טיול יום במורד החרמון

מהקופות התחתונות לנווה אטיב

לא רבים האנשים שמכירים את השבילים המסומנים בהר החרמון. למעשה יש כמה שבילים כאלה, חלקם סגורים וחלקם פתוחים בסופי שבוע וחגים באישור הצבא. אחד מהם זה שביל מספר 1032 המסומן בצבע אדום ואורך בין 4 ל-6 שעות, תלוי כמובן בקצב. את המסלול התחלנו, שתי חברות ואני, ביום חורפי אחד בקופות התחתונות של אתר החרמון. השמים היו אפורים ויצרו אוירה מסתורית. מהקופות יורדים דרך מגרש החניה לברכת מן, שנמצאת בנחל ערער המפריד בין כתף החרמון לשלוחת שריון. השקדיות היו בשיא פריחתן והאדמה מלאה בעשב ירוק ומרגנית השדה. שלושת הק"מ הראשונים של המסלול עוברים לצד כביש ישן ולא מתוחזק המקיף את הר שזיף ולאחר מכן יורד ימינה (לשים לב לסימון).

כאן אנחנו נפרדים מנחל ערער שנשפך בהמשך לנחל שיאון. המסלול מקיף את הר כחל שממנו יש תצפית נפלאה על כתף שיאון. מה שאנחנו קוראים לו חרמון מורכב למעשה משלוש שלוחות עיקריות המקבילות אחת לשנייה- חרמון, שריון ושיאון. בכל האזור נוף עוצר נשימה של הרים גבוהים, פסגות מושלגות (בעונה הנכונה), שקט מופלא והכל ירוק ופורח. בחורף ניתן למצוא בסביבה פרח נדיר - רקפת יוונית. הרקפת היוונית דומה מאוד לרקפת מצויה, אולם נמוכה יותר, עלי הכותרת שלה קצרים ומסולסלים כמו פרופלו וצבעם ורוד עז. תפוצת הרקפת היוונית בארץ מוגבלת אך ורק לחרמון מעל גובה של 1300 מטר, וכן בצפון רמת הגולן בעיקר ביער אודם. תפקחו טוב את העיניים ואולי תמצאו כמה.

את הר כחל מקיפים, בדרך יש מערה נחמדה, עד שמתחברים לדרך עפר נוחה. הדרך יורדת בנחל סנאים ואחרי כק"מ עולה לאוכף בין הר אלון והר סנאים. באוכף יש פינה מקסימה להפסקת קפה, ולמי שיש עוד כוח יכול לעלות לגיחה קטנה דרך הסימון השחור להר סנאים ולחזור. פסגתו בגובה 1146 מטר ואמורים להיות שם שרידים מיישוב קדום. מכאן השביל יורד לכיוון נווה אטיב, לשער האחורי. בדר"כ השער סגור ולכן יש לפנות שמאלה בכביש המקיף את היישוב ולהיכנס דרך המטעים.

טיפים

• חובה לתאם עם חטמ"ר חרמון לפני הכניסה למסלול