טיול מעגלי בכרמל - נחל אורן ושוויצריה הקטנה

מבוא

פארק הכרמל הוא אוסף של עשרות מסלולי טיול ירוקים, מוצלים ו"אירופיים" במרחק דקות נסיעה מהעיר הגדולה חיפה, ופחות משעה נסיעה מהמרכז. לא פלא שהוא היה מאז ומתמיד אחד מאזורי הטיול האהובים בארץ. אבל לרגע, בדצמבר 2010, היה נראה שהכל משתנה: השריפה הגדולה בכרמל, מהאסונות הנוראים שידעה המדינה, פגעה קשות בעשרות אלפי דונמים של יער והשאירה אחריה אדמה חרוכה. הכרמל שינה את פניו, ומומחים הסבירו שלחורש וליערות ייקח עשרות שנים להשתקם.

היום, שמונה שנים אחרי, אפשר לומר שהכרמל ניצח. מי שיטייל בנחל אלון ונחל אורן, שנפגעו קשות בשריפה, ייהנה מכל רגע וכמעט שלא ירגיש בהבדל. בחורף ובאביב מצטרפת לחגיגה גם זרימה של מים שהופכת את האזור לגן עדן אמיתי. אם מוסיפים על זה את נופי שוויצריה הקטנה ומנהרת הצל של נחל כלח, מתקבל מסלול מעגלי לא ארוך מדי שפשוט מתמצת את כל מה שיש לפארק הכרמל להציע. רק הפסל של אנדרטת אסון הכרמל, שמתנשא גבוה מעל נחל אורן, מהווה תזכורת לעבר הלא רחוק ומזכיר ששום דבר מכל זה לא מובן מאליו.

פרטי המסלול

נקודת התחלה/סיום: חניון הר אלון; נוסעים מצומת דמון לכיוון עוספיה ו-300 מ' אחרי הצומת פונים ימינה אל רחבת עפר, שם חונים.

אורך המסלול: כ-10 ק"מ

משך הטיול: 4-6 שעות

דרגת קושי: בינונית; מתאים למשפחות מיטיבות לכת

הערות:
* ניתן לפצל את המסלול לשני טיולים של 5 ק"מ כל אחד: מנחל אלון לחניון האגם, או ממחצבות קדומים דרך נחל כלח לצומת דמון. הקושי של כל אחד מהמסלולים קל-בינוני.
* המסלול מוצל בחלקו ומתאים להליכה כל השנה - אבל מומלץ במיוחד בחורף ובאביב, אז ההליכה בנחל אורן משתדרגת בכמה רמות.

נחל אלון ובקעת אלון

מרחבת החניה מתחיל סימון שבילים כחול שיורד אל תוך נחל אלון - יובל של נחל אורן. השביל יורד בין עצי החורש בנתיב תלול מעט אבל נוח מאוד להליכה, כאשר פה ושם צצות מדרגות סלע נמוכות ששוברות את שגרת הירידה. הנחל אמנם מיוער, אבל המדרונות מעליו חשופים - ואין מה להתפלא: אנחנו נמצאים ממש במוקד השריפה הגדולה מ-2010, ומה לעשות שיער לא יכול לצמוח מחדש תוך שנים בודדות. ועדיין, מדהים לראות את שיקום הטבע בהתהוות: בכל שנה שעוברת הוואדי נראה שונה, ירוק יותר, ושרידי השריפה הולכים ונעלמים.

אחרי כקילומטר נפתח הנוף אל עמק נחל אורן הגדול, בקטע רחב שלו שנקרא "בקעת אלון". הבקעה היא תופעת טבע נדירה בכרמל שנוצרה כתוצאה מבלייה של סלעים געשיים, והיא יפה כל השנה - אבל בחורף ובאביב היא הופכת לאחו ירוק ופתוח מכוסה פרחים שיוצר מקום פסטורלי להפליא. קשה להאמין שאנחנו במרחק קילומטרים בודדים מהכרך הסואן של חיפה והקריות. ממשיכים לרדת לכיוון העמק, עוקפים משמאל חוות בודדים דרוזית, ובפיצול השבילים שבלב בקעת אלון (2 ק"מ מנקודת ההתחלה) פונים ימינה עם שביל מסומן ירוק. ההליכה הופכת מישורית ונינוחה, וכדאי לנצל את זה כדי למתוח קצת רגליים אחרי הירידה - לקראת ההרפתקה הקטנה שממתינה בתוך אפיק נחל אורן.

נחל אורן, עין אלון ו"האגם"

כ-300 מ' אחרי פיצול השבילים יוריד אותנו הסימון הירוק שמאלה מדרך העפר, אל שביל צר שיורד לתוך אפיק נחל אורן. קל לפספס את הנקודה הזאת, אז שימו לב! מי שיתבלבל וימשיך על דרך העפר אמנם לא יטעה בדרך, ויתחבר בסוף להמשך המסלול - אבל יפסיד קטע הליכה יפהפה. השביל הצר עובר ממש בתוך האפיק, מתמרן בין עצי החורש וחולף על פני כמה משטחי גיר לבן, שבחורף ובאביב כוללים גבים מלאים במים. אם התמזל מזלכם והגעתם כמה ימים אחרי גשם - בנחל תהיה זרימה של ממש ואז זה כבר באמת תענוג.

בסיום הקטע יוצא השביל מתוך האפיק ומגיע למעיין עין אלון - אחד ממעיינות השכבה היפים בכרמל. בתור ירושלמי במקור, בריכות אבן מרובעות מלאות במי מעיינות היו לי תמיד מחזה נפוץ בטיולים - אבל בכרמל זה יותר נדיר, מפתיע ומרענן. הבריכה רדודה אבל צלולה לרוב, ואם יש יום יפה אז שווה להיכנס למים. סביבת המעיין פשוט מזמינה עצירה לקפה וארוחת בוקר - וזה הדבר הנכון לעשות.

ההליכה נמשכת לצד הזרימה העונתית של נחל אורן, כשהמים מבצבצים מדי פעם דרך סבך של צמחיית נחלים. כ-500 מ' אחרי עין אלון מגיעים לפיצול שבילים: באופן עקרוני, צריך להמשיך עם הסימון הירוק שיוציא אותנו מהנחל - אבל לפני זה, יש לפנות שמאלה עם הסימון האדום אל סטיית חובה ל"אגם" של נחל אורן. הסימון האדום חוצה גדר בקר וממשיך לאורך אפיק הנחל, ואחרי 500 מ' של הליכה בסבך מגיע אל הפתעת הטיול: הרחבה מלאכותית של נחל אורן יוצרת בריכה גדולה ומרשימה, ממש "אגם" קטן, ועצי דקל גבוהים שנטועים על שפת הבריכה נותנים למקום אווירה מיוחדת. בקיץ האגם יבש והמקום פחות מרשים, ולכן הייתי מוותר על הסטייה מהשביל, אבל בחורף זו אחת הנקודות היפות בכרמל.

מי שבא עם שני רכבים ורוצה לקצר את המסלול, יכול להמשיך עוד 200 מ' הלאה עד ל"חניון האגם" - אתר פיקניקים מהגדולים והעמוסים ביערות הכרמל, שבשבתות מלא עד אפס מקום.

מחצבות קדומים ואנדרטת אסון הכרמל

מה"אגם" חוזרים אל פיצול השבילים הירוק-אדום, ופונים שמאלה עם הירוק בעלייה קצרה מאוד אל אתר "מחצבות קדומים". נחצה את כביש 721 (בית אורן - עתלית) ונגיע אל המחצבות - שריד מהתקופה הביזנטית שהיום משמש בעיקר כאתר פיקניקים (עוד אחד...) וכאתר מועדף לסנפלינג וטיפוס צוקים. בשבתות וחגים עמוסי מטיילים תמצאו שם כמעט תמיד מוכר פיתות עם לבנה מאחד הכפרים הדרוזים הסמוכים - וגם אז, כנראה שתעשו את הדבר הנכון.

ממחצבות קדומים מטפס משביל סומן שחור, בעלייה קצרה ותלולה, היישר אל הרחבה הגדולה של האנדרטה לזכר הנספים באסון השריפה בכרמל. הפסל מעוצב כקורת פלדה ענקית (שמדמה להבה) אליה מחובר לוח זיכרון ובו שמות 44 הנספים בשריפה הגדולה ביותר שידעה מדינת ישראל, רובם במהלך נסיעה לפינוי סוהרים מכלא דמון הסמוך. הטבע אמנם השתקם ברובו, והולך ונהיה ירוק יותר משנה לשנה - אבל את האסון האנושי אי אפשר להחזיר אחורה. מרחבת האנדרטה יש תצפית היקפית על יערות הכרמל, על קיבוץ בית אורן (שנפגע קשות בשריפה ההיא), ועל פיתולי נחל אורן שממשיך בדרכו לכיוון הים.

מהאנדרטה ממשיך השביל השחור בנתיב נוח, בעלייה מתונה, עד לצומת הכניסה לבית אורן, ליד חוות הסוסים של הקיבוץ. גם כאן יש חניון קק"ל עם פיתות דרוזיות - אבל יש גבול לשחיתות... נחצה את הכביש ונמשיך ישר, הפעם עם סימון אדום, לכיוון שוויצריה הקטנה.

שוויצריה הקטנה ונחל כלח

השביל המסומן אדום אליו נכנסנו הוא למעשה חלק מ"סינגל שוויצריה הקטנה" - שביל אופניים אתגרי-פופולרי שחוצה את נחל כלח, אליו נגיע ממש עוד מעט. ההליכה כאן מישורית ונוחה, ואפשר ליהנות מהנוף, שהשתנה מאז שעברנו את צומת בית אורן - בראש ההר ממול מתנשא מגדל אוניברסיטת חיפה, ושכונת דניה הדרומית משתפלת על הרכס שמשמאל.

אחרי כ-1.5 ק"מ של הליכה מעט מונוטונית, השביל מתעקל בחדות ימינה, ואז תופיע היישר מתחתינו התהום הסבוכה של קניון נחל כלח. לחיפאים מביניכם אין צורך להציג את הנחל היפה הזה, שנופי המצוקים והחורש שלו העניקו לאזור הזה את השם "שוויצריה הקטנה"; אבל למי שלא רגיל לנוף כרמלי מצפה הפתעה נהדרת. באביב (מרץ-אפריל) אפשר להיתקל בסמוך לשביל בפריחה של השושן הצחור - פרח יפה ונדיר, שזה אחד מאתרי הפריחה הבודדים שלו בארץ.

השביל יורד במתינות עד לחציית אפיק הנחל, ואז מגיעים לפיצול שבילים אדום-כחול. פונים ימינה עם הסימון הכחול, אל מקטע ההליכה האחרון של הטיול - טיפוס חזרה לחניה דרך מנהרת הצל של נחל כלח עליון. אם חשבתם שמחכה לכם הליכה חסרת דרמות עד לרכב - תחשבו שוב. ההליכה בנחל כלח כוללת טיפוס על שורשי עצים ומדרגות סלע, תחת חופת עצי אלון שמסתירה כמעט לחלוטין את אור השמש. ההליכה בעלת אופי "מאתגר" אבל לא קשה מדי (מתאימה גם לילדים), ולטעמי - עלייה כזאת עדיפה בהרבה על טיפוס בשביל "נוח" אבל חשוף ומשעמם. בשבתות עמוסות לפעמים נוצרים "פקקי תנועה" של מטיילים בחלק ממדרגות הסלע - אבל אם אתם נאלצים לעצור ולהמתין, פשוט שבו במקום. כל פינה מתאימה לעצור ולהשתרע על מרבד עלי השלכת בצל העצים.

סיום הטיול והצעות למסלולים נוספים באזור

לאחר כ-1.5 ק"מ מתחילת ההליכה בנחל כלח, פורץ השביל מתוך חופת העצים אל שטח חשוף. ברגע שהסימון הכחול מתחיל להתעקל שמאלה - יש לחתוך ממנו ימינה, ולחצות את כביש 721, כ-100 מ' מצומת דמון. מעברו השני של הכביש יוביל אותנו שביל עפר לא מסומן אל רחבת החניה של חניון הר אלון - שם יחכה לנו הרכב.

מה, כבר נגמר? ומה עושים עכשיו? כמובן - נוסעים לאחת המסעדות המעולות בעוספיה, דאליית אל-כרמל או חיפה הסמוכות, נותנים קצת מנוחה לשרירים אחרי 10 ק"מ של הליכה הררית, ומתכננים את הטיול הבא באזור. כי הרי ברור שתחזרו לפה לא? מי היה מנחש שאפשר למצוא טבע כה מרשים ומגוון כל כך קרוב למרכז?

אז הנה כמה מהאופציות המוצלחות שיש לכרמל להציע:

- נחל יגור - מסלול קווי מעוספיה לקיבוץ יגור, קצר אך קשוח, שכוללת כמה ממדרגות הסלע היפות והמאתגרות בכרמל. ניתן לשלב אותו בטרק של יום שלם וארוך עם "מצודת הבמה" (17 ק"מ), כפי שמתואר בסיפור הדרך שלי שצירפתי בקישורים.

- נחל חיק - מתחיל מעוספיה, ויורד דרך מעיין קטן וחורש צפוף אל בקעת אלון. משם אפשר להתחבר למסלול המתואר בסיפור הדרך (מעוספיה דרך נחל חיק לחניון האגם: 6 ק"מ).

- נחל כלח-גלים - מתחילים מנקודת ההתחלה של המסלול הזה, ויורדים את נחל כלח, שמתחבר בהמשך לנחל גלים, עד לטירת הכרמל, שם צריך לחכות רכב מאסף. המסלול המלא הוא כ-8 ק"מ, והוא מתאים למיטיבי לכת (וגם למשפחות אמיצות).

קישורים חיצוניים

• סיפור דרך - מצודת הבמה ונחל יגור