יום טיול בגליל התחתון- ציפורי- נהלל

נקודת התחלה וסיום

המסלול אינו מסלול מעגלי. על כן יש להניח רכב אחד בהתחלה ורכב אחד בסיום.

נקודת ההתחלה היא בגן לאומי ציפורי- אתר של רשות הטבע והגנים. נוסעים על כביש 79 בין צומת המוביל לנצרת עד אשר יש פנייה צפונה לציפורי. מנקודה זו כבר יש שילוט. כעבור פחות מ-300 מטר יש צומת, אנחנו נפנה לכיוון שמאל אל תוך המושב ציפורי ונמשיך לנסוע אל תוך המושב. ניסע כ-2 ק"מ בתוך המושב עד אשר נגיע לשער חקלאי שבסמוך אליו נחנה את הרכב. מנקודה זו יש הליכה של 500 מטר באותו הכיוון אל "קבר רבי יהודה הנשיאה", זו נקודת ההתחלה.

במידה ואתם רוצים להתחיל מאתר ציפורי העתיקה יש לפנות בפניה לאחר הירידה בכביש 79 לכיוון ימין, לכיוון הגן הלאומי, כעבור 3 ק"מ ניגע לשער הכניסה (הכניסה בתשלום). מחנים את הרכב מחוץ לשער ויוצאים אל המסלול.

נקודת הסיום היא בצומת נהלל על כביש 75

התחלה- מושב ציפורי וציפורי העתיקה

את המסלול מומלץ להתחיל באתר הלאומי של ציפורי העתיקה. עיר יהודית עתיקה שהתקיימה מתקופת ממלכת חשמונאים ועד המאה ה-5 לספירה. בימי בית שני הייתה ציפורי העיר המרכזית של הגליל, היא מוזכרת במספר רב של מקורות. על פי מדרש תלמודי שמה ניתן לה מפני "שיושבת בראש ההר כציפור". המלך הורדוס שהיה בתחילת דרכו מושל הגליל התפתחה ציפורי הייתה לבירת המחוז.
בימי המרד ברומאים נחרבה ציפורי ותושביה נמכרו לעבדים. אומנם כעבור שנים ספורות ציפורי הוקמה שנית, אך יוקרת בירת המחוז עברה לטבריה, עד אשר אגריפס השני קבע בציפורי את בירתו.

אנשי ציפורי היו ידועים בעושרם הרב, הם התבדלו מהיהודים בזמן המרד הגדול וסגרו את שערי העיר בפני אותם מורדים, מכיוון שכרתו ברית שלום עם הרומאים, אך עניין זה הוביל מהלך שבסופו הפכה ציפורי לעיר אלילית. אך לאחר מרד בר כוכבא חזרה העיר לידיים יהודיות והייתה לבירה רוחנית של חכמי התלמוד, בניהם רבי יוסי, רבי שמעון בן גמליאל ורבי יהודה הנשיא, מסופר כי בציפורי נחתמה המשנה.

למעשה ציפורי לא ננטשה לעולם, כל ההיסטוריה של ארץ ישראל יכולה לסופר דרכה, היא נכבשה על ידי צלבנים ולאחר מכן על ידי הממלוכים ועד ההיסטוריה הקרובה אלינו יותר שנכבשה ע"י העותמנים, הבריטים ולאחר מכן במלחמת העצמאות נכבשה על ידי חטיבת כרמלי במבצע דקל.

כיום באתר הארכיאולוגי ניתן למצוא בית כנסת עתיק, רצפות פסיפס מרשימות, תיאטרון מהתקופה הרומית, כניסה צלבנית, אך הדבר המרשים באמת היא מערכת המים המרשימה שנחפה בתוך העיר והספקה מים ממקורות שונים אל תוך העיר.

שעות כניסה לאתר:
בימים א'-ה' ושבת 8:00-17:00.
בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00

הכניסה מותנת בתשלום.

תחילת המסלול- קבר יהודה הנשיאה- מצפה ריש לקיש

לאחר הסיור בגן לאומי ציפורי נלך לכיוון קבר יהודה הנשיאה שנמצא מצפון למושב ציפורי כ-500 מטר משם. וגם ניתן להגיע אליו דרך הגן הלאומי אם ממשיכים על הכביש המרכזי בכפר עד סופו ומגיעים לשער יציאה.

קבר רבי יהודה הנשיא ממקום בסמוך לציפורי. אם כי בגמרא מסופר כי רבי יהודה הנשיא נקבר בכלל בית שערים, ישנה מסורת אשר ממקמת את קברו בסמוך לציפורי. הישוב שהגיע אליו לעת זקנתו מכיוון שהאוויר שם טוב ומטיב לבריאות. רבי בנימין מטודלה שהיה עולה לרגל יהודי ומין מרקו פולו של היהודים מציין כי זהו קברו של יהודה הנשיא.

קבר רבי יהודה הנשיא הוא נקודת ההתחלה של המסלול שלנו. בסמוך לקבר שביל שחור (שביל ישראל) מוביל לכיוון מזרח. נלך על השביל מדובר בקילומטר האחרון בשביל רחב מאוד ונוח להלכיה, כעבור קילומטר נגיע בסמוך לגבעת "ריש לקיש" ונעלה במרעול צר אל ראש הגבעה. העלייה היא קצרה ואינה תלולה כל כך ומראש הגבעה נגלה לפנינו של גליל התחתון ועמק יזרעאל.

מצפה ריש לקיש- חרבת יפתחאל

ריש לקיש היה תנא גדול בתורה. אלא שלפני שהיה כזה היה מסופר עליו שהיה שודד שהחריד את כל הגליל. לאחר מפגש לו עם קבי יוחנן הוא החל ללמוד תורה והפך להיות לחכם גדול, עד שבמדרש שמציין זאת נאמר עליו כי החל לעלות על מורהו (רבי יוחנן). לא ברור מה קרה שם, אבל בעקבות ויכוח בין השניים מסביב לסוגיה תלמודית בנושא של הכשר סכין מתי הופך להיות הסכין כשר, אמר לפני רבי יוחנן ככל הנראה על מנת להזכיר לו מאין הגיע, משהו בסגנון תראו מי מבבין בסכינים. מכאן "נטרפה דעתו של ריש לקיש" והוא נפטר מין העולם.

הגבעה שאנו נמצאים עליה קרויה על שמו. נמשיל על גבי השביל השחור ושביל ישראל בכיוון מזרח לא הרבה זמן מאוחר יותר נרד מהגבע לכיוון צומת המוביל. נלך בין כרמי זיתים עד אשר נגיע למעבר מים מתחת לכביש 77 (בצומת המוביל). לאחר עוד כמה מאות מטרים נחצה שוב את הכביש במעבר תחתי, הפעם יהיה זה כביש 79. לאחר מעבר הכביש שביל ישראל ינוע לכיוון צפון מערב. אנחנו נמשיך בכיוון דרום מערב על בסיס נחל יפתחאל וכביש 77.

לאחר הליכה קצרה על בסיס השביל נגיע לקצה של שדה ובין סבך אלות ואלונים נוכל להבחין בחרבת יפתחאל.

חרבת יפתחאל היא חרבה שמזוהה עם העיר יפתח-אל מספר יהושע כחלק מנחלת שבט אשר, כלומר מדובר באחת הערים העתיקות המוזכרות במקרא. זהו לא אתר מרשים במיוחד אי לקח שהאתר לא נחפר אלא רק נערך בו סקר והרבה ממנו נותר סתום מתחת לקרקע.

חרבת יפתחאל- גבעת אלה

מנקודה זו אנחנו מתחילים ללכת בתוך נחל יפתחאל לצד כביש 77. נלך על שביל שאינו מסומן בסימון שבילים וכעבור 2 ק"מ נפגוש בשביל כחול אשר עובר מתחת לכביש מכיוון מערב למזרח.

נחצה את הכביש לכיוון מזרח ונתחיל ללכת על השביל הכחול. יש לשים לב כי כעבור קילומטר אחד נעזוב את השביל (השביל ממשיך לכיוון הכביש המוביל לשמשית). אנחנו נמשיך בשביל שאינו מסומן, כקילומטר אחד אד אשר נהיה בין הישובים גבעת אלה ושימשית.

מקודה זו נוכל לראות את העלייה החדה עולה לכיוון גבעת אלה, נעלה בעלייה זו, היא אומנם תלולה אך קצרה ביותר. ככעבור דקות אחרת נהיה בשיא הגובה לצד גבעת אלה. ניתן לעקיף את גבעת אלא או שניתן גם להיכנס אל הישוב. בסופו של דבר נגיע אל כביש הגישה אל הישוב (בסמוך לשער הכניסה) ממנו מתחיל שביל ירוק לכיוון תמרת.

בסמוך לגבעת אלה והשביל הירוק אנחנו נכנסים לחורשת אקליפטוסים נקודה מצוינת לעצור בה.

גבעת אלה- תל שמרון- צומת נהלל

מגבעת אלה אנחנו נלך על גבי השביל הירוק, סך הכל נלך עליו ב-2 ק"מ. תחילה השביל הוא במגמת ירידה ולאחר מכן במגמת עלייה. בסופו של דבר השביל הירוד מתחבר עם דרך עפר שמסומנת בסימון כחול ונמצאת על רכס תמרת.

נלך על השביל הכחול לכיוון מערב ולכיוון תמרת, תחילה ההליכה היא במגמת עלייה לא מאוד תלולה. אך כעבור זמן מה היא הופכת לירידה. כעבור הליכה של 3 ק"מ נגיע לשער האחורי של תמרת.

מהשער נצטרך לחצות את תמרת אל שער הכניסה המרכזי ונקודת הירידה לתל שמרון. בנקודה הזו אין מסלול מסודר שבו מומלץ ללכת. נחמד ללכת על השביל ההיקפי של הישוב ולהביט על עמק יזרעאל הנשקף מתחתינו, מכאן אפשר לראות את כל גבולות העמק- אנחנו ממוקמים בגבול הצפוני מדרום לנו ניתן לראות את הגלבוע והשומרון, ממערב ניתן לראות את הכרמל.

כשנגיע לשער נמשיל עוד כחצי קילומטר על בסיס השביל ההיקפי עד שיהיה שילוט לכיוון בית הקברות תל שימרון, נרד בפנייה הזו וכעבור פחות מקילו מטר נמצא את עצמנו בסמוך למגדל שמשקיף אל כל העמק. מנקודה זו נרד אל בית הקברות של נהלל.

בית הקברות הוא נקודה ייחודית בהיסטוריה של הציונות, בית הקברות מספר סיפור של העלייה השנייה והקמת מושב העובדים הראשון נהלל. ניתן למצוא בוא אישים מוכרים רבים (משה דיין ולאחרונה גם הבן שלו אסי דיין, אילן וסף רמון), אבל דווקא מעניין לפקוד את הקברים הפחות מוכרים, הרומן הראשון של מאיר שלו "רומן רוסי" נכתב בזיקה עמוקה לבית הקברות הזה.

מנקודה זו הישנה ירידה לכיוון צומת נהלל, הליכה של קילומטר ונמצא את עצמנו בצומת ממנה נוכל לשוב לאן שנבקש.

קישורים חיצוניים

• גן לאומי ציפורי