חמישה ימים מדהימים בשביל הגולן הפורח מצפון לדרום באביב 2022

הקדמה

את שביל הגולן תכננתי לעשות במלואו עם 3 הילדים הגדולים - בת 18.5 בוגרת מכינה קדם צבאית ממש לפני גיוס, בן 17 ובן 13 אבל הבן הגדול היה צריך ללמוד למבחנים והבת הגדולה רצתה ליהנות מפעילויות נוספות לפני הגיוס.
לאילוצים האלה נוספו אילוצי לו"ז והיו לנו חמישה ימים בלבד כך שלא היה ריאלי להספיק את כל המסלול. בסופו של דבר עבדנו לפי התוכנית של שישה ימי הליכה וחתכנו את היום הראשון. הלכנו 5 ימים מאנדרטת פלס"ר 7 דרומה עד לעין תאופיק, כלומר מקטעים 4-15. 3 ימי ההליכה הראשונים היו רק עם הבן הצעיר, כאמור עוד לא בן 13, עם כל הציוד על הגב והגדולים הצטרפו ל-2 ימי ההליכה האחרונים שבמהלכם עברנו לתיקים יומיים. הבחירה לדלג דווקא על היום הראשון הייתה מפני שנוח להשלים אותו בטיול יומי גם בהמשך השנה ואפילו בקיץ מבחינת מזג אוויר.
תכננו את ההליכה כך שאנחנו מתחילים יום לפני שבתי הספר יוצאים לחופשת פסח מה6/4/22 ועד10/4/22. בפועל נהננו ממזג אוויר כמעט אידיאלי במשך 3.5 ימים כולל עננות וטמפרטורות נוחות. ביום וחצי האחרונים השמיים התנקו ולמרות שלא היה חם הרגשנו היטב את השמש הקופחת של הגולן. במהלך הטיול החרמון המושלג חלקית בלט ברקע והעניק נופך נוסף לנופים לכיוון צפון, הכל היה ירוק והפריחה בכל הרמה הייתה בשיא. למזלנו אפילו הבוץ היה מועט באופן יחסי. למרות שהתקופה היתה תחילת האביב, באיזורים מסויימים בייחוד בדרום הגולן ובמיוחד בנחל מיצר, כבר נאלצנו לפלס את דרכנו ביערות של קוצים וסרפדים.
אני לא צעיר (50) אבל בכושר הליכה לא רע (בוגר סובב מונבלאן כולל כל הוריאנטים, טיפוסים מרובים לחרמון המושלג וחלקים משביל ישראל). היה ברור שאצטרך לקחת תרמיל במשקל די גבוה כדי להפחית את העומס על הבן הצעיר וכך היה. מאחר והגבלתי את המשקל שהוא לקח לכ9 ק"ג, אני לקחתי כ-20 ק"ג. במשקל הזה הרגשתי היטב את העומס על הכתפיים ועל כפות הרגליים. בדיעבד ניתן היה לקחת פחות מזון ולהצטייד יותר בצרכניות וכך להפחית כ-2 ק"ג בממוצע.
המסלול משולט באופן נפלא וכמעט שלא נאלצתי להשתמש במפות הGPS שהורדתי מראש.

הכנות וציוד

הסעה לתחילת מסלול - היה לא פשוט לתאם מונית. אני מניח שזה קשור גם לרצון שלנו להתחיל מוקדם את היום הראשון. עשיתי הרבה טלפונים להרבה נהגים ובסוף מצאתי נהג מונית במחיר די גבוה. יכול להיות שזה בגלל שזה היה לפני החופש ובשעות הבוקר המוקדמות בהן נהגים רבים עושים הסעות מתוכננות.

מפות - הורדתי מפות בפורמט KML מאתר https://www.nakeb.co.il/hike/3... אבל כמעט לא השתמשתי בהן בגלל שהסימון בשטח פשוט נפלא.

ציוד הליכה - כמו בכל טרק, לא לוותר על נעלי הליכה וגרבי טרקים איכותיים, תחתוני טרקים, מקלות הליכה, ברכיות אלסטיות למי שסובל מהברכיים, ומשחה למניעת שפשפות למי שצריך.
מומלץ ביותר לקחת סנדלים - גם לערבים וגם למעברי המים והבוץ, ושאקלים כדי לתלות את הנעליים/סנדלים על התיק בנוחיות.
אוהל - קניתי אוהל זוגי Aztec Atmosphere ששוקל 1.5 ק"ג. עלה לי 139 שקלים ועשה עבודה מצויינת. בלילות הראשונים היו רוחות לא קלות כולל בלילה והאוהל ייצר סביבה נוחה, חמימה ומוגנת. עוד סיבה לאוהל - עקרבים שחורים שיצא לנו לראות בחניונים לא פעם באיזור קירות המסתור סמוך לאוהלים.
ביגוד חם ללילה - בלילות היה קר והיו רוחות. השתמשנו במיקרופליז, מעיל פליז, וגרביים טרמיות והיה לנו חם ונעים.
ציוד נוסף -
- פנסי ראש עם סוללות חדשות.
- מטען נייד ומטען קיר להטענת טלפונים. טענו את הטלפונים בצרכניות בדרך.
- שרוכים רזרביים - חובה.
- מגן רוח לגזייה - חובה

אוכל - טורטיות, טחינה בבקבוק לחיץ, זיתים בואקום, טונה בואקום, מרקים, פירות יבשים, חטיפי אנרגיה, חטיפי חלווה, מנה חמה בשקית, אורז מהיר, קבנוס. ביומיים הראשונים ניתן להצטייד בצרכניות בעין זיוון ובקשת. ביום הרביעי ניתן להצטייד בגבעת יואב.
מים - היינו עם 3 ליטר לראש אבל מאחר והיה מעונן רוב הזמן צרכנו בממוצע כ-2 ליטר לאדם. בחניונים ללא מים פנינו למטיילים והם תגברו אותנו בשמחה במים ולעתים גם בצ'ופרים.

לינה

בלילה הראשון ישנו בחניון עין זיוון. חניון מסודר ונקי כולל צל, שולחנות, קירות מסתור מרוחות, ברזים, פחים, שירוכימיים. היו אפילו מספר משטחי עץ שניצלנו למדורה. החניון צמוד לכניסה לקיבוץ עין זיוון. בקיבוץ יש צרכנייה גדולה ומצויידת ולידה שירותים נקיים.
בלילה השני ישנו בפארק ברוך צמוד למאגר קשת ולקיבוץ. פארק מקסים ומטופח כולל שולחנות, ספסלים, נדנדות, פחים, איזור למדורה אך ללא מים או שירותים. בקיבוץ יש צרכנייה מצויידת ולידה שירותים נקיים וברז. ליד הצרכניה יש שולחנות פיקניק ולמעשה שם אכלנו את ארוחת הבוקר. בצרכנייה גם טענו את הטלפונים בזמן הקניות והארוחה. יש הרבה בנייה בקיבוץ ושכנים שלנו ללילה הביאו משטחי עץ למדורה.
בלילה השלישי ישנו בחניון דליות. חניון מסודר כולל שולחנות, פחים, שירוכימיים וקירות מסתור מרוחות אך ללא מים. בחניון היו באלות מלאות שיירי עצים שניצלנו בשמחה למדורה.
בלילה האחרון הגענו אחרי יום הליכה קשוח לחניון גבעת יואב רק כדי לגלות מאות חניכי תנועות נוער. עברנו לקמפינג מצוייד היטב בתשלום בתוך גבעת יואב ונהננו מתנאים משופרים ויותר חשוב גם משקט.

יום ראשון - מאנדרטת פלס"ר 7 עד חניון עין זיוון - מקטעים 4-5 - כ 20 ק"מ

הגענו ב-06:30 עם רכב פרטי לקצרין ולקחנו מונית לתחילת קטע 4 באנדרטת פלס"ר 7. אכלנו שם ארוחת בוקר קלה ויצאנו לדרך. היו רוחות די חזקות והראות לא הייתה טובה אבל עדיין החרמון המושלג בלט. עצרנו לארוחת עשר ולתצפית על עמק הבכא באנדרטת עוז 77. משם המשכנו דרך חוות הטורבינות החדשה מצפון וממזרח לבאב אל הווה עד למאגר מרום גולן. המאגר היה מלא כמעט לגמרי והזרימה למאגר הייתה למרבה הצער של מים קרים. מסתבר ששאיבת המים החמים יותר יקרה משאיבת המים הקרים ולכן היא לא מתבצעת כשהמאגר מלא.
עלינו על הבנטל דרך התואי החדש (משולט היטב) ולאורך 200 מטר ראינו שני זוגות צבים מזדווגים 😂. עברנו את הבנטל לכיוון אביטל. באיזור הזה הרוחות היו ממש מטורפות. עצרנו באנדרטת "מחכים לאלי כהן", פסל של נדיה כהן שפונה לכיוון קונייטרה. שם אכלנו צהריים על שולחן פיקניק מסודר.
מפה התחלנו בטיפוס על הר אביטל. הטיפוס לא קצר אבל גם לא תלול והוא מתגמל בנופים יפים. בירידה לכיוון עין זיוון ראינו שיש לנו הרבה זמן, פרסנו מזרנים מתחת לעצים ונחנו חצי שעה. משם המשכנו דרך יער יפה בתוואי מישורי לעין זיוון. מיקמנו את האוהל והלכנו לצרכנייה בקיבוץ כדי להשתדרג בבירה ובארטיקים. היה מאתגר להדליק מדורה ברוחות שהיו אבל בסוף הצלחנו ואחרי ארוחת ערב של מרק משודרג בקבנוס עבר עלינו לילה טוב ורגוע.

יום שני - מעין זיוון לחושנייה ומאגר קשת - מקטעים 6-7 - כ-20 ק"מ

אחרי קיפול, מילוי מים וקפיצה לצרכנייה לשדרוג האוכל ליום השני, יצאנו לדרך לכיוון הר בני ראסאן (האתר הראשון בו הוקמו טורבינות רוח בגולן). העלייה הייתה יחסית מתונה וקצרה והנוף לכל הכיוונים מהמם. לפני העלייה יש נקודת מילוי מים. הצטלמנו והמשכנו לכיוון הר חוזק. בשלב הזה נכנס ערפל שהגביל את הראות לכ100-200 מטר אבל העניק נופך מיוחד לצעידה. נאלצנו לדלג על התצפית לכיוון סוריה בגלל הערפל. הירידה מהר חוזק לכיוון אלוני הבשן הייתה יפהפייה עם פריחה עזה לכל אורך הדרך. בסוף הירידה יש חבית להטמנת מים שהייתה מתוחזקת בעבר על ידי אחת מהמכינות הקדם צבאיות באיזור אבל היו בה רק בקבוקים ריקים. מפה ההליכה הייתה די מישורית ולא היו כמעט נקודות מוצלות להפסקות. מקום נוח להפסקה הוא אנדרטת אור וירושלים לזכרו של יוסף שריג שבה יש צל ושולחן. משם המשכנו לכיוון חושנייה. בדרך חצינו פלג מים זורם ועצרנו כדי לטבול את הרגליים במים לפני שהמשכנו לכיוון נקודת הסיום. בחושנייה אין כלום חוץ ממבנים נטושים ומומלץ בהחלט להמשיך לקשת כדי להצטייד בצרכנייה, לטעון שם טלפונים ולישון בפארק ברוך. בונוס נוסף - ליד הפארק ובתל טליה הסמוך יש פריחה של אירוס הגולן בעונה. עוד לפני שהחלטנו להמשיך לקשת ארבנו למטיילים ליד הרכבים וביקשנו מים. למי שלא ממשיך לקשת זאת בהחלט אופצייה ריאלית להצטיידות במים.

יום שלישי - מקשת לחניון דליות - מקטעים 8-9 - כ-18 ק"מ

קיפלנו את הציוד ועברנו בבוקר שוב דרך הצרכנייה. אכלנו ארוחת בוקר על שולחן ליד הצרכניה, הצטיידנו להמשך היום, טענו טלפונים, מילאנו מים ויצאנו לדרך.
לא הרבה אחרי היציאה מהקיבוץ פגשנו לראשונה בוץ טובעני שליווה אותנו לאורך היום במספר נקודות. המשכנו משם עם נעליים מלאות בוץ אל עינות פחם ועצרנו במעיין המהמם עין פאחם. משם המשכנו עם סנדלים דרך איזור יפה, זורם ומוצף די ארוך של עינות פחם ומשם לחירבת פרג'. בחירבת פרג' עצרנו להפסקת התרעננות ליד בור המים המכוסה והמשכנו לכיוון ציר הנפט.
במעבר של ציר הנפט הייתה זרימה יפה מאוד שהגיעה ממפל נמוך צפונית מערבית לנקודת החצייה. חצינו את הכביש ועצרנו לשכשך את הרגליים במים. זאת הייתה נקודה מושלמת לעצירה.
משם המשכנו לאורך הזרימה עד לנקודת החצייה מעל מפל קטן ומשם לאום א-דנניר. סמוך לנקודת הסיום יש בריכת שכשוך וספסל. משם המשכנו לאורך הכביש לכיוון מצפה נחמה. במצפה יש צל, נקודה למילוי מים, מקום ישיבה, שירוכימיים ונוף יפה.
המשכנו במסלול ובדרך חצינו את אחד מיובלי נחל דליות. אחר כך הגענו לגלגל רפאים, רוג'ום אל הירי. שם אכלנו צהריים, ונכנסנו לאתר. מרשים מאוד לראות את הגודל של האתר והכמות האדירה של אבנים וסלעים ששימשה לבנות אותו. מהחדר במרכז הרוג'ום יצא אוויר קריר ונעים.
מהרוג'ום המשכנו דרך איזור מרעה שהיה מלא במאות פרות לכיוון מאגר דליות. נצמדנו לתואי המקורי של השביל מה שעלה לנו בהרבה בוץ אבל מצד שני זיכה אותנו בכמה תצפיות מקסימות על המאגר. חלק מהמטיילים עקפו את כל האיזור ונמנעו מהבוץ. משם בהליכה יחסית קצרה כבר הגענו לחניון דליות. שם התמקמנו באחד מהמחסות ומשפחה דרוזית מבוקעתה תגברה אותנו בבשרים על האש. אחרי מדורה וארוחת ערב של מרק מתוגבר בקבנוס עבר עלינו לילה שקט ורגוע.

יום רביעי - חניון דליות לגבעת יואב - מקטעים 10-12 - כ-25 ק"מ

בבוקר הגיעו הבת והבן הגדולים. נסענו לקצרין להביא את הרכב השני והצטיידנו בתחנת דלק (שבת). השארנו את שני הרכבים בצל והתחלנו ללכת. זה היה מאוחר יחסית אבל הצעידה עם תיקים יומיים אחרי שלושה ימים עם כל הציוד על הגב הייתה קלה ונוחה.
לא היינו צריכים מים אבל למי שצריך יש שלט שמכוון לברז מילוי סמוך במרחק קצר מהשביל ממש אחרי היציאה מהחניון ומעבר הכביש.
אחרי הליכה קצרה הגענו למאגר סמך שהיה מלא לחלוטין והיה פוטוגני במיוחד עם הפריחה והשמיים המעוננים.
משם המשכנו דרך איזור מקסים מלא שלוליות חורף גדולות ופריחה. עצרנו לארוחת בוקר בנקודה בה נחל סמך יורד בסידרת מפלים לתוך האיזור הקניוני. משם המשכנו בירידה עם תצפיות יפות על ערוץ הנחל והגענו אל סבך של קנים בנקודת החצייה של הנחל. בנקודה המקסימה הזאת עצרנו למנוחה ולשכשוך הרגליים במים. היה כיף אבל כשיצאנו מהסבך גילינו שהשמיים שהיו מעורפלים התבהרו לחלוטין והשמש שמקודם רק הציצה מדי פעם חיממה אותנו במלוא העוצמה.
עלינו לכיוון גשר מפעל ההטייה הסורי, אבל החלטנו לא לרדת אליו והמשכנו לכיוון עין קשתות. בדרך לעין קשתות ישנה נקודה מקסימה - עין שקודל - נביעת טפטוף מקיר הסלע. לא נכנסנו לעין קשתות (הכניסה בתשלום) אבל מילאנו מים מברז ליד שער הכניסה. משם ירדנו בירידה די ארוכה ותלולה לאיזור מפגש הנחלים אלעל וסמך. בדרך ראינו בפעם הראשונה מתחילת המסלול את הכנרת מבצבצת בין ההרים. עצרנו לשכשך בנחל סמך באיזור חציית הנחל. אח"כ המשכנו ועצרנו לשכשך בנחל אלעל. האיזור מאוד יפה אבל גם מלא ברכבי 4X4 שחלקם נסעו בצורה לא זהירה. בנחל אלעל במעלה הנחל יש איזור יפה מלא בריכות קטנות ומפלונים ביניהן.
משם התחלנו לעלות בעלייה ארוכה ולא קלה שחלקה הראשון היה גם די תלול. השמש לא הקלה אבל לפחות היינו עם תיקים יומיים קלים יחסית. בסיום העלייה עצרנו למנוחה בצל באיזור של חירבת עדיסה, כפר סורי נטוש, כדי להתאושש מהעלייה הארוכה בשמש.
המשכנו דרך נחל שזרם על השביל (אפילו ראינו שם סרטן נחלים), לאיזור מעבר כביש 789. באיזור המעבר הסימון לא היה טוב ונעזרנו במפת GPS כדי להבין מה קורה. בסופו של דבר עברנו בתעלה נמוכה מתחת לכביש ויצאנו ממערב לכביש אל המקטע האחרון ליום זה.
לאחר מנוחה קצרה המשכנו לכיוון גבעת יואב. ההליכה הייתה יפה ונוחה עם תצפיות יפות על הכנרת מזוויות שונות וכמו כן על בני יהודה הישנה. יש עלייה קצרה אבל מאוד תלולה מהשביל ישירות אל מצפה אופיר. לא לקחנו אותה והמשכנו בתוואי שביל הגולן. גם העלייה מהשביל לגבעת יואב הייתה לא קלה אבל בעיקר בגלל שהיא הגיעה בסוף היום הארוך הזה. המשכנו לחניון ולמרבה האכזבה גילינו מאות חניכי תנועת נוער, והרבה תנועה, רעש והמולה. לקחנו טרמפ לחניון דליות להביא את הרכבים ועברנו לקמפינג קמפ גולן בגבעת יואב, קמפינג מסודר בתשלום. בלילה הזה נהננו ממטבח מצוייד, שרותים ומקלחת וזה היה סיום טוב ללילה האחרון במסלול.

יום חמישי ואחרון - מגבעת יואב לעין תאופיק - מקטעים 13-15 - כ-22 ק"מ

הקפצנו רכב לסיום המסלול בעין תאופיק ועצרנו להצטייד בסופרמרקט די גדול בכניסה לגבעת יואב. יצאנו לדרך למקטע הראשון שיורד מגבעת יואב לכיוון בקעת נחל עין גב. בקעה קטנה ויפה עם בוסתן, נחל זורם והמון המון ציפורי שיר שנשמעו היטב כבר מרחוק. משם טיפסנו לכיוון אמפי גולן, הנקודה הכי צרה בגולן. בדרך לאמפי גולן נתקלנו בספסל עם תצפית יפה על הכנרת. משם המשכנו לחניון המסודר (שולחנות ופחים) ואכלנו ארוחת בוקר. מהחניון חצינו את הכביש וירדנו לתוך ערוץ נחל מיצר. השמיים היו נטולי עננים והשמש קפחה בעוז.
הירידה לנחל מיצר הייתה לפרקים בתוך יער של גדילנים ושל כלך מצוי וסוף הירידה היה תלול וכלל מדרגות גבוהות בנויות במדרון. לא יכולתי שלא לחשוב על ההולכים מדרום לצפון שנתקלים בעלייה כזאת ביום הראשון במסלול כשהתיקים עמוסים וכבדים. ערוץ הנחל היה מוצל ברובו, יפה ושונה מהנופים שהלכנו בהם. בערוץ נתקלנו גם בסרפדים רבים שהאטו אותנו. בשלב מסויים יצאנו מהערוץ הצר לערוץ רחב והלכנו באיזור מיוער ליד מים זורמים אך לא הייתה גישה למים באף נקודה. בנקודת היציאה מהערוץ היה טיפוס קצר ותלול והגענו לכביש משובש עליו הלכנו בעלייה די ארוכה וחשופה לשמש עד לנקודת תצפית על משולש הגבולות במצפור סלע דניאל. המצפור קטן, יפה ומטופח עם שולחן אבל כמעט ללא צל. אחרי עצירה למנוחה מהעלייה הארוכה המשכנו למבוא חמה ומילאנו מים בסככת הטרקטורים.
משם חצינו את הכביש לכיוון התצפית לכנרת והגענו לתחילת מקטע 15, המקטע האחרון. היה כבר די חם בשמש והמקטע הזה אמנם קצר אך חשוף לשמש לכל אורכו. עצרנו מספר פעמים לתצפיות לכיוון הכנרת ועמק הירדן והתחלנו לרדת לכיוון דרך הנוף. הדרך סיפקה תצפיות מרשימות למרות שירדנו בגובה. לבסוף, הגענו לפיצול השבילים ועלינו מרחק קצר לכיוון עין תאופיק. הגענו אל שלט הסיום וטבלנו את הרגליים העייפות במי המעיין.
זהו סיימנו! היה טיול מדהים וחוויתי.

סיכום

המסלול מומלץ מאוד ואפשרי בהחלט גם לילדים צעירים שעברו כבר טרק או שניים ויודעים למה לצפות מבחינה פיזית ומנטלית. אני לא יכול להעיד על עונות אחרות אבל בתחילת אפריל זה מסלול מרהיב, ירוק ופורח כולו, ומגוון מבחינת הנופים.
עם משקל סביר וציוד הליכה טוב זה טרק לא קשה. מבחינת נקודות הצטיידות זה מסלול די נוח, מבחינת אוכל וגם מבחינת מים, דבר שיכול להקל במשקל התיקים.
מדרום לצפון או מצפון לדרום? לדעתי מצפון לדרום בגלל הגבהים, התוואי היותר נוח וכדי להיכנס לקצב לפני העליות הגדולות מנחל אלעל ומנחל מיצר.
מצפון לדרום הימים היותר מאתגרים הם הימים של מקטעים 10-12 ו13-15 - ארוכים מבחינת מרחק וגם כוללים עליות ארוכות יחסית אך עם זאת במזג אוויר נוח, עם תיקים לא כבדים מדי ובקצב הנכון הם בהחלט סבירים.
בשורה התחתונה - אם יש לכם הזדמנות לצאת לשביל הגולן בעונה נוחה, אל תחשבו פעמיים, ההנאה מובטחת!

קישורים חיצוניים

• שביל הגולן באתר נאקב