תאריך הטיול | August 2022 |
---|---|
משך הטיול | יומיים |
עונה מומלצת | מאי - אפריל |
אנחנו שני חבר'ה בני 17 שרצינו להספיק כמה שיותר מהשביל הגולן בקיץ. לקחנו בחשבון את החום, המים, וההליכה ומצאנו יום מעולה מבחינת מזג האוויר.
קבענו להגיע עד חניון דליות, ומשם נראה לפי הקצב אם להמשיך או לא.
19:00 בערב, פולצ'ק ואני נפגשים באלוני הבשן והולכים לחניון לילה שמיועד לשביליסטים (אצרף מספר טלפון של האחראית על החניון בהמשך)
מגיעים לחניון, מתמקמים, ויאללה, שקשוקה!
סיימנו לאכול ובאזור 22:00 הגיעו לחניון חבר'ה חרדים בגילנו שעושים את כל השביל באופניים, פתחנו מדורה, פק"ל וישבנו לדבר איתם ולהכיר.
23:00 - חתכנו לישון בידיעה שלמוחרת הכיף הגדול מתחיל.
4:00 השעון מעורר שלי מצלצל, ולא עוברות שתי שניות ואני ופולצ'ק כבר מתחילים בקיפול השק"שים. פולצ'ק דאג להפתיע אותי בשקית צ'וקלוקים למסלול, מצחצחים שיניים, תרמילים על הגב ויוצאים. לא אשקר - היה קריר, פליז, חם צוואר/כובע גרב דרושים גם באמצע אוגוסט.
מתחילים את הדרך ומגיעים לשער היציאה לעבר המסלול. השער היה נעול (בדרכ' אמור להיות פתוח...) ובלית ברירה זרקנו את התיקים וטיפסנו.
התחלנו את המסלול כשכל הדרך מלאה בערפל מוחלט, לא רואים מטר קדימה. הלכנו 800 מ' ישר עד שחברנו לסימון שבילים של שביל הגולן, ומשם המשכנו עד מסגד חושנייה - 8.5 ק"מ. הגענו למסגד והכל סביבנו היה עדיין ערפל, אבל הרבה הרבה פחות מאשר בבוקר.
עלינו לצריח של המסגד ופתחנו בארוחת בוקר של נשנושי אגוזים ותמרים, ובעיקר עצרנו לנוח באזור החצי שעה, תוך כדי למדנו על ההיסטוריה של המסגד. ידעתם שמתחת למסגד נרצחו שבויים ישראליים במלחמת יום כיפור?
אחרי חצי שעה - 40 דק' שבהם התבטלנו ונחנו במסגד, המשכנו את ההליכה עד למצפה נחמה - צפון מזרחית ליונתן.
קטעים מסויימים מהדרך היו מלאים בולדרים, לאופניים וכו' מאוד לא מומלץ.
כל הדרך הייתה סה"כ 9 ק"מ, הדרך מטורפת ביופייה ומדהימה אחושילינג. כל הדרך אמרנו לעצמנו ש"אם עכשיו כל כך יפה, אז בוודאי באביב יפה פה פי מליון.." והתנחמנו שלפחות אנחנו זוכים לטייל ביום כל כך נעים באמצע אוגוסט.
עברנו בדרך בחורבת פרג' - מקום מטורף, לא עשינו עצירה בחורבות של הכפר, אבל מאוד מומלץ.
אנחנו עשינו עצירה של ארוחת בוקר באנדרטת גדוד 95. האנדרטה עם ת"ש מטורף, פחים, שולחנות, ברזי מים.
בהמשך הדרך יש חלקים בשביל שעדיין מוצפים ובוציים מהחורף (כן כן, גם באוגוסט!) מומלץ סנדלים (זהו שורש העניין:).
אחרי עצירה ארוכה יחסית המשכנו למצפה נחמה והגענו אליו ב10:30.
במצפה נחמה עשינו עצירה של תפילת שחרית, ובמקרה כשהיינו שם היו גם החבר'ה שאחראים למנוע פגיעה בעופות דורסים מפני הטורבינות, ישבנו איתם לקפה וגילינו דרוזים סופר דופר נחמדים.
אחרי חצי שעה המשכנו בשביל ואחרי קילומטר מצאנו שיח שלם של פטל והתיישבנו לאכול אותו עוד איזה עשר דקות.
בהמשך הדרך עברנו גם ברוג'ום אל הירי - בתכל'ס מהצד זה נראה סתם כמו ערימת אבנים, אבל מלמעלה מבינים מה כל היופי בו.
אחרי רוג'ום אל הירי המשכנו קילומטר נוסף והגענו לנחל דליות, שם עשינו עצירה לארוחת צהריים ולשנ"צ עד שהגיעה משפחה ענפת ילדים אז המשכנו בדרכנו - סה"כ שעתיים של שנ"צ מתוק.
ממצפה נחמה עד נחל דליות - 5.5 ק"מ.
כמו שכתבתי בפרק הקודם, אחרי שעתיים מתוקות של שנ"צ קמנו והמשכנו במסלול. נחל דליות זורם מאוד בקטנה, אבל מומלץ לשכשך רגליים.
אחרי כמה מאות מטרים הגענו למאגר דליות ובחיי נשבע לכם שזה הזכיר לנו מינימום שוויץ. המקום הזה יפה בצורה קיצונית - נוף באמת עוצר נשימה.
אנחנו בחרנו לסטות קצת מהשביל וללכת על הגדה של המאגר כי הייתה בריזה פסיכית, ואחרי כמה מטרים חברנו לשביל והמשכנו. סה"כ עשינו 3 ק"מ והגענו לחניון דליות, שם נגמר לנו המים והלכנו עוד קילומטר עד שהגענו לברז מים, ועוד קילומטר חזור. סה"כ 5 ק"מ.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם