תאריך הטיול | April 2014 |
---|---|
משך הטיול | יומיים |
עונה מומלצת | חורף - אביב, מומלץ אחרי שטפון! |
משכימים מוקדם (05:00) ויוצאים בטרמפים לכיוון ערד. אני מאמין גדול בטרמפים ורגיל לקצב שלהם. לדן זו הפעם הראשונה בנושא והוא עתיד להתאהב בחוויה.
אחרי 4 שעות אנחנו מגיעים עד לתחילת המסלול שלנו - חניון לילה בירכת צפירה. אנחנו מצליחים לתפוס טרמפ ממש עד לחניון, ומגלים כמה עשרות מכוניות שכבר הקדימו אותנו. כבר מאוחר יחסית. תיקים על הגב ואנחנו מתחילים ללכת. לצערנו הזמן לא מספיק ואנחנו מדלגים על ברכת צפירה ומטפסים אל הכניסה לנחל. מלמעלה נשקף נחל צאלים במלוא הדרו - מרשים מאוד. הנוף צחיח לגמרי ואין זכר לירוק בשום מקום. הירידה לנחל תלולה מאוד וחשופה לשמש לכל אורכה. בכלל, לאורך כל היום ההליכה היא כמעט כל הזמן בשמש הקופחת. אחרי כ20 דקות של ירידה אנחנו דורכים בערוץ הנחל ומתחילים להתפתל איתו. אחרי כשני קילומטר אנחנו מגיעים לגבים בנחל ופוגשים משפחה קטנה מתרחצת. הגשם האחרון ירד לפני יותר מחודש והגבים לא נראים מפתים משהו. עוד כחצי קילומטר עם השביל ואנחנו בבריכת נעמה. שמענו רבות על הבריכה (שהיא בעצם גב עמוק) ופנטנזנו עליה לא מעט. בפועל החלק הכי עמוק של המים היה בגובה של פחות מחצי מטר והמים היו ירוקים לגמרי...
אחרי בריכת נעמה ערוץ הנחל נעשה מצוקי ואנחנו הולכים על שפת המצוק כ3 קילומטרים. עכשיו השביל יורד אל ערוץ הנחל ואנחנו סוף סוף מגיעים אל מקור מים איכותי - עין נמר. מעיין קטן ופסטורלי באמצע המדבר. המעיין נובע כל השנה ומתחבא מתחת לסלע ענק ומימיו טובים לשתיה. האיזור כאן מרובה (יחסית) בצמחיה ובציפורים שבאות לסעוד עם המטיילים. עצרנו לקפה וארוחת צהרים ארוכה במעיין של כשעתיים.
השעה כבר מאוחרת ולכן לא נרד בגיא בהק כמו שתכננו אלא ניקח את השביל הבטוח היוצא מהנחל והולך על הרכס מדרום אליו. השמש יורדת לאיטה והחום כבר פחות מציק מבצהרים. מלמעלה נראים גיא בהק ואחריו גיא סלעים, משופעים בבולדרים וקשים להליכה. אנחנו האחרונים בנחל והולכים עם פקחית של רשות הטבעו הגנים באה לודא שאף אחד לא מפריע את מנוחת הנחל בלילה. לאורך כל היום לא ראינו חיות כלשהן מלבד ציפורים, כנראה בגלל עומס המטיילים בחג.
אחרי גיא סלעים השביל יורדה בחזרה אל הנחל וממשיך איתו עוד כשני קילומטרים עד לעליה חדה אל חניון צאלים.
אל החניון אנחנו מגיעים בחושך. מכינים ארוחת ערב דשנה והולכים לישון. מחר נעלה אל מעלה צאלים ונמשיך אל נחל משמרץ מצפה לנו יום ארוך...
יצאנו לטייל במדבר יהודה אני ועוד חבר בפסח 2014. בגדול התכנון היה לרדת את נחל צאלים, לישון בחניון שבסוף הנחל ומשם כבר נחליט על המשך הדרך. התארגנו על ציוד ליומיים, שקשי"ם, אוכל, תיקים ויצאנו לדרך.
אנחנו משכימים מוקדם, מקפלים מהר את הציוד וממהרים לכיוון מעלה צאלים. מקווים להגיע למעלה לפני שהשמש תכה בנוו בכל כוחותיה. קילומטר הליכה ואנחנו נמצאים בתחתית מעלה צאלים. מכאן אנחנו עולים בעליה תלולה שחלקה האחרון הוא טיפוס ממש. אחרי כ40 דקות עליה מתיישבים למעלה ספוגים אושר מהניצחון להפסקת תפוז ותצפית על ים המלח. הראות היום גרועה והנוף יפה אך עכור. אנחנו ממשיכים בדרכינו לנחל משמר בעליה מתונה בכיוון צפון מזרח ואחרי כשלושה קילומטרים מגיעים לחניון לילה נחל משמר עליון. פרט לסימני המדורות אין שום דבר שיעיד על זהותו של המקום. אנחנו פונים צפונה לנחל משמר ומתחילים ללכת. השביל עולה ויורד בין ערוצים קטנים ואחרי קצת יותר מקילומטר מגיע אל נחל משמר. התצפית על הנחל מרשימה מאוד, את גובה הקניון אנחנו מעריכים (בהערכה גסה ולא מקצועית) בכלפחות 100 מטקים. ערוץ הנחל שונה מנחל צאלים ונראה שהוא ירוק יותר ויותר משופע בצמחיה. עכשיו מתחילים לרדת, ירידה ארוכה מאוד ותלולה אל "עין משמר", המעיין שנמצא בתחתית המפל הגדול של הנחל וגם הנקודה היחידה המוצלת באיזור. הירידה מסוכנת ואנחנו יורדים אותה באיטיות ובזהירות. בסוף הירידה אנחנו מגיעים תשושים מהחום ומשתרעים למנוחת צהרים ארוכה בצל. המעיין שלו חיכינו מאכזב מאוד ומה שנשאר ממנו הוא זרזיף קטן של מים שאינם ראויים לשתייה. אחרי מנוחה והתאוששות אנחנו פותחים את התיקים ומוציאים את ארוחת הצהרים להיום שעיקרה טחינה-נוטלה-ומצות. את הארוחה אנחנו מסכמים בחבילת במבה, שאת שאריותיה מנשנשות הציפורים.
השעה כבר 15:00 והגיע הזמן להמשיך. בגלל עומס מטיילים אנחנו בוחרים שלא לרדת בערו המתאגר של נחל משמר אלא לעבור בשביל מלמעלה ישר אל היציאה מהנחל. ההליכה עכשיו קצת מזכירה טיול שנתי בגלל כמות המטיילים בנחל, נראה שכל עם ישראל הגיע אל נחל משמר היום. מדי פעם אנחנו עוצרים לנוח בצל של עץ בודד היושב על הדרך. ההפסקות עוזרות מאוד להתרענן ולקרר קצת את הגוף שבזכות השמש מגיע לטמפרטורות לא סבירות בעליל. אחרי כשעתיים וחצי הליכה מגיעים אל חניון לילה נחל משמר.
אחרי התייעצות קצרה בחניון החלטנו לעבור בחמי עין גדי כדי להתרענן קצת לפני הנסיעה חזרה הביתה. עלינו על טרמפ עם אחת המשפחות שסיימה את המסלול ונסעה גם היא לעין גדי. כשהגענו הסתערנו ביחד עם עוד כמה מטיילים צמאים על חנות המשקאות והתפנקנו על כוס ברד פסיפלורה במחיר מופרך.
היה טיול מהנה מאוד, וחם מאוד. פסח הוא בדרך כלל זמן טוב לטייל במדבר יהודה. אנחנו נפלנו על יומיים חמים מאוד ולא כל כך אידיאלים מה שהפך את הטיול לקצת מאתגר. מי שקרא את הסיפור ורוצה לעשות את המסלול כמונו צריך לקחת בחשבון נקודת המים הבטוחה היחידה בטיול היא עין נמר שנובע כל השנה, ולכן ביום השני כדאי לקחת כמו גדולה של מים. לגבי שבילים - צריך לקחת מפת סימון שבילים וללכת עם הסימונים, קשה ללכת לאיבוד במסלול שבחרנו.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם