משך הטיול | יומיים |
---|---|
עונה מומלצת | חורף |
זהו עוד אחד מסיפורי הדרך על שביל ישראל. לחלק זה הצטרף אלי אבא שלי ליומיים של טיול במדבר. הטיול עם אבא למוד הטיולים בעצמו היה חוויה יוצאת דופן שהצטרפה לספר החוויות של שביל ישראל. ארגון הטיול פשוט מאוד ולא מצריך הכנה מיוחדת מלבד הטמנת מים שגם אותה אפשר לחסוך אם סוחבים את כל המים על הגב.
את היום אנחנו מתחילים בצומת צפית אחרי שהשארנו את הרכב בדימונה וירדנו לכאן באוטובוס. השעה מוקדמת ואנחנו מתחילים לרדת לעבר ערוצו של נחל צפית. הנוף מדברי וצחיח ורק מדי פעם שובר שיח ירוק קטנטן את שממה. אנחנו נכנסים לערוץ הנחל וצועדים במורדו. לאורך הערוץ נראים גבים יבשים, ואם מחפשים טוב גם מוצאים רמזים לגשמים שירדנו לפני כשבועיים. אחרי כשני קילומטרים בנחל אנחנו מגיעים לעין צפית. המעיין יבש והסימן היחיד אליו הוא קבוצת עצים קטנים שמעידים על הימצאותו. עוד קילומטר במורד הנחל ואנחנו מתחברים אל שביל ישראל. מכאן מטפס השביל כ250 בתחילה בואדי ואחר כך על שלוחה עד לשפת המצוק של המכתש הקטן. כאן יש תצפית נהדרת על המכתש ואנחנו מנצלים את ההזדמנות כדי להצטלם. עכשיו מתחילים את הירידה התלולה אל המכתש במעלה חצרה. מזג האוויר מעולה, השמש בשמיים מאירה ולא מחממת. השביל ממשיך אל עבר שפך המכתש ובדרך עובר בחולות הצבעוניים המפורסמים שנמצאים כאן. השביל ממעלה חצרה למעלה עלי עושה סוג של פרסה מאוד רחבה ומקיף את המכתש במקום לחצות אותו. אחרי שעברנו את ה"שער" של המכתש שמנקז את המים אל ים המלח אנחנו פונים מערבה אל מעלה עלי - היציאה מהמכתש. מעלה עלי הוא עליה תלולה מאוד מתחתית המכתש אל שפתו. העליה קשה אבל התצפית מלמעלה שווה את המאמץ. אנחנו עולים לאיטנו ובסוף מגיעים למעלה. מכאן נשקף כל המכתש הקטן במלוא הדרו בפעם השניה להיום. אנחנו עוצרים למנוחה וכדי להינות מהנוף.
כבר מתחיל להחשיך ואנחנו ממשיכים עם השביל עד למפגש עם הכביש היורד למעלה עקרבים. אחרי חיפוש קצר אנחנו מוצאים את המים שהטמנו מבעוד מועד ומתארגנים לחניית לילה, מקימים את האוהל ומבשלים ארוחת ערב. אחרי הארוחה שותים קפה והולכים לישון, עייפים אך מרוצים.
אנחנו קמים בשעה מוקדמת, בחוץ קור אימים והשמש רק מתחילה את דרכה בשמיים. אין דרך טובה יותר להתחמם מכוס קפה נחלה על הבוקר. אחרי קפה וארוחה קלה אנחנו מתחילים את היום בצעידה אל עבר מצד צפיר. השביל הולך עכשיו על רכס, עם קצת עליות וירידות אבל פחות או יותר נשאר באותו קו גובה. אחרי כשניים וחצי קילומטרים אנחנו מגיעים אל מצד צפיר, נקודת תצפית מעולה. המקום שימש בעבר כתחנת פיקוח על אחת מהדרכים הישנות בין אילן לחברון. קצת קשה להאמין שזו הייתה פעם דרך ראשית בה עברו המוני אנשים וסחורות...
השביל ממשיך פחות או יותר באותו התוואי כמו מקודם ומגיע אל מעלה ימין. אנחנו יורדים את מעלה ימין אל נחל חתירה בזהירות ומתיישבים לנוח תחת עץ ענק במפגש הנחלים. אנחנו נמצאים עכשיו בערוצו של נחל חתירה, הנחל מנקז את המכתש הגדול, והוא עמוק ומצוקי מאוד. אחרי שעצרנו והתרעננו אנחנו ממשיכים במעלה נחל חתירה עוד כשני קילומטרים עד שמגיעים אל מפל סלע בגובה 40 מטרים לערך. זהו מעלה פלמ"ח המפורסם. השביל עוקף את המפל ממזרח, והעליה כאן היא באמצעות סולם ארוך ויתדות. בסוף העליה אנחנו פוגשים בחיילים חניכי קורס מכי"ם שבאו לטייל במקום במסגרת הצבא. אנחנו חוזרים עם השביל לנחל שנפתח קצת עכשיו והופך לפחות קניוני. עוד כ2 קילומטרים הליכה בנחל ומגיעים אל עין ירקעם. המעיין מאכזב מאוד, המים ירוקים וגבהם לא עולה על 30 סנטימטרים. בכל זאת תמיד נחמד לראות מים וצמחיה באמצע המדבר, ואנחנו עוצרים לאכול ולנוח. מכאן נשאר לנו עוד חצי קילומטר לערך עד הכביש, שם נסיים את הטיול להפעם.
אורכו של הטיול יומיים אבל החוויות שהוא משאיר אחריו נשארות לזמן הרבה יותר ארוך. כדאי מאוד לעשות את המסלול אחרי שטפון כדי להפוך את הגבים לחלק יותר משמעותי בטיול. בנוסף כדאי להטמין מים כחלק מארגון הטיול ביציאה מהמכתש הקטן כדי לא לסחוב אותם ממהתחלה. אין נקודות למילוי מים במסלול!
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם