אל נחל חתירה, נחל ימין, עין ירקעם ועוד

כללי ומנהלות

באיזור המכתשים יש כמה מהמסלולים היפים בארץ, והמסלול שעשינו בהחלט מצדיק את המאמץ. המסלול כולל גיחה קצרה למכתש הגדול דרך הסנפיר הגדול, ואז יציאה ממנו והליכה בנחלים ימין וחתירה.
המסלול מעגלי, אורך המסלול: כ26 קילומטר. טיפוס וירידה: בסביבות 800 מטר. משך זמן הליכה: יום הליכה, כ 8 שעות פלוס מינוס
המסלול קשה ומיועד למטיבי לכת. חלקים ממנו טכניים והוא כולל עליות וירידות תלולות.
תחילת המסלול בחניון עין ירקעם, המקום לא הכי בטוח מבחינת פריצות אבל בעונת הטיולים הוא שוקק מכוניות ואנשים ולכן הסיכוי לפריצה קטן יותר. מקום בטוח יותר יש ליד מפעל אורון , כ5 קילומטר בהמשך הכביש.

הסנפיר הגדול והמכתש הגדול

ממגרש החניה חוצים את הכביש ופונים מערבה לכיוון המכתש, בשביל ישראל [כחול] אחרי כמה דקות הליכה השביל עובר מתחת לפסי רכבת במנהרה קטנה ואחר מתחיל לטפס על קיר המכתש בתלילות גדולה. הנוף מרשים מאוד ונראה כמו שכבות סלע אלכסוניות. השביל תלול וסלעי מאוד בצורת מדרגות סלע גדולות. אחרי 800 מטר הליכה /120 מטר טיפוס מגיעים לפסגה, נוף יפה נשקף ממנו. הגענו לצומת וממשיכים בשחור, השביל יורד בתלילות לתוך המכתש. בדרך עוברים בערוצים קטנים השופעים סלעים וחולות צבעוניים.
ממשיכים בשביל השחור קילומטר עד הכביש, חוצים אותו ואנחנו באתר חולות צבעוניים של המכתש.
אחרי ששבענו מהחולות ממשיכים בשביל הכחול - נחל ממשית- השביל מתקדם בערוץ הנחל במקביל לכביש ויוצא מהמכתש דרך שער המכתש.
אחרי המעבר של פסי הרכבת יש לחזור לכביש ולהמשיך עליו עד לצומת הכבישים.

מישור ימין ונחל ימין

חוצים את הכביש וממשיכים עוד כ200 מטר על השביל הכחול. ואז פונים שמאלה על שביל ישר ולא מסומן- יש להעזר במפה ומומלץ באפליקצית ניווט. השביל רחב למדי, עולה במתינות ואז יורד לערוץ נחל ממשית ומתקדם קצת במורדו. ומיד מתחיל לעלות על הגדה השניה שלו, יוצא מהנחל , ומגיע למישור ימין. זהו מישור גדול ושטוח. כ10 קילומטר מאיתנו ניתן לראות בברור את הכיפה הכסופה של הכור הגרעיני בדימונה. מעלינו בלון תצפית בצורת צפלין. אנחנו ממשיכים על המישור, משמאלינו מפעל טקסטיל :) , השביל מתקדם מזרחה בכיוון כללי. יורד לערוץ קטן ויוצא ממנו. אחרי כ4.5 קילומטר הליכה על מישור ימין השביל מגיע לנחל ימין, פונה ימינה [דה...] יורד אליו, ומתחבר לסימון ירוק. פונים בו ימינה ויורדים בנחל [אפשר לחזור קצת עד למפל שבבסיסו מעיין קטן] עד לגב ימין- אם יש לכם מזל הוא ענקי ומלא מים, ואם פחות- הוא קטן יותר.
ממשיכים בירוק במורד הנחל, בשלב מסוים השביל יוצא מהנחל ועולה על הגדה השמאלית שלו. אחרי קילומטר וחצי מגיעים לשביל לא מסומן שפונה שמאלה. פונים בו.

מצד צפיר

תחילה אומר שהטיול למצד צפיר ארוך ולא מאוד אטרקטיבי, בדיעבד אפשר לוותר עליו ולהמשיך בירוק עד לסדקים [עוד כ300 מטר] - אבל אני מתאר מה שעשינו.
השביל הלא מסומן עולה במתינות לכיוון מצד צפיר, עובר ליד ערוץ נחל לא גדול. אחרי 3 קילומטר מתחברים לשביל שחור וממשיכים עליו. עוד חצי קילומטר ומגיעים למצד צפיר, הנקודה הגבוהה ביותר באיזור. ממנו יש תצפית לכיוון איזור נחל צין, נחל גוב ומעלה עקרבים.
מצד צפיר- מהתקופה הביזנטית, שימש כתחנת משמר דרכים.
אנחנו פונים ימינה בשביל כחול [שביל ישראל - בעצם נשארים עליו עד סוף המסלול] וחוזרים לכיוון נחל ימין, השביל כיפי ובמגמת ירידה, רץ על גדות ערוץ נחל מקביל לזה שהגענו ממנו. בדרך חוצים ערוץ נחל אחר, יורדים אליו ועולים ממנו. אחרי 3.5 קילומטר מגיעים לסדקי ימין.

סדקי ימין ומעלה ימין

סדקי ימין נמצאים על במת סלע שממנה נשפך מפל ענק לנחל ימין, וכל האיזור מאוד יפה עם נוף מיוחד וצהוב חום, והמון בולדרים וסלעים על המצוק ובערוץ. הסדקים - באורך כמה עשרות מטר, רוחב של כחצי מטר - מטר ועומק לא ידוע. באמצע הסדק יש סלע ואפשר לעבור עליו, אפשר גם לקפוץ מעל הסדק, אבל - זהירות לא לפול שם! זה נראה לי קטלני.
ממשיכים בשביל ישראל ,השביל פונה ימינה ויורד במעלה ימין לתוך נחל ימין, לדעתי אחת הירידות היפות בארץ, פנורמת נוף מרהיבה. אחרי כ150 מטר הפרש גובה ירידה די תלולה מגיעים לערוץ נחל חתירה. בולדרים יפים מקשטים את הערוץ. ממשיכים בכחול עוד כחצי קילומטר עד למפגש שלו עם נחל חתירה ואז פונים ימינה לחתירה.

נחל חתירה ומעלה פלמח

הולכים בנחל חתירה במגמת עליה, קירות הנחל גבוהים ומרשימים, בולדרים בכל מקום. השביל עובר בערוץ ואז פונה ימינה ועובר מעל הערוץ ויורד אליו שוב. אחרי 2.5 קילומטר בערוץ המרשים - הקירות הולכים וגובהים - רואים מולינו את המפל הענק של נחל חתירה, השביל פונה שמאלה ועולה בתלילות גדולה על הדרדרת עד שמגיע למצוק. זהו מעלה פלמח המפורסם. על המצוק הוא מתגבר באמצעות סולם גדול ועזרים נוספים. השביל ממשיך, מפחיד קצת, על המצוק עם תהום בצד ימין, עד שמגיע לראש המפל. יש גבעה קטנה שצופה על מפל ומומלץ לעלות לשם, 2 דקות הליכה.
מעלה פלמח - נקב אל יהוד - האגדה מספרת כי פלוגת פלמח של 150 איש שסיירה בנגב הגיעה למפל הבלתי עביר אבל הסיירים שלהם הצליחו לפרוץ נתיב על המצוק ולהעביר את הקבוצה. בראש המצוק פגשו בדואי שהופתע מהנוכחות שלהם ואמר שאיש לא הצליח לעלות במצוק הזה, והבדואים קראו מאז למעלה "נקב אל יהוד" - מעלה היהודים. כיום המעלה מסודר עם סולמות והכל, כמובן.

עין ירקעם

ממשיכים במעלה נחל חתירה. הנחל נמוך בהרבה כאן והשביל עובד בצד שמאל שלו. אחרי 800 מטר השביל מגיע לצומת, השחור ממשיך בתוך הערוץ עד לגבים התחתונים של עין ירקעם והכחול עולה ומגיע למעיין עצמו. שימו לב שאין מעבר מהמעיין לגבים. מי שרוצה גם וגם צריך ללכת הלוך חזור בשחור. המעיין עצמו מציג תצורות סלע מיוחדות, בעונת החורף המון מיים וגבים והוא קרוב למדי לכביש ושוקק מטיילים. חמש דקות הליכה נוספות משם וחזרנו לחניון שם ממתין הרכב.

בהצלחה!

טיפים

• הסיבוב למצד צפיר לא מעניין במיוחד. אנחנו עשינו אותו בריצת שטח למען הספורט. ערך טיולי גדול אין לו. אין שם אטרקציות מיוחדות.