס את הסימון הירוק ולפעמים הפניות לא צפויות וכך הלכנו לאיבוד עוד פעמיים והבנו שלקחנו פנייה לא נכונה. בכל פיצול שבילים הכי קטן לחפש מה הסימון אומר!!!
כפי שהובטח, התוואי שטח די קשה, הרבה עליות וירידות רצוף. בשעה 9:15 אנחנו כבר רואים את צומת אלקוש, והתפצלות שבילים ממשיכים ישר, ולא פונים פרסה לכיוון המונפורט.
אחרי שחוצים את הצומת (מי שצריך יכול להיכנס לתוך היישוב הסמוך לחדש מלאי אוכל) ועוברים גשר קטן, אנחנו עוצרים לארוחת בוקר וקפה. אפשרי לעצור ללילה ברחבת עפר ליד הצומת, ולמלא מים בתחנת דלק.
ב10:10 אנחנו ממשיכים ללכת.
אחרי עוד כמה קילומטרים של הליכה די מישורית במגמת עלייה עדינה, אנחנו מגיעים ב12 לעין חותם, אחרי 13 קמ הליכה בסהכ. לאורך כל המסלול אין מים (לפחות באוגוסט) חוץ מבריכת מים עומדים בעין חותם, שלא הייתי ממליץ להיכנס לשם.
בשלב הזה אנחנו די מרוצים מהמסע בסהכ וגם מהקצב שלנו היום (13 ק״מ בשש שעות) ומחשבים שבאותו הקצב נגיע באזור שבע לחניון. איזה נאיביות.
משם ממשיכים במסלול הירוק עד שחוצים כביש שכוח אל, ומשם עוברים לנחל נרייה, בסימון שבילים אדום.
ההליכה בנחל נרייה מאוד מאוד יפה, וגם מאוד מאוד קשה ובמגמת עלייה הדרגתית. אורך הנחל בערך 5 ק״מ, והוא לוקח לנו כמעט שלוש שעות, כשבסופו יש עלייה משמעותית.
אחרי העלייה חוצים את הכביש ומגיעים לחניון חורבות חממה, שם אנחנו עוצרים ואוכלים קצת טונה ותמרים.
כולנו שתינו כמעט את כל המים שלנו אז אנחנו גם ממלאים שם. בזמן העצירה אנחנו מבינים שאנחנו בקצב לא טוב, וכנראה נצטרך ללכת בחושך. אנחנו מתלבטים אולי לשנות מסלול או לתפוס טרמפ, ומחליטים שאנחנו עושים את זה כמו שצריך ומחליטים לתת גז כדי שלא נצטרך ללכת הרבה בחושך.
מהנקודה הזאת עד כמעט סוף המסע הולכים על שביל ישראל.
ב16 אנחנו ממשיכים ללכת, ומתחילים לטפס את הר נרייה. הטיפוס מאתגר ולוקח לנו בספרינט בערך 20 דקות. כשמגיעים לצמרת מתפעלים מהנוף ועוצרים לבדיוק 5 דק, לפני שממשיכים לטפס על הר מירון. הטיפוס על הר מירון יותר קל ויותר קצר, ובסופו יש תצפית מטורפת. אחרי תמונה בתצפית, מתחילים בירידה.
באזור 17 מתחילים את הירידה, שאנחנו מראש יודעים שהיא בערך 6-7 קילומטר.
יורדים, חוצים את חניון הפסגה, וממשיכים לרדת בשביל הכחול, ותוך כדי מתפעלים מהנופים מהיפים שיש לארץ להציע.
הירידה ארוכה ובשלב הזה בהחלט מורגשת שחיקה. אנחנו הולכים בספרינט, בעיקר בשתיקה עם שתי עצירות לתמונות.
השמיים כבר מתחילים להחליף צבעים, ויש שיבושי ג׳יפיאס, אז אנחנו מסתמכים רק על המפה כדי לדעת איפה אנחנו.
אנחנו כבר עם פנסים כדי שתהיה ראות נורמלית, כשאנחנו מגיעים למה שנראה כמו סצנה מסרט.
עץ אלון מוקף בחומת אבן נמוכה ופיצול של שש שבילים. אנחנו כמעט ולא רואים ולוקח לנו בערך עשר דקות לאתר את הכיוון שממנו ממשיכים - ישר.
אנחנו הולכים כבר יותר משלוש שעות, ועדיין לא מבינים למה אנחנו לא מגיעים לחניון. לאחר הליכה של עוד קילומטר שכבר הייתה לגמרי בחושך מגיעים סופסוף לקבר הרשב״י ולחניון הפיתול. הירידה הייתה הרבה יותר ארוכה וקשה ממה שחשבנו, ואנחנו מגיעים לחניון בערך בשמונה כבר תשושים לגמרי.
מבשלים קוסקוס ופסטה לארוחת ערב ולאחר שמארגנים הכל למחר הולכים לישון.
היום הזה היה מתיש מאוד, והתמשך הרבה יותר ממה שציפינו.
בערך 28 ק״מ עם 1000 מ׳ עלייה מצטברת 450 מ׳ ירידה מצטברת.
יום 3 - מחניון הפיתול לכנרת
קמים בחמש ורבע ואחד החברים מתעורר עם כל השרירים תפוסים וכואבים כשהוא בקושי יכול לזוז ולא היה לו ברירה אלא לחזור. לאחר פרידה קצרה והתארגנות זריזה, מתחילים בהליכה באזור 5:40. עוברים מתחת לגשר וישר מתחילים לצעוד בנחל עמוד. לאחר בערך 4 ק״מ קלילים מגיעים לבריכות שכווי. מי שרוצה אפשר להיכנס, עוד לא היה חם ורצינו להיות זריזים אז ויתרנו. אחרי א. בוקר, מפסיקים את העצירה. כשממשיכים יש שלט שמזהיר מפני הדרך הארוכה והקשה. אנחנו מתעלמים וממשיכים ללכת בידיעה שחלק גדול מהמסלול בשמש אז להתקםד כמה שיותר לפני שיהיה חם. אנחנו הולכים די ברציפות במגמת ירידה עד לעין סתר, שם אנחנו עושים עצירה קצרה נוספת.
לפני עין סתר יש עלייה קצרה על בולדר ואנחנו בטוחים שזה פשר האזהרה במקור ושמחים לשמוע שהחלק הקשה לא היה כזה קשה. מה שלא ידענו זה החלק הקשה שלפנינו.
בשלב הזה כבר לפי התחזית התחושה היא 30 מעלות, ואנחנו עברנו 40% מהמסלול ומתחילים לחוש את הכינרת. אנחנו מחשבים שבקצב הנוכחי בשעה שתיים וחצי בערך כבר נהיה בכינרת.
ברגע שקמים מעין סתר, מתחילה עלייה על בולדר עם יתדות. מפה לשם, חיכה לנו קילומטר וחצי של גיהנום - תוואי קשה מאוד של עליות וירידות בלי הפסקה ובלי טיפת צל.
אחרי שנחל עמוד הוכיח את עצמו בתור אחד המסלולים הקשים בארץ אנחנו עוצרים לעצירה קצרה של 5 דק בצילו של עץ.
הלכנו כמעט שעה מעין סתר והתקדמנו רק קילומטר וחצי. אנחנו מתחילים להיות קצרים במים, ונותנים גז עד שמגיעים לגשר של כביש 85. לפני שעוברים מתחת לגשר אנחנו ממלאים מים בתחנה של מקורות - סוטים שמאלה משביל ישראל על השביל הירוק ובעקבות השלטים של רשות הטבע והגנים. זה גם מופיע בגוגל מפס.
שם בצילו של העץ אנחנו גם עושים הפסקת צהריים של כמעט שעה.
מכאן צפוייה הליכה אמנם קלה מבחינת תוואי אבל קשה מאוד מנטלית - שלא לדבר על השמש הקופחת של צהריי אוגוסט.
אין כמעט מה להרחיב על ההליכה הזאת, הליכה מישורת במגמה עדינה של ירידה ובשמש לאורך קילומטרים רבים, בלי נוף שמשתנה כל כך.
כשרואים את העמוד המפורסם של נחל עמוד (בערך 18 ק״מ מהחניון), אז כבר מתחילים להריח עד הסוף - מכאן כמה מאוד מטרים עד לגשר של כביש 8077, ואז עוד קילומטר וחצי עד הפיצול משביל ישראל, ומשם בערך קילומטר/שניים עד לכינרת.
ככל שמתקרבים לכנרת ההליכה יותר ויותר מתישה אבל אנחנו עושים אותה יותר ויותר מהר - הרצון לטבול בכינרת מעולם לא היה חזק כמו אחרי עשר קילומטר של הליכה בשמש באוגוסט.
אחרי הפיצול עם שביל ישראל, נגלים אלינו מטעי בננות. אמנם הלכנו כמעט 70 קמ אבל למרבה האירוניה אנחנו שוב באותו נוף.
במשך כמעט קילומטר אנחנו בטוחים שכל צעד אנחנו מגיעים, והתחושה הזאת רק מתעצמת מכך שלא רואים את הכינרת עד שמגיעים אליה. אחרי שעוברים דרך מטע במבוקים מוזר שמכסה אותנו לגמרי מכל הכיוונים, סופסוף נגלית אלינו הכנרת במלוא תפארתה, אחרי 22 ק״מ הליכה היום ו70 בסה״כ.
אנחנו לא נכנסו ישר בחוף הראשון, אלא המשכנו שמאלה לכיוון חוף חוקוק המוכרז.
וכך השלמנו את המסע מים אל ים.
חזרה לכפר סבא
אחרי בערך שעה ועשרים בכינרת אנחנו הולכים 15 דקות לתחנת אוטובוס שלוקחת אותנו בערך 20-30 דקות צפונה לצומת עמיעד לוקחים משם את 845 לת״א. (חשוב לוודא שאתם בכיוון הנכון! בהתחלה חיכינו בתחנה הלא נכונה)
מת״א חבר אוסף אותנו.
טיפים ולקחים
אם אתם מטיילים בקיץ - אז לפחות סט בגדים לכל יום. אני לא יכול להדגיש עד כמה העניין קריטי - בגלל הלחות הלא נורמלית אז הבגדים פשוט לא מתייבשים ואז אם נכנסים למקור מים הבגדים נשארים רטובים לשארית הטיול. בנוסף על כך, לא להשאיר את הבגדים בחוץ בלילה - הם יהיו יותר רטובים בבוקר.
להביא מפת שבילים ולא להסתמך על ג׳יפיאס.
תכנון מים חכם - לא צריך לסחוב עליכם תמיד 6 ל׳ מים. אנחנו לא בדקנו מראש אבל מסתבר שיש לאורך המסלולים איפה למלא מים (עין חרדלית וכו׳) וזה חוסך משקל מהגב.
לעשות מתיחות בעצירות.
משחה נגד שפשפות, טלק ואלתוש.
אני לא יכול להדגיש את זה מספיק - העונה לטיול הזה היא לא הקיץ! אנחנו יצאנו לטיול בידיעה שאנחנו הולכים לסבול מחום ושיהיה לנו קשה מאוד וכך היה
בכל עצירה לאכול תמר. אפשר להרגיש בגוף את האנרגיה שזה נותן.
אם אתם עושים את הטיול בארבעה ימים, אז יש כל מיני דרכים לחלק את זה בהתאם לחניונים, אז לבדוק מראש אלו חניונים יש ומה הכי מתאים לכם מבחינת חלוקת ימים. יש חלוקות של 4 ימים שלא ככ מקלות ביחס ל3 ימים.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם