חוצה ישראל על אופניים
שביל ישראל הרישמי לאופניים מתחיל במצפה רמון וממשיך על אילת, את הדרך עד לשם צריך לאלתר. את המסע מהחרמון ועד אילת פיצלתי ל3 חלקים. צפון, מרכז ואחד רצוף מלהבים לאילת בשישה ימים, בו אתמקד בסיפור הדרך.
| תאריך הטיול | October 2014 |
|---|---|
| משך הטיול | 6 ימים |
| עונה מומלצת | עונות מעבר |
תוכן עניינים
רקע
הכל התחיל ביום שישי רגיל, נסעתי עם הג'יפון במקורות הירקון וראיתי קבוצת רכיבה, מפה לשם התחילו לרוץ לי מחשבות בראש ואחרי 3-4 שעות התגבשה בראשי החלטה לקנות אופניים (לא רכבתי מגיל 16) ולחצות את ישראל באופני הרים מהחרמון ועד אילת.
אבל איך בכלל מתחילים לתכנן מסע כזה? צריך אופניים, צריך להתאמן, צריך ציר, צריך לנווט, צריך ציוד, צריך המון דברים...
אז כרגיל התחלתי לאסוף מידע באינטרנט (אגב, אתר סיפור דרך עזר לי מאוד לתכנן מספר מסעות שעשיתי בשנים האחרונות עם המון מידע וטיפים).
אופניים - בשבועיים שלאחר מכן חקרתי את הנושא, כתבות, רכיבות מבחן, התייעצויות ולבסוף קניתי אופני GIANT מדגם REVEL, זנב קשיח עם גלגלי 29 שעלו לי 3,200 ש"ח, איתם קניתי קסדה, ערכה לתיקון פנצר, משאבה ובהמשך דברים נוספים לגביהם אפרט בפרק "ציוד".
תוכנית אימונים של 4 חודשים - אני עובד ובתקופה ההיא היה לי תינוק קטן בבית כך שהאופציה היחידה לאימונים הייתה ב 4:00 בבוקר ומוקדם בבוקר בסופי שבוע. התאמנתי פעמיים בשבוע התחלתי ברכביות של 15-20 ק"מ לרכביה במקורות הירקון וביער בן שמן ולאט לאט הגדלתי את הנפחים ורמת הקושי של הסינגלים, לאחר חודש וחצי התחלתי רכיבות של יומיים רצוף אחת לשני סופי שבוע עד שבסוף הגעתי לרכיבות של 50- 60 ק"מ.
ציר ניווט - הורדתי לפלאפון את האפליקציה של TWONAV, למחשב הורדתי את תוכנת LANT עליה ניתן לבנות ציר ולסנכרן עם האפליקציה, רכשתי את סט מפות סימון השבילים הדיגטאליות של שביל נט ובניתי ציר ע"ב הכרות כללית וסימון שבילים במפה ( במציאות היו בלת"מים וגם מספר מקרים שלא היו שבילים בשטח או שער שהייתי צריך לדלג מעליו).
ניווט - בתקופה המדוברת היה לי אייפון שהיה מעולה כGPS, המכשיר היחיד שהשמש לא גרמה לכך שלא אוכל לראות את המפה, את הניווט עשיתי דרך האפליקציה של TWONAV עליה היה את הציר שבניתי, בכל פעם שסטיתי מהמסלול, קיבלתי צפצוף התראה, היה מאוד נוח וקל. מומלץ לקחת גם מפות נייר למקרה שהפלאפון לא יעבוד. לנייד לקחתי מטען נייד עם נפח גדול ונרתיק ייעודי שהותקן בחזית האופניים.
ציוד - קניתי סבל צף ( למרות שהאופניים עם זנב קשיח), עליו קשרתי תיק רגיל ועל הגב סחבתי תיק נוסף.
לאופניים לקחתי - משאבה, 3 פנימיות ספייר, ערכת תיקון שרשרת עם חוליות ספייר, ועוד כמה חלקים קטנים שנוטים להשבר בהמלצה של חנות האופניים, תחתון יעודי ואיכותי לרכיבה עם ג'ל (סופר חשוב), קסדה, כפפות, חולצת רכיבה (בדיעבד, רק שרוול ארוך, משקפי רכיבה ונראה לי מבחינת ציוד הרכיבה.
ציוד אישי - שק"ש קל, 6 ליטר מים, כלי רחצה, ערכת עזרה ראשונה, קרם הגנה, בגדים להחלפה, פליז וטרנינג ללילה, לגבי אוכל אפרט בגדשים וטיפים.
איפה ישנים - תכננתי מראש לאן אגיע בכל לילה:
לילה ראשון - חוות הגמלים ליד ממשית
לילה שני - מלאכי שביל בשדה בוקר
לילה שלישי - חאן בארות
לילה רביעי - חאן אבירם בפארן
לילה חמישי - מלאכי שביל בקיבוץ סמר
היום הראשון - מלהב לחוות הגמלים
הגעתי ברכבת ללהבים ומשם רכבתי לקיבוץ להב, אחרי 5 דקות של רכיבה נשבר לי הסבל (למרות שכבר עבר איתי את כל חלקו הצפוני מהחרמון ועד להב בחודשיים האחרונים החליט להשבר דווקא עכשיו, אז קשרתי את התיק על הכידון ורכבתי מהכביש לבאר שבוע לרכוש סבל חדש ועל הדרך התפנקתי גם בתיקי צד נוחים וגדולים. משם יצאתי לכביש 25 ורכבתי דרך הפזורה הבדואית עד קצת לפני דימונה שם ירדתי חזרה לכביש ורכבתי עד חוות הגמלים, לארוחת הערב אכלתי ספגתי בולונז שהכנתי מרוטב מוכן וקבנוס שפוררתי פנימה, במקום יש מטבח מאובזר, את אותו הדבר אכלתי גם לארוחת הבוקר
לבי המסלול - עד אז, ראיתי את הפזורה הבדואית מהרכב בדרך לאילת או לטיולים בדרום, לעבור בעומק השטח הייתה חוויה מאוד מעניינת, הרגיש כמו כפרים מאוד נידחים במזרח\ דרום אמריקה, נתקלי בילדים חמודים ששמחו לראות אותי ונתקלתי גם בכמה ילדים שזרקו עלי אבנים (לשמחתי\ מזלי הם לא פגעו)
היום השני - מחוות הגמלים לשדה בוקר
ביום השני יצאתי חזרה לכביש ורכבתי עד מפעלי אורון, משם עליתי בשביל המסומן למדל המים, תצפית יפה מאוד על המכתש הגדול, שם עובר שביל ישראל אבל אני רציתי להכנס לתוך המכתץש ולהתחבר לשביל שמוביל למעלה אברהם, הירידה הייתה מאוד תלולה וירדתי אותה בגלישה על הישבן מאוד בזהירות, לא היה קל עם האופניים והציוד. התחברתי לשביל ורכבתי עד מעלה אברהם, במשך שעות רכבתי בתוך המכתש מבלי לראות שום אדם או יצור חי חוץ מכמה זבובים, במעלה אברהם כבר נתקלתי בקבוצת גיפים, במעלה האופניים רכבו עלי ולא אני עליהם, עליה תלולה והאופניים עם הציוד לא איפשרו לי לעלות אותו ברכיבה. משם רכבתי למדרשת שדה בוקר שם ישנתי אצל מלאכי השביל תמיר ועדי שהיו סופר נחמדים ואירחו אותי בשמחה ועם המון אהבה, הדלקנו בחוץ מדורה והכנו ארוחת ערב מפנקת.
היום השלישי - משדה בוקר לחאן בארות
בבוקר רכבתי בשביל מקביל לכביש, בעבדת אכלתי ארוחת בוקר בארומה, לאחר מכן נכנסתי חזרה לשטח באיזור נחל חווה ומשם למעלה מחמל, רכבתי קצת לאורך המצוק, חזרתי למעלה מחמל ודרכו ירדתי על חאן בארות (בצהריים אכלתי לחם עם טונה שהיו לי בתיק). בחאן בארות פגשתי את הבן דוד של תמיר שהגיע לטיול (מלאך השביל אצלו ישנתי אתמול, הוא אמר לי שבן דודו יהיה שם עם משפחתו וישמח להזמין אותי לארוחת ערב), אחרי ארוחת ערב של קבבים על האש ובירה הלכתי לישון.
היום הרביעי - מחאן בארות לפארן
מחאן בארות רכבתי דרך נחל נקרות על דרך הבשמים ועד היציאה לצופר בערבה, רכיבה יפה מאוד מצופר רכבתי עד פארן בשביל שעובר לא רחוק מהכביש. להפתעתי הטובה, בחאן אבירם יש ג'קוזי לשחרור השרירים הכואבים, לארוחת ערב הכנתי במטבח של המקום ספגטי עם רוטב מוכן שהיה לי בתיק, בבוקר אכלתי לחם עם שוקולד ויצאתי לדרכי.
היום החמישי - מפארן לסמר
זהו היום הארוך ביותר במסע - בערך 90 ק"מ של רכיבה. מפארן רכבתי בשטח עד כביש 13, שם המשכתי על הכביש עד כביש 40 בו עובר שביל ישראל עליו רכבתי עד נאות סמדר, שם אכלתי צהריים וקניתי קצת גבינות להמשך, המשכתי דרך חולות כסוי וירדתי במעלה שחרות לכיוון יטבתה, משם רכבתי על שביל דידי לקיבוץ סמר שם התארחתי אצל מלאכי שביל, לאשה קוראים נטלי, זוג נשוי עם 3 ילדים שהכניסו אותי לביתם ואירחו אותי כאילו הייתי בן משפחה הקיבוץ מגדל תמרים וחברי הקיבוץ צריכים להתנדב בזמנם החופשי ללכת לבית האריזה ו"לסלסת" תמרים, להפריד מהגבעול ולהכניס לסלסלות, אז ירדתי עם המשפחה למפעל לעזור קצת.
היום השישי - מסמר לאילת
התעוררתי ב 5:00 והתחלתי לרכב על שביל ישראל לאופניים לכיוון הרי אילת, נוף עוצר נשימה, קצת אחרי באר אורה התחברתי לשביל לא רחוק מהכביש וב 11:00 בבוקר כבר הגעתי לים, אחרי טבילה קצרה, רכבתי לשדה התעופה, קניתי כרטיס טיסה לשדה דב, שם חיכתה לי אישתי ובני שהיה אז בן 10 חודשים.
דגשים וטיפים
* המסע היה קשה מאוד מבחינה פיסית וחשוב להתאמן בצורה מאוד רצינית ומקצועית, הייתי שוקל להתייעץ עם מאמן מקצועי לצורך בניית תוכנית אימונים הכוללת תזונה נכונה ואימוני כח.
* היה לי חשוב לשמור על משקל מקסימלי של עד 15 ק"ג ציוד (בימים מסויימים התחלתי את הרכיבה עם 8 ליטר מים), במשקל מאוד מורגש וחשוב לנסות ולצמצם כל מה שלא חייבים.
* זו הייתה חוויה אדירה שלא אשכח בחיים.
*אוכל ומים - בכל לילה היה לי מקום למלא בקבוקים ובחלק מהמקומות גם בדרך כך שיכולתי להתחיל את היום עם כמות לחצי יום. לגבי אוכל צריך לבדוק לגבי כל יום באופן נקודתי, בפארן וחחות הגמלים לא היה איפה לקנות אוכל אלא רק מקום לבשל וחשוב להביא משהו עם הרבה פחממות, אפשר להכניס לתיק חצי שקית אורז, קבנוס (בשביל לשבוע). לרכיבה עצמה אני ממליץ שיהיו לכם תמרים, אגוזים, בננות מיובשות...
לחם עם ממרח שאתם אוהבים לבקרים בהם אין אוכל זמין.
* מלאכי שביל - מלאכי השביל היא תופעה שאני לא יודע איך להסביר, אנשים מקסימים שפותחים את ביתם לאנשים זרים ועושים זאת בשמחה. חשוב לקבוע איתם מראש ולא להתקיל וכמובן לכבד אותם ולהבין שלא חייבים לנו כלום. אנצל את ההזדמנות ואומר תודה רבה מכל הלב לתמיד ועדי מקיבוץ שדה בוקר, נטלי ומשפחת מקיבוץ סמר, אבי נבון מקיבוץ להב.
* בדיעבד אולי הייתי משקיע קצת יותר וקונה אופניים עם מתלה אחורי בכדי לשמור על הגב.
*פחות התייחסתי עד כה לנופים - המדינה שלנו מדהימה, במיוחד חלקה הדרומי (לדעתי לפחות), הרכיבה במכתש הגדול הייתה חוויה אדירה, הרכיבה במכתש רמון ועד הערבה באיזור כל כך מבודד ובלי שום צביליזציה לאורך היום הייתה עוצרת נשימה, היציאה מהמכתש הייתה יפה באופן יוצא דופן. הרי אילת - אין דברים כאלו - מרגיש קצת כאילו רכבתי בחלל החיצון.
* מציע להכנס לאתר הנ"ל לקבלת מידע מועיל לבניית המסלול - https://www.ibt.org.il/he.
* מציע לשכור טלפון לוויני - יש מקומות רבים ללא קליטה ופציעה או השבתה של האופניים יכולים ליצור בעיה גדולה.
* תודה לאישתי שנתנה לי להעלם לכמה חודשים (האימונים) ולגדל כמעט לבד תינוק קטן.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם